ישראל הפרה באופן חמור את החוק הבינלאומי בזמן מלחמת לבנון השנייה בכך שערכה התקפות "חסרות הבחנה, בלתי מידתיות או חסרות הצדקה" בקנה מידה גדול שגרמו למאות הרוגים אזרחים. כך נאמר בדו"ח של ארגון "Human Rights Watch" שערך תחקיר מקיף על תוצאות התקפות צה"ל בלבנון במלחמה שהתפרסם אתמול (חמישי). לפי הארגון, יש עדויות המצביעות על כך שמפקדי צה"ל היו מודעים לכך שאזרחים רבים עלולים להיפגע בתקיפות, ואם הדבר אכן יוכח, הרי שמפקדים אלה "אחראים לפשעי מלחמה".

"Human Rights Watch" נחשב לאחד מאירגוני זכויות האדם הגדולים ובעלי המוניטין בעולם. לפני כשבוע פירסם דו"ח שקבע כי יש "ראיות" לכך מאנשי ארגון חיזבאללה ביצעו פשעי מלחמה בהתקפות הטילים שלהם על ישראל במלחמה. הדו"ח זכה לביקורת קשה בעולם הערבי, ואנשי הארגון נאלצו לבטל מסיבת עיתונאים שתוכננה בביירות מחשש לחייהם.

אולם גם ממצאי הדו"ח על ישראל הם חמורים מאוד. פיטר בוקרט, שכתב את הדו"ח, אמר ל"הארץ" כי לפי בדיקת האירגון, כ-850 מבין 1,109 הלבנונים שנהרגו במהלך המלחמה היו אזרחים, ורק 250 היו לוחמי חיזבאללה או אירגונים צבאיים אחרים. הארגון בדק באופן פרטני 94 מקרים של התקפות צה"ל ומצא שנהרגו בהם 510 אזרחים ו-51 אנשי חיזבאללה. מבין ההרוגים האזרחים, 302 היו נשים וילדים, רבים מהם בני פחות מ-10 שנים.

הדו"ח: חיזבאללה לא השתמש באזרחים כ"מגן אנושי"

דו"ח הארגון דוחה לחלוטין את טענות ישראל כאילו חיזבאללה השתמש באזרחים כ"מגן אנושי" כדי למנוע הפצצות על אנשיו וטוען כי לא נמצאה שום הוכחה לכך. הוא גם טוען שהיו מקרים שבהם חיזבאללה ירה טילים מתוך כפרים או עיירות, אבל מדובר במקרים בודדים. לפי הדו"ח, חיזבאללה ירה את "הרוב המכריע" של הרקטות שלו מחוץ לכפרים, ורוב אנשיו עזבו את הכפרים בתחילת הקרבות עם מתן הוראה בעניין. כן נטען שמלבד חריגים - איחסן חיזבאללה את הרקטות בבונקרים ובמתקנים שמוקמו בשדות ובמבנים לא מיושבים.

אולם לשאלת "הארץ" במסיבת העיתונאים שערך מנכ"ל הארגון, קנת רות', נמסר כי חלו אי דיוקים בנוסח העברי: בנוגע לטענה המופיעה בדו"ח על ההוראה שנתן חיזבאללה לאנשיו לעזוב את הכפרים, מסר רות' כי חלקם עזבו בראשית המלחמה את הכפרים ורק שבו בשלב מאוחר יותר, בו התנהלה הלחימה הקרקעית. אולם גם טענה זו אינה מדויקת מאחר שידוע כי חלק מלוחמי חיזבאללה נותרו בכפרים ואף הודו בכך בתום הלחימה.

לדברי הארגון, אנשי חיזבאללה אמנם לא לבשו מדים במהלך המלחמה והדבר אכן הקשה על זיהויים, אך הדבר אינו מצדיק תקיפה. זאת מאחר שלפי חוקי המלחמה, במקרה שקיים ספק, יש להתייחס לאדם כאילו היה אזרח.

הדו"ח טוען כי הסיבה המרכזית לריבוי ההרוגים האזרחים היא המדיניות של ישראל שהתעלמה מכך שאזרחים רבים נשארו בכפרים ובעיירות שהופצצו. "בהיבטים קריטיים ניהלה ישראל את המלחמה תוך אדישות נמהרת לגורלם של אזרחים".

הדו"ח מראה כי לאחר שפיזרה אזהרות בדרום לבנון, התייחסה ישראל לכל מי שנשאר בדרום לבנון כאל לוחם חיזבאללה, ולכן פגעה בכלי רכב שנסעו בכבישים או באנשים שהסתובבו בכפרים. הדו"ח מראה כי בכפרים נשארו אזרחים רבים, רובם זקנים, חולים או עניים. הדו"ח מציג מקרים רבים שבהם הותקפו מכוניות עם אזרחים שניסו לברוח מדרום לבנון ועשרות מיושביהם נהרגו, ולכן רבים פחדו לצאת לכבישים. הדו"ח גם מזכיר שישראל סירבה לפתוח מסדרונות לחילוץ אזרחים, ולכן - טוען הדו"ח - לאזהרות שפיזרה ישראל לא היתה משמעות.

טעויות מודיעין גרמו למספר גבוה של קרבנות אזרחיים

הדו"ח מצביע גם על שורה התקפות ישראליות שנבעו כנראה מטעויות מודיעין והביאו למספר גבוה של קרבנות אזרחיים. כך קרה שבהתקפה שכוונה כנראה אל בכיר בחיזבאללה בעיירה אל רזיה נהרגו 26 אזרחים, ובהתקפה על בניין מגורים בדרום ביירות שבו חשבה ישראל שנמצא איש חיזבאללה ביום האחרון של המלחמה נהרגו 40 אזרחים. בשני המקרים, אנשי חיזבאללה המבוקשים לא היו במקום.

הדו"ח מתאר גם מקרה של חשד להרג מכוון של משפחה בכפר טייבה. לפי הדו"ח ארבעה בני משפחה - זוג בני 80 ובניהם בני החמישים - נורו ממרחק חמישה מטרים על ידי חיילי צה"ל. החיילים תפסו את הבית בזמן שבני המשפחה ברחו ממנו, ונורו כאשר הם חזרו לקחת ממנו אוכל. לפי הארגון, החיילים בבית היו חייבים לדעת שמדובר באזרחים, שכן הם היו לא חמושים ונורו מטווח קצר מאוד.

אנשי הארגון מצאו בתוך הבית עטיפות מזון עם כתובות בעברית, וזיהו את מקום הירי לפי תרמילי הכדורים. לפי הארגון, על הקירות לא נמצאו שום סימני פגיעה, כך שנראה שהבית לא הותקף בזמן שהחיילים שהו בו. הארגון פנה לישראל בבקשה לחקור את האירוע, ואם אפשר - להעמיד את האחראים לו לדין.

צה"ל לא התייחס ישירות לעדויות שנאספו בדו"ח, שאף שהן הוצגו בפניו. במכתב ששלח משרד החוץ הישראלי לאירגון נאמר כי "למרות שחיזבאללה לא עשה כל מאמץ לדבוק בחוק ההומניטארי הבינלאומי, צה"ל ראה את עצמו מחויב לדבוק בכללים המקובלים של סכסוך מזוין".

מארק רגב, דובר משרד החוץ, אמר בתגובה כי "חיזבאללה אימץ אסטרטגיה מכוונת של שימוש באזרחים כמגן אנושי". בכך, לדבריו, הפר הארגון את החוק הבסיסי הראשון במלחמה. רגב הוסיף כי בזמן המלחמה התגלו אין ספור דוגמאות לכך שחיזבאללה השתמש במבנים אזרחיים, בהם בתי ספר, בתים פרטיים ומסגדים, לאחסנת נשק וטילים.

אזרחים לבנונים נמלטים במהלך המלחמה