בכניסה לשביל העפר שמוביל ליער שגב שבגליל המערבי מוצב שלט מעץ עליו חרות הסמל של רשות העתיקות. מתחתיו, בצבע צהוב דוהה, כתוב השם "חרבת ראש זית". מי שלא בוחן את הכניסה בקפידה יתקשה להבחין בשלט, המכוסה בעשבים, ולהבין שמדובר בכניסה המובילה לאתר ארכיאולוגי מיוחד במינו. הגעה למקום מחייבת נסיעה ברכב שטח, בשל השבילים המשובשים. עוד לפני ההגעה לאתר - הכולל שרידים של מצודה מהמאה ה-10 לפני הספירה - ניתן להתרשם מרמת השימור והתחזוקה הירודים במקום. ביישובי משגב, שהאתר נמצא בשטחם, יתחילו בחגים בעבודות שיקום ופיתוח במקום, בתקווה לתת תנופה לתיירות המדשדשת באזור.

האתר עצמו יושב על גבעה שמשקיפה על נוף מדהים ביופיו. מצד מערב רואים את כל עמק עכו ומפרץ חיפה ומצפון ומזרח ניצבים הרי הגליל המערבי והעליון. ארכיאולוגים רבים מוצאים באתר את הפתרון לתעלומה היסטורית מימי המלך שלמה. "החפירות שביצע במקום בתחילת שנות ה-90 ד"ר צבי גל, פתרו חידה מאוד מורכבת על שלמה המלך וחירם מלך פיניקיה", אומר מוטי אביעם, מנהל המכון לארכיאולוגיה גלילית. "במקום הוקם אתר בעל אופי פיניקי, מעין מרכז מנהלתי וצבאי שנבנה מעל בתים פרטיים מהמאה ה-11. האופי הפיניקי של המקום מאמת את הסיפור לפיו שלמה המלך נתן לחירם חלקים מהארץ תמורת קבלת הארזים לבניית בית המקדש", אומר אביעם, שמחייך נוכח השלכות הסיפור על ימינו ועל הוויכוחים על חלוקת הארץ.

לא הרחק מהמקום, במורדות של הגבעה, עסק אביעם בעצמו יחד עם סטודנטים לארכיאולוגיה בחפירות באתר הנקרא "חרבת בזע". במקום התגלו שרידי בית בד ובית פרטי מתקופת בית שני והמשנה, בשנים 1-2 לספירה. "המקום שמור בצורה יפה מאוד ואנחנו יודעים שמתחת לפני השטח יש עוד ממצאים ארכיאולוגים רבים", קובע אביעם.

לדברים מקשיב גידי אהרוני, מנהל אזור התעשייה תרדיון, שבינתיים מחליפים את שמו לאזור התעשייה משגב. אהרוני משמש גם מנכ"ל החברה הכלכלית במשגב ומעיד על עצמו כחובב ארכיאולוגיה ואיכות סביבה מושבע. בעבורו שני האתרים - מעבר לחשיבותם ההיסטורית - יכולים להוות מנוף לקידום האזור מבחינה תיירותית. "יש לנו מקום מדהים שאנשים כמעט ולא מכירים אותו. במשגב הזניחו את התיירות כמעט לחלוטין במשך שנים ארוכות".

בעבור אהרוני, הפיכת היער לפארק שמור ובו שבילים לרכיבה על אופניים וטיולים רגליים שיאפשרו להתוודע להיסטוריה ולשרידים הארכיאולוגים היא הגשמת חלום. "אם לא חולמים לא מגיעים" הוא קובע בנחרצות ומוסיף: "זו אחת המטרות המוצהרות שלי. להחזיר את האנשים למקום הזה. אנחנו מדברים על תיירות ארכיאולוגית ואקולוגית, נוף ורכיבה וטיולים באוויר הצח בחיק הטבע, לצד ביקור באתרים מדהימים שמספרים את הסיפור של הארץ הזו".

אהרוני ואביעם סבורים שפיתוח המקום הוא לא עסק יקר במיוחד. "ניקוי, גידור ושילוט יכולים להפוך את האתר לאטרקטיווי במיוחד למטיילים. אפשר גם לפתח, ולבצע עוד חפירות, כי אנחנו יודעים שיש עוד הרבה שרידים מתחת לאדמה", אומר אביעם.

הארכיאולוג מוטי אביעם (מימין) ומנכ"ל החברה הכלכלית של משגב, גידי אהרוני (משמאל), אתמול באתר הארכיאולוגי במשגב. המקום מהווה עדות חיה לכך ששלמה המלך נתן לפיניקים חלקים מהארץ