בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דמוקרטיה או מינהל תקין?

תגובות

זה כמה שנים משרד הפנים שם עין על "הילדים הרעים" של השלטון המקומי. במקרה או שלא, הם מתרכזים לרוב ביישובים ערביים ובעיירות פיתוח יהודיות. בדילמה בין כיבוד הדמוקרטיה המקומית ובין מינהל תקין, ביכר משרד הפנים להכפיף את הדמוקרטיה למינהל התקין. זו הסיבה שיישובים שסרחו מוצאים עצמם עולים על המוקד ומאבדים את השלטון הדמוקרטי לטובתו של פקיד ממונה מטעם המדינה.

גם שוחרי דמוקרטיה אדוקים לא יכולים להקל ראש באנדרלמוסיה הכרונית שבה מתנהלים יישובים מסוימים בישראל. ככל שהיישוב קטן ועני יותר, כך משתוללים בתוכו היצרים הפוליטיים. בהיותה של המועצה המקומית המעסיק הגדול ביותר ביישוב, נלחמים בו המועמדים לראשותה ותומכיהם עד כלות כמו היה זה מאבק לחיים ולמוות.

על רקע זה, ראש הרשות הנבחר מוצא עצמו כבר ביומו הראשון נאלץ לתגמל את הסייענים שהביאו לבחירתו. אחרי שגייס למנגנון העירייה המנופח זה מכבר עוד עשרות בעלי תפקידים מיותרים, הוא מתפנה לבצר את מעמדו ויוקרתו. באופקים דאג ראש המועצה יאיר חזן מהליכוד לבנות ליד לשכתו חדר מלתחה, חדר עם ג'קוזי ולשכה מהודרת שהזכירה סוויטה נשיאותית. בעיר נלחשו שמועות כאילו העבודות עלו מיליוני שקלים. כל זה קרה בעת שאופקים התייצבה בראש רשימת היישובים בעלי שיעורי האבטלה הגבוהים בישראל ואופקיה הכלכליים נראו עגומים מתמיד.

עתה, כשראש העיר התיישב בתפקידו, מתחיל המירוץ המטורף לביצור שלטונו ובניית קואליציה. זהו חוק הברזל של הפוליטיקה המקומית ברוב עיירות הפיתוח. מלחמת עולם מתנהלת על כל תפקיד ועל כל הטבה. כל חבר מועצה דורש אתנן פוליטי כתנאי להצטרפות לקואליציה, ומציב תנאים דרקוניים. סגנות או רכב שרד או נהג צמוד או עבודה לאח, לגיס ולבן הדוד. כך מוצאים עצמם התושבים בני ערובה לנציגים חסרי עכבות שנוהגים באמון שניתן להם כמו היה עלה נידף. באופקים התפצלו 13 חברי המועצה ל-8 סיעות נפרדות. בערד התפצלו 15 חברי מועצה ל-11 סיעות, רובן סיעות יחיד. כל חבר מועצה מרגיש מלך וכל סיעה של שני חברים מרגישה כמו היתה מעצמה. כאילו לא די, לא חולפים חודשים וסיעות של שלושה או ארבעה חברים ממהרות להתפרק כדי לספק יצרים אישיים ופוליטיים של החברים.

זו הדילמה האמיתית שניצבת מול השלטון המרכזי: האם צריך לקדש את התהליך הדמוקרטי ולהקריב אגב כך עקרונות אחרים ודמוקרטיים לא פחות - מינהל תקין, שקיפות ואחריות שלטונית? מאבקי כוח אינסופיים הביאו להתמוטטות כמעט מלאה בירוחם, ערד ואופקים. יישובים אחרים, רובם בפריפריה, דוהרים אף הם באותה רכבת של שיתוק מוניציפאלי שדירדר את איכות החיים והוליד את העילה הרשמית לפיזור הנבחרות של אותם יישובים. במשימה החשובה מכולן - אישור התקציב העירוני - כשלו העסקנים המסוכסכים להגיע לידי הסכמה. בכך הם העניקו במו ידיהם את נשק ההשמדה נגדם בידי משרד הפנים. כה עסוקים היו בחיסול אחד את השני עד שלא הבחינו בסכנה האורבת בחוץ.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו