זו היתה אהבה ממבט ראשון. יום אחד, בעת שיטוט באיסט וילג', לא רחוק מהרחוב שבו גרה אז במנהטן, הבחינה תמי צרי בכוך קטן שמעליו שלט: "רו-פוד" (Raw Food). צמד המלים המוזרות עורר את סקרנותה. "זה נראה כמו סוג של מעדנייה. ביקשתי משהו לטעום, וישר ידעתי שזה בדיוק מה שחיפשתי כל השנים. עד היום מגיעים אלי לפעמים אנשים שעל הביס הראשון יורד אצלם אסימון, והם אומרים: 'זה בשבילי. זה מה שאני רוצה לאכול מעכשיו'".

חמש שנים אחר כך, המטבח הצנוע של צרי בדירתה השכורה בתל אביב מתפקד כמעדניית רו-פוד. במשך מסעותינו האורגניים עקבנו בעניין אחרי התפתחותו של זרם המזון הזה, שתופס תאוצה בעיקר בארצות הברית (עם דגש על החוף המערבי) ומגיע טיפין טיפין גם לישראל. נחשפנו לוויכוחים המרים בין התומכים באכילת מזון לא מבושל - הטוענים שבישול, פיסטור וחימום יתר מחסלים את האנזימים, מפרקים את החלבון ומעקרים את המזון מרוב ערכיו - לבין אלה הטוענים שאכילת מזון לא מבושל מחזירה את האנושות לתקופת האבן. כבודם של הדיונים התיאורטיים במקומם מונח, אבל עכשיו זו הפעם הראשונה שאנחנו מתיישבים לאכול ארוחת רו-פוד כהלכתה, שהוכנה מחומרי גלם עם שלושה מכנים משותפים: מוצאם מן הצומח, הם אורגניים והם לא בושלו.

תחילה הגיעו אל השולחן גביעים ססגוניים עם מיץ מגזר וסלק. אחריהם המנה הראשונה - מרק ירקות חיים. המרכיבים: זרעי כוסמת מונבטת, חתיכות מלפפונים שהושרו בלימון וסויה, ארטישוק ירושלמי, פלפל צהוב. כל אלה שחו בתוך חלב שקדים. לצד המרק הוגש מבחר קרקרים בעלי מרקם לא שגרתי. הקרקר הכי מוזר היה עשוי מחסה מיובשת. הכי טעים - קרקר כוסמין מונבט, בטטה בקינמון ופשתן.

אחרי מנת ביניים קלה, סלט צנון כבוש ועלי גינה חריפים, ניגשנו למנה העיקרית: "פיצות" שתחתיתן, כמו זו של הקרקרים, עשויה קלתית בטטה וכוסמת דקיקה מיובשת, ועליהן מרוח רסק עגבניות עם שמן זית ורוזמרין ו"גבינה" פיקנטית עשויה משקדים שתססו במקרר ונטחנו עם בצל, סומאק ולימון. לצד הפיצות היו גם טורטיות מאותו חומר שממנו עשויה התחתית של הקרקרים. גילגלנו בתוכן שעועית אזוקי מונבטת, חסה טרייה, רוטב גואקמולי מאבוקדו ו"שמנת חמוצה" מאגוזי קשיו מונבטים. הכל הוגש בקעריות יפות במיוחד שחברה קרמיקאית כיירה בשביל צרי. היה מאתגר, לרוב טעים מאוד, ובאופן מפתיע, ואף שהארוחה היתה נטולת בשר, ביצים או קמח, קמנו מהשולחן שבעים לגמרי.

בשביל צרי, הרו-פוד - או "אוכל הפרא", כפי שהיא נוהגת לכנותו - היה גלגל הצלה. היא בת 40, בוגרת לימודי עיצוב גרפי בבצלאל. אחרי סיום הלימודים נסעה לניו יורק, ובמשך שמונה שנים עבדה בה בפרויקטים בתחום המולטימדיה והאנימציה. בילדותה ונערותה, היא מספרת, ניהלה מערכת יחסים קלוקלת עם המזון, שהשפיעה על מצבה הבריאותי. "מגיל שלוש נהפכתי לילדת 'לא לא'. היו תקופות שהתקיימתי על עוגות, שוקולד ובמבה. בגיל 25 הרגשתי רע, היו לי כל הזמן אלרגיות ובעיות רפואיות אחרות. הרגשתי חוסר נוחות תמידית עם הגוף שלי ועל כל דבר הרופאים נתנו לי כדור. יום אחד חבר זרק לי שכדאי לי להפסיק לצרוך מוצרי חלב, והחלטתי לנסות את זה כהרפתקה. מהיום למחר רוב הבעיות נעלמו. אמרתי לעצמי, 'או-קיי, תזונה זה כלי. מעניין מה עוד אפשר לעשות עם זה'".

באותו רגע פתחה צרי במסע ארוך אל תוך עולם האוכל הבריא, שהביא אותה, כאמור, עד למעדניית הרו-פוד המחתרתית באיסט וילג'. למתבונן מהצד נדמה שאכילת רו-פוד מחייבת התעסקות מסביב לשעון. זה מתחיל במכשור: במרפסת המטבח הקטנה של צרי ניצבת מכונת הייבוש - שורה של פלטות זו מעל זו שמאוורר קטן משיב עליהן אוויר חם ויבש (עד 42 מעלות). כאן היא מכינה, בין השאר, את הקרקרים המיוחדים.

על השיש במטבח ניצבת במלוא תפארתה מכונת הטחינה, 11 ק"ג משקלה, שבה עובר כמעט הכל - מאגוזים ושקדים ועד ירקות ופירות. צרי אומרת ש"אפשר גם להסתדר עם בלנדר, מג'ימיקס ומיצייה, אבל מי שרוצה להשתדרג יכול להזמין ציוד ממירה גיל". גיל, מורה ליוגה ורפלקסולוגית שנחשבת לגורו בקרב קומץ אנשי הרו-פוד בישראל, מייבאת בשנים האחרונות לארץ את אביזרי המטבח הנחשקים.

צרי מודה שהעיסוק ברו-פוד תובע זמן: "אפשר להיות גם עצלן של רו-פוד, ולאכול חסה ומלפפון, אבל ברור שמי שרוצה לאכול משהו יותר מורכב צריך להכין. אחד היתרונות הוא שיש הרבה פחות עבודה בשטיפת כלים - האוכל כמעט לא משאיר שומן". מה עושה רו-פודיסט שמשווע לארוחה חמה בחורף? "אפשר לאכול בטטה מאודה, אפויה עם רוזמרין ושמן זית, או מרק. אני מכינה מרק חי ואז מחממת אותו ל-42 מעלות, במקום להרתיח אותו ולחכות שיתקרר". בדיוק כדי להשיב על השאלה הזאת תתקיים בקרוב בביתה סדנת "מנות פרא מחממות לחורף".

הדירה שלה נראית כמו מפעל קטן לאקולוגיה עירונית. בין השאר היא ממחזרת מים ומכינה קומפוסט בגינת הבניין, בברכת השכנים. אף שעמלה על הכנת הארוחה שלושה ימים (לא מלאים), אין לה כוונה לפתוח בקריירה של בשלנית במשרה מלאה. היא מעדיפה ללמד אחרים את התורה, במסגרת קבוצתית או כאימון אישי במטבח. בשבילה הרו-פוד, שהיא מגדירה "מזון מתחשב" (בסביבה), הוא רק חלק ממערך ענף של פעילויות אקולוגיות, שאפשר לקרוא עליהן באתר שהקימה - "עץ בעיר" (citytree.net, טל' 6040871- 03). שם גם אפשר למצוא מידע על סדנאות הקרקרים, הקומפוסט ושאר ירקות.

משלוח מנות בעקבות המדור על גן הילדים האורגני (מס' 45), התעניינו הורים רבים באפשרות לארגן בגן של ילדיהם תפריט דומה. לפחות בתחום הירקות, מסתמן פתרון: "אורגניק בוקס", חברת המשלוחים של שרי אברמוב ממושב גן שורק, כבר עובדת עם גן אחד בתל אביב. דרוש: גן שבו מספר סביר של הורים המעוניינים להזמין תוצרת אורגנית הביתה. הדיל: אברמוב קונה ירקות ופירות מהחקלאים המצוינים באזור מגוריה (זיו שוורצמן מנטעים, דני קמחי מכפר הנגיד), ומשנעת את הארגזים אל הגן, משם ההורים אוספים את מה שהזמינו. באותה הזדמנות הגן מקבל אספקה בהנחה, וכולם חוסכים את דמי המשלוח. פרטים באתר organicbox.co.il או בטל' 8866128- 077.

למדורים הקודמים

איור: מיכל בוננו