בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכון המחקר של גביזון ינסה להוכיח שאין סתירה בין יהדות לליברליות

האם המשפטנית הבכירה ויתרה על החלום להיות שופטת בבית המשפט העליון?

תגובות

ועדת וינוגרד עוד לא הגישה את הדו"ח המדובר שלה, אבל חברת הוועדה, פרופ' רות גביזון, כבר נושאת עיניים לפרויקט שאפתני חדש. מחרתיים יתקיים בירושלים טקס ההשקה של המרכז עליו טרחה גביזון בשנים האחרונות, מרכז מציל"ה (מחשבה יהודית, ציונית, ליברלית והומניסטית), שהיא הנשיאה המייסדת שלו. המרכז נועד להפריך את הטענה שיש סתירה בין הזהות היהודית-ציונית לזהות הליברלית-הומניסטית. או בלשונה של גביזון: "לתת תשובה להתרחקות של ציבורים שונים, בעולם וגם בישראל, מתחושת הצדק בקיומה של מדינת לאום יהודית".

גם עיתוי האירוע אינו מקרי וכוון לשבוע שבו מצוין יובל 60 שנה להחלטת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, בכ"ט בנובמבר. המרכז אמור לתפקד בשלב ראשון בעיקר כמכון מחקר, המוקדש לנושאים המשלבים בין זהות יהודית והומניסטית, אבל גביזון ושותפיה לא מסתפקים בכך. הכוונה שלהם היא לפנות בעתיד גם לציבור הרחב ולשתף גם אותו בפעילות. או כפי שהיא מתארת זאת: "אנחנו לא רוצים להיות עוד מכון חשיבה, אלא להפוך למעשה לתנועה שתיצור שיח רעיוני רחב".

מה יעשה המרכז בפועל? בשלב ראשון, מדובר על ניירות עמדה מחקריים שמתייחסים לבעיות אקטואליות וממליצים על המדיניות הרצויה לגביהן. כדוגמה מציינת גביזון את הדיון הציבורי בסוגיית קרקעות הקרן הקיימת, והחקיקה המוצעת בנושא: "חברי הכנסת ניגשים לא פעם לסוגיות האלה מתוך אינטואיציה טובה, אבל בלי להכיר מספיק את הרקע והמורכבות המשפטית, וכך עלולים ליפול טעויות ועיוותים. אנחנו רוצים להציע להם ניירות עמדה שיכילו גם את התשתית העובדתית והמשפטית, וגם המלצות מעשיות". במקביל, רוצה המרכז להגיע גם לציבור הרחב, באמצעות כנסים וכן באמצעות אתר אינטרנט מורחב, שמתכוון לכלול גם "ספרייה ציונית" עשירה: מיטב הכתבים של מרב ההוגים הציונים הקלאסיים, במטרה כפולה: "להפוך את הכתבים האלה נגישים לציבור הרחב, וגם לספק יכולת הכרעה בוויכוחים נקודתיים שמתעוררים מדי פעם, כמו השאלה: מה חשב בן גוריון בסוגיית הטרנספר, ובאיזה הקשרים דיבר על חלוקת הארץ". יו"ר הוועד המנהל של המרכז, אלוף (מיל.) גיורא רום, מקווה לפעול במיוחד בקרב שתי אוכלוסיות, "הצעירים מאוד ואלה שכבר אחרי שלב גידול הילדים. אלה קבוצות שלא עסוקות במירוץ הקיום האישי ופנויות לשאלות על העתיד, ואותן אנחנו רוצים לארגן סביב כנסים וקבוצות לימוד".

השלב הבא מיועד להיות שלב הפנייה לעולם; מצד אחד, הקהילה הבינלאומית הלא-יהודית, שכלפיה תכוון פעילות פרסום והסברה של מחקרים ומאמרים שיבקשו להפריך את הדה-לגיטימציה הנעשית כיום לישראל בנימוקים הומניסטיים. מצד שני, כלפי הקהילות היהודיות, פעילות שתדגיש את הזיקה שצריכה לשרור בינן לישראל, ותבקש ללמוד את השונה והמשותף ב"צורות הקיום היהודיות" השונות, כאן ומעבר לים. במיוחד לגבי הסוגיה האחרונה, ובעצם לגבי כלל תחומי העיסוק של המרכז, יש כבר לא מעט גופים דומים, ולכן גביזון מבקשת להבהיר ש"אין לנו כוונה לדרוך על הרגליים של מישהו. במקום שנרגיש שנעשית כבר עבודה טובה, לא נתעקש לפעול".

המרכז יונהג ע"י ועד מנהל, שבראשו האלוף רום, ולצדו הפרופסורים אלה בלפר וגדעון שמעוני, ד"ר אלכס יעקובסון, וכן מנהל "יד בן צבי", ד"ר צבי צמרת; דן פוליסר ממרכז שלם, מרכז מחקר המזוהה עם הימין, ויואב ארציאלי, האיש שאחראי מטעם קרן אבי חי להטמעתה הציבורית של האמנה בתחומי דת ומדינה שגביזון כתבה לפני שנים אחדות עם הרב יעקב מדן. כשיושלם גיבוש המרכז, אמורים לפעול בו כמה צוותי מחקר בשכר. גביזון מקווה שלמרכז יהיה גם מעגל רחב של "קהילה ציבורית", שבו מתנדבים יפיצו את מסרי המרכז בהרצאות לציבור הרחב, וכן יתרמו לאתר האינטרנט שלו, למשל בהקלדת ועריכת "הספרייה הציונית".

תקציב המוסד עוד לא סגור. גביזון מעריכה שמדובר על 250-400 אלף דולר בשנה הראשונה, עם תקווה ברורה לגדול בעתיד. את מקורות המימון היא לא מוכנה להסגיר, אבל מוכנה רק לומר ש"לשמחתי ולהפתעתי, התברר שלא רק יהודים מחו"ל מוכנים לתרום לכך, ולהערכתי כשליש מהמימון שלנו יבוא מתורמים ישראלים".

על ועדת וינוגרד היא לא מוכנה לומר מלה. אבל שאלה אחת מתבקשת בכל זאת: האם ייתכן שרצונה של גביזון לסיים את תפקידה בוועדה לטובת פעילות כמו מציל"ה משפיע על התנהלות הוועדה בסוגיות כמו הרצון שלא לכתוב מסקנות אישיות, כדי לא לעכב עוד יותר את משך העיסוק בדו"ח? גביזון מכחישה בתוקף: "אנחנו רואים בוועדה משימה ראשונה במעלה עבור כולנו, והרצון להתפנות לפרויקט כמו מציל"ה בהחלט לא השפיע כהוא זה על יחסי למשימה הזו. אשקיע בה כל זמן שיידרש".

שאלה אישית שנייה מתבקשת גם כן: האם ההכרזה על המרכז החדש, עיסוק שאמור לתבוע את מרב תשומת הלב שלה בשנים הקרובות, מעידה שגביזון ויתרה סופית על חלום ההצטרפות לביהמ"ש העליון? ההכרזה מדברת לכאורה בעד עצמה, אבל גביזון, נזהרת מסגירת דלתות בסוגיה זו, מסרבת לענות על השאלה.



הפרופ' רות גביזון, לפני שלוש שנים. תנסה להחזיר את תחושת הצדק בקיומה של מדינת לאום יהודית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו