בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חופרים בלי רישיון

"חפירות הצלה" הנמשכות יותר מעשר שנים, שיטות חפירה מהמאה ה-19 והתעלמות מהגופים המפקחים - כך נראות עבודות רשות העתיקות בירושלים

תגובות

אנשי רשות העתיקות מצאו בימים האחרונים ממצא ארכיאולוגי מעניין בחפירות במעלה המוגרבים. לא מדובר בשריד מימי בית ראשון או בית שני, גם לא ממצא מהתקופה הביזנטית, הצלבנית או הממלוכית. הם מצאו צנצנת ריבה. גם בלי מחקר מדעי מדוקדק יכולים החוקרים לשער, במידה רבה של ודאות, שמדובר בצנצנת מהתקופה הפלשתינית המאוחרת. תקופה שבה מעלה המוגרבים היה חלק משכונת המוגרבים - שכונת ערבית ענייה שגבלה בכותל המערבי ונהרסה על ידי ישראל ימים ספורים אחרי כיבוש העיר העתיקה ביוני 1967, כדי לפנות מקום לרחבת הכותל.

צנצנת הריבה מלמדת שהחפירות במעלה המוגרבים לא הגיעו רחוק. עכשיו מתלבטים החופרים אם להרוס את שרידי הבתים של שכונת המוגרבים, כדי להגיע לשכבה נמוכה יותר. מדובר בהתלבטות קשה לחוקרים, שהתחילו את החפירות כדי לפנות דרך לעמודי הגשר שתוכנן במקום. אלא שבינתיים תוכנית הגשר הושעתה (בעיריית ירושלים אומרים שייתכן שהיא תבוטל לחלוטין), ורשות העתיקות נשארה תקועה עם חפירה במקום הכי רגיש בעולם. הרשות נהפכה לשחקן המרכזי בסיפור של שער המוגרבים. היא היתה שותפה לתוכנית בניית הגשר ונתנה לו את ברכתה. אבל ברגע שהתחילה המהומה הבינלאומית סביב הגשר והחפירות, הרשות נשארה כמעט בודדה במערכה. עיריית ירושלים ניערה את חוצנה מהפרויקט, הגופים שהזמינו כביכול את בניית הגשר נעלמו.

עכשיו מתברר שגם במועצה לארכיאולוגיה, הגוף הממלכתי שאמור לייעץ לרשות העתיקות ובמידה מסוימת גם לפקח על עבודתה, יש ביקורת על החפירות במעלה המוגרבים ועל ההתנהגות של רשות העתיקות בירושלים. רשות העתיקות לא היתה צריכה להסכים לגשר המוגרבים, אמרו דוברים מרכזיים בישיבת מועצה ב-20 בפברואר, שנערכה אחרי שחבריה ביקרו בחפירות במעלה המוגרבים ובעיר דוד.

דוברים אחרים מתחו ביקורת על כך שהרשות לא מוציאה רישיונות חפירה מסודרים לחפירות בירושלים, לא מדווחת עליהן כפי שצריך, נכנעת ללחצים של יזמים וחופרת בשיטות שיש עליהן מחלוקות מבחינה מדעית. יו"ר המועצה, פרופ' אפרים שטרן, אמר בסיכום הישיבה: "יש משהו בטענות החברים שבירושלים עובדים לא לפי הסכמת המועצה".

המועצה לארכיאולוגיה היא גוף מייעץ שממונה על ידי שר התרבות, ויושבים בו מבכירי הארכיאולוגים בישראל. לפי החוק, רשות העתיקות חייבת להתייעץ עם המועצה לפני כל חפירה. כל חפירה בישראל אמורה לקבל אישור מוועדת הרשיונות, שבה יש רוב לנציגי המועצה לארכיאולוגיה.

רק אם מדובר ב"חפירת הצלה", שנדרשת לפני בנייה של בית או סלילה של כביש, רשאית רשות העתיקות להוציא לעצמה "הרשאה" לחפירה בלי לקבל רישיון. בפועל, חלק גדול מהחפירות, בהן רוב החפירות בעיר העתיקה, מוגדרות כ"חפירות הצלה" ואין עליהן פיקוח של המועצה לארכיאולוגיה.

תשובתך אינה משכנעת

ארכיאולוגים הם עם זהיר. כשאחד ממשתתפי הישיבה, פרופ' אלעזר אורן מאוניברסיטת בן גוריון, נשאל על המתח שהתגלע במהלכה בין רשות העתיקות למועצה לארכיאולוגיה, הוא אמר תחילה שאין שום מתח. אחרי שהוקראו לו מהפרוטוקול הדברים שאמר בישיבה, הוא הסכים לומר ש"ירושלים היא מקום מרכזי וחשוב, ומן הראוי שהחפירות בירושלים יזכו למעמד מקצועי טוב יותר".

בישיבה השתתפו גם פרופ' דוד אוסישקין מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' יוסי פטריך ופרופ' יורם צפריר מהאוניברסיטה העברית ופרופ' עמוס קלונר מאוניברסיטת בר אילן. את רשות העתיקות ייצגו מנהל הרשות, שוקה דורפמן; סגנו, ד"ר עוזי דהרי; מנהל תחום חפירות, ד"ר גדעון אבני; פרופ' רוני רייך, שמנהל את החפירות בעיר דוד; וארכיאולוג מחוז ירושלים, יובל ברוך. הדברים המובאים כאן לקוחים מתוך הפרוטוקול, עם קיצורים או הסברים הכרחיים.

פרופ' אורן: "אני מבקש להעלות נושא שאני רואה בו בעיה. בעיני נראה לא תקין, שהמועצה לארכיאולוגיה לא מנפיקה רישיונות לחפירות החשובות ביותר. אני חושב שמנהל רשות העתיקות צריך להישמע להחלטות המועצה, כפי שראוי למעמדה".

דורפמן: "כל מקרה נבחן לגופו של עניין. הגענו להבנות, לפיהן חברי המועצה מקבלים דיווח לגבי כל החפירות של הרשות באמצעות המייל. כמו כן, אתם מוזמנים לשאול שאלות ולהעיר הערות בעת הצורך. בנוגע לעיר דוד, החפירה החלה, כחפירת הצלה, לאחר שנפגע בור ביוב".

אורן: "תשובתך אינה משכנעת, דברי עדיין עומדים בעינם".

אבירם: "ראשית, אני מאוד מצר על כך שרשות העתיקות מעורבת בפרשה כזו, שהציבור חושב שהיא לאחראית למהומה. שנית, אני מבקש להגיב לדבריו של דורפמן, לגבי כך שרשות העתיקות נוהגת במעלה המוגרבים כפי שהיא נוהגת בכל חפירה אחרת. ירושלים איננה זהה לכל מקום ויש בה רגישות מיוחדת, שצריך להיות ערים לה. אני סבור שנכון היה שהרשות תדרוש שהארכיאולוגים החברים במועצה לארכיאולוגיה יציעו הצעות משלהם".

פרופ' קלונר (חפר רבות בירושלים, התפרסם לאחרונה בפרשת קבר ישו): "אני מתנגד להסכמה של רשות העתיקות לתוכנית המתוקנת (של הגשר, מ"ר), שמשמעותה בנייה בתוך הגן הארכיאולוגי, שהוא השטח החשוב ביותר מבחינת עתיקות בירושלים... צריך לאמץ הצעות נוספות... ובכך להימנע מיצירת גשר בתוך הגן הארכיאולוגי. אני חרד לשמה של רשות העתיקות. כרגע אני שמח שהתוכנית נעצרה. אני מציע לרשות העתיקות לוותר על ההסכמה".

בעניין ההתנגדות לגשר המוגרבים, קיבל קלונר תמיכה גם מיו"ר המועצה, פרופ' שטרן. "אשר לחפירות בשער המוגרבים", אמר שטרן, "אני הצעתי בזמנו לבנות רק את הקיר שהתמוטט ואם לא, ובלית ברירה, יש לערוך במקום חפירה ארכיאולוגית מלאה, בכל השטח וללא 'רגליים'. עכשיו משעניין הגשר בוטל, צריך לחפור ולהתנגד ככל האפשר לבנייה כלשהי בתחום הגן הארכיאולוגי". גם אבירם הביע תמיכה בעמדתו של קלונר.

למה חופרים לרוחב

אחרי שער המוגרבים, עובר הדיון לשאלת החפירות במקומות אחרים בירושלים, בעיקר בעיר דוד. רשות העתיקות חופרת כבר שנים רבות באזור, במימונה של עמותת אלע"ד. העמותה פועלת, בין השאר, לייהוד ירושלים וקיבלה מהמדינה את האחריות על ניהול עיר דוד. בשנה האחרונה התחילה הרשות בחפירת מנהרה בעומק 10 מטר, מכיוון בריכת השילוח אל עבר חומות הר הבית. פרופ' רייך, שמנהל את החפירה בעיר דוד, הציג בפני חברי המועצה את הממצאים, וראשי הרשות טענו שמדובר ב"חפירות הצלה". חברי המועצה התקשו לקבל את הטיעון.

פרופ' אוסישקין: "אני מוחה על דברי המנהל. לא חושב שניתן לטעון שמדובר בחפירת הצלה, כאשר היא נמשכת כבר עשר שנים. זוהי חפירה יזומה לכל דבר. וניתן לקרוא לה בכל שם, אך לא מסכים עם כך שזוהי חפירת הצלה".

פרופ' שטרן: "אני מסכים באופן עקרוני עם אוסישקין בעניין הרישיונות. פרט לחפירתה של אילת מזר (שחשפה, לטענתה, את ארמון דוד, מ"ר) כל החפירות שהוצגו החלו כחפירות הצלה. אני סבור שיש צורך בפרוצדורה בחפירות בירושלים, המקובלת בכל החפירות בארץ, לאמור, כל חמש שנים צריך החופר להגיש בקשה ולעמוד בדרישות של עיבוד הממצא ופרסומו, כמו בכל מקום אחר".

לדיון מצטרף פרופ' צפריר, שמנהל מאבק נגד השפעתם של גופים כמו אלע"ד על רשות העתיקות: "הבעיה הגדולה יותר היא החשש שרשות העתיקות לא תעמוד בלחצים. אני מכיר בזכותה של אלע"ד, או בזכותו של כל גוף אחר, לאסוף כסף ולחפור. יש לי חשש מתחושה של עייפות מהתמודדות בלחצים, למשל בחפירה של שלומית וקסלר-בדולח (חפירה ליד שער האשפות לקראת הקמת חניון שישרת את המבקרים בעיר דוד, מ"ר). נאמר שיש תוכנית מוכנה ולא עלתה כלל האפשרות שלא תתאפשר בנייה... אני מצפה לנחישות גדולה יותר. לא נאמר לנו דבר על המשך החפירה, ולכן החרדה שלי היא הציפייה של הגופים המתכננים, מאחר והם גם המממנים".

דורפמן: "ההתנהלות שלי היא עניינית ולא פוליטית. יש להבין שכשמדובר בירושלים, אני מוכרח לשמוע את כל הצדדים... לגבי חניון גבעתי, ייבנה חניון בסופו של דבר, כיוון שישנה מצוקת חנייה. איני מתנגד להעלות את הנושא לדיון במועצה לארכיאולוגיה, אך מדובר בתהליך ארוך מאוד".

פרופ' צפריר העלה גם נקודה מקצועית. לטענתו, שיטת החפירה במנהרה אינה מדעית, שכן היום מקובל לחפור מלמעלה למטה, תוך חשיפת כל השכבות בדרך. הוא ציין שפרופ' רייך עצמו, באחד מפרקי ספר הדרכה לארכיאולוגיה שכתב, ציין ששיטת החפירה לרוחב, במנהרה, היא נחלת המאה ה-19 ואינה מקובלת היום. "יצאו המון התנגדויות לגבי שיטת חפירה זו", אמר צפריר, "אני חושב שיש לדון בכך במועצה לארכיאולוגיה".

יובל ברוך, ארכיאולוג המחוז: "לגבי החפירה במנהרה, נערכו דיונים רבים וההחלטה שהתקבלה לא התקבלה כלאחר יד. אנו מודעים לכך שלא מדובר בשיטה האידיאלית, (ולכן) ייפתחו פירים לביקורת".

צפריר: "אני חושב שניתן ללמוד מספיק מחשיפה של חלק מהרחוב ואין הכרח לחפור הכל".

יו"ר המועצה שטרן סיכם את הדיון: "אני חושב שיש משהו בטענות החברים, שבירושלים לא עובדים לפי הסכמת המועצה. אני מבקש שאחת ההמלצות היא שהדבר יתקיים גם בירושלים. כאשר מגיעים לפרשת דרכים בחפירות, אנו מבקשים להיות יותר מעורבים. למשל, כמו בהמשך חפירת הבריכה".

כאן התערב אבירם, שהציע להוציא הודעה לעיתונות "מטעם רשות העתיקות", שבה ייאמר שהמועצה לארכיאולוגיה מחזקת את ידי הרשות "במטרה להעלות את יוקרת המועצה". ההצעה התקבלה והודעה ברוח זו הוצאה מטעם רשות העתיקות.

מרשות העתיקות נמסר בתגובה, ש"אין היא מוצאת לנכון לענות" על שאלות "הארץ". משרד ראש הממשלה לא התייחס לעניין הלחץ על הרשות לחפור, ומסר בעבר: "חפירות הצלה מתקיימות על ידי רשות העתיקות בכל מקום בארץ שבו יש חשש לפגיעה באתרים ארכיאולוגיים או שהוחלט על ביצוע עבודות בהם. לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה על בניית גשר שיחליף את הסוללה שקרסה בנובמבר 2004, הרי שהמהלך הבא הוא לבצע חפירות הצלה".



חפירות במעלה המוגרבים. ברגע שהתחילה המהומה הבינלאומית סביב הגשר והחפירות, רשות העתיקות נשארה בודדה במערכה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו