"אלימות, השחתת רכוש, התנגדות למעצר, שימוש בסמים... לא יודע, אולי שכחתי עוד משהו" - כללי - הארץ
המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

"אלימות, השחתת רכוש, התנגדות למעצר, שימוש בסמים... לא יודע, אולי שכחתי עוד משהו"

תוכנית "סיכויים" הוקמה כדי למנוע עבריינות חוזרת בקרב בני נוער עולה. חיבור לקהילה ופעילות תרבותית וספורטיווית אמורים לסייע להם להתחיל בדרך חדשה. השאיפות גבוהות, ובינתיים גם התוצאות: 90% ממשתתפי התוכנית לא ביצעו עוד עבירות

  • פורסם לראשונה: 17.06.2007
  • 00:00
  • עודכן ב: 18.06.2007
  • 00:00

"אמא אמרה לי: 'כשאני בועטת בך מתחת לשולחן, תשקר לשוטר. כשאני לא נוגעת בך, תגיד את האמת", מתאר אנדרי את התדרוך האמהי שקיבל כדי להתמודד עם החקירה המשטרתית הראשונה שלו, בגיל 8. "זה היה מלחיץ", הוא מודה בחיוך. "אבל מאז כבר למדתי איך להתנהג, כבר למדתי לעבוד עליהם לבד. זה הפך לחלק מסדר היום שלי".

אנדרי, בן 16, מונה את עשרת התיקים הפליליים שצבר במשטרה עד גיל 14: "אלימות, מכות, גניבת אופנוע, השחתת רכוש, נהיגה ללא רישיון, התנגדות למעצר, נהיגה תחת השפעת סמים, שימוש בסמים. לא יודע, אולי שכחתי עוד משהו". הוא עוצר את הספירה בחיוך זהיר. "את יכולה להוסיף שבגיל 11 כבר הצמידו לי קצינת מבחן בגלל שימוש בסמים. הייתי מגיע פעם בשבוע ועושה בדיקות שתן".

אנדרי הוא אחד מ-700 בני נוער שמשתתפים בתוכנית "סיכויים", שמטרתה למנוע עבריינות חוזרת ולצמצם את ממדי הפשיעה בקרב בני נוער עולה בגילאי 12-18 שנחשדו, או הורשעו בביצוע עבירה.

אנדרי עלה לישראל מאוקראינה בגיל 7. "לא ידעתי עברית", הוא מספר. "הכניסו אותי לכיתה א', למרות שהייתי צריך להיות בכיתה ב' וכולם קראו לי 'רוסי מסריח'. אני הייתי מחזיר מכות כל הזמן. כשלמדתי את השפה, הילדים כבר התחילו לתת לי כבוד ולפחד ממני. הרגשתי תלוש. לא שייך. אף פעם לא הרגשתי חלק מהכיתה, או חלק מהחברה הישראלית. הרגשתי רוסי. דיברתי רוסית בבית ועם החברים מחוץ לבית. בעברית השתמשתי רק בבית הספר".

לפני כשנתיים הואשם אנדרי בשימוש בסמים. "השוטרים באו באמצע היום לבית הספר, אזקו חצי מהתלמידים ולקחו אותנו לחקירה", הוא מספר. אנדרי הועמד לדין והיה אמור לעבור למוסד סגור. "זה היה רגע מפחיד", הוא נזכר. "הבנתי שאני הולך לאבד הכל. רציתי שמישהו יבוא ויציל אותי. עד אז לא הקשבתי להורים, ואף אחד לא הצליח עד אז באמת להגיע אלי".

ולרי חזנוב, רכז תוכנית "סיכויים" בירושלים, הגיע עוד באותו ערב לבית משפחתו של אנדרי ופרש בפניהם תוכנית אישית שעשויה לקטוע את "הקריירה העבריינית" של אנדרי. "לא האמנתי שזה אפשרי", מחייך אנדרי. הוא אומר שהפסיק לגמרי עם הסמים ("אלכוהול אני עדיין שותה, אבל רק בסופשבוע, כי אני צריך לקום בבוקר לבית הספר"), חזר ללימודים סדירים, החל לעבוד במסעדה אחרי הצהריים, החליף את הבגדים השחורים בג'ינס וטי-שירט, ויתר על מראה גלוח הראש, החל להשתתף בסדנת תיאטרון במסגרת הפרויקט, ואפילו חולם להתגייס ליחידה קרבית.

