טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בראש העין גם ברזיות ציבוריות משמשות להנצחה

האשה חלמה על בעלה המת ועל מים, הרב הציע להקים "סביל"

תגובות

שנתיים אחרי שבעלה יעקב נפטר במפתיע מדום לב בגיל 59, החלומות לא הרפו מאלמנתו מרים בן שאול. "תמיד חלמתי על יעקב ותמיד זה היה בהקשר של מים. תמיד הוא שחה. הוא אהב לשחות. החלומות היו דומים. יעקב ומים", שיחזרה בהתרגשות.

מרים חיפשה הסבר לחלומותיה והתקשרה לרב בן-ציון המגיד מירושלים. "הרב שאל אותי מה יעקב אהב לעשות. סיפרתי לו שבימים חמים, כשהוא היה חוזר מהעבודה מוקדם הוא היה ממלא קנקן של מים, ומשקה את הילדים שהיו חוזרים הביתה מבית הספר או ממגרש הספורט. הרב הציע שנתקין סביל של מים בכניסה לבית", סיפרה. כבר שמונה שנים משקה הסביל - שמה בערבית של ברזיית מים העומדת לרשות הציבור - של משפחת בן שאול את תושבי ראש העין שעוברים ליד ביתה. דפנות המתקן עשויות מעץ, מעליו רעפים אדומים ומסביב צמחייה ירוקה ומטופחת. לוחית אלומיניום זהובה תלויה מעל המתקן ובמרכזה מוטבע הפסוק מספר ישעיה "הוי כל צמא לכו אל המים".

"לפעמים אנשים עוברים כאן, עוצרים את האוטו וממלאים בקבוק מים. יש כאלה שגם מתקשרים אלי ואומרים לי תודה, כי המים קרים ומרווים. זה מחובר לחשמל", מספרת מרים. היא דואגת לתחזוקתו ולניקיונו של המתקן וכבר נאלצה כמה פעמים להחליף ברזים בגלל מעשי ונדליזם: "שאלוהים יסלח לי אבל יש גם אנשים רעים שהורסים. פעמיים הבאתי טכנאי ורק עכשיו תיקנתי את הברז", אמרה.

200 מטר משם, ברחוב השילה, נמצא הסביל של משפחת חלא. אבי המשפחה, שלום, הקים את הסביל הזה לפני כ-40 שנה לזכר אביו שלמה ודודו משה שעלו לארץ מתימן ומתו כאן בשיבה טובה. הוא עשוי כולו משיש לבן ושחור, מעליו סככת פלסטיק שתגן על הלוגמים מהגשם או מהשמש, ובמרכזו שתי מדרגות רחבות המובילות לשני ברזי מים.

לדברי אם המשפחה, אביבה, הוקם הסביל "לעילוי נשמת היקרים, הכל לשם שמים ולשם נתינה ולא לשם קבלת דבר מה חלילה. אפילו לא חשבתי שפעם מישהו יבוא לראיין אותי על זה", אמרה.

ברחבי ראש העין פזורים כיום שישה מתקני שתייה נוספים הנגישים לציבור הרחב חינם. את הברזים מתקינות המשפחות המבקשות להנציח בכך את זכר יקיריהן וגם נושאות בעלויות המים, האחזקה וההתקנה. "בשנים האחרונות התופעה הזאת מתרחבת כאן בראש העין וזה יפה, כנראה גילו שיש ביקוש למים ברחוב. אנשים צמאים עוצרים ושותים וזה חשוב", אומרת אביבה.

הד"ר אבי ששון מהקרן לחקר מישור החוף במכללה האקדמית באשקלון חוקר זה מספר שנים את תופעת הסבילים במקומות שונים בארץ. כיום, מכין ד"ר ששון בעבור עיריית ראש העין תוכנית לשימור אתרים ביחד עם תושבת המקום, יסכה רוה. בין האתרים המיועדים לשימור נמצאים מבנים מתחנת הרכבת הבריטית, מקבצים של עצי אקליפטוס, מגדלי שמירה וגם מתקני ההשקיה שמקימים תושבים ליד בתיהם לטובת הציבור הרחב. "זו דרך נאה מאד כדי להנציח אדם שנפטר", אומר הד"ר ששון.

לדבריו, "המניע במקרים האלה הוא מניע דתי של מתן צדקה והנצחה כי עם מתן כוס מים לאיש צמא יש עשייה של מצווה. עכשיו אנחנו רואים את זה בקרב בני דור שני ושלישי בארץ וזה יפה".

מהו סביל?

סביל (ערבית) הוא מבנה המכיל מתקן מים המיועד לשתייה של בני אדם ובע"ח. מקור המנהג בתרבות המוסלמית, והוא מוזכר גם במקרא. אדם שרצה להודות לאל עשה זאת ע"י בניית סביל לרשות הציבור, כאות לקיום מצווה. בישראל יש כ- 400 סבילים, בין השאר גם בירושלים ובעכו, בחלקם מראשית התקופה הטורקית



למעלה: הסביל של משפחת בן שאול. למטה: הסביל של משפחת חלא. עוברי אורח עוצרים ושותים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות