תל אביב
16°- 9°
- קצרין 10°- 5°
- צפת 9°- 4°
- טבריה 16°- 9°
- חיפה 14°- 9°
- אריאל 9°- 5°
- ירושלים 8°- 5°
- באר שבע °-°
- מצפה רמון 10°- 5°
- ים המלח 20°-11°
- אילת 20°- 9°
- לדף מזג אויר
07:11
האם מתמטיקה דרושה לחיים? הפרופ' שלמה וינר ענה על כך במלה אחת; האם מוצדק להשתמש במתמטיקה כ"מסנן קריטי", בקבלה לחוגים אקדמיים מבוקשים? תשובתו של וינר היתה זהה. בשני המקרים התשובה היתה "לא".
לכאורה, שתי התשובות מפתיעות בצאתן מפי מתמטיקאי. אבל הרצאתו של פרופ' וינר, אשר עסק עשרות שנים בהוראת מתמטיקה ובהוראת מדעים (באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן-גוריון), לא היתה מקצוענית צרה, אלא הציגה טפח מראייתו את המורה למתמטיקה (והמורה בכלל) כבעל שליחות. בהרצאה שולב קטע מהסרט "תמונות מחיי נישואין", של אינגמר ברגמן: הגיבור קובל על שבית הספר היקנה לו גיאומטריה ולא הדריך אותו איך להתנהג ביחסים עם הזולת.
וינר דיבר בנעילת הכינוס הארצי של העוסקים בהוראה, במחקר ובפיתוח בתחום המתמטיקה, שהתקיים ביום שני בכפר המכבייה ברמת גן. את הכינוס אירגן מרכז "קשר חם" של הטכניון, העוסק בכל ימות השנה בקידום החינוך המתמטי בישראל, בהנהלתה של פרופ' ניצה מובשוביץ-הדר. בכינוס חולק גם פרס בסך עשרת אלפים שקלים מטעם משפחתו של פרופ' שמואל אביטן המנוח לארבעה מורי מתמטיקה מצטיינים.
האם מתמטיקה דרושה לחיים, לכל אדם מודרני? פרופ' וינר חושב, כאמור, שבמתמטיקה, במובן הרציני של המושג, אין צורך בחי יומיום - מספיקה הבנה טובה של מושגים אחדים, כגון ריבית; גם על השאלה אם מוצדק לברור את המתקבלים לחוגים אקדמיים מבוקשים לפי הישגיהם במתמטיקה הוא משיב בשלילה. אם מקבלים ללימודי משפטים רק מועמדים בעלי הישגים גבוהים במתמטיקה (בתיכון), ומוצאים אחר כך שיש קורלציה בין ציוניהם באוניברסיטה ובין ציונם במתמטיקה, הבדיקה היא חלקית, שהרי תלמידים שאינם טובים במתמטיקה לא התקבלו ולא נבדקו.
נימתו של וינר החלטית יותר כאשר מדובר במתמטיקה כמכשיר סינון ללימודי פסיכולוגיה קלינית, למשל. שהרי כאן מדובר בפירוש באינטליגנציה מסוג שונה. ומה עם לימודי רפואה? גם כאן, וינר אינו בטוח שמתמטיקה היא מסנן מתאים. פרופ' ניצה מובשוביץ-הדר, לעומתו, סוברת כי במשפטים או ברפואה מתמטיקה היא מכשיר סינון נכון. נימוקה: במשפטים דרושה חשיבה לוגית.
על השאלה החשדנית האם ארגון כמו "קשר חם", מטבעו, אמור להתנגד להורדת המתמטיקה ממעמדה כמסנן קריטי ובכך לפגיעה ביוקרתה, משיבה פרופ' מובשוביץ-הדר בנחרצות. "למתמטיקה אין כל כך יוקרה, יש לה מיסטיקה", היא אומרת. "מעריצים אותה הערצה עיוורת, מתוך בורות. אנחנו ב'קשר חם' שואפים שהציבור יידע באמת למה מתמטיקה חשובה, בלי מיסטיקות".
מה יש לפרופ' שלמה וינר לומר על לימודי המתמטיקה בישראל כיום? רוב התלמידים, לדבריו, תופסים את המתמטיקה כאוסף של פרוצדורות (מעין מירשמים) לפתרון שאלות שגרתיות - במבחנים שגרתיים. גם בעתיד, צופה שלמה וינר, זה יהיה כך. ילמדו בעיקר פרוצדורות ולא ירבו להתנסות בחשיבה מתמטית של ממש (חשיבה הגיונית, פתרון בעיות).
אבל גם במציאות כזאת, מורה למתמטיקה יכול וצריך לתפקד כמחנך. לדוגמה, עליו להסביר כי לביצוע מושלם של פרוצדורות יש משמעות, גם מחוץ למתמטיקה; בתנועה בדרכים, בטיפול בנשק, בעזרה ראשונה, בנוהל קרב.
ומה ערכה של המתמטיקה במובן המעניין יותר? על המורה, אומר וינר, להציג את התחום כדוגמה המובהקת של חשיבה רציונלית, החשיבה המהותית של אדם חילוני הומניסטי. המורה למתמטיקה, בהיותו גם מחנך, צריך לנצל כל הזדמנות כדי להציג לתלמידים את הרציונליות כהשקפת עולם. ורציונליות, בעיני וינר , אינה רק מציאת הדרך הנכונה להגשמת מטרה; אם המטרה פסולה, לא אנושית, מרושעת, אין היא שייכת לתפיסת העולם הרציונלית.