"כשליש מהתלמידים בסוף כיתה א' לא שולטים ביסודות ראשית הקריאה, שעל בסיסם אפשר ללמד מאוחר יותר את הבנת הנקרא", אומרת פרופ' עלית אולשטיין מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אשר שימשה חוקרת ישראלית של מבחן "פירלס" (PIRLS) יחד עם הפרופ' רות זוזובסקי מאוניברסיטת תל אביב. "אם תוכנית הלימודים לא תטפל בבעיה כבר בכיתות ב' ו-ג', התלמידים ימשיכו לסחוב את 'הגיבנת' גם בהמשך לימודיהם. לכן חשוב כל כך להבטיח שכמה שיותר תלמידים יזהו אותיות, מלים ומשפטים בצורה יעילה ומהירה. הפענוח הנכון הוא הבסיס לאוריינות".

לדברי פרופ' אולשטיין, תוכניות הלימודים בלשון אינן שמות מספיק דגש על לימוד סוגי טקסטים שונים, דבר שהמבחנים הבינלאומיים מקפידים לבדוק. כך למשל נמצא כי התלמידים בישראל טובים יותר בקריאה לצורך התנסות ספרותית מאשר לרכישת מידע. "התלמידים שלנו מצליחים יותר בטקסטים סיפוריים, אבל מגיעים להישגים פחות טובים כאשר מדובר בטקסטים בעלי מידע או כאלה שמבקשים מהתלמיד להביע עמדה כלשהי. התלמידים נוטים להבין את המכלול, אבל לא עוברים מספיק על הפרטים הקטנים של הטקסט, לא שמים לב לעובדות ולדיוק".

יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, פרופ' ענת זוהר, אומרת כי תוכנית הלימודים החדשה בלשון, שהוכנסה לשימוש לפני כשלוש שנים, מיישמת כבר "עקרונות של קידום אוריינות. התלמידים לא לומדים לשון בצורה של מבנים מלאכותיים. כיום פחות שואלים 'מה כתוב בטקסט' אלא מבקשים לדעת מה התלמיד חושב על הטקסט, להביע כלפיו עמדה ולנמק אותה. אלה סוג המטלות שגם מופיעות במבחנים הבינלאומיים".

במשרד החינוך אומרים כי לא הופתעו מההישגים הנמוכים באוריינות הקריאה. עם זאת, גורמים בכירים במשרד אמרו כי העובדה כי במשך חמש שנים, הפער בהישגים בין היהודים לערבים לא הצטמצם הוא "קטסטרופה מבחינת מש' החינוך, כיוון שלמרות המאמצים שהושקעו במגזר הערבי אין כמעט כל התקדמות". עם זאת, ציינה מנכ"ל ראמ"ה ("הרשות הארצית למדידה והערכה"), פרופ' מיכל בלר, כי "ההישגים של דוברי הערבית בישראל טובים משל המדינות דוברות הערבית במחקר".

"התלמידים הערבים לומדים בבית את הערבית המדוברת", מסבירה פרופ' אולשטיין, "וכאשר הם מגיעים לבי"ס, וצריכים להתחיל לקרוא ולכתוב, הם לומדים שפה חדשה - ערבית ספרותית". "זו בעיה שקיימת בכל העולם הערבי", מוסיפה פרופ' ענת זוהר, "התלמידים לומדים קריאה וכתיבה בשפה שאינם מכירים, וגם המורים לא תמיד שולטים בה באופן מספק. אנחנו מחפשים עכשיו את הדרכים כיצד אפשר לחזק את התלמידים במגזר הערבי". "אי אפשר לסגור ביום אחד פערים שקיימים כל כך הרבה שנים", אומרת פרופ' זוהר, "זהו בהחלט פער מדאיג אבל צריך לזכור גם שמערכת החינוך היא גם ראי של החברה: אי אפשר להפיל את כל האחריות על מש' החינוך"