בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיר ואם בפלשתין

* על גבעה מצפון לביר זית מתכננת חברת נדל"ן פרטית להקים את העיר הפלשתינית הראשונה מאז 1967. בתי-קומות וקוטג'ים, במחיר של כ-50 אלף דולר האחד, ייבנו לצד מפעלי היי-טק, מרכזי קניות ופארקים מוריקים. שמה של העיר החדשה יהיה רוואבי - "גבעתיים" * ומה הקשר בין הפרות של תנובה לפרישת יוסי ביילין מהמרוץ על הנהגת מרצ

תגובות

ד"ר סמיח אל עבד לא נסע לוועידת המדינות התורמות בפאריס. האדריכל הפלשתיני, מאנשי יוזמת ז'נווה ופעיל שלום ותיק, קצת איבד את התקווה וקצת עושה לביתו. יותר נכון: לבתיהם. עבד ישב עד לא מזמן בלשכת שר השיכון והתשתיות. הוא למד שם על ממדי בעיות הדיור בגדה, והחליט להניח הצדה את הדיבורים על שתי מדינות ולא לבנות יתר על המידה על המדינות התורמות.

במקום זה הוא מתחיל לבנות קורת גג לעם הפלשתיני. עבד בדק ומצא שבכל שנה בעשור הקרוב יהיו חסרים לתושבי הגדה 30 אלף יחידות דיור בקירוב. הריבוי הטבעי עושה את שלו, וזוגות צעירים נאלצים להצטופף בבתי ההורים. גם אלה שיכולים להרשות לעצמם לרכוש דירה צנועה, מגלים שלפניהם משתרך תור ארוך במשרדי הקבלנים.

עבד לא מחכה לפאריס. הוא הצטרף לחברת הנדל"ן הפלשתינית Bayti Real Estate Development שמתכננת להקים את העיר החדשה הראשונה בשטחים מאז 1967. יו"ר החברה, איש העסקים באשר מסרי, השיק בשבוע שעבר את המודל לרוואבי ("גבעות" בערבית, ואולי "גבעתיים") - שמה של העיר החדשה שתוקם על גבעה השוכנת מצפון לביר זית, 20-25 דקות נסיעה מצפון לרמאללה.

4,000 יחידות הדיור, שמתוכננות לאכלס כ-25 אלף תושבים, ייבנו ברובן בשטחי A (שליטה אזרחית וביטחונית פלשתינית), וקצתן באזור B (שליטה פלשתינית אזרחית בלבד). רק הדרך לרמאללה "פולשת" ב-300 מטרים לשטחי C (שליטה ישראלית מלאה), ובחברה חוששים שהמחסום שבדרך הביתה ירתיע את הלקוחות. מכל מקום, הם מתכננים גם כביש ישיר מהשכונה רוואבי, שעתידה לפתוח את שעריה ב-2010, לרמאללה.

אם רשויות התכנון של הרשות הפלשתינית יחתמו על המסמכים, אבן הפינה תונח כבר באביב הקרוב. מסרי מדגיש שמדובר במיזם כלכלי על טהרת המגזר הפרטי. היקפו נאמד ב-200 מיליון דולר. חלק ניכר מההשקעה יוקצה מחברת מאסר אינטרנשיונל, שהקימה פרויקטים דומים לקהילות דלות הכנסה במרוקו. עם זאת, החברה לא תוכל לשאת בהוצאות הגדולות של הבאת תשתיות מים, חשמל, ביוב וטלפונים לעיר החדשה.

מסרי מבין שגם הרשות לא יכולה להרים את המשא והוא מצפה שהנשיא מחמוד עבאס ישוב מפאריס עם התחייבות של המדינות התורמות להשתתף בהקמת ההתנחלות הראשונה בשטחים שתיהנה מקונסנסוס בינלאומי. מסרי אומר שרוואבי היא רק ההתחלה. אם הכל יתנהל למישרין, החברה תקים ערים חדשות נוספות, בשכנות לשכם, ג'נין וחברון, שסובלות אף הן מפיצוץ אוכלוסין.

הדירות, רובן ברבי קומות ומקצתן קוטג'ים ווילות, מתוכננות למשפחות צעירות (גילאי 25-45) בעלות הכנסות של 800-1,200 דולר לחודש. המחירים ינועו בין 38 אלף ל-75 אלף דולר. מסרי ועבד מתכננים להקים בעיר החדשה מרכזי תעסוקה, בעיקר בתחומי תעשיית העלית. הם מתכננים להקים בעיר בית חולים, מרכז קניות, קולנוע, תיאטרון, תחנות דלק ומגוון רחב של שירותים. יהיו גם פארקים וגני משחקים. תשומת לב מיוחדת תינתן לאיכות הסביבה, על ידי שימוש באנרגיית שמש למען צמצום זיהום האוויר. אם תרצו, עיר ראשונה בנוסח המאה ה-21 בין הים לירדן.

עכבר העיר בכפר

הנה סיפור שמציע זווית ראייה שונה להחלטתו של יוסי ביילין להעביר את הלפיד הדועך של מרצ לקיבוצניק חיים אורון. הסיפור פורסם ב-1 בנובמבר ב"דף הירוק", ביטאונה של התנועה הקיבוצית: "אחת המהמורות העיקריות שעיכבו את השלמת עסקת הרכישה של תנובה על ידי אייפקס נפתרה בשבוע שעבר כשהתקבל האישור של רשות המסים", נכתב שם. "לדברי גורמים המעורבים בעסקה, חלק מנכ"ל תנובה, אריק רייכמן, שבחים רבים לח"כ חיים (ג'ומס) אורון ממרצ, שבזכותו הונעו גלגלי משרד האוצר והונפק האישור המיוחל שהתעכב קודם לכן". רייכמן אישר כי "ג'ומס סייע להזזת המערכות שהיו תקועות". הוא ציין כי "הכל היה מקובל על האוצר, ואני מוקיר את תרומתו של ג'ומס בקשירת הקצוות, ובתיקון התקנה שהיתה בסיס לעסקה".

כתב הביטאון, נחמן גלבוע, דיווח שאורון, חבר קיבוץ להב (הקיבוץ הארצי), לא מעוניין לפרט אילו פעולות בדיוק נדרשו לזירוז האישור. אורון הסכים לומר ל"דף הירוק" כי התערבותו נעשתה "בהקשר הרחב יותר של מתן הפטור ממס הכנסה לעסקאות של המגזר החקלאי". בידיעה הוסבר כי הפטור ניתן במסגרת תקנה שהועברה בכנסת על ידי ח"כ אורון, ולפיה כספי מימוש אחזקות בתאגידים של יישובים חקלאיים יהיו פטורים ממס, אם יוקדשו להחזר חובות. ולסיכום: "הקדמת תשלום החוב במסגרת ההחזר בזכות עסקת תנובה יכולה לפנות כספים חדשים לצמיחה בקיבוצים ובמושבים ולהסדרת הפנסיה לחברים".

איזה סיכוי יש למועמד עירוני אצל קיבוצניק שקרא את הידיעה המשמחת הזאת, כשמולו עומד האיש שדואג "לפנות כספים חדשים לצמיחה בקיבוצים ולהסדרת הