שלשום בערב עברה שמועה בקרב הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון: מועצת הסטודנטים נכנעה, חותמים על הסכם פשרה עם הממשלה, השביתה נפסקת. לקראת חצות כבר התאספו בכניסה לבית הסטודנט כ-500 סטודנטים, שסירבו לקבל את "ההתקפלות" של נציגיהם. הם כעסו. בזמן שבבוקר חלקם הפגינו בכניסה לקמפוס, הצביעו חברי המועצה באופן חשאי בעד סיום השביתה ואימוץ ההסכם בלי שהתייעצו עמם. הסטודנטים סירבו לקבל את הדפוס שהתקבע במאבקים סטודנטיאלים קודמים, שבהם אלפים השתתפו בהפגנות, אבל קומץ של יושבי ראש של אגודות סטודנטים קבעו מתי נגמר המאבק ועל איזה הסכם לחתום.

מקורביו של ראש הממשלה ביקרו אתמול בחריפות את השביתה, ואמרו לאתר NRG כי "את שביתת הסטודנטים מובילים שני פרחחים". "הסטודנטים רוצים לחזור ללימודים", טענו המקורבים, "והם סובלים מכך שאת השביתה מובילים שניים שמונעים משאיפות פוליטיות". טענות דומות נשמעות גם בקרב בכירים באוניברסיטאות, חברים בוועדת שוחט וגם מפי סטודנטים שמתנגדים לשביתה.

ואולם באוניברסיטת בן גוריון, כמו בהרבה אוניברסיטאות ומכללות אחרות, הרושם הוא שהמאבק יצא משליטת האגודות. בניגוד למאבקים קודמים, שהובלו בידי קומץ פוליטיקאים-צעירים-לעתיד, המאבק הנוכחי הפך למחאת שטח. ראשי אגודות באוניברסיטאות רבות היו שמחים לו היתה השביתה נפסקת כבר בשבוע שעבר. בפועל, החזרה ללימודים נמנעה עד כה בשל הסטודנטים עצמם.

שלשום בצהריים נודע לסטודנטים, שבמשא ומתן בין נציגי ראש הממשלה לראשי האגודות נוסחה פשרה: העלאת שכר הלימוד שמתכננת ועדת שוחט לא תחול על סטודנטים הלומדים כיום אלא רק על הדורות הבאים. רוב ראשי האגודות באוניברסיטאות (בהן העברית, בר אילן והטכניון), רצו לחתום על ההסכם ולחזור ללימודים, אך הסטודנטים עצמם התנגדו.מרגע היוודע דבר ההסכם התגלגלו הדברים במהירות. בירושלים, הפגנה שתוכננה מראש מול משרד ראש הממשלה, הפכה להפגנה שהנושא המרכזי בה היה הדרישה לדחות את ההסכם. בקמפוסים שונים ברחבי הארץ התארגן קמפיין ספונטני של שליחת הודעות טקסט ליושבי ראש אגודות. בלילה הגיעו רבים לישיבת נשיאות ההתאחדות הארצית של הסטודנטים בראשון לציון, כדי ללחוץ על ראשיה לדחות את ההסכם.

בינתיים בבן גוריון, לקראת חצות, התקבצה אסיפה עממית בת מאות אנשים שדנו בעתיד ההשכלה הגבוהה. על פני כולם ניכרה ההתרגשות.

"זו דמוקרטיה בהתהוותה", לחש צעיר אחד לחברו בהתרגשות. כשסגן יו"ר המועצה קרא לדבוק בהחלטתה, קרא לעברו הקהל "בוז", ושר: "לא רוצים את ההסכם". נציג אגודה אחר ניסה להסביר לסטודנטים שהם עלולים להפסיד את הסמסטר. רגע לפני ההצבעה, בניסיון להניע את חברי המועצה לשנות את החלטתם, מחה מזכיר המועצה: "לא יכול להיות שהציבור ישפיע עליכם ככה". אבל הציבור השפיע, ולקראת השעה אחת וחצי, בהצבעה גלויה, הכריעו הנציגים. "מועצת בן גוריון דוחה את ההסכם", הודיע המזכיר. החלל התמלא בתרועות רמות. בשעות הבוקר של יום שלישי כבר עמדו בכניסות לאוניברסיטה ושרו "מי שלא שובת מושחת".

במכללה האקדמית תל אביב-יפו קיבלו הסטודנטים אי-מייל שמודיע להם שהאגודה בשיתוף נשיא המכללה, החליטה להפסיק את השביתה. קבוצה קטנה של סטודנטים התחילה לעבור בין הכיתות, כדי לספר שבשאר המוסדות ממשיכים לשבות. בתוך זמן קצר כל הסטודנטים היו מחוץ לכיתות ויצאו להפגין בקמפוס. בקמפוס בשינקין הפגינו עוד עשרות רבות של סטודנטים, וחסמו את רחוב קינג ג'ורג'. גם בשבוע שעבר, כשהחליטה מועצת הסטודנטים בטכניון להפסיק את השביתה, מחאת הסטודנטים הצליחה להפוך את ההחלטה על פיה.

המעורבות של הסטודנטים משפיעה גם על אופי המאבק. הדוגמה הבולטת היא סמינר הקיבוצים. הסטודנטים שם מנסים ליצור דמוקרטיזציה של המאבק באמצעות פעילות שלא מנוהלת על ידי המבנה הסטנדרטי של ראשי אגודה, אלא במעגלי דיון, שבהם מתקבלות ההחלטות. דני האדום אמנם לא נצפה בין הרבים המפגינים מדי יום; גם את המאבק עצמו אי אפשר להגדיר כ"אדום". למעשה, ההפך הוא הנכון. וזה גם ייחודו של המאבק הנוכחי: הרבה צעירים ללא משנה חברתית סדורה, דנים ומתלבטים ביחד איזו מערכת השכלה אנחנו רוצים, מה זה ישנה אם יוחזרו מיליארד שקלים אם המערכת תהיה מופרטת וללא ערכים, מה המקום שלנו במערכת, האם זהו מאבק של מעמד בינוני או של המעמד הנמוך. דבר אחד מאחד אותם: הם לא מוכנים לוותר על הכוח החדש שהם גילו כדי להשפיע.

הפגנת הסטודנטים בבאר שבע, אתמול. ועד ראשי האוניברסיטאות הבהיר כי אם תימשך השביתה, "הסמסטר יתבטל מעצמו"