תל אביב
17°-10°
- קצרין 11°- 6°
- צפת 10°- 5°
- טבריה 19°- 9°
- חיפה 16°-10°
- אריאל 11°- 6°
- ירושלים 11°- 6°
- באר שבע 17°- 5°
- מצפה רמון 11°- 5°
- ים המלח 20°-11°
- אילת 19°- 9°
- לדף מזג אויר
17:02
בחודש שעבר, 25 שנים אחרי שהחלו הדיונים בעניין זה, קיבלה עצרת האו"ם את ההצהרה בדבר זכויותיהם של "עמים ילידים". 143 מדינות הצביעו בעד, 11 נמנעו ורק ארבע - ארצות הברית, אוסטרליה, ניו זילנד וקנדה - הצביעו נגד.
ההצהרה כוללת, בין השאר, הכרה בזכויותיהם של בני "עמים ילידים" לא רק כאזרחים יחידים, אלא גם כקולקטיב. זה אומר שהאזרחים הערבים בישראל, כמו גם האינדיאנים בצפון אמריקה, האבוריג'ינים באוסטרליה והמאורים בניו זילנד, זכאים להגדרה עצמית, ובכלל זה לאוטונומיה ולניהול עצמי של ענייניהם הפנימיים והמקומיים; הם זכאים גם לקבל בחזרה אדמות, טריטוריות ומשאבים שהיו שלהם בעבר והופקעו מהם (מאות כפרים הרוסים ומיליוני דונמים בגליל, במשולש ובנגב), ואם זה אינו אפשרי - לקבל פיצוי תמורתם.
ישראל נעדרה מן ההצבעה, משום שזאת התקיימה בראש השנה. עו"ד עדי שיינמן מהלשכה המשפטית של משרד החוץ אומרת שישראל שותפה להסתייגויות של מדינות שהצביעו נגד ההצהרה או נמנעו, ולכן לא היתה מצביעה בעד גם אילו נערכה ההצבעה ביום חול. היא אינה מוכנה לומר אם ישראל היתה נמנעת, או מצביעה נגד.
ומה בהצהרה הפריע לישראל? "הגדרות עמומות" ו"ניסוחים גורפים" העלולים להוליד "פרשנויות סותרות", אבל גם ההכרה ב"זכויות קולקטיוויות" וב"זיקות קניין בלעדיות על משאבים וקרקע במנותק מכל דין". ממשלת ישראל, כמובן, אינה מתכוננת לפעול על פי הצהרת האו"ם. זהו מסמך שכשמו כן הוא, אומרת עו"ד שיינמן - הצהרה בלבד, הנעדרת תוקף משפטי מחייב.