טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נערות בהפרעה

גיל ההתבגרות מזמן קשיים מיוחדים לנערות עולות, שרבות מהן נושרות מבית הספר, מידרדרות לעבריינות וחשופות לניצול מיני. במקום שבו הורים ומורים חסרים, מרכזי סיוע ממשלתיים ועמותות מציעים להן הזדמנות נוספת להיקלט בחברה

תגובות

מסביב לשולחן פיטפטו, צחקו ואכלו שש נערות. במבט ראשון זה נראה כמו תמונה משפחתית אידיאלית. למעשה הן ישבו במרכז סיוע לנערות עולות בסיכון, הממוקם בשכונת מצוקה בחיפה. לאחר הארוחה ב"בית חם - פינה בלב", הופקדה אחת הנערות על הדחת הכלים ואילו האחרות התכנסו סביב מרצה לקולנוע שמכין אתן, בהתנדבות, סרט קצר. המרצה ביקש מהנערות להציע נושא לסרט. "אולי התמכרות לסמים?" הציעה נ', בת 16, "זו בעיה אמיתית שלקוחה מהחיים שלנו כאן, בשכונה". האחרות הינהנו בהסכמה.

נ' מקפידה להגיע מדי יום למרכז הסיוע, שמשרד הקליטה מפעיל אחר הצהריים, כחלק מרשת של מרכזים שנועדו להתמודד עם מצוקותיהן הייחודיות של נערות עולות. היא סיפרה שעלתה עם אמה מרוסיה בגיל חמש, ושבכיתה ח' נשרה מבית הספר והסתובבה ברחוב. "אמא עובדת בשעות הערב, אני לא יודעת במה", אמרה. "ארוחה חמה? לא נהוג אצלנו. הייתי מסתובבת ברחוב ולא היה לי טוב. הסתבכתי עם גברים, בגיל 12-13 נפתחו לי תיקים במשטרה על רקע סמים ושוטטות ועוד טעויות שעשיתי". לדבריה, "מרגע שהגעתי לכאן, הפסקתי להסתובב ברחוב וחזרתי למסגרת לימודים. פה יש תחושה שגם אם את עושה טעויות, את יכולה לבוא ולספר, ויקשיבו ויעזרו לך. פה יש לי תמיכה, ארוחה חמה, מישהו שמלמד אותי להציב גבולות ולשמור על עצמי".

ע', בת 16, נערה אחרת שבאה למרכז, מעשנת ברצף ונראית טרודה. אחרי שנפלטה מבתי ספר רבים ושוטטה ברחובות, התערב צוות "בית חם - פינה בלב" ושילב אותה בכיתה י"א במרכז יום לנוער בסיכון. אבל ע' מרבה להיעדר מהלימודים במקום החדש. צוות המרכז הבהיר לה, שאם תמשיך להסתובב עם גברים שמסכנים אותה במקום ללמוד, ייאלצו להוציאה מהבית, למסגרת שתגן עליה.

לע', שהוריה עלו מאתיופיה, קשה לדבר על עצמה. אביה מת כשהיתה בת שמונה והיא מתגוררת עם אמה, שעובדת במשמרות ונעדרת מהבית שעות רבות. "קשה לי להגיד כמה אחים יש לי", סיפרה, "נדמה לי שעשרה. כולם מחוץ לבית". המשטרה פתחה את התיק הראשון נגדה כשהיתה בת 12 ומאז נפתחו לה תיקים נוספים - "לא יודעת כמה, על אלימות או משהו כזה". לדבריה, היא באה למרכז הסיוע "כי בבית הייתי משתגעת לבד, מזה שאני צריכה להכין לעצמי אוכל ושאין מה לעשות או עם מי לדבר".

נתוני משרד הרווחה, שלפיהם שיעור הנערות העולות הנמצאות בסיכון גדול משיעורן באוכלוסייה, חושפים את המצוקות שהן חשופות להן. ב-2006 טיפל המשרד בכ-19 אלף נערות בגיל 12-18 שסבלו מהזנחה או שהיו בתהליכי נשירה מבתי ספר. כ-4,300 מהן (23%) היו עולות או בנות לעולים. כ-70% מהעולות האלה הן יוצאות מדינות ברית המועצות לשעבר, ואילו האחרות מאתיופיה.

לפי משרד הרווחה, בקרב נערות בסיכון שעלו מבריה"מ לשעבר יש שיעורים גדולים של שימוש בסמים, שתיית אלכוהול, עבריינות ושוטטות. מסקר של המשרד עלה, שיותר ממחצית מהן מבלות עם גברים מבוגרים ומקיימות יחסי מין ללא אמצעי הגנה, ושכעשירית מהן שכבו עם גברים תמורת טובות הנאה או נכנסו להריון לא רצוי. מבין הנערות בסיכון ממוצא אתיופי, רבות חיות עם הורים מובטלים, שמתקשים לספק את צורכיהן הבסיסיים ולעתים אף יש נתק מוחלט בינם לבין לנערה. לפי המשטרה, כשליש מ-1,100 התיקים שנפתחו נגד נערות ב-2005 היו לעולות.

"רבות מהנערות העולות חוות הזנחה, בדידות, ניצול מיני ופגיעה עצמית וזקוקות למודל נשי, שיסייע להן להשתלב בחברה", סיפרה מנהלת שירותי הרווחה במשרד לקליטת עלייה, שרה כהן. לדבריה, "מתבגרות מבטאות מצבי מתח ומצוקה בצורה שלעתים אינה זוכה לתשומת הלב הראויה. במצבים של הגירה, בה המשפחה עלולה לסבול ממצוקה כלכלית, ההורים עסוקים בהישרדות כלכלית ומתקשים לספק תמיכה רגשית. אז מתעוררות בעיות בהסתגלות חברתית ובלימודים, שמבודדות את הנערות ופוגעות בהשתלבותן בחברה. מחסור במשאבים כלכליים או אישיים עלול להגדיל את התלות של הנערה המתבגרת בשימוש במיניות שלה".

לאחר שהתברר כי מספר הנערות בסיכון גדל, אמרה כהן, יזם משרד הקליטה תוכנית סיוע ייחודית, שתתאים לצורכיהן. לפני כשנה וחצי החל המשרד להתאים 16 "בתים חמים" לנערות עולות בסיכון - עשרה בדרום ושישה בצפון (משרד הרווחה מפעיל עוד כ-60 מרכזים כאלה לנערות שאינן עולות). עם זאת, בדומה לתוכניות רווחה נוספות, משרד הקליטה ומשרד הרווחה משתפים בתפעול המרכזים את קרן "סאקט"א רש"י" ואת עמותת "אשלים".

המרכזים לנערות עולות פועלים מדי יום, מ-12:00 עד 18:30. יש בהם עובדת סוציאלית, המלווה את הנערות, מדובבת אותן ומקשיבה למצוקותיהן. פעילויות ההעשרה במרכזים מתמקדות בבניית דימוי נשי חיובי לנערות ובפיתוח עולמן והעשרתו. נערות שמשרד הרווחה קבע שמצבן חמור במיוחד וכאלה שסובלות מאלימות בבית מועברות למסגרות חיצוניות.

"הנערות מרגישות כאן סוג של בית", אמרה מנהלת היחידה לנערה בעיריית חיפה, שרה צברי, על המרכז בעיר. "הן מגיעות מהיסטוריה משפחתית קשה וחוות תהליך קליטה קשה - חברים בבית הספר מתנכרים ולא עוזרים, ההורים לא יודעים לעזור בלימודים, הרבה פעמים הנערות נתבעות להפוך למין הורה-מבוגר ומפספסות את הילדות שלהן. הבית הזה נותן להן מסגרת מעצימה, מפגיש אותן עם מודל נשי חזק ונועד להצילן".

