המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
בחר סיסמה
הקלד סיסמה מחדש
אזור מגורים
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

מייסד האנציקלופדיה העברית

אלכסנדר פלאי, 40 שנה בראש מפעל ענקים, 2007-1915

אלכסנדר פלאי נולד בקייב ובהיותו בן שש עלה לארץ עם הוריו, ברכה ומאיר, מייסדי הוצאת הספרים "מסדה". הוא למד בגימנסיה הרצליה, וב-1933 עלה לירושלים ולמד באוניברסיטה העברית היסטוריה ופילוסופיה יהודית. באותן שנים הוציאה אמו לאור בחמישה כרכים את "האנציקלופדיה הכללית" של מסדה, שעורכה היה שאול טשרניחובסקי. מעודד מהצלחת המפעל הראשוני הזה, ומצויד בתמיכתם הכלכלית של הוריו, ניגש אלכסנדר להגשים את חלומו: "אנציקלופדיה כללית, יהודית וארץ-ישראלית". קרוב לארבעים שנה, כמנהל המערכת, הוא ניצח על מפעל הענק הזה.

המטרה, כפי שנכתב בפתח הכרך הראשון (1949), היתה להיות "אוצר דעת להלכה ולמעשה - דעת העולם ודעת האדם; דעת ישראל וארץ ישראל - הכל בהרצאה מדוקדקת ועם זאת עממית ומושכת לב". אך אין ספק שפלאי ראה בכך גם תרומה להתחדשות עם ישראל בארצו, וכך כתב שם: "הצורך הלאומי והתרבותי בה (באנציקלופדיה) הוא נעלה מכל ספק".

בקיץ 1944 הוקמה ועדה מייעצת והוחל בסקירת האנציקלופדיות המובילות בעולם ובמיון ראשוני של ערכים. הוקם ועד ציבורי למען האנציקלופדיה, שבראשו עמד חיים ויצמן, ונשלחו הזמנות לכתיבת ערכים לטובי המומחים מהארץ ומחו"ל. בתזכיר לכותבים מ-1946 נקבע ש"בעניינים השנויים במחלוקת יש להימנע מהבעת דעות שיש בהן הכרעה לצד אחד... בהערכת אישים או יצירות יש להיזהר מפסקנות, בין לטובה ובין לרעה". לא תמיד נשמר קו זה, והערך "בן גוריון", למשל, שנכתב על ידי ישעיהו ליבוביץ, הרגיז רבים, בהם ראש הממשלה בעצמו - "אמן התכסיסים המפלגתיים והפרלמנטריים", כלשונו של ליבוביץ'.

העורך הראשון היה פרופ' יוסף קלאוזנר, ואחריו פרופ' בן ציון נתניהו. בנוסף לתיאום מאות הכותבים - בהם 15 חתני פרס נובל - והניהול השוטף, טרח פלאי על הקמת מפעל מנויים שלא היה כמותו עד אז. ההיסטוריון פרופ' בני קדר, שלימים כתב כמה ערכים, נזכר איך בנעוריו הגעת כרך חדש הביתה היה יום חג.

פלאי התחתן עם נעמי, ובשנות החמישים נהפך ביתם בירושלים למוקד תרבותי. בתקופת העורך השלישי, פרופ' ישעיהו ליבוביץ' הפרפקציוניסט, התעכבה עד מאוד הופעת הכרכים, עד כדי "מרד מינויים", ו"הגשש החיוור" אף התבדח על "האנציקלופדיה הבלתי גמורה". פלאי פיטר את ליבוביץ', והעורך הבא, פרופ' יהושע פראוור, הצליח ב-1980 להשלים את המפעל. ביזמת עקיבא סטרוסטינצקי יצאה לאור בשנות התשעים מהדורת ספריית פועלים של האנציקלופדיה, בעריכת דוד שחם.

באותה עת איבד פלאי את מאור עיניו ופרש מניהול המערכת. לזכותו עומדים גם הקמת הדוכן הישראלי הראשון ביריד הספרים בפרנקפורט, המילון האנגלי-עברי אלקלעי, ועוד. הוא הותיר את ילדיו עידית ודוד, מאשתו הראשונה נעמי, ואת אשתו הנוכחית רות.



אלכסנדר פלאי




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת