יותר מ-20 שנה יודעת ד"ד שהיא סובלת ממאניה-דפרסיה. מבחינה בריאותית, פתרה את הבעיה באמצעות תרופות. מבחינה חברתית, חיה עד לאחרונה כמי שחולה במחלה מידבקת. "תמיד חששתי ממגע עם החברה. חשבתי שאם שואלים אותי 'מה שלומך', שאלה כל כך תמימה ופשוטה, מתייחסים למחלה שלי, לא אלי. לכן תמיד הייתי שקטה, הלכתי עם מבט מושפל", היא מספרת.

לפני כשנה וחצי ראתה במרפאה שבה היא מטופלת מודעה ל"עמיתים", תוכנית ייחודית המשותפת לחברה למתנ"סים ומשרד הבריאות שמטרתה לשלב נפגעי נפש בפעילות פנאי ולהוציא אותם מבדידותם. אחרי התלבטות בקרב מגוון חוגים, בחרה ד"ד ללמוד ברידג'. היום היא מתארת את עצמה כמאושרת - היא אף החליטה לספר לשותפות שלה למשחק על מחלתה ולדבריה, הן מקבלות אותה בלא סייג.

החברה למתנ"סים חושפת את התוכנית לרגל שבוע בריאות הנפש החל השבוע, אם כי טמון בתוכנית ניגוד: מטרתה לשלב פגועי נפש בפעילות נורמטיווית בלא להסגיר את סודם, אם הם אינם רוצים בכך ובו בזמן לנתץ סטריאוטיפים על פגועי נפש.

ההשתתפות בתוכנית היא במחיר סמלי ומתאפשרת גם למי שחי מקצבת נכות או משכר נמוך. היא כוללת חוגי אמנות, לימוד מוסיקה, שפות, מחשבים, ספורט וטיולים. לכל משתתף מוצמד בדרך כלל מתנדב שמלווה אותו במשך שעה וחצי או שעתיים בשבוע, אם כי קיים מחסור במלווים והחברה למתנ"סים מחפשת מתנדבים ל-40 המתנ"סים שבהם מתקיימת התוכנית.

המשתתפים - רכזי התוכנית מכנים אותם "מתמודדים" כדי להרחיק מהם כל קונוטציה של מחלה או נכות - מגיעים למתנ"סים באמצעות קופות החולים, מחלקות הרווחה או מודעות בעיתונות המקומית. הם נפגשים עם רכז התוכנית ומנסים למצוא מה מעניין אותם ומה מתאים להם.

אחרי שיחות הכנה ולעתים השתתפות בקבוצה לפיתוח מיומנויות חברתיות, הם מגיעים לחוג בעצמם, בלא ליווי. בדרך כלל גם מדריך החוג אינו יודע שהם מתוכנית "עמיתים". הם ממשיכים להיפגש עם רכז "עמיתים" כדי לקבל חיזוק וללבן בעיות שעולות בחוג. "לפעמים, למשל, צריך לשכנע אותם שמישהי בחוג לא צחקה עליהם", אומרת איריס הרשקוביץ ממתנ"ס בית בארבור ביד אליהו. דפנה לינדמן, רכזת התוכנית במתנ"ס בית פוסטר בהרצליה, מספרת על משתתפת שנשברה והיה קשה לשכנע אותה להמשיך בחוג משום שמישהי בחוג אמרה לה שהיא יושבת בכיסא שלה.

בנוסף על שילוב פגועי נפש ושבירת מעגל הבדידות שלהם, מטרת התוכנית היא גם הסברתית - לנפץ דעות קדומות. "אנחנו רוצים להגיע למצב שבו אדם הולך לחוג ציור ויושב לידו אדם סוכרתי מצד אחד וסכיזופרן מצד שני והוא לא חושש לא מזה ולא מזה", אומרת שירי קרון, רכזת תוכנית "עמיתים" במתנ"ס במעלה אדומים.

מוחמד נטור מתמרה אומר שאצלו ביישוב זה כבר קורה. הוא נקט גישה שונה - ארגן טיול של משתתפים בתוכנית והזמין אליה תושבים "נורמטיוויים". "זה היה מדהים. הסברתי לכולם מה זה. החבר'ה של 'עמיתים' הוסיפו המון הומור. בישלנו יחד", הוא מספר.

אבל היחס לנפגעי נפש הוא תלוי תרבות. רכזת באחד המתנ"סים במגזר היהודי מספרת על חוג בישול שבו כרבע מהמשתתפים היו מ"עמיתים". איך שהוא הדבר נודע לאחרים בחוג ורבים מהם עזבו. "אמרו שזה מגעיל אותם שחולי נפש נוגעים באוכל", היא מספרת. "זאת בעיה. כשנכים באים ממקום של מסכנות, יש המון נכונות לעזור להם. אבל כשהם רוצים להיות שווים, זה משהו אחר", היא אומרת.

זאת אחת הסיבות לחשש של משתתפי התוכנית לחשוף עצמם בחוגים. "אחת הסוגיות המרכזיות שמעסיקות אותם היא אם לספר או לא, למי, מתי. יש כאלה שמסוגלים, שהם השגרירים הטובים ביותר של התוכנית. אבל הם מיעוט", אומרת קרון.

המדריכים חשים סיפוק כשמשתתפים משתלבים, אבל אם כעבור שישה חודשים אדם לא משתלב, הם נאלצים להוציא אותו מהתוכנית. קרון מספרת שבשנה שעברה התאבד במגרש החניה של המתנ"ס משתתף שהיא נאלצה לשחרר אותו מהתוכנית משום שהוא לא השתלב בחוגים.

"כל מרכז נתקל באיומי התאבדות וזה משונה כי מצד אחד אתה עוסק בנושאים של מתנ"ס וכיף, אבל אנחנו גם עובדים סוציאליים והסיטואציות נורא מורכבות. עולים סיפורים קשים שבכלל לא קשורים לחוגים. מה אתה עושה עם זה? אתה לא אמור לטפל בהם", אומרת הרשקוביץ.

"אתה עובד עם מישהו כמה חודשים. נראה לך שהוא משתלב ופתאום הוא מתקשר אליך מהמחלקה הסגורה ומבקש שתבואי לבקר כי הוא נפל מאחר שלא לקח את התרופות. אתה מרגיש תחושה של כישלון, שהכל ירד לטמיון", אומרת דנה וינשטיין מהמתנ"ס באור יהודה.

רוני מדמון, ממלא מקום מנהלת התוכנית, אומר שהתוכנית גם מציבה אתגר לרכזי התוכנית, שכולם באים ממקצועות טיפוליים - עבודה סוציאלית או פסיכולוגיה. היא מחייבת אותם לא להתמקד בטיפול במשתתפים אלא בשילובם במתנ"ס ולא להתבצר בחדר הטיפולים אלא להשתלב בעצמם במתנ"ס.

שרון קייזר, מנהלת התוכנית בירושלים, אומרת שהיה לה סיפוק רב כשמזכירה באחד המתנ"סים הופתעה לשמוע שמישהי באחד החוגים היא מתוכנית "עמיתים". "היא אמרה, 'לא ידעתי. היא נראית נורמלית'", סיפרה קייזר.

הרכזים במתנ"סים המסייעים לנפגעי נפש, בתחילת החודש בהרצליה (משמאל לימין): שרון קייזר, איריס הרשקוביץ, דפנה לינדמן, דנה ויינשטיין, ענבר אדלר בן דור, רוני מדמון, שירי קרון ומוחמד נטור. אחד מהנפגעים שלא הצליח להשתלב התאבד במגרש חניה של מתנ"ס