חונכת אישית

בסיור בבאר שבע עם שי-יחיאל כהן מהעמותה החברתית "ידידים", אפשר לזהות חלק מהסיכונים לעולות הצעירות. במשטח דשא קלוש בשכונה י"א, בין בלוקים שבהם מתגוררים עולים מאתיופיה וממדינות הקווקז, נפגשות הנערות בערב עם נערים בדווים. "הן חיות בעוני והנערים מציעים להן מתנות - סיגריות, טלפון סלולרי, מכנסי ג'ינס. ככה קונים אותן", סיפר כהן, "הנערה מתפתית ועד מהרה מגלה שהיא משרתת מינית קבוצת נערים, בלי להבין שהיא חווה ניצול מיני". בכניסה לפארק בשכונה ד', שמשמש למסחר בסמים, אמר כהן: "סוחרי הסמים כאן נוטים להשתמש בנערות, כי הן לא מוכרות כעברייניות ולא מעוררות חשד. ממקומות כאלה אנחנו מנסים להציל אותן".

לפני תשע שנים הקימה "ידידים" פרויקט סיוע לנערות עולות, שבמסגרתו סטודנטיות חונכות אותן בצורה אישית וקבוצתית, כדי לספק להן מודל לחיקוי. "בניסיון הכניסה לחברה הישראלית, הרבה מהנערות העולות הולכות לאיבוד", אמר מנכ"ל העמותה, שמעון סיאני. "קשה לאתר אותן. לעתים הן רגע לפני הנפילה או עם עבר במשטרה. אחרות מוכרות לגורמים המטפלים אך מתקשות להאמין בהם ולקבל טיפול".

פרויקט "סל"ע" ("סיוע לנערות עולות") פועל - במקביל למרכזי הסיוע הממשלתיים - ב-16 ערים ויישובים בישראל, וממומן מתרומות שמגייסת "ידידים" וכן בסיוע המועצות המקומיות ומשרד הקליטה. במסגרת התוכנית נפגשת הנערה העולה עם הסטודנטית החונכת, שמגיעה לביתה, מכירה את סביבתה ויוצרת עמה קשר חברתי. בנוסף, הנערות נפגשות בקבוצה לפעילויות העשרה ולפעילות התנדבותית בקהילותיהן.

ס', בת 16, היא אחת המשתתפות בפרויקט. היא עלתה עם הוריה מבריה"מ לשעבר, אך כיום שניהם מובטלים ומתקיימים בקושי מקצבת הבטחת הכנסה. "אין לי חדר משלי. אני ישנה עם אמי ואחותי. אבא ישן בסלון ואחי בחדר נפרד", סיפרה. הנתק בינה לבין הוריה מורגש. "אני מדברת עברית ומסרבת לדבר רוסית, וההורים מדברים רק רוסית", אמרה.

אבל המצוקה לא מסתיימת בבית. ס' נזכרת, שבבית הספר הרגישה דחויה, חסרת ביטחון ומבודדת. "כשהייתי בת 13 עקב אחרי גבר ביציאה מבית הספר", סיפרה. "הוא הטריד אותי ובאחת הפעמים התנפל עלי ואנס אותי. אחי עבר במקרה אחר כך וחשד שקרה משהו. הוא לקח אותי למשטרה והגשתי תלונה, אבל אין לי מושג מה קורה אתה. מאז אמא מאשימה אותי שזה היה מיוזמתי".

ס' נשרה מבית הספר בכיתה ח' והחלה לשוטט ברחוב ולבלות עם נערים מבוגרים ממנה. "הייתי אלימה בבית הספר ולא הסתדרתי עם אף אחד", העידה. אחרי שלא באה לפגישות שנקבעו לה עם עובדת סוציאלית, פעילת "ידידים" בעיר מגוריה לקחה אותה תחת חסותה. לדברי ס', "מאז חזרתי ללימודים ואני מצליחה להשתלב עם חברים מהכיתה, מצליחה בבחינות ונפגשת גם עם העובדת הסוציאלית. פתאום יש מישהו שתומך בי, מלמד אותי ונותן לי להרגיש שאני שווה משהו".

"כל פעם זה צובט בלב", סיכם כהן, "איך באמצעים הכי פשוטים, כמו תשומת לב, היכרות עם מודל חיקוי חיובי, תמיכה ותחושה שמישהו דואג אפשר להציל חיים של נערות ולאפשר להן להיכנס ללב החברה, כשוות".



מרכז הסיוע לנערות עולות בסיכון בחיפה. "פה יש לי תמיכה, ארוחה חמה, מישהו שמלמד אותי לשמור על עצמי"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות