מבריכת ממילא לשולחן המזכירה: כך נעלמה האילנית החדשה - כללי - הארץ
המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

מבריכת ממילא לשולחן המזכירה: כך נעלמה האילנית החדשה

קונסטנטין גרץ' היה סטודנט צעיר לתואר ראשון ב-1997, כשהבין שגילה מין חדש של בעל חיים. גרץ', חובב דו-חיים שמגדל חיות מאז גיל שלוש, לכד בבריכת ממילא בירושלים כ-20 ראשנים של אילנית. "אחרי הגלגול מראשן לבוגר, מיד יכולתי לראות שזה משהו שונה מהאילנית הרגילה שיש בישראל", הוא אומר. בדירתו במעלה אדומים הוא האכיל את האילניות בחרקים והירבה אותן, עד שנוצרה אוכלוסייה של עשרות פרטים.

כך, בלב ירושלים, התגלה מין חדש של אילנית, שלא היה מוכר עד כה. זהו הדו-חי החדש הראשון שהתגלה בישראל זה עשרות שנים והוא מצטרף לשבעת המינים של הדו-חיים שהוגדרו בארץ - ביניהם קרפדה, צפרדע, סלמנדרה, טריטון והאילנית המצויה. למרבה הצער, עוד לפני שהוכרז באופן רשמי על גילויו, נהרסו אזורי המחיה המוכרים של המין הזה, וייתכן שהוא אינו קיים עוד בטבע. ככל הנראה, גם הפרטים שהוחזקו על ידי החוקרים מתו - קורבנות סכסוך בין גרץ' לרשות הטבע והגנים.

עברו עשר שנים בין הגילוי של גרץ' ועד שהמין הוגדר באופן רשמי וזכה לשם המדעי "אילנית היינץ-שטייניץ", (Hyla heinzsteinitzi), על שם הביולוג וחוקר הדו-חיים היינץ שטייניץ מהאוניברסיטה העברית, שמת ב-1971. המין החדש תואר במאמר שפורסם באחרונה בכתב העת המדעי "Journal of Natural History", על ידי גרץ' וישורון פלסר, יחד עם הפרופ' יהודה ל' ורנר מהאוניברסיטה העברית.

אילנית היא דו-חי חסר זנב, הדומה לצפרדע קטנה. בעבר, היו האילניות המצויות (המין שהיה מוכר עד כה) נפוצות בישראל. אך בגלל הרס אזורי המחיה שלהן, מספרן פחת באופן ניכר בעשורים האחרונים. גם מינים אחרים של דו-חיים, בישראל ובמדינות אחרות, סובלים בשנים האחרונות מהכחדה בממדים דרמטיים, שקשורה ככל הנראה לשינויים סביבתיים, אף שסיבתה המדויקת לא ברורה.

לדברי גרץ', החיים במחיצת גרעין הרבייה של האילניות שגידל בביתו היו קשים. "פירנסתי את האילניות האלה במשך שמונה שנים, זאת עבודה במשרה מלאה - בעיקר לדאוג לחימום ולטפל בחרקים שהן אוכלות. זה חיבל באורח החיים שלי באופן קשה. בזמנים טובים היו לי 120 צפרדעים, ואנשים לא מבינים מה זה אומר.

הדבר הזה צורח בצורה כזאת שאי אפשר לישון".

גרץ' הקליט את קרקור האילניות שבביתו והציג את הממצאים לפרופ' ורנר. הקרקור הייחודי, שקשה לזהותו באוזן אנושית, הוא אחד המאפיינים שאיפשרו להגדיר את המין החדש. לדברי ורנר, "שירת החיזור של הצפרדע הזכר מורכבת ממחרוזת של הברות - מעין קוא-קוא-קוא. באילנית מהמין המוכר, העוצמה עולה בהדרגה לשיא בכל הברה, ואז יורדת בבת אחת. אצל המין החדש, העוצמה מתפרצת לשיא בבת אחת ויורדת בהדרגה".

בנוסף, המינים נבדלים גם בצורת החרטום. "אם מסתכלים בפרופיל, רואים שאצל האילנית המצויה החרטום מחודד, ובמין החדש החרטום קטום. גם הפס השחור שבצד הגוף שונה בין המינים".

אלא שעל השמחה שבגילוי המין החדש מעיב החשש שהוא נכחד עוד לפני שהוגדר. בעבר, חיו בבריכת ממילא העתיקה אלפי קרפדות ואילניות. אלא שבשנים האחרונות נעלמו כמעט כל הדו-חיים שבמקום, ככל הנראה בגלל פעולות הדברה וקיצוץ השיחים בסביבה. "עיריית ירושלים בעצם הרסה את אזור המחיה של האילניות", אומר ורנר. הוא אינו אופטימי גם לגבי אזורים אחרים, שבהם חיו בעלי החיים ככל הנראה. לדבריו, "באזור מוצא כנראה הרסו את הוואדי שבו הן חיו. לכן, לא ברור אם המין קיים למעשה בטבע".

"שאני אפרנס?"

גם פרויקט הרבייה של האילניות, שנעשה בדירתו של גרץ', הסתיים בנסיבות מצערות. לפני שלוש שנים החרים הממונה על החזקת חיות בר ברשות הטבע והגנים, אריה קלר, את אוסף החיות של גרץ', שכלל ציפורים, זיקיות תימניות - ואת האילניות. לדברי קלר, "עשיתי חיפוש אצל גרץ' בחשד להחזקת חיות בר ללא היתר. אני מטפל באופן חוקי בכל מי שמחזיק חיות באופן לא חוקי. אחרי ההחרמה, החזרתי לו את האילניות, כיוון שהוא טען שמדובר במין חדש".

קלר טוען שגרץ' הוא האשם בחיסול רוב האילניות. לדבריו, "אחרי כמה שבועות, כיוון שהוא לא קיבל היתר לכמה מהחיות שהוא גידל, הוא הגיע למשרדי הרשות בירושלים וזרק קופסה עם 20 אילניות על השולחן של המזכירה". גרץ' אינו מכחיש. "לא יעלה על הדעת שאפרנס על חשבוני חיות נכחדות שרשות הטבע והגנים אחראית עליהן, ושהם לא ירשו לי להחזיק כמה ציפורים אקזוטיות שהועברו אלי", הוא אומר.

כעבור שלושה ימים, קלר העביר את האילניות המעטות ששרדו לחובב דו-חיים אחר, שלום חייט, המתגורר במושב צופית שליד כפר סבא. "כשהם הגיעו אליי, בערך ארבע מהאילניות היו במצב נורמלי והכנסתי אותן לכלוב של האילניות המצויות שיש לי", אומר חייט. לדבריו, "כיום עברו יותר משנתיים, ואני לא יודע אם האילניות המקוריות שקיבלתי מהרשות חיות. יכול להיות שהצאצאים שלהן חיים". גרץ' החליט למשוך את ידיו מהדאגה לאותן אילניות.

על אף ההבדלים שזוהו על ידי פרופ' ורנר, קלר מרשות הגנים בכלל מפקפק בטענה שהאילניות של גרץ' השתייכו למין חדש. לדבריו, "אם זה היה מין חדש, לא היו מחזיקים אותו בדירה נידחת במעלה אדומים, והמגדל לא היה זורק אותו על השולחן של המזכירות".

גרץ', מצדו, טוען שהתייאש מהמאבק עם רשות הגנים. "אני אדם שבור. רשות הטבע והגנים שברה אותי", הוא אומר. לדבריו, לאחר ההחרמה הוא הדליק מדורה ליד ביתו והעלה באש את כל התיעוד שהכין בנושא האילניות. כיום הוא אינו עוסק עוד בדו-חיים, אלא באקולוגיה של חרקים. לטענתו, "חרקים זה הדבר היחיד שעוד אפשר לחקור בלי הפרעה מהרשות".

עפרי אילני



למעלה: צאצאית של האילנית הנדירה, בכלובו של שלום חייט, המגדל אותן, בשבוע שעבר למטה: הפרופ' ורנר, חוקר הדו-חיים, במעבדתו שבאוניברסיטה העברית, בשבוע שעבר




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פרוייקטים מיוחדים