השוטר זלאי - כללי - הארץ
מינוי דיגיטלי של הארץ - באתר בסמרטפון ובטאבלט - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

השוטר זלאי

קצין הבילוש, פקד טירן זלאי, הספיק הרבה בשנה האחרונה. הוא נאשם שניהל בית בושת, גבה דמי חסות, הדליף לעבריינים מראש על פשיטות שמתכננת המשטרה, חשף בפני משפחות פשע פרטים מחקירת רצח, הסגיר לפושעים מקורות משטרתיים, וסחט נישומים בעזרת בכירה במס הכנסה. ואחרי זה מתלוננים שהמשטרה לא עובדת

בשלושה באוקטובר 2006 בשעה ארבע אחר הצהריים מישהו ריסס למוות את נימר אגברייה חרירי במגרש מכוניות משומשות בכניסה לכפר קאסם. המשטרה חשדה שמדובר בחיסול חשבונות בין שתי משפחות פשע - עבדל אל קאדר וחרירי, שאליה השתייך הקורבן. חקירת הרצח הוטלה על ימ"ר שרון. אבל באותו זמן התנהל לו מצוד סמוי אחרי הרוצחים. כמאל עיאט, אחד מראשי ארגון הפשע של משפחת חרירי, ביקש להגיע אליהם לפני המשטרה. כדי לעשות זאת הוא פנה לחבר ותיק, קצין בילוש של מחלקת ההגירה בשם פקד טירן זלאי.

בשלב הזה כבר החל להיבנות האמון בין העבריין הכבד לקצין המשטרה. עיאט קרא לו בחיבה "גבר", וזלאי כינה אותו "אח שלי". "רק אני, אתה ואלוהים על הקו", הרגיע עיאט את זלאי באחת משיחות הטלפון הרבות והתכופות שנערכו ביניהם. השניים לא ידעו, שמח"ש, המחלקה לחקירות שוטרים, כבר יושבת להם זה זמן על הקו.

בשיחות הטלפון, שקיים עיאט מאשקלון, שם ישב במעצר בית, הוא ביקש מזלאי להפעיל את כל קשריו במשטרה כדי לגלות לו מי רצח את נימר אגברייה חרירי. זלאי, על פי כתב האישום שהוגש נגדו לפני שבועיים, אכן סיפק את הסחורה. בשיחה שהוקלטה ב-26 באוקטובר 2006 הסגיר זלאי לעיאט את שמות החשודים ברצח.

זלאי: "ביררתי לך. יש רק אחד שיש עליו את כל הראיות. אחד מהאחים רייאן (מועד ואחמד רייאן נעצרו כחשודים ברצח)".

עיאט: "לא הבנתי".

זלאי: "החייל של עבד אל קאדר. אחד, החייל של עבד אל קאדר".

עיאט: "כן?"

זלאי: "הוא, יש לו את כל הראיות. הכל נגדו. הוא תפור. הוא נפל בתא".

עיאט: "מי? מי נפל בתא?"

זלאי: "אחד האחים, כאילו בדיבור. שמו לו הקלטות וזה. נפל".

עיאט: "מי אחד? מהעבד אל קאדר?"

זלאי: "הוא זה שרצח את נימר".

עיאט: "והוא נפל?"

זלאי: "כן. תפור. גמור. התיק גמור".

עיאט: "לא... ומי הביא אותו?"

זלאי: "לא יודע. מישהו של הימ"ר. הוא נפל לבד. אומרים שנגד השני אין ראיות".

עיאט: "אז מי זה? מועד?"

זלאי: "לא יודע את השם. הוא אמר 'תיכף תראה, האחד ישתחרר - אז זה השני".

כתב האישום נגד טירן זלאי מדהים בחומרתו ובהיקפו. אחרי פרשת פריניאן, אחרי שהתגלה כי השוטר צחי בן אור פעל במשך שנים בשירות משפחת פשע, ואף רצח בשליחותה, שוב מתגלה תפוח רקוב לכאורה. ואיזה ריקבון. זלאי נאשם שסיפק לכמאל עיאט פרטים חסויים על רוצחיו של חרירי. הוא נאשם גם שהזהיר אותו מפני פשיטות המשטרה על בתי הקזינו של המשפחה. הוא אפילו הסגיר לו שמות של מקורות משטרתיים פעילים, וסיכן את חייהם. "זלאי", כתב שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, בהארכת מעצרו בשבוע שעבר, "קצין המשטרה פעל כשליח או ליתר דיוק, בעגה השגורה, כחייל של עיאט. הוא לא עשה זאת ממניע אידיאולוגי כזה או אחר. הוא תוגמל כספית וליתר דיוק קיבל שוחד בעבור פעילותו".

אבל זלאי לא פעל רק כחייל של משפחת חרירי. על פי כתב האישום נגדו הפך קצין הבילוש למיני-אימפריית פשע בפני עצמו. כך, למשל, נאשם כי סיפק התרעות מפני פשיטות לשני בעלי בתי זונות תמורת שוחד מיני, ומאוחר יותר סחט אותם. הוא נאשם גם כי חילץ את אחת הזונות שלהם, ופתח בשבילה בית בושת עצמאי, ממנו גבה תשלום. הוא נאשם גם שחבר לבכירה במס הכנסה, וסחט אתה נישומים תמורת סגירת תיק החקירה נגדם. להלן קיצור קורותיו.

ההתחלה

פקד טירן זלאי נולד בזמן מלחמת ששת הימים. מכאן גם שמו, על שם מיצרי טירן. הוא מתגורר בפתח תקוה, נשוי. אביו גמלאי של המשטרה. למשטרה התגייס זלאי בשנת 1990, ובמשך שנים רבות היה קצין בילוש ומודיעין ביאחב"ל, היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית. בשנתיים האחרונות עבר למינהלת ההגירה כקצין מודיעין. לפי כתב האישום, אחרי המעבר הזה החלה הידרדרותו. לטענת מקורביו של זלאי, הידרדרותו החלה בשנה אחרונה בעקבות משבר חריף בחיי הנישואים. בזמן המשבר הכיר את אורלי חסן, פרוצה, שקישרה בינו לבין העולם העברייני. באוזני מקורביו טען בשבועות האחרונים כי אם היה פועל מתוך בצע כסף, היה מוצא אותו בקלות במסגרת החקירות שעברו תחת ידיו ביאחב"ל.

כמאל עיאט הוא אחד מראשי כנופיית חרירי-עיאט, המוגדרת על ידי משטרת ישראל כאחת ממשפחות הפשע החזקות במדינה. לפני שלושה חודשים הורשעו 15 מחברי הכנופיה וביניהם עיאט עצמו, בשורת עבירות, ביניהן קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים וסחיטה בכוח של אנשי עסקים. הקשר בין זלאי לעיאט החל באוקטובר 2006 והתהדק מהר למרות החשדנות ההדדית הראשונית. מי שתיווך ביניהם היתה חברתו של עיאט, ויויאן אשכר. על פי העדויות באחד המפגשים בין זלאי לחברתו הפרוצה אורלי חסן, נכחה גם אשכר. אשכר שאלה את זלאי אם הוא יכול לעזור בהתרעות על פשיטות של המשטרה על בתי הימורים.

"לאחר כמה ימים דברנו אני וויוי בטלפון", סיפר זלאי לחוקריו. "אמרתי לה שאם יש אפשרות לתת התרעה על פשיטה, זה רק בכפר קאסם. הסיבה לכך שאני אוכל לדעת על פשיטות במקום בעזרת חבר. אני חשבתי שהיא תגיד שזה לא מתאים לה, כי היא אמרה לי שהיא לא מכירה אף אחד שם. לאחר כמה ימים התקשרה אלי ויוי ואמרה לי שיש מישהו שיש לו מקום במדרחוב של כפר קאסם, שבו הוא מפעיל מכונות מזל. אמרתי לה שבמדרחוב אי אפשר לתת ביטחון ושימצאו מקום אחר. אז היא ביקשה שאדבר עם הבחור. הכינוי שלו זה דוד, אבל שמו הוא כמאל עיאט".

על פי כתב האישום, לאחר אותה שיחה נהג זלאי להתקשר אל חברו, פנחס פינטו, רכז מודיעין באזור ראש העין, ולבקש מידע על תוכניות המשטרה באזור. "שאלתי את פינטו מי זה כמאל", סיפר זלאי לחוקריו. "והוא אמר לי שזה אדם שקשור למשפחת חרירי. אני ידעתי שהוא קליבר בתחום הפשע והוא מוכר מאוד בעיר פתח תקוה. בשיחה ההיא עדיין לא דובר על התגמול שלי... כמאל אמר לי שיש מישהו בקצה הכפר ששמו מרואן ויש לו מקום הימורים, אם אפשר לדאוג לו. אמרתי לו שכן... הייתי מדי שבוע-שבועיים שואל את פינטו, כשהיינו נפגשים, מה קורה בכפר קאסם. האם עומדים לבצע פעילות נגד מקומות הימורים ולפי התשובות שהייתי מקבל מפינטו הייתי יודע אם יש או אין, והייתי בהתאם מעביר את האינפורמציה לכמאל...

"פינטו יודע שיש לי קשר עם מישהו ממשפחת עיאט", סיפר זלאי לחוקריו, "מישהו שאני נותן לו ביטחון בכפר קאסם, שהוא הגורם שדרכו אני נותן את הביטחון... לפני חודש או חודשיים שיתפתי את פינטו בקשרי עם כמאל, והצעתי לו שגם הוא יקבל כסף בעבור ההתרעות פינטו אמר שהוא לא רוצה כסף והזהיר אותי מכך".

בעקבות הודאותיו של זלאי נחקר גם רכז המודיעין פינטו באזהרה במחלקה לחקירת שוטרים. בחקירתו הכחיש את ההאשמות נגדו. "כשטירן היה שואל אותי לגבי העבודה הייתי אומר לו מה אני עושה", אמר לחוקריו. "לא בכוונה של לעזור לגורם אחר, אלא רק לצורך עבודת מודיעין. הוא קצין מודיעין והרשיתי לעצמי לדבר אתו מודיעינית על נושאים מסוימים... אני לא ידעתי שהוא מעביר מידע שהוא שומע ממני לאנשים אחרים".

חקירתו של פינטו נמשכת בימים אלה. לגבי זלאי, הדברים מעט ברורים יותר. "אני הודעתי לכמאל פעמיים על פשיטות במדרחוב שאכן התממשו", התוודה בפני חוקריו. "בפעם הראשונה נתתי התרעה מדויקת לכמאל ואמרתי לו שעומדים לעשות פשיטה למחרת, אני אמרתי לכמאל שיחליף למכונות דמי, כדי שיבצעו את הצו ואז יהיה שקט. כי אם המקום יהיה סגור, אז יבואו שוב. זו פעילות שידעתי עליה בוודאות מפינטו. והיה עוד מקרה שפינטו אמר לי שהוא הולך לבצע פעילות על בתי הימורים במשך השבוע. פינטו לא ידע בשלב הזה שאני מתריע בפני כמאל אלא מאוחר יותר".

בשיחה שהוקלטה על ידי צוות החקירה ב-18 באוקטובר 2006, נשמע זלאי מזהיר את עיאט: "אתה יודע שקצת עכשיו חמים על המשפחה בגלל כל הבלגן, אז בזהירות. בזהירות אתם. אבל אני גם יכול לעזור לכם, כי יש לי כיסוי טוב בג'לג'וליה, כפר קאסם, ראש העין".

"יפה. יפה", עונה לו עיאט. "אם יש לך כיוון, זה טוב".

בשיחה אחרת, שהוקלטה ב-23 בדצמבר 2006, מזהיר זלאי את כמאל מפשיטת המשטרה.

זלאי: "עכשיו, לגבי הכפר, הם השבוע סוגרים את הכל".

עיאט: "אה, השבוע?"

זלאי: "כן".

עיאט: "מתי באים?"

זלאי: "מיום שני ומעלה נדמה לי. היום לא. מחר לא. מחר הם הולכים להוציא צווים".

כדי לבסס את התלות שלו בו, לא היסס זלאי למרוח גם את החבר החדש שלו מכפר קאסם. "היו פעמים", סיפר לחוקרי מח"ש, "שהייתי אומר שתהיה פשיטה בזמן הקרוב, תוך שבוע-שבועיים ולא תמיד היה. היה מקרה שבו אמרתי לכמאל שתהיה פשיטה בכפר קאסם ואז התקשרתי לפינטו ולחצתי עליו שיעשה פשיטה, כדי שהדברים שאני אומר לכמאל יתממשו".

לאחר שזלאי רכש את אמונו של עיאט, עברו השניים לשוחח באפיק שחשבו לבטוח יותר, באמצעות כרטיס סים שעיאט רכש לזלאי. אלא שגם השיחות הללו יורטו בידי המחלקה לחקירת שוטרים. מח"ש הקליטה עשרות שיחות בין השניים. "אין שיחה אחת", אמר השבוע גורם המעורה בחקירה, "שלא טומנת בחובה עבירה של זלאי, החל מהפרת אמונים. האיש פשוט מכר את נשמתו".

"אני קיבלתי כסף מכאמל שלוש פעמים", אמר זלאי לחוקריו. "בפעם הראשונה זה היה עם תחילת הקשר, זה היה סך של 3,000 שקל, שמהם אם אני לא טועה התכוונתי להשאיר 1,000 לוויוי. בפעם השנייה נסעתי לאשקלון, שם פגשתי את כמאל בפעם הראשונה. אז קיבלתי ממנו 5,000 שקל. ישבתי אצל כמאל והוא סיפר לי גם אז על התיק שלו. כמאל אמר לי שהוא הסתבך בתיק גדול והמשיך לבקש שאעזור לו בתיק הזה. בפעם השלישית קיבלתי ממנו באמצעות ויוי 4,000".

תיק הרצח

זמן קצר לאחר תחילת הקשר כבר ביקש עיאט מזלאי מידע על תיק הרצח של נימר אגברייה חרירי. זלאי לא היסס לשנייה, גייס את כל תושייתו ואת כל קשריו בתוך המשטרה כדי לברר בשבילו פרטים מהחקירה הרגישה ועידכן אותו בהתפתחויותיה גם לאחר שנעצרו החשודים. כך, למשל, בשיחה שנערכה ב-17 בנובמבר 2006, עידכן זלאי את עיאט שבמגרש המכוניות שבו אירע הרצח היתה מצלמה, אולם דיסק הצילום אינו בידי המשטרה, אלא בידי משפחת עבד אל קאדר. "הכל צולם אבל גנבו את הדיסק", הסביר קצין המשטרה לעבריין עיאט. "הבן זונה מוסטפא עמר, זה בעל המגרש".

עיאט: "כן?"

זלאי: "אמר להם שהכל מצולם וזה הם באו לקחו את הכל".

עיאט: "אה, הדיסק אצלם?"

זלאי: "הדיסק לא במשטרה".

עיאט: "אז?"

זלאי: "אצל עבד אל קאדר".

בחקירתו במחלקה לחקירת שוטרים נשאל זלאי מהיכן ידע למסור לכמאל פרטים כה מדויקים לגבי תיק הרצח. "דבר ראשון", אמר לחוקריו, "כפי שכבר אמרתי זה שבמקרה יהושע נחשון (שוטר בדימוס וחבר של זלאי) התקין מצלמות במקום הרצח, וממנו ידעתי פרטים לגבי הקשר או החשד לקשר בין בעלי המקום למשפחת אל קאדר ודיווחתי לכמאל. אני גם ביקרתי בבית המעצר. ראיתי שרשום על הקיר מי שיוצא לבית המשפט וראיתי את מועדי הדיונים והיכן הם מתקיימים ומספר ליד. שיערתי שזה מספר התיק. אני ניסיתי לברר דרך פינטו פרטים לגבי הרצח בכפר קאסם, והוא אמר שהוא לא יודע מזה כלום וזה מטופל בימ"ר שרון".

חוקר: איך ידעת לומר לכמאל שאחד האחים (החשודים ברצח) הוקלט על ידי מדובב בתא המעצר?

זלאי: "שיערתי. אני באמת שלא ידעתי... ביומן יש שרטוט של התאים ומי יושב שם וכך ידעתי להגיד לכמאל שאחד האחים, לאחר שהופרדו, יושב עם בחור צעיר ממשפחת אבוטבול שחשוד ברצח במועדון על פי העיתונים. הצעתי לכמאל שדרך אבוטבול ינסה להשיג מידע... לגבי השמות של החשודים וזה שהם מכפר ברא, את זה ראיתי גם בתא המעצר ברישומים על הקיר. הייתי כמה פעמים בבית המעצר ופעמיים בדקתי וראיתי את הרישומים בטוש על לוח הפלסטיק. ופעם אחרת ראיתי שהוציאו כבר את כרטיסי החבוש שהיו בצד, את מספרי הזהות. ראיתי את האשמה ובאדום רשום 'העברה ל(מתקן מעצר) הדרים'. ואת זה מסרתי בפיסות לכמאל כדי שיהיה לי מה להגיד לו כל פעם. כדי לא לבזבז את האינפורמציה בפעם אחת".

כמאל עיאט טען בחקירתו כי לא התכוון לנקום ברוצחים, אלא "רק" לברר מידע על תיק הרצח, כדי לבדוק אם ניתן לקשור בינו לבין עד המדינה נגדו ונגד חבריו לכנופיה, בסל עאסלי, בתיק הסחיטה שהתנהל באותה תקופה נגדו בבית המשפט, וכך לקעקע את אמינותו. "אני בזמן שהייתי בקשר עם השוטר", סיפר לחוקריו, "לא ידעתי אם הוא שוטר או קצין או עובד במוסד ממשלתי כלשהו. הייתי קורא לו גבר. בשיחת טלפון אחת אמר לי שמועד רייאן ואחמד רייאן נפלו בתרגיל חקירה ושהם מדברים שהם רצחו את נימר חרירי. אני בכל מחיר, במסגרת החוק האפשרית, שלא לסכן אף אחד רציתי את המידע הזה. הגבר אמר לי שעוד שבוע, עוד יומיים אני מוציא לך את המידע... אני מאוד האמנתי, תליתי תקווה שדבר זה יסייע לנו להוציא את האמת לגבי האיש הזה, באסל עאסלי, שבגללו נפגענו מאוד קשה". במח"ש לא מאמינים לגרסה הזאת.

השיא במערכת היחסים בין עיאט לזלאי היה כאשר עיאט, באחת השיחות, ביקש מזלאי להסגיר מקורות משטרתיים העובדים באזורו. "מי המלשינים שלכם עלינו", שואל כמאל את זלאי בשיחה שהוקלטה ב-24 בינואר השנה, "אמרת לי פעם אתה יכול להביא את השמות שלהם". זלאי לא מתלבט אפילו. "כן", הוא עונה ומזכיר את שמו של אחד ממקורות המשטרה.

המחלקה לחקירת שוטרים קיבלה את המידע מהאזנה בזמן אמת, ומיהרה להציב שמירה על המקורות שזלאי חשף. "זו היתה פגיעה בקודש הקודשים", אומר גורם שליווה את התיק, "כל אדם עם מצפון היה מהסס שנייה, הרי ברור שברגע שהוא חושף את המקורות הם בסכנת מוות. מדובר במרגל בתוך הארגון. זו חציית קווים מוחלטת. האיש הוא לא שוטר פשוט, הוא קצין, עם קשרים, בקלות יכול להוציא מידע, והוא שיתף פעולה באופן מלא עם כל מי ששילם לו. אם הוא היה ממשיך אלוהים יודע לאן הוא היה מגיע".

בית זונות

אם בקשר בין עיאט וזלאי היה ברור מי המפעיל ומי המופעל, מי הבוס ומי החייל, הרי שבמקרים אחרים גילה זלאי עצמאות רבה יותר. כך, למשל, ניהל מערכת יחסים מורכבת עם רמי נגר וישראל שמש, שני בעלי בתי בושת בפתח תקוה ובראשון לציון. "רמי", סיפר זלאי לחוקריו, "הוא בעל בתי בושת ברובינזון 15 בפתח תקוה וברחוב פלטין בראשון. אני אמרתי לו ולישראל שמש עוד בהתחלה שאני לא יכול ממש לשמור עליהם. הם ידעו שאני לא יכול לעזור להם אבל מדי פעם הייתי אומר להם שעומדת להתבצע פשיטה משטרתית על המקומות שהם מנהלים. אני רציתי שיתגמלו אותי - אבל לא כספית אלא שנהיה חברים. להראות להם שאני בעניינים".

זלאי גם נהג להגן על נגר ושמש מפני עבריינים, בעיקר כאלה שכבר הכיר מעברו כסגן מנהל בית העצורים בפתח תקוה. באחד המקרים פנה אליו נגר וביקש לסייע לו בהרחקת אבי סוסן, שהפריע בבית הבושת. זלאי הרים אליו טלפון והורה לו לעזוב את בית הבושת. הסיוע הזה הפך לדמי חסות של ממש, כשנגר פנה אל זלאי וביקש את עזרתו בהרחקת שני עבריינים אחרים, המכונים 'סבי' ו'כובע', שהפריעו גם הם לפעילות בתי הבושת שלו.

הפעם ביקש זלאי עזרה מכמאל עיאט ומכאן העסק הלך והסתבך. "היה קטע שבאו שני עבריינים סבי וכובע שבאו לפלטין בראשון לציון", סיפר זלאי לחוקריו, "רמי אמר לי שהם היו מגיעים והתחילו לעשות בלגן. לעשן סמים ודברים כאלו. אז רמי ביקש את עזרתי. אני הכנסתי את כמאל לתמונה. שאלתי אותו אם הוא יכול לעזור לחבר. הוא אמר אין בעיה. כמאל התקשר אל אחד מהם. אמר לו שזה חברים והם ירדו מזה. ובאמת הפסיקו לעשות בלגן אצל רמי נגר וישראל שמש. אני רצתי להראות להם כמה אני תותח ואיזה קשרים יש לי.

"בפעם השנייה, רמי בעצמו התקשר לכמאל וביקש עזרה בגלל שהיה לו שם בלגן עם בחורים מכפר קאסם. זה היה לפני חודשיים. רמי סיפר לי את זה ואמר לי: 'איזה גבר כמאל יצא. מיד אותם בחורים עזבו את המקום'. אני ציפיתי שהם יתגמלו אותי על כך שסייעתי להם ויתנו כסף אבל הם לא נתנו. אני לא ביקשתי. ציפיתי שהם יבינו לבד".

כאשר נגר ושמש לא שילמו הפעיל זלאי את כמאל עיאט. "כמאל התרגז וביקש ממני את הטלפון של רמי, ובקו אחר כאשר אני מאזין התקשר לרמי ואמר לו שייתן תוך חצי שעה 20 אלף שמישהו יבוא לקחת. לאחר מכן אני יודע מכמאל שהוא ויתר לו על עשרת אלפים. כמאל אמר לי שמהסכום הזה אני מקבל 4,000. את הכסף הזה קיבלתי לאחר מספר ימים מויוי ביפו. נפגשנו באזור הבית שלה. היא חיכתה לי על הכביש. אני הגעתי למקום ברכב משטרתי". בעקבות הסיפור נאשם כעת זלאי בסחיטה באיומים.

על פי כתב האישום גם קיבל זלאי בהזדמנויות שונות שוחד מיני מנגר ושמש, שניאותו לוותר לו על חלקם באתנן של הזונות שעבדו בבית הבושת שלהם. זלאי שילם ישירות לאשה שאתה שכב, מבלי להפריש דמי תיווך לבעלי בית הבושת. יצא חצי מחיר.

אבל תיאבונו של זלאי הלך וגבר. בשלב מסוים חבר אל אחת הפרוצות של נגר ושמש, אורלי חסן שמה. "ראיתי את אורלי ונוצר בינינו קליק", סיפר זלאי לחוקריו. "כך החל קשר סדיר שאני מגיע למקום פעם בשבוע או יותר או פחות. הייתי שוכב עם אורלי אבל לפעמים גם סתם יוצאים לשתות קפה. ישראל שמש התייחס לאורלי לא יפה, מדבר אליה לא יפה. אני רציתי לעזור לה ופניתי לנחשון שיארגן דירה בבר כוכבא 1, שבה אורלי תוכל לישון ולעשות מה שהיא רוצה.

"אני יודע שהיא עושה מסאז'ים עם הרפיה. אני מבחינתי מה שהיה לי חשוב זה שיהיה לה איפה להיות והיא תתרחק מהמכון ליווי של רמי וישראל... המשכנו להיפגש באופן סדיר אבל לא שם, אלא כל פעם הייתי שוכר חדר במקום אחר. פעם אחת הבאתי אתי רכז המודיעין לשכב עם אורלי. עשינו אורגיה ביחד. שכרנו חדר בחולון... אני לא דרשתי מאורלי שתיתן לי כלום אלא רק שתשלם שכירות לנחשון אם צריך. לא השתתפתי ברווחים כי לא לקחנו כסף ממנה. באמת רק רציתי לעזור לה. עם אורלי זה לא קשור לתפקיד או לטובת הנאה, זה עניין אינטימי בלבד. יש לנו רגשות חזקים אחד לשני".

המחלקה לחקירות שוטרים מפרשת אחרת את העדויות. לפי כתב האישום, זלאי, ביחד עם חברו, השוטר לשעבר יהושע נחשון, העסיק את חסן ופרוצה נוספת בבית בושת אשר פתחו ברחוב בר כוכבא בתל אביב, והשתתף ברווחיו. "הרעיון היה של אורלי", אמר יהושע נחשון לחוקרים. "היא רצתה לעבוד במקום חדש. אורלי והחברה שלה עבדו במקום שבוע-שבוע וחצי והפדיון שימש אותנו חצי-חצי. הן היו לוקחות לעצמן חצי ואת החצי השני משאירות לנו במגירה מתחת לשידה. אני וזלאי התחלקנו בכסף".

על פי כתב האישום, גם זלאי ונגר תיכננו לפתוח יחד בית זונות נוסף. הפעם, ברחוב יגאל אלון בתל אביב. זלאי על פי כתב האישום, הפעיל את קשריו, שוחח בעניין עם רכז המודיעין המשטרתי באזור, אייל פרופטה, וביקש פרטים על פעילות המשטרה באזור המדובר. "הוא הציע שנפתח מקום בתל אביב", סיפר נגר לחוקריו, "והוא יתן לנו את האזור שבו הוא יכול לספק לנו הגנה. חיפשנו אזור שהוא כיוון אותנו, באזור יגאל אלון. הוא הפנה אותנו. אבל זה לא יצא לפועל כיוון שלא מצאנו מקום מתאים".

"זה היה מועדון רסמי", התגונן זלאי בחקירתו. "רצינו לפתוח מועדון כמו גהה, שנפתח רק בשלוש בבוקר ונקרא אפטר פרטי. רמי דיבר אתי על אזור יגאל אלון. זה מקום למועדון כי בית בושת אי אפשר שם... בעניין חיפוש מקומות בשביל כמאל או רמי נגר פניתי לאייל פרופטה ושאלתי אותו אם אזור יגאל אלון שייך למרחב ירקון. נפגשתי אתו ואמרתי לו שאני חושב לפתוח מועדון. מועדון לסביות".

החקירה נגד פרופטה עדיין לא הסתיימה.

גברת מס הכנסה

את אדריאנה סליק, מנהלת במס הכנסה פתח תקוה, המכונה עדי, הכיר זלאי דרך חברו, יהושע נחשון. נחשון וסליק הכירו בתקופה שבה שירת נחשון במשטרה ועבד בשיתוף מס הכנסה. "נחשון אמר לי שאם יש מישהו שיש לו בעיה במס הכנסה אפשר לעזור לו באמצעות עדי", סיפר זלאי לחוקריו, "נחשון אמר לי שהיא כרישה, תותחית".

על פי כתב האישום שהוגש נגד זלאי קשרו השלושה קשר, במטרה להונות נישומים במס הכנסה כדי לקבל שוחד ודבר במרמה. "הכוונה שלי ושל נחשון היתה לדאוג לכך שאנשים מסוימים יקבלו זימונים למס הכנסה על ידי דיווחים שלי ושל נחשון אליה", הסביר זלאי לחוקריו את תוכנית העוקץ, "ואז אותם אנשים יפנו אלינו, שאנחנו נמצא דרך להגיד להם שיש לנו אפשרות לסייע להם, והם בתמורה ישלמו לנו כסף".

שמוליק אשכנזי, בעל מועדון גהה, בתל אביב היה אחד הנסחטים בשיטה זו. "הפעם הראשונה שהוצאתי כסף ממישהו במרמה היה משמוליק אשכנזי", אמר זלאי לחוקריו. "נחשון הביא לי את הכסף ליד. היוזמה היתה של יוסי (יוסי תורג'מן, שותף של אשכנזי במועדון). עדי קיבלה את ה-30 אלף שלה ואני, נחשון ויוסי תורג'מן קיבלנו כל אחד 11,100. נחשון התבדח ואמר שה-100 הם טיפ. האמת, היינו סקפטים אם נצליח להוציא את הכסף באמצעות העוקץ והופתענו שהצלחנו".

בשנת 2006 נודע לזלאי מתורג'מן, השותף של אשכנזי, כי הוא מעלים לכאורה הכנסות של המועדון ממס ההכנסה. "פניתי לנחשון", סיפר זלאי לחוקריו, "ידעתי שהוא מקושר לעדי. אז עוד לא הכרתי את אדריאנה סליק המכונה עדי. שאלתי את נחשון אם אפשר לעשות משהו בנדון. נחשון אמר לי בטח. אני ונחשון נסענו לעדי הביתה באורנית. היא אמרה שהתיק אצלה ואפשר לסגור את זה תמורת 20 אלף. חזרתי ליוסי ואמרתי לו 'אין בעיה, תמורת 20 אלף נסגור עניין'. לאחר שהתברר לעדי שאפשר להוציא את הכסף, היא הזמינה את שמוליק אשכנזי לחקירה אליה עם הספרים. עדי סיפרה שלפי הספרים יש הכנסות גבוהות ויש לבחור המון כסף ומכוניות יקרות, והיא אמרה להעלות את הסכום אם לא - התיק עובר לירושלים.

"אמרתי לנחשון 'עכשיו ניסע לאליה'. הגענו אליה, לאורנית, ואז היא אמרה אני פחות מ-80 אלף לא מוכנה לסגור את התיק. נחשון סגר עם שמוליק. נסענו אני ונחשון לפגוש את שמוליק בצומת רמת השרון. הוא נתן לנחשון חבילה של 30 אלף במזומן ואת השאר ישלם בתשלומים. משם נסענו לעדי. נחשון הראה לה את הכסף. היא לקחה את החבילה. ואמרה 'בסדר, אני אדאג שהעניין יסגר'. החזירו לשמוליק את הספרים ונדמה לי שהוא גם קיבל מכתב שזה נסגר".

לבסוף החליט זלאי לסחוט באמצעות מס הכנסה גם את חבריו לעסקי הבתי הבושת, רמי נגר וישראל שמש. "אני אמרתי לעדי שיש לרמי וישראל מכון ליווי בפתח תקוה. זה היה אחרי שאורלי עזבה שם את המקום. אני עשיתי את זה כדי לפגוע בהם כי הם פגעו באורלי. לא בשביל לקבל מהם כסף, רציתי גם שייכנסו ללחץ. רמי פנה אלי וביקש שאני אעזור לו כי הוא ידע שאני מכיר שם. עדי ניסתה לטפל בזה אבל בסוף ירדה מזה".

בחקירתה הכחישה סליק את כל המיוחס לה. גם תורג'מן. אשכנזי ביקש לשמור על זכות השתיקה. יהושע נחשון, השוטר בדימוס, הפך לעד מדינה, והסגיר את כולם.

בתחילת חקירתו סירב זלאי לשתף פעולה עם השוטרים. נקודת השבירה התרחשה לאחר כ-24 שעות, כאשר הבין כי בידי מח"ש הקלטות שיחותיו מהחודשים האחרונים. בזמן החקירה לא אחת פרץ בבכי והפסיכולוג המשטרתי נקרא לתת אבחון על מצבו הנפשי. היום הוא עצור תחת פיקוח של מצלמות 24 שעות ביממה, מחשש שיפגע בעצמו. מקורביו אומרים שהוא שבור לגמרי.*

ללא כוונה פלילית תגובות המעורבים בפרשה

עו"ד אבי אבירם, בשם טירן זלאי: "לזכותו של טירן זלאי יש לזקוף 17 שנות שירות במשטרת ישראל, שבהן קיבל תעודות הצטיינות למכביר על פועלו הרב בסיכול אינספור פשעים. הרקע לאירועים המיוחסים לו בכתב האישום הוא משבר נפשי בו היה נתון. היום, בשל המשבר הקשה, הוא נמצא במחלקה הפסיכיאטרית של שירות בתי הסוהר. אין לי ספק שלמעשיו לא התלוותה כוונה פלילית, בוודאי לא כפי שמנוסח בכתב האישום".

לטענת עורכי הדין משה שרמן ודוד יפתח, שמייצגים את כמאל עיאט, עיאט פעל כפי שפעל מאחר שחשב שזלאי יתן לו מידע על תיק הרצח. "מדברים על חדירה של עולם הפשע לשורות המשטרה ומנפחים את כתב האישום מעל לכל פרופורציה", טוען עו"ד שרמן. "מדובר במקרה ספציפי שבו כמאל ביקש מידע. בעבור המידע הוא עשה כל מיני דברים בשביל זלאי. בשביל לקבל את המידע הוא היה מוכן לבקשת זלאי, לבקש מעבריינים לא להפריע לפעילות בית בושת. כמאל לא רצה כסף. מי שהציע אחר כך לבקש על כך כסף זה זלאי בעצמו. יש שיחות ביניהם שהם מדברים על הקמת בתי קזינו ביחד וחלוקה ברווחים. הם מעולם לא הקימו בתי קזינו. כמאל דיבר סתם בשביל שזלאי יתן לו את הפרטים מתיק הרצח. ברגע שכמאל ואחיו הורשעו בבית המשפט, הוא אמר שזלאי סתם חירטש, וזרק את מספר הטלפון שלו. זו הראיה. גם אם תראי את הסכומים שעליהם מדובר, זה מגוחך. כמה אלפי שקלים. זה הסכומים? נו באמת? מבעל בית קזינו או בית בושת הייתי מצפה לתת בתמורה למידע משוטר 100 אלף, 200 אלף, ולא אלפי שקלים בודדים".

עו"ד אבי לביא בשם אדריאנה סליק: "אדריאנה סליק עובדת 27 שנים במס הכנסה במסירות. חבל ששני אנשים אשר מעורבים בעבירות פליליות חמורות מנסים לקשור לה מעורבות באירועים אשר מערכת הביקורת של מס הכנסה מצאה את התנהלותה בהם ללא כל דופי. במקרה או שלא במקרה, אותם אנשים היו שוטרים אשר ניסו להתעשר ולנצל את הכרותם עם מרשתי ולייצר לעצמם מקור הכנסה שאינו כשר. אסור לשכוח כי אותם האנשים מעורבים בעשרות מקרים, לעומת מרשתי, אשר יש לה חלק שולי וזניח בפרשה".

יהושע נחשון: "תפני למחלקה לחקירת שוטרים, אני לא רוצה להגיב".

ישראל שמש: "תכתבי שאני לא מבין מה רוצים ממני".

את תגובתו של פנחס פינטו לא ניתן היה להשיג. בחקירתו הוא הכחיש את החשדות נגדו.



טירן זלאי. האיש פשוט מכר את נשמתו


זלאי (שני משמאל) מובל להארכת מעצרו. רציתי שיתגמלו אותי, אבל לא כספית - שנהיה חברים




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פרוייקטים מיוחדים