מחקר של קבוצת חוקרים ישראלים, שמתפרסם היום במגזין המדעי היוקרתי Science, טוען כי מים מותפלים עלולים לגרום לפגיעה בגידולי חממה חקלאיים כמו עגבניות, צמחי תבלין ופרחים. החוקרים קוראים להעריך מחדש את השימוש במים מותפלים לשימוש חקלאי, וטוענים שכדי שניתן יהיה להמשיך ולהשקות במים המותפלים - מים שעברו תהליכי סינון ואידוי לצורך הוצאת המלחים מהם - יש לשנות את הרכבם. למחקר עשויה להיות השפעה רבה על משק המים בישראל, שעושה שימוש רב בהתפלה לצורך חקלאות.

החוקרים שערכו את המחקר באים ממספר מוסדות בישראל, בהם הטכניון, מדרשת שדה בוקר בנגב, מכון וולקני ומרכז המחקר גילת. אחת הבעיות המרכזיות שהם מעלים במאמרם, היא שכמויות המלחים במים המותפלים - נמוכות מדי. הד"ר אורי להב מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, סיפר שבתחילה דווקא סברו שמים מותפלים יועילו לחקלאות, מכיוון שמלחים פוגעים בצמחים, בקרקע ובמקורות המים, "לכן ההפתעה היתה גדולה כאשר החלו להתעורר הבעיות".

כאשר גם הקרקע שעליה גדלים הצמחים - לדוגמה חול או מצע מנותק - חסרה חומרים חיוניים, פגיעת המים המותפלים חמורה. הקרקע לא יכולה לספק את המגנזיום והסידן שחסרים במים. בעקבות זאת, נגרמים לגידולים פגמים פיזיולוגיים והתפתחותם ניזוקה. הם גם פחות עמידים בפני פגיעות חיצוניות. "לאט לאט התחלנו לראות בעיות נקודתיות. לא מדובר בקריסה של מערכות, אבל החלו להתגלות חוסרים בצמחים מסוימים", אמר הד"ר אורי ירמיהו ממרכז מחקר גילת במינהל המחקר החקלאי.

ישראל נחשבת למדינה מתקדמת בתחום ההתפלה. על פי תוכניות עתידיות יותפלו בה 505 מיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה - כמחצית ממי השתייה במדינה.

כיום מפיקים שני מתקני התפלה באשקלון ובקיבוץ פלמחים כ-135 מיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה.

המתקן באשקלון אף נחשב למתקן הגדול בעולם שמשתמש בשיטת "האוסמוזה ההפוכה", המשתמשת בלחץ כדי להפריד את המים מהמלחים. חלק משמעותי מתפוקת המים במתקן מופנה לחקלאות.

מנהל אגף שירות השדה במשרד החקלאות, הד"ר חורחה טרצ'יצקי, שגם הוא בין עורכי המחקר, הסביר כי המים המותפלים לא אמורים היו להגיע ישירות לחקלאות. "התכנון המקורי היה שהמים המותפלים ישמשו לצריכה עירונית, וישפרו את מי הקולחין (מים מטוהרים) המסופקים לחקלאות.

אולם, מתקני התפלה מייצרים מים בשטף קבוע ובתקופות של צריכה נמוכה יותר החלו להגיע יותר מים ישירות לחקלאות".החוקרים מציינים שמשרד החקלאות מצא פתרון חלקי לבעיות באמצעות מערכת שמדווחת לחקלאים על שינויים בהרכב המים, אולם החקלאי צריך להכין את עצמו בכל זמן נתון לשינויים שיכולים להתרחש בתוך מספר שעות. זהו שינוי משמעותי לחקלאים, שרגילים להתמודד עם שינויים עונתיים בלבד.

כשפורסם המכרז להקמת מתקן ההתפלה באשקלון, הקריטריונים שהוצגו היו קשורים לאיכות המים המותפלים כמי שתייה בלבד. כעת דורשים החוקרים להציב סטנדרטים גם למים מותפלים המתאימים להשקיית גידולים חקלאיים. לדברי להב, "בנושא של הצבת קריטריונים למים מותפלים ישראל נחשבת למובילה בעולם, אבל עכשיו יש צורך גם להגדיר איכות מים כזו שתהיה טובה יותר הן לחקלאים והן לצריכה עירונית".

ירמיהו מדגיש כי יש לטפל בבעיה במהירות, לפני שההתפלה תהפוך למקור מים עיקרי. "זו בעיה עולמית", הוא אומר, "במקומות רבים מתמודדים עם מחסור הולך וגדל במים - באוסטרליה, קליפורניה, סין, ספרד וכמובן במזרח התיכון. המעבר למים מותפלים עומד בחזית המאבק ולכן יש לתת את הדעת על כל ההשלכות".

מרשות המים נמסר בתגובה כי "המים המותפלים הם המים הכי טובים שיש. המרכיבים שחסרים לחקלאות יוספו על ידי החקלאים למים, כשם שהחקלאים מוסיפים דשנים... המים המותפלים משפרים לאין שיעור את איכות המים במדינה וגם גורמים להאטה של המלחת מי התהום".

אלי אשכנזי

התפלת מים?

מים שאינם מכילים מלחים מומסים הם מים חסרי טעם, ולכן התהליך שמסלק את המלחים מהמים נקרא התפלה. בישראל מתפילים מים בשיטת "האוסמוזה ההפוכה" (או "קרום חצי חדיר") ע"י הזרמת המים מהתמיסה המרוכזת לתמיסה המהולה תוך הפעלת לחץ גבוה. לדברי החוקרים, המים המותפלים מתאימים לשתייה אך לא לחקלאות. על מנת להתאימם, יש לשנות את הרכבם

למעלה: בזיליקום שהושקה במים מותפלים; למטה: החוקרים: הד"ר אורי ירמיהו, הד"ר אשר בר טל, הד"ר אורי להב והד"ר חורחה טרצ'יצקי