לאחרונה הסתבך אנדרי בקטטה שהובילה לפתיחת תיק פלילי נוסף נגדו. "זו היתה מעידה מיותרת. מישהו איים עלי עם סכין וכדי שלא ייראה בשכונה ש'אכלתי סכין', הכנסתי לו מכות. הוא בא למחרת לבית הספר עם ארבעה חבר'ה והלכנו מכות. המנהל ראה ודיווח", הוא משחזר.

"זה תהליך ארוך", מבהיר חזנוב, סטודנט לפסיכולוגיה. "אי אפשר לשנות מסלול חיים של נער ביום אחד. זה יומרני לחשוב כך. התהליך הוא אפשרי, אבל הוא אטי ורצוף עליות ומורדות".

זמן שוטטות

תוכנית "סיכויים" נולדה ב-2004 ביוזמתה של שרה כהן, עובדת סוציאלית ומנהלת שירותי הרווחה במשרד לקליטת העלייה. "ראינו שיש עלייה חמורה בפשיעה בקרב נוער עולה מחבר המדינות ומאתיופיה", אומרת כהן. "בכל שנה נפתחו לנוער העולה יותר ויותר תיקים במשטרה. ב-2003 כבר הגיע חלקם של התיקים הפליליים שבהם היו מעורבים בני נוער עולים ל-26.3%. פי 2.5 משיעורם באוכלוסייה הכללית. היתה תחושה שהתוכניות הקיימות לא מצליחות להגיע אליהם ולצמצם את ממדי הפשיעה".

מהנתונים עולה כי הפשיעה של בני הדור השני חמורה, בהיקפה ובאופיה, מזו של הדור הראשון. "אנחנו רואים עלייה בפשיעה בקרב בני הנוער העולים לעומת הדור המבוגר. למרות הסטיגמה החברתית שדבקה בו, הדור הראשון מחבר המדינות עסק פחות בפשיעה, והוא מעורב בפחות אלימות מאשר בני הנוער, שצורכים סמים ושותים אלכוהול מגיל צעיר ומבצעים פשעים חמורים ביחס לשיעורם באוכלוסייה", אומרת כהן.

האם בני נוער עולים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפשיעה? כהן מעידה ש"מחקרים רבים בעולם מצביעים על קשר הדוק בין הגירה לפשיעה - מהגרים מעורבים יותר בהתנהגות אנטי-נורמטיווית מאשר האוכלוסייה הוותיקה. בני הנוער נמצאים בסיכון משום שבהגירה משתבשת הסמכות ההורית - המנגנון הכי משמעותי להפחתת התנהגות עבריינית בקרב הנוער. ככל שהפיקוח של ההורים חלש יותר, המתבגר נוטה להיות אלים יותר, לבצע יותר עבירות סמים ולשתות יותר.

"בני הנוער חשופים לבעיות זהות. הם נוטים לאמץ את זהות החברה הקולטת תוך ויתור על תרבות מוצאם. בתהליך הזה הם עלולים לעתים לאבד את הקשר עם משפחתם וקהילתם, ובמקביל להידחות על ידי בני הנוער הוותיקים שמזהים אותם כ'אחרים'. הזהות החצויה והמבולבלת עשויה לקרב אותם לנערים שנמצאים במצב דומה לשלהם, וכך אפשר לראות את קיומה של חבורות הרחוב או אלמנטים של כנופיות".

תוכנית "סיכויים" מופעלת כיום ב-20 יישובים (בהם אריאל, אשקלון, באר שבע, נתניה, אשדוד, חיפה, עפולה ותל אביב) וכוללת 700 בני נוער, בעלות של 2.6 מיליון שקל. כהן מעידה כי כוחו של הפרויקט הוא בשיתוף הפעולה בין המוסדות הממשלתיים ליישובים. "זו תוכנית נטולת אגו", היא אומרת. "לראשונה אנחנו יוצרים שיתופי פעולה שמאפשרים שינוי לא רק בחיי הנער, אלא גם בחיי היישוב". לתוכנית שותפים משרד הקליטה, השירות למבחן לנוער, משטרת ישראל והמוסד לביטוח לאומי. שותפה עיקרית להפעלת הפרויקט בשטח היא עמותת "ידידים", שמפעילה את מערך רכזי היישובים והחונכים.

כ-30 בני נוער עבריינים בכל יישוב מופנים לתוכנית מדי שנה על ידי השירות למבחן לנוער, או על ידי המשטרה. רכז התוכנית מתאם ביקור בבית המשפחה ובונה לכל נער או נערה תוכנית אישית, שכוללת עזרה בלימודים, שיפור מיומנות השליטה בעברית, חיזוק הזהות הישראלית, ושילוב בפעילות פנאי בתחומי תרבות וספורט ובפעילות התנדבותית בקהילה. "הכל נועד לצמצם את זמן השוטטות, חוסר המעש והריקנות, ולהחליף אותו בסדר יום שייתן לבני הנוער תחושה של עשייה, הצלחה, חיבור למקום ולקהילה והרגשה שלמישהו אכפת מהם באופן אישי", אומרת כהן.

"תנאי הקבלה לתוכנית הוא קיומו של תיק פלילי אחד לפחות", מוסיפה מירי רוסמן, רכזת ארצית של תוכנית "סיכויים" מטעם עמותת "ידידים". "אנו יודעים שכרבע מבני הנוער שביצעו עבירה ראשונה, נוטים לסיים בכך את 'הקריירה העבריינית' שלהם. אולם רוב בני הנוער ימשיכו לבצע עבירות נוספות כמו סמים, רכוש ואלימות. זו בהחלט כבר 'קריירה פלילית'. אנחנו משתדלים להגיע מוקדם לנערים כדי להכניס אותם למסגרת, אבל לפעמים אנחנו בוחרים גם להגיע לכאלה שניסו כבר הכל ושנדמה שכולם התייאשו מהם".

בכל יישוב מפעיל רכז התוכנית 10 חונכים-סטודנטים, שמפתחים קשר אישי עם בני הנוער ומהווים עבורם מודל חיובי לחיקוי, מעין "אח בוגר". "החונכים מצליחים ליצור אמון בקרב בני הנוער, שלא מזהים אותם כחלק 'מהממסד' וכ'עובדים סוציאליים'", אומרת כהן.

80% ממשתתפי התוכנית הם בני נוער עולים מחבר המדינות ו-20% הם עולים מאתיופיה. כהן מאפיינת את ההבדלים בין שתי הקבוצות: "הנוער מחבר המדינות נוטה יותר לעבירות אלימות, רכוש וסמים. המצב הסוציו-אקונומי שלהם כבר דומה לשיעור העוני הרווח בקרב האוכלוסייה הוותיקה בישראל, אבל הנוער עדיין חש מנותק, מנוכר ועם תחושת זהות מבולבלת.

"הנוער האתיופי מבצע בעיקר עבירות רכוש ואלימות, ובשנים האחרונות יש גם שימוש גבוה בסמים ובאלכוהול בקרבם. 60% מהמשפחות האתיופיות סובלות ממצב סוציו-אקונומי נמוך המוביל למצוקה, לבדידות ולייאוש. בקרב הנוער האתיופי יש גם אלימות מופנמת - שיעור גבוה של התאבדויות, פי שישה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. בקרב הנוער מחבר המדינות מדובר בשיעור התאבדות שגבוה פי שניים מהאוכלוסייה הכללית".

"עדיף להיות עסוק"

בחוות הרועים שבקרית גת מלטף עדן את הסוסה הלבנה סופה. עוד מעט יתחיל שיעור רכיבה לקבוצה של 15 נערים תושבי נתיבות שלוקחים חלק ב"סיכויים". עדן מאכיל את סופה, מוביל אותה לשוקת ומתכונן לרכיבה. הוא בן 14 וחצי. נולד בארץ, למשפחה שעלתה מאתיופיה במבצע שלמה. "יש לי 14 אחים ואחיות", הוא אומר. בגיל 13 הוא פרץ יחד עם שני חברים למחסן מזון. "גנבנו ממתקים וחבילות ופלים", הוא מספר. "לא, לא עשיתי את זה בגלל רעב או שהיה חסר אוכל בבית", הוא עונה עוד לפני שהשאלה בכלל נהגתה. "וכן, כולם חושבים את זה", הוא שוב מקדים את השאלה הבאה.

הפריצה הסתיימה בחקירה ובפתיחת תיק פלילי במשטרה. כעבור שנה, בעקבות אירוע שבו הוא וארבעה מחבריו היכו נער, נפתח לו תיק פלילי נוסף. במארס האחרון הצטרף עדן לתוכנית "סיכויים". "הבנתי שעדיף להיות עסוק מאשר להסתובב כל היום במגרשים, להתבטל, לעשן, להשתעמם ולהיגרר למעשים פליליים", הוא אומר.

את סדר היום שלו, שעד מארס כלל "שיטוט ועישון בשכונה", הוא החליף בקורס רכיבה על סוסים, תגבור בלימודים, פגישות עם חונך, חוג רדיו במתנ"ס וחוג יצירת מוסיקה במחשב. "אני חושב שאני רוצה להיות רופא ולעשות מעשים טובים. אני רוצה שינוי, רוצה דרך ישרה עד למטרה שאני בוחר. לא רוצה להסתבך יותר", הוא אומר ומלטף את סופה.

ב-2006 נמצא כי 90% ממשתתפי התוכנית לא ביצעו עבירות חוזרות. מ-2004 החלה להסתמן ירידה קלה בנתוני הפשיעה, וב-2006 חלה ירידה נוספת. נפתחו תיקים פליליים ל-19.6% בני נוער עולים (3,194 מחבר המדינות ו-721 אתיופים). עם זאת, 37% מבני הנוער הנמצאים כיום בכלא אופק לבני נוער הם עולים. 42% מבני הנוער החוסים במעונות משרד הרווחה הם בני נוער עולה וב-2005-2006 נשרו מבתי הספר 7.7% בני נוער עולה (לעומת 4.5% מכלל התלמידים הנושרים).

"גם בנושא הנשירה מבית הספר אנחנו כבר מתחילים לראות ירידה. בקרב נוער יוצא חבר המדינות הנשירה הגלויה היא גבוהה יותר אצל אלה שהגיעו בשנים האחרונות, ובקרב נוער יוצא אתיופיה מדובר בנוער ותיק. מה שמדגיש שהמצב של הנוער האתיופי לא נעשה טוב יותר עם השנים", אומרת כהן.

"עשיתי גז מזגנים"

נטלי מעבירה שוב ושוב את לשונה על השן השבורה שבפיה. היא בת 16, ומזה שנתיים משתייכת לתוכנית "סיכויים". "לפני חצי שנה עשיתי גז מזגנים", היא משחזרת. "התעלפתי, שברתי את השן והזמינו לי אמבולנס". נטלי החלה לברוח מהבית בכיתה ט'. היא הסתובבה עם חבורות רחוב והשתמשה בסמים קלים. "עשיתי דבק כל יום. זה היה מביא אותי להזיות. הרצתי באנגים עם חברים, ניסיתי טריפ ומריחואנה. הייתי בסכנה לעוף מבית הספר והרגשתי שאני לא מוצאת שם את עצמי", היא אומרת.

באותה שנה נפתחו לה שני תיקים במשטרה - על שימוש בסם ועל גניבה מחנות. "שלחו אותי לגמילה, אבל תפסו שהשתמשתי כשהייתי במקום והעיפו אותי משם. ואז רצו לשלוח אותי למוסד סגור לבנות. נבהלתי, וכשהציעו לי להצטרף ל'סיכויים', הרגשתי שזה קרש הצלה", היא אומרת. "בזכות הפרויקט סגרו לי לאחרונה את התיקים במשטרה".

"בקרב נערות עולות יש מגמה מדאיגה של עלייה בהתנהגויות בסיכון המתבטאת בשוטטות, אלימות וזנות", מבהירה כהן. "יש מעט בנות נוער שמבצעות פשיעה לעומת הבנים", מדגיש חזנוב. "אבל אפשר לראות שהבנות העבריינות פוגעות בעיקר בעצמן, מה שמתבטא לרוב בשימוש בסמים".

"הקשר עם ההורים ועם אנשים בשכבה שלי התהדק", מודה נטלי. "במקום חבורה יש לי היום חברה טובה. יש לי חונכת שאני אוהבת כמו חברה, אני מגיעה לבית הספר, לא בורחת מהבית ומשתתפת בקבוצת תיאטרון", היא אומרת. "מאז שעשיתי גז מזגנים יש לי טראומה ואני לא מרגישה שיש לי צורך להשתמש בסמים, אם כי אני רוצה שתכתבי שלדעתי זה בכלל לא נורא לעשן גראס פעם בחודש".



נערי "סיכויים" בפעילות רכיבה בחוות הרועים. 700 צעירים משתתפים בתוכנית שפועלת ב-20 יישובים

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת