כאשר הוקרנו לפני כשנה, בתוכנית "כלבוטק", תמונות מזעזעות של התעללות בבעלי חיים שיוחסה לעובדים ווטרינרים, מיהר משרד החקלאות להגיב. המשרד, שאחראי על השירותים הווטרינריים, הודיע שבעקבות ממצאי התוכנית יוגש כתב אישום חמור נגד עובדים במועצה האזורית מטה בנימין שבה אירעה ההתעללות, ונגד וטרינר המועצה.

כתב האישום החמור הפך בסופו של דבר להעמדה להליך משמעתי בלבד, וכל חומרתו הפלילית ניטלה ממנו. לטענת ארגון "נח" , גוף הגג של הארגונים למען בעלי-חיים, זוהי דוגמה מייצגת למגמה כללית של חוסר אכיפה של חוק צער בעלי חיים מצד משרד החקלאות. הבעייתות הקיימת התעצמה לאחרונה, לאחר שמשרד החקלאות ביקש לטענת "נח" להעניק לווטרינרים של רשויות מקומיות חסינות מאחריות משפטית להתעללות בבעלי חיים. השבוע קיימה ועדת החינוך של הכנסת דיון מיוחד בעניין בעקבות טענות אלו.

סמכות האכיפה של חוק צער בעלי חיים היא בידי הממונה על החוק במשרד החקלאות. אולם, בפועל כבר עברו קרוב לעשר שנים מאז שהמשרד להגנת הסביבה יצר מסלול משלו לאכיפת החוק באמצעות קצין מטה של המשטרה, שמקבל מימון לפעילותו מהקרן למען בעלי חיים הפועלת במשרד.

לפי גורמים במשרד להגנת הסביבה, הדבר נעשה מאחר שמשרד החקלאות כמעט ולא מבצע פעולות אכיפה. במשרד החקלאות מכחישים טענה זאת, אולם לפי דו"חות, בשנתיים האחרונות הוגש כתב אישום אחד מטעם משרד החקלאות לעומת עשרות שהוגשו על ידי קצין המטה וגורמי משטרה נוספים.

לאחר שקצין המטה החל לנהל במקביל ארבעה תיקי חקירה נגד וטרינרים ברשויות מקומיות, דרש משרד החקלאות להסדיר את עניין האכיפה בין שני המשרדים. לפני שנה קבע המשנה ליועץ המשפטי, יהושע למברגר, שהמשטרה תגבש נוהל לתיאום האכיפה של חוק צער בעלי חיים, עם משרד החקלאות. לטענת הארגונים למען בעלי חיים, בינתיים הוקפאו החקירות נגד וטרינרים, טענה שהוכחשה על ידי נציגת הפרקליטות בדיון שהיה בכנסת.

עו"ד זוהר שקלים, המטפלת בחוק צער בעלי חיים במשרד להגנת הסביבה, טוענת כי "בעקבות הנחיית המשנה ליועץ המשפטי, הקרן למען בעלי חיים הפסיקה את מימון קצין המטה וכתוצאה מכך יש ירידה משמעותית בהיקף הטיפול בתלונות על פגיעה בבעלי חיים".

לפני כשלושה חודשים הציעה המשטרה נוהל חדש בנושא, שהעניק שוב תפקיד מרכזי לקצין מטה מטעם המשטרה. בנוסף, הוגדרו נוהלי פתיחת חקירה והעמדה לדין של וטרינרים. במשרד החקלאות דרשו להכניס בנוהל החדש תיקונים באופן מיידי.

לטענת עו"ד אפרת אביאני מהלשכה המשפטית של משרד החקלאות, הנוהל לא תואם עם המשרד. לדבריה, הנוהל המשטרתי מתעלם מכך שסמכות האכיפה מצויה בראש ובראשונה בידי משרד החקלאות. לפי תיקוני משרד החקלאות, יובהר בנוהל שווטרינרים לא עוברים על חוק צער בעלי חיים אם הם מבצעים פעולות במסגרת מניעת כלבת או מחלות אחרות שמעבירים בעלי חיים. מדובר לעתים קרובות בפעולות שונות של המתת בעלי חיים, כפי שנעשה במקרה של התפרצות שפעת העופות בישראל בשנה שעברה (ראו תיבה).

המשרד דורש שהליכי החקירה של וטרינרים יהיו בשליטתו וכי הוא שיבדוק האם עולה חשד מתוך התלונה לביצוע עבירות פליליות של הווטרינר. המשרד גם דורש להחליט אם יש מקום להמשיך את הטיפול בתיק חקירה, ובמקרה של מחלוקת האם יש להעמיד לדין את הווטרינר - העמדה המכרעת תהיה של הלשכה המשפטית במשרד החקלאות.

"משרד החקלאות מציע לשלול מהמשטרה סמכויות חקירה של וטרינרים ולקחת אותם לעצמו", אומר בתגובה עו"ד אהוד פלג, יועץ משפטי של "נח". לדבריו, "זה כמו שהמחלקה לחקירת שוטרים לא תהיה קיימת והמשטרה תחקור את עצמה. החוק כיום מאפשר לתת לווטרינרים חסינות המספיקה להם כדי למלא את תפקידם במקרים כמו מניעת כלבת. ההצעות של משרד החקלאות ירתיעו את המשטרה מחקירת וטרינרים שהתאכזרו לבעלי חיים".

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה שאין כל כוונה להפסיק חקירות של וטרינרים או להעמידם מעל החוק. לפי המשרד, יש לו הידע המקצועי לבחון באילו מקרים פעלו הווטרינרים בהתאם לפקודת הכלבת ומניעת מחלות, ולכן אין להטיל עליהם אחריות לפי חוק צער בעלי-חיים.

בעניין הווטרינר של מטה בנימין, נמסר ממשרד החקלאות שהתברר שאחריותו התבטאה בכך שלא וידא שחתולים מטופלים כיאות על ידי עובדי המועצה. כמו כן התברר שהוא עבד רק במשרה חלקית ולא היה בימים שבהם החתולים הוחזקו במועצה ולכן הוחלט לנקוט נגדו הליכי משמעת בלבד.