בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תיכננתי לרצוח את הפדופיל מברוקלין

מאז שהתפרסמה כאן הכתבה על אברהם מונדרוביץ, הצטברו עדויות נוספות על מעלליו. ט', 38, טוען שרקם תוכנית להתנקש בחייו של אברהם מונדרוביץ; משפחתו של קורבן אחר, שהתאבד, מדברת לראשונה. מונדרוביץ נעצר ויוסגר ככל הנראה לארצות הברית

תגובות

"רציתי לרצוח אותו. או לחטוף ולהרביץ לו מכות רצח ואחר כך לזרוק אותו באיזשהו מקום, או לתפוס אותו ולגרור לשגרירות האמריקאית ומשם לשלוח אותו חזרה לארצות הברית". מספר ט', אחד מקורבנותיו של אברהם מונדרוביץ, החשוד כפדופיל מברוקלין, שמעשיו נחשפו כאן לפני שבועיים (מוסף "הארץ", 16.11). לטענתו בשנה שעברה שילם לאדם שבא לישראל כדי שיכין תוכנית פעולה לפגוע במונדרוביץ: "שלחתי מישהו לארץ, בחור אמריקאי שבא באחת התוכניות החינוכיות ליהודים אמריקאים, בחור בלי פחד. הוא לא עבד לבד. יש לו בישראל קשרים עם כמה חבר'ה, שהיו מבצעים את המעשה בפועל".

אז למה זה לא קרה?

"מונדרוביץ היה זהיר מאוד ולא הלך אף פעם לבד ברחוב. הוא יודע שמישהו יום אחד יגמור אותו. יחליט שלא אכפת לו לשבת 50 שנה בכלא. גילינו עליו הכל. איפה הוא גר ואיך הוא מתנהג, אבל היה נורא קשה להתקרב אליו בלי שאף אחד יראה. אז אחרי ארבעה חודשים הוא אמר שהוא יורד מזה".

ב', בן 21, הוא האדם ששכר ט' כדי שיעקוב אחרי מונדרוביץ ויפגע בו. הוא בא לישראל לפני כשנה ומשרת עכשיו בצבא. לדבריו גם הוא עבר התעללות מינית כשהיה ילד בידי חמישה רבנים, בניו יורק ובשיקאגו. לכן, כשט' ביקש ממנו עזרה, הוא מיד נרתם למשימה. "בגלל שעברתי דבר דומה בעצמי, הבנתי איך הוא מרגיש, ואם היתה לי הזדמנות, הייתי לוקח את החוק לידיים ומרביץ מכות רצח לכל חמשת הרבנים שהתעללו בי בבית הספר. זה מעגל של רשע שעובר בין אחד לשני ואף אחד לא עושה עם זה כלום. אפילו אם הייתי צריך לשבת בבית סוהר, לא היה אכפת לי. כשט' פנה אלי, אמרתי לו שזה יהיה לי לעונג".

מה התכוונת לעשות לו?

"התוכנית היתה להפחיד את מונדרוביץ בהתחלה. תיכננו לחטוף אותו, להרביץ לו מכות רצח ולהגיד לו שאם לא יסגיר את עצמו לאמריקה - הפעם הבאה תהיה הרבה יותר קשה, כי יש הרבה אנשים שמחפשים אותו ורוצים להרוג אותו".

מה עשית כדי להוציא את זה לפועל?

"אני אירגנתי הכל, היתה לי מכונית ונהג ועוד כמה אנשים שעזרו לי. הבעיה היתה שעקבנו אחריו ופעם אחת כבר היינו מאוד קרובים אליו וכמעט הצלחנו, אבל אז התחיל לרדת גשם והוא התחיל לרוץ והגיע הביתה ולא יכולנו להמשיך. פעם אחרת האנשים שעקבו אחריו לא היו לגמרי בטוחים שזה הוא, היתה להם תמונה אבל הם היססו, התקשרו אלי ואמרו שהם לא בטוחים ולא רוצים לתפוס את האדם הלא נכון".

באמת תיכננתם להרוג אותו?

"לט' בהחלט היו מחשבות כאלה. הוא הרס את החיים שלו לתמיד. אני לגמרי בטוח שאם היתה לו הזדמנות - הוא היה גם הורג אותו. לפי כל הסיפורים ששמעתי עליו, מונדרוביץ הוא התגלמות הרשע".

ואתה היית מבצע את זה?

"לא הגעתי לנקודה הזאת. כנראה שאלוהים שומר עלי ולא רצה שאני אעשה את זה".

לא פחדת?

"מישהו היה צריך לעשות את העבודה הזאת, עובדה שעד לפני שבוע לאף אחד לא היה אכפת והאיש הסתובב חופשי".

כשט' נשאל אם אכן, ברגע האמת היה שולח מישהו להתנקש בחיי מונדרוביץ הוא אומר: "אם אפשר היה בלי להיתפס, הייתי בפירוש עושה את זה. אני לא רוצח אבל אני יודע רק דבר אחד - אם החוק לא הצליח להביא אותו למשפט אחרי כל כך הרבה שנים ההרגשה היא שלאף אחד לא אכפת. הוא לא סתם פושע שגנב מחנות. הוא הרס לאנשים את כל החיים. אני עד היום הולך לטיפול פעמיים בחודש. יש לי בעיות. אני לא בוטח באיש היום, לא מאמין לאף אחד, מאוד חשדן. כל שבוע אני מדבר עם הילדים שלי על זה, וזה מאוד קשה להגיד לילדים לא להיות ידידותי עם אנשים. היה אצלנו בבית הכנסת אדם שהיה ניגש לילדים מחבק אותם, רוב האנשים התייחסו אליו כמו לאדם חברותי, ואני ניגשתי אליו באמצע בית הכנסת והרבצתי לו מכות רצח, אמרתי לכולם, 'אני לא הולך לחכות עד שהוא יעשה את זה לאחד הילדים שלי'".

ט', היום בן 38. כשהיה בן 13 הכיר את מונדרוביץ בישיבת חסידי גור בברוקלין, בית ישראל. מאז הוא רדוף סיוטים, "החיים שלי היום לא על דרך של זהב", הוא אומר בעברית שלמד בעת שהותו בישראל. "אין לי ספק שזה התחיל שם, במפגש הרה האסון עם מונדרוביץ. משום מה לא סיפרתי אף פעם את כל האמת עד הסוף לאף אחד".

הוריו של ט' הם ניצולי שואה שהשתקעו בוויליאמסבורג, שבברוקלין. אחרי בר המצווה הוא היה אמור להתחיל ללמוד בבית ישראל בבוראו פארק. כדי להתכונן לחיי הישיבה שלחו אותו הוריו בחופש הגדול למחנה קיץ של חסידי גור בהרי הקטסקיל, שם פגש לראשונה את מונדרוביץ. "הוא היה מגיע עם האוטו שלו - אולדסמוביל כבד כמו טנק מרכבה. בקיץ ההוא הוא התחיל לקנות לי דברים. שאל אותי מה אני אוהב, יש לי עד היום בבית סדרת ספרים שהוא קנה. הוא היה לוקח אותי לפיצרייה. שאלתי אותו אם זה בסדר, אם מותר לי לצאת והוא אמר: 'כן, בוודאי, אני אשיג רשות בשבילך'".

ט' לא זוכר שבמחנה מונדרוביץ ניסה לגעת בו. אבל זוכר עד היום היטב את מה שראה מאוחר יותר בישיבת בית ישראל. בחודש אדר, ביום השנה למותו של האדמו"ר מגור, הכינו התלמידים אבוקה מנרות שעווה שבישלו בסיר גדול במטבח הישיבה שהיה במרתף. "ירדתי לחדר האוכל, שם היה המטבח", מספר ט', "והיה קצת חשוך, אף אחד לא היה שם, אבל פתאום שמעתי רעשים. הסתכלתי ופתאום ראיתי אותם. בחור אחד מהישיבה, בן גילי, או שנה מעלי, נשען על שולחן, מונדרוביץ מעליו ושניהם עם המכנסיים למטה. נדהמתי. זה היה כמו חלום בלהות.

"רצתי למעלה, נכנסתי לכיתה וסיפרתי למגיד השיעור (המורה) מה ראיתי. הוא ישר יצא איתי מהכיתה ובמסדרון הוא ראה את הבחור ההוא ואת מונדרוביץ עולים למעלה, אז הוא הבין שאני לא מדבר שטויות (שנים אחר כך התברר לי שהבחור הזה לא הצליח בחיים, שהוא חולה מבחינה נפשית). אבל אז המורה לקח אותי לחדר המנהל וסיפר מה קרה. אני זוכר שהמנהל צעק עלי 'גמאיינע ביכער' (בחור עם 'ראש כחול'). חזרנו לכיתה כאילו שום דבר לא קרה.

בסביבות השעה ארבע מונדרוביץ בא ואמר שהוא רוצה לקחת אותי למשרד שלו, שצריך לדבר איתי. הוא היה אוטוריטה ולא יכולתי להתנגד, הלכתי לאוטו שלו והוא עצר באיזה חנות בשדרה ה-16, נכנס איתי לחנות ואמר שהציצית שאני לובש היא לא מספיק חסידית, שאני צריך ציצית יקרה יותר, עשויה מצמר. אבא שלי היה תפרן וקנה לי ציצית פשוטה. אחר כך קנה לי פחית קולה ואז בפעם ראשונה לקח אותי לבית שלו ושם התחיל להסביר שלכל בן אדם מתאימות צורות טיפול אחרות, שיש ילדים שצריך לתת להם הרגשה טובה. איך שהוא דיבר, הוא הכניס יד אחת שלו למכנסיים שלי ויד אחת למכנסיים שלו. אם אני זוכר טוב, אשתו היתה בבית. נכנסתי לשוק והוא שאל אם אני מרגיש טוב, אמרתי שלא, אבל הוא המשיך ואמר שאני יותר מדי צעיר, שיום אחד אני אגלה מה באמת טוב בשבילי".

ט' סיפר למחרת למגיד השיעור מה קרה בשעות אחר הצהריים אצל מונדרוביץ בבית. זה הבטיח לטפל בכך: "למחרת אבא שלי קיבל מכתב מהישיבה שאני לא מתאים ושיחפשו לי מסגרת אחרת".

כשהיה בן 13 וחצי נשלח לישיבת גור בישראל אבל גם ממנה נזרק כעבור זמן קצר בלי הסבר. אולי בגלל שסיפר לחבריו מה ראה בברוקלין. "גיליתי שהיו אצלנו בישיבה שישה חבר'ה שמונדרוביץ טיפל בהם". מאז התגלגל בין בית אחותו לבית של קרוב משפחה אחר, ניסה להתקבל לישיבות אחרות, אבל לא הצליח.

ט' הפך לילד רחוב. ישן בתחנה המרכזית בירושלים, צייר ציורים ומכר אותם, והתקיים מהיד אל הפה. "אגד ירושלים היה הבית שלי. לפעמים הייתי נכנס לבית כנסת לישון. בגיל 21 התחתנתי. עבדתי בחברה של דודי שמש, שכרתי דירה ברמת גן ועזבתי את הדת".

כעבור עשר שנים בישראל ט' התגרש. הוא חזר לארצות הברית, התקרב שוב לדת - "אני לא מאמין בדתיים, אבל מאמין באלוהים" - והקים משפחה חדשה.

בדרך להסגרה

אברהם מונדרוביץ, בן 60, הוא חסיד גור, שהואשם במדינת ניו יורק בהתעללות מינית, כולל מעשי סדום, במאות ילדים, בעיקר חרדים, בשכונת מגוריו, בוראו פארק, בברוקלין בראשית שנות ה-80. ב-84' התקבל טלפון אנונימי במשטרת ברוקלין שבו סיפר המטלפן לחוקרת פטרישה קהו מהמחלקה לעבירות מין על מעלליו של מונדרוביץ. עד שהתקבלה פקודת מעצר נגדו, הספיק מונדרוביץ להיעלם. הוא ומשפחתו נסעו לישראל והשתקעו בירושלים. ב-85' הוגש נגדו כתב אישום וישראל התבקשה להסגיר אותו לארצות הברית. הדבר לא התאפשר מכיוון שבאמנת ההסגרה בין שתי המדינות לא נחשב אז מעשה סדום כעבירה שמחייבת הסגרה. מונדרוביץ חי בנוחות בביתו בירושלים: עסק בהוראה (עד שפוטר השנה), התפלל שלוש פעמים ביום בבית הכנסת שבשכונת מגוריו, נחלאות, ובשעות הפנאי אסף וצפה בסרטים פדופיליים וזייף תארים אקדמיים מאוניברסיטאות שונות בעולם, ומכר לכל דורש.

במאי השנה ערכה משטרת ישראל חיפוש בביתו של מונדרוביץ ומצאה ארבעה סרטים פדופיליים, ולפני חודשיים הוא נעצר ונחקר אך שוחרר לביתו בתנאים מגבילים. בספטמבר שבה ארצות הברית וביקשה את הסגרתו - אחרי שבתחילת 2007 שונתה אמנת ההסגרה בין המדינות ומעשה סדום הפך לבר הסגרה. אבל דבר לא קרה. במשטרה טענו שהם מצויים בעיצומה של חקירה וממשרד המשפטים סירבו למסור פרטים בנוגע לכוונותיהם. מונדרוביץ המשיך בשגרת חייו.

לפני שבועיים, למחרת פרסום הכתבה נעצר מונדרוביץ על ידי משטרת ירושלים, לצורך הסגרה. כעבור שלושה ימים הובא לפני סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט שמעון פיינברג, שהאריך את מעצרו בשבוע וקבע בהחלטתו כי ממצאי החקירה "יוצרים חשד סביר לכך שהוא עדיין פדופיל פעיל או בפוטנציה. העובדה שלא נפתחו נגדו תיקים בישראל בעבירות מין, אינה מאיינת את המסוכנות. ידוע בעבירות אלה, במיוחד במגזר החרדי, שעמו נמנה המשיב, כי הנפגעים ובני משפחותיהם לעתים תכופות אינם מתלוננים למשטרה משום הרצון של אותו מגזר לנסות לפתור את הבעיות מבלי לערב את המשטרה כדי למנוע בושה מהמשפחה. איני קובע בזאת כי המשיב עבר עבירות בישראל אך איני קובע גם את ההפך".

דבר מעצרו של מונדרוביץ פורסם בהרחבה: כתבות עליו הופיעו ב-70 עיתונים בעולם בהם, "ניו יורק טיימס", "אינטרנשיונל הראלד טריביון", "דיילי ניוז", סוכנויות ידיעות, וכמובן בעיתונות היהודית. הפרסום הזה גרם לקורבנות נוספים של מונדרוביץ להיחשף.

כולם המליצו עליו

כזו היא ב', אמו של מ', אחד מקורבנותיו של מונדרוביץ, שהתאבד בשנה שעברה, שהתלבטה זמן רב עד שהסכימה להיחשף. הפרסומים האחרונים איפשרו לה לעשות זאת, היא אומרת, "לפני כן לא ידעתי שהוא פגע בכל כך הרבה ילדים תמימים וטהורים". ב', יהודייה אורתודוקסית, מאמינה שאלוהים לקח את בנה כדי להקל על הכאב הבלתי נסבל שלו. כאב שנגרם לו, לדבריה, אחרי "טיפול" אינטנסיווי של שנה אצל מונדרוביץ. לב' יש שלושה בנים, שניים היו קורבנותיו של מונדרוביץ. הם נשלחו אליו כשהיא ובעלה היו בהליכי גירושים. מ' היה אז בן תשע וחצי וג', אחיו, בן 11.

ג', בן 38 היום, גם משתתף בשיחה. הוא אומר שהיה בר מזל. "הוא לא ממש הצליח לפגוע בי, בגלל שברחתי. זה היה ב-81', הורי בדיוק התגרשו ואמי שלחה אותי ואת אחי הצעיר לקבל ממנו עזרה מקצועית. אני זוכר שהוא היה אדם מאוד מרשים, עישן מקטרת, היתה לו מכונית ספורט עם גג נפתח, הוא עורר הרבה תשומת לב עם המכונית הזאת. הוא היה 'קול'. כשבאתי אליו בפעם הראשונה הוא הושיב אותי על ברכיו והתחיל לנשק על השפתיים ולגעת בכל מיני מקומות. קפצתי בבהלה וברחתי, הוא אמר לי שאם אספר למישהו הוא יפגע בי".

באיזה אופן?

"לא יודע אבל היה לו מבט נורא בעיניים ואני פחדתי מאוד".

הבנת שזה לא בסדר?

"ידעתי כי היה לי מורה בבית הספר שעשה לי דברים, אז הבנתי שזה לא בסדר".

לפגישה הבאה ג' לא בא. הוא הסתובב שעה סביב הבניין ולמונדרוביץ לא נכנס. כעבור שבועיים הודיע לאמו שהוא לא מתכוון ללכת יותר. "היתה לנו מריבה גדולה, היא רצתה לדעת למה. אמרתי לה רק שהוא לא מוצא חן בעיני. והיא היתה שקועה עמוק בגירושים, ולא ניסתה לשכנע אותי יותר מדי".

אחיו הקטן, מ', המשיך ללכת אל מונדרוביץ ורק כעשר שנים אחר כך סיפר שהוא פגע בו ואנס אותו.

ב-88' באו ג' ואחיו הגדול לישראל ופתאום, ברחבת הכותל המערבי ראה את מונדרוביץ "רצתי אליו והתנפלתי עליו והתחלתי להרביץ לו מכות. אחי עצר אותי והפריד בינינו. צעקתי שהאיש הזה הוא חיה שצריך לעצור אותו אבל הוא התחיל לרוץ וברח משם".

ג' מחזיק רשימה של שמונה קורבנות נוספים שהתוודעו זה לזה אחרי פרסום הכתבה והחליטו להאיץ ברשויות בארצות הברית שיפעילו לחץ על ממשלת ישראל להסגיר את מונדרוביץ.

"מ' התחתן אבל לא יכול היה לקיים יחסים עם אשה", מספר ג'. "הוא התגרש והפך להומוסקסואל".

לדעתך זה בגלל מעשיו של מונדרוביץ?

"ברור שכן. שבועיים לפני מותו הוא אמר לאבא שלי: 'אני לא בטוח שאפילו אם יביאו את מונדרוביץ למשפט, זה יקל על הסבל שלי ויפחית את הכאב'. אנחנו ידענו שמשהו לא בסדר איתו, הוא לא התנהג בצורה נורמלית. הפך לרגשני ביחסיו עם אנשים. היתה לו בעיה עם הדת, הוא לא הבין איך מישהו יכול ללמד דת ולעשות דברים כאלה. הוא לא יכול היה לשאת את הצביעות הזאת. הוא השתמש בסמים ושקע לתוך כאב גדול. הסמים עזרו לו להתמודד. ויום אחד בשנה שעברה הוא לקח כדורים ולא התעורר יותר. הוא מת בשנתו".

מ' היה בן 35 כשמת, ואמו לא סולחת לעצמה על ששלחה אותו לטיפול אצל מונדרוביץ. "הוא היה כל כך מקובל, כולם המליצו עליו", היא מספרת. "שמעתי אותו בתוכנית הרדיו שלו והתרשמתי מהעצות שהוא נתן, והייתי בטוחה שאני עוזרת לילדים שלי. אתה לא מצפה מרב שיעשה דברים כאלה, עכשיו מתברר שהוא בכלל לא היה רב, שכל מה שסיפר על עצמו היה לא נכון. האיש הזה שיכנע אותי להשאיר אותם אצלו לבד. כך, הוא אמר, יוכל לעזור להם יותר. אבל יום אחד מ' נשבר וסיפר לי הכל. לא יכולתי להאמין. הייתי בשוק וחיבקתי אותו, ושנינו ישבנו ובכינו ובכינו בלי סוף. אמרתי לו 'שלא תעז יותר להסתכל על האיש הזה לעולם. אני אדאג לזה שהוא ישלם על מה שהוא עשה', אבל עד שחשבתי מה לעשות, הוא כבר ברח לישראל".

הרגשת שמשהו לא בסדר עם מ'?

"אני בטוחה שאם הייתי מרגישה - הייתי עושה משהו, אבל הוא היפנט אותו. אחר כך התברר לי שהוא היה משכנע את הילדים שכל אחד מהם הוא יחיד ומיוחד ושהוא אוהב אותם יותר מכל דבר בעולם, אפילו יותר מההורים שלהם. הוא היה מכניס להם לראש כל מיני דברים מטורפים, שמשפיעים על ילד מסכן בגיל כזה. היה קונה להם דברים ומפתה אותם".

ב' אומרת שהיא לא מבינה מדוע הרבנים שתקו ולא עשו כלום. "קשה לי מאוד להבין למה הם הגנו עליו. עכשיו אני מבינה שהיו יותר מדי רבנים שעשו אותם דברים. זה הרס של ילדים, גם אלה שנשארו בחיים, לא חיים. קשה לי להאמין שהוא לא עשה את זה גם לילדים בישראל, הרי זאת מחלה, אז למה המשטרה לא עצרה אותו כבר מזמן? אף פעם בחיי לא היתה בי תשוקה כל כך חזקה להרוג מישהו כמו את האיש הזה. הדרך היחידה לטפל בו היא לחתוך לו. שיכאב לו, ושיסבול כמו שסבלו הילדים הרכים והטהורים שהוא הרס להם את החיים. ככה אני רוצה שיכאב לו".

*

בתגובה לנטען בכתבה מסר עו"ד איתן מעוז, שמייצג כעת את מונדרוביץ, שהוא "עדיין לומד את התיק".

עו"ד דוד אופק, שייצג את מונדרוביץ כל השנים (והוחלף השבוע), טוען ש"הכל עלילת דם. עושים לו עוול נורא. הכל מוזמן. פדופיל לא יכול להסתיר את המעשים שלו במשך 25 שנים. וכאן אין אף תלונה נגדו".

בכתבות נאמר שחרדים לא ממהרים להתלונן, זה פוגע בסיכויים שלהם למצוא שידוך.

"זו טענה כמעט אנטישמית. יהודים חרדים לא מתלוננים? הם לא אוהבים את הילדים שלהם? מה זה הקשקוש הזה? אני לא מבין למה מדינת ישראל בכזאת עליזות משתפת עם זה פעולה, במיוחד שחלה כבר התיישנות. אדם שבחיים שלו לא היה עבריין, עכשיו מושיבים אותו במעצר?"

ברשותו נמצאו סרטים פדופיליים.

"הוא לא הודה שהם שלו. זה היה מחשב שהשתמשו בו עשרות אנשים. ועובדה שהמשטרה לא העמידה אותו לדין. אם הוא היה כזאת סכנה לציבור, לא היו מעמידים אותו לדין?" *



מונדרוביץ. עד לפני שבוע לאף אחד לא היה אכפת והאיש הסתובב חופשי, אומר אחד הקורבנות


שלושה מבין 70 העיתונים שדיווחו על מעצרו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו