נ' שוכבת במיטה במיון, מחזיקה את הבטן ומתפתלת מכאבים. היא בת 19, חיילת, וזה כמה ימים סובלת מחום, מכאבי בטן ומהפרשות מוגלתיות צורבות מהנרתיק. לפני חצי שנה עברה הפלה בעקבות הריון לא רצוי, אך גם לאחר ההפלה המשיכה לקיים יחסי מין ללא אמצעי מניעה. לדבריה, היא לא נוטלת גלולות למניעת הריון, והחבר שלה לא משתמש בקונדום. הוא לא מסכים, זה לא נוח לו.

בבדיקה גינקולוגית התברר שהיא סובלת מדלקת זיהומית באגן. במלים אחרות, היא נדבקה מהחבר שלה באיזה חיידק שהוא סוחב מהחברה הקודמת שלו, ועכשיו הדביק גם אותה ביחסי מין לא מוגנים. הסברתי לה שגם הוא צריך לקבל טיפול אנטיביוטי, אחרת ימשיכו להדביק אחד את השני. היא אמרה שאין סיכוי שהוא יסכים, ושזאת לא הפעם הראשונה שהיא סובלת כך. הדלקות האלה חוזרות מדי פעם וקיום יחסי מין נהפך לכואב מאוד. למרות כל זה, החבר שלה לא הסכים לטיפול או לקונדום, כי הוא לא חושב שהוא חולה, ובכלל טען שהבעיה היא שלה ולא שלו. היא ממשיכה לקיים יחסי מין למרות הכאב ולמרות הדלקות.

זיהומים חוזרים באגן יכולים לגרום לבעיות רבות, קצרות טווח (חום, כאבים, זיהום סיסטמי, הדבקת פרטנרים ועוד), וארוכות טווח (החל בצמיחת יבלות על איברי המין, דרך עקרות וכלה בגידולים ממאירים של צוואר הרחם). וכל זה עוד לפני שדיברנו על דלקות כבד נגיפיות ו-HIV, העלולות לשבש ולקצר את החיים. האבסורד הוא שאת כל זה אפשר למנוע בקלות על ידי שימוש בקונדום. בנוסף, יחסי מין לא אמורים בכלל לכאוב, ואם הם כואבים - צריך לברר למה ולטפל, ולא להמשיך לסבול.

את כל זה אני מנסה להסביר לנ', אבל כלום לא עוזר. היא לא מסכימה שאדבר עם החבר שלה - היא פוחדת שיעזוב אותה (אישית, זה לא נראה לי הפסד כזה גדול, אבל אני מכבד את החלטתה). לדעתי, היא לא תשנה דבר בשגרת חייה וכנראה תמשיך לסבול. אני מאשפז אותה במחלקת נשים לטיפול אנטיביוטי דרך הווריד, עם תחושה חזקה שעוד ניפגש שוב בנסיבות דומות.

מאחורי הווילון השני מחכה מ', מלצרית בת 20, חוסכת כסף לפני תחילת הלימודים באוניברסיטה. זה שלושה ימים שהיא סובלת מכאבי בטן והקאות, ללא שלשול, ללא חום, מחזור אחרון לפני שבועיים, ללא דימומים או הפרשות נוספות. לא משתמשת באמצעי מניעה, למעט גלולת "היום שאחרי", אם היא מקיימת יחסי מין לא "בימים הבטוחים". כששאלתי לגבי שימוש בקונדום, קיבלתי את התשובה הרגילה: אתה רוצה שהחבר שלי יעזוב אותי?

הבדיקה הגופנית תקינה בסך הכל, למעט סימני התייבשות קלים. לקחתי בדיקות דם והתחלתי בעירוי נוזלים.

גלולת "היום שאחרי" ניתנת לאחר יחסי מין לא מוגנים חד-פעמיים, בניסיון למנוע הריון לא רצוי. היא בוודאי לא נועדה להיות אמצעי מניעה לשימוש תדיר. בשימוש יתר, הטיפול עלול לשבש את המאזן ההורמונלי, ויעילות הגלולה נפגמת. מספר התינוקות שנולדו במדינת ישראל לאחר קיום יחסי מין רק "בימים הבטוחים" גבוה מאוד.

שאלתי את מ' אם החבר שלה יודע שאיננה מוגנת מהריון. היא אמרה שמעולם לא התעניין בזה, ושהיא עצמה סומכת על התחושות הפנימיות שלה, שאומרות לה מתי היא צריכה לקחת את גלולת "היום שאחרי".

תשובת הבדיקה הגינקולוגית, לצערי, לא הפתיעה כלל. היא אכן בהריון בשבוע השמיני - מזל טוב. כן, הגינקולוג כבר הסביר לה איך בדיוק ניגשים לוועדה להפסקת הריון. לא, היא עדיין לא מבינה איך ולמה זה קרה לה... לא, היא לא רוצה לספר לחבר שלה...

בכל תורנות מגיעה לפחות בחורה אחת כזו, ובדרך כלל יותר מאחת. כואב לי לראות ילדות שהורסות לעצמן את החיים שוב ושוב, סובלות מדלקות מיותרות, מכאבים, מהריונות לא רצויים, שלא לדבר על מחלות משמעותיות הרבה יותר, כגון HIV, שגם הן תולדה של התנהגות לא אחראית שכזו.

ה"חבר" אף פעם לא מעורב, "זה לא עניינו". לרוב, גם אם משתפים אותו בבעיה הוא מתנער/מתעלם/נעלם/מגלגל אחריות חזרה. העובדה שהוא לפחות שותף בבעיה (אם לא יותר מזה) לא משנה את הגישה שלו, ולצערי גם לא את הגישה שלה. אותי זה מייאש.

עוד אני מהרהר, שמעתי מהכניסה את קולה המוכר של ס', נרקומנית חביבה הפוקדת מדי פעם את המיון עם הרבה רעש וצלצולים, מנפנפת בידה לכל מי שהיא מכירה (היא הרי לקוחה וותיקה ומוכרת). מדובר בסך הכל בחורה לא מזיקה, כבת 30, אמא לשני ילדים, שאיבדה מזמן את בינתה ואת רוב שיניה. היא סובלת ממחלה גנטית הגורמת לדלקות חוזרות ולכאבי בטן. היא בדרך כלל מגיעה למיון עם כאבי בטן, לפעמים זו המחלה שלה ולפעמים זיהום באגן, תולדה של אחת מהרפתקאותיה, שעליהן היא תמיד מספרת בהרחבה. הפעם התברר שכאבי הבטן לא נבעו מהמחלה ולא מדלקת באגן. הפעם, בהפתעה גמורה, התברר שהיא בהריון, בשבוע החמישי. איך זה קרה לי? הרי ילדתי רק לפני שנה? לא היה טעם לנסות להסביר לה, היא היתה עסוקה מדי בלספר לכל הנוכחים על הפלא הרפואי, ולהתלבט בקולי קולות האם הפעם תמשיך עם ההריון או שתיגש לוועדה להפסקת הריון.

ד"ר שטיין הוא רופא מתמחה במחלקה פנימית ב' בבית חולים השרון

תצלום: גטי אימג'ס