בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

6,600 מפגרים במעונות - ורק 7 מפקחים

גם במשרד הרווחה מודים: אין פיקוח אמיתי על המוסדות

תגובות

כמה מפקחים על הטיפול בעשרות אלפי בעלי מוגבלויות
לפני שלושה חודשים דיווח "הארץ" על קבוצת הורים לאנשים עם פיגור שכלי, הנאבקים למען ילדיהם החיים במעון "בית אנדרו" בראשון לציון - שאותו מפעילה חברה פרטית מטעם משרד הרווחה. ההורים טענו שלילדיהם אין די אוכל, שחלקם מתקלחים במים קרים, שחלקם לא מקבלים תרופות בזמן, שהמדריכים מועטים ומתחלפים לעתים תכופות. כל זאת, לטענתם, משום שהזכיין שמפעיל את המעון, גל אזואלס, מבקש לחסוך כסף.

ההורים אמרו שהתריעו על הבעיות באוזניהם של הזכיין ושל מפקחת במשרד הרווחה, אך דבר לא נעשה. לבסוף פנו להנהלת האגף לטיפול באדם המפגר במשרד הרווחה ואף הגישו תלונה במשטרה על פגיעה בחסרי ישע. אז, הזדרז משרד הרווחה להקים ועדת בדיקה, שלמרות שפעלה לאחר שחלק גדול מהליקויים תוקן - בעקבות תלונות ההורים והפרסום בתקשורת - אכן מצאה ש"היו תקלות וחריגות אשר פגעו באיכות החיים של הדיירים". הוועדה מצאה שהדיירים לא קיבלו ארוחת בוקר, שבשעות אחר הצהריים היתה רק מדריכה אחת במקום שתיים כנדרש, שמחצית העובדים הוחלפו במהלך שנה ועוד.

מהפרשה עולה בבירור שאת תפקיד הפיקוח על המעון מילאו ההורים - ולא משרד הרווחה. למרות שהפיקוח חיוני במיוחד בתהליכי הפרטתם של שירותים לאנשים חסרי ישע, השונה מטבע הדברים מהפרטת שירותי צרכנות אחרים, מערך הפיקוח של משרד הרווחה הולך ומצטמצם ומתקשה לעקוב אחר כלל המסגרות והארגונים, רובם חיצוניים, המספקים שירותים לנזקקים.

מספר דוגמאות עשויות להמחיש עד כמה קטן סגל הפיקוח הממונה על המסגרות המספקות שירותי רווחה.

כך למשל, לפי החוק, המדינה מספקת מגורים בכמעט 60 מעונות פנימייה ליותר מ-6,600 אנשים עם פיגור שכלי. שני שלישים מהחוסים חיים במוסדות פרטיים. על כל המעונות מפקחים בסך הכל שבעה מפקחים ב-6.5 תקנים.

בנוסף, לפי החוק, המדינה גם מספקת שירותים לשילוב אנשים עם פיגור בקהילה: שילוב במעונות למאות פעוטות עם פיגור; מסגרות יום למאות ילדים עד גיל שלוש; מרכזי יום ל-4,000 בני 3-21; מרכזי יום ל-750 בני 21 ומעלה; שירותי אומנה ל-315 ילדים עם פיגור; תעסוקה לאלפי אנשים ב-65 מסגרות תעסוקה; נופשונים ל-24 אלף אנשים; 2,400 דירות בפיקוח לאנשים עם פיגור; טיפול ותמיכה במשפחות, ועוד שירותים רבים.

על כל אלה מופקדים עשרה מפקחים. הד"ר חיה עמינדב, מנהלת האגף לטיפול באדם המפגר, אומרת שבממוצע המפקחים מגיעים לביקור בתדירות של אחת לשלושה חודשים עד שישה חודשים, תלוי במסגרת. "מה שקרה בבית אנדרו הוא לא סימפטום מיוחד", מודה עמינדב. "לצערנו מערך הפיקוח, גם במעונות הפרטיים וגם בממשלתיים, לא עונה על הצרכים". המפקחת הממונה על מעון אנדרו אמנם הודחה מתפקידה, אך בעיות דומות עלולות לחזור על עצמן - ואולי אף מתרחשות כיום - במעונות שבהם ההורים פחות מאורגנים או נועזים.

"אני קובע באופן מפורש שהמשרד אינו מסוגל לפקח על עבודת הזכיינים שמטפלים באנשים חסרי ישע", אומר יוסי מלכה, מנכ"ל אקי"ם. "יש פה כשל מאוד מרכזי. מפריטים באמוק בלא תגבור משמעותי של מנגנון הפיקוח".

נעמי רז, יו"ר ועד ההורים הארצי של אקי"ם, אומרת שכבר בשנות ה-80 כשהתחילו תהליכי ההפרטה היה ברור שאי אפשר יהיה לבצע פיקוח יעיל ולכן בכל מסגרת צריך יהיה להקים ועד הורים, בתמיכת משרד הרווחה. אלא שרק בחלק מהמסגרות נוצר השילוב בין הורים חזקים די הצורך להנהלה שהסכימה לכך.

רז מוסיפה, כי מזה יותר מעשור שמשרד הרווחה לא העניש זכיין שלא עמד בתנאי המכרז שבו זכה ובתנאי החוזה שעליו חתם. "מערכת אחת שתיסגר תהיה סמן והתראה לאחרים", היא אומרת. אבל במשרד הרווחה אומרים שמדובר בתהליך מסובך מבחינה משפטית.

אין תחרות אמיתית בשוק הרווחה

גם תחומים אחרים סובלים ממיעוט מפקחים. על כ-400 מסגרות שמספקות דיור, תעסוקה, שיקום ופנאי לנכים ולעיוורים מפקחים כ-15 מפקחים מטעם משרד הרווחה; על כ-200 בתי אבות מופקדת רק מפקחת אחת במשרה מלאה ועוד עשר מפקחות המועסקות באמצעות חברת כוח אדם. על 500 מסגרות לקשישים בקהילה - מרכזי יום, שכונות תומכות ועוד - מופקדים 11 מפקחים.

משרד הרווחה תומך בתהליך ההפרטה, אך מודה שהפיקוח הוא נקודת תורפה כואבת. יקותיאל צבע, מנהל האגף למחקר, תכנון והכשרה במשרד, סבור שהפרטה מחייבת פיקוח על טיב השירות הניתן לנזקקים. בתנאים מסוימים השוק יכול לבצע פיקוח על עצמו - אם הוא משוכלל דיו, דהיינו יש בו הרבה מבחר ומידע לצרכן או לבני משפחתו שמאפשר להם לבחור איזה מוסד טוב ביותר בשבילם ומספק להם שירות ברמה הגבוהה ביותר, אומר צבע.

"אבל תנאים של שוק משוכלל כמעט לא קיימים בשוק שירותי הרווחה", אומר צבע. ההיצע מוגבל ובמקרים רבים ה"לקוחות" הם אנשים חסרי ישע ולהם או למשפחות שלהם אין מידע וכלים לבחירת מוסד או שירות, הוא אומר. לכן הממשלה חייבת לספק את הפיקוח ולא יכולה לסמוך שכלי השוק יעשו זאת, אומר צבע. אמצעי הפיקוח הממשלתי כוללים דרישות מפורטות בחוזים עם ספקי השירותים, פיקוח חיצוני שיטתי, משוב של הלקוחות או החוסים, תמיכה מארגוני סנגור ועמותות הורים, הוא אומר. גם הוא מודה שאלה רחוקים כיום מלהתקיים במלואם.

פרופ' אברהם דורון, חתן פרס ישראל לעבודה סוציאלית ומתנגד חריף להפרטת שירותים חברתיים, אומר שפיקוח על שירותי רווחה הוא אשליה.

"הניסיון מראה שברוב המקרים הגורמים המפקחים הופכים שבויים בידי המוסדות המפוקחים ובמקום להגן על לקוחות של מוסדות אלה הם מגנים על המפוקחים", הוא אומר, "הדוגמה הטובה ביותר היא בנק ישראל והמפקח על הבנקים. מה שמפקח זה עשה במשך השנים הוא להגן על הבנקים מפני הטענות הצודקות על פי רוב של לקוחות הבנקים".

רותי סיני

כבר ב-2005 התריע מבקר המדינה על צמצום היקף הפיקוח

בדו"ח שפירסם ב-2005, הצביע מבקר המדינה על ליקויים בפיקוח של משרד הרווחה על השירותים שהעביר לביצוע חיצוני. המבקר כתב שעל אף שהמשרד הוציא לספקים חיצוניים, כמו עמותות וחברות מסחריות, כ-85% מהשירותים שהוא מחויב לתת (בשווי של יותר מ-2 מיליארד שקל) - היקף הפיקוח ירד. המבקר ציין שלמרות שיש להרחיב את הפיקוח במצב זה, הרי שמספר משרות הניהול, התכנון והפיקוח קטן ב-16% בשנים שנבדקו.

עוד גילה המבקר שכשליש מהמעונות לאנשים עם פיגור פעלו בלא רישוי; ל-32 מתוך 43 ההוסטלים של חסות הנוער לא היה חוזה בתוקף עם משרד הרווחה; ומ-1999 עד סוף יולי 2004 קיים המשרד בקרה חשבונאית רק על כשליש מ-1,200 הגופים שמהם הוא רוכש שירותים.

כך למשל, במשך יותר משנתיים המשרד לא קיים בקרה בעמותה שהעניקה שירותי תקשורת לחירשים. רק בעקבות תלונות מחירשים שלא קיבלו שירותי תרגום, נערכה ביקורת שמצאה כי העמותה נמצאת במצב של חדלון פירעון. ההתקשרות עמה הופסקה, אבל בינתיים החירשים לא קיבלו שירותים במשך שנה.

רווחה בהפרטה , כתבה חמישית ואחרונה בסדרה

בשנים האחרונות מתקיים בישראל תהליך מואץ של הפרטת השירותים החברתיים, אותם מחויבת המדינה לספק על פי חוק. בסדרת כתבות יבחן "הארץ" כיצד משפיע השינוי על חייהם של האזרחים החלשים ביותר במדינה.



מעון לחוסים "בית נחמן" ברעננה. למוסד אין קשר לכתבה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו