בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר: הרצל יהודי מאמין עוד מילדות

תגובות

מה מביא רופא שיניים לכתוב ספר על בנימין-זאב הרצל? ד"ר יצחק וייס, רופא שיניים ירושלמי מספר שבעת ששהה בחופשה, החל לקרוא את ספרו של הרצל "אלטנוילנד". כשחזר לביתו, קרא את הספר שוב ושוב, והתנפל על קריאת יתר כתביו. לאשתו הסביר וייס, שבזכות הקריאה השתנה אצלו הדימוי של הרצל המקובל: יהודי מתבולל, שמשפט דרייפוס החזיר אותו להזדהות עם היהודים ולהקים את התנועה הציונית.

אבל וייס, שמומחיותו בטיפולי שורש, לא הסתפק בקריאה אלא יצא לטיפול שורש מחקרי בן שמונה שנים על דמותו היהודית של הרצל. התוצאה: ספר חדש בשם "הרצל, קריאה חדשה", שייצא לאור בקרוב בעברית. לדבריו: "הרצל בוודאי היה רחוק מעולם המצוות, אבל ענייני העם היהודי העסיקו אותו תמיד".

וייס מספר שהרצל זכה לחינוך יהודי, ומאבקו באנטישמיות החל הרבה לפני שסיקר כעיתונאי צעיר את משפט דרייפוס. כך למשל, עוד בהיותו בן 23 התפטר מאגודת הסטודנטים בגלל נאום אנטישמי חריף של אחד מראשיה. בסתיו 1884 הוא תיכנן כתבה גדולה "על מצב היהודים בעולם", ועשרה ימים לפני שהתפרסמה הידיעה הראשונה על מעצרו של דרייפוס הוא החל לכתוב את המחזה "הגטו החדש", שמבהיר שגם החיים הליברליים בווינה הם עוד סוג של גטו ליהודים. גם בנאומו בפתיחת הקונגרס הציוני הראשון, הדגיש הרצל כי "הציונות היא שיבה אל היהדות עוד לפני השיבה אל ארץ היהודים".

בתיאוריה של וייס שתי סתירות עיקריות. האחת, רעיונו המפורסם של הרצל שהפתרון לבעיית האנטישימיות הוא התבוללות קולקטיווית של כל היהודים. וייס טוען שמדובר בציטוט שלקוח מיומנו האישי של הרצל, שלא ביטא אותו מעולם בפומבי. השני, הרצל עצמו הדגיש שהגיע לרעיון הציוני בעקבות משפט דרייפוס ואף כתב במאמר לכתב עת אמריקאי שהגיע למסקנתו הציונית "תחת הרושם המזעזע של משפט דרייפוס הראשון". וייס מצדו מסביר את הציטוט בכך ש"כדי למכור את הציונות לקהל האמריקאי, העדיף הרצל לקשור את המהפך הציוני שלו עם מאורע מתוקשר כמו משפט דרייפוס".

פרופ' שלמה אבינרי, שסיים לאחרונה כתיבת ביוגרפיה אינטלקטואלית על הרצל, מסכים עם עיקרי טיעונו של וייס. גם לדעתו למשפט דרייפוס לא היתה כל השפעה על כיוונו הציוני של הרצל: "הרצל היה בפאריס רק בתקופה הראשונה של המשפט, שאז הוא נתפס כמשפט רגיל. גם הרצל נטה להאמין באשמתו של דרייפוס". אבינרי מספר שביומניו של הרצל מאותה תקופה המשפט כמעט ואינו מוזכר. "הרצל הגיע לרעיון הציוני לא כתוצאה מהמשפט אלא כתוצאה מניתוח כולל שלו את מצב היהודים באימפריה האוסטרו-הונגרית", הוסיף.

"יום הרצל" שחל היום, הוא תאריך חדש בלוח האירועים הישראלי, בסך הכל בן שלוש. ייסודו בשנת 2004, שנת המאה לפטירתו של הרצל. הרעיון מאחורי היוזמה היה שקשה להפוך את הרצל לדמות משמעותית בתוכנית הלימודים הישראלית, משום שיום פטירתו חל בתקופת החופש הגדול (כ' בתמוז). משום כך הוחלט להעביר את האזכרה ליום הולדתו של הרצל, י' באייר (השנה התאריך חל בשבת, ולכן יצוין יום מאוחר יותר), ולקיים סביבו תוכניות לימודים שיעסקו בנושא.



הרצל. לחם באנטישמיות


החוקר וייס. בעקבות אלטנוילנד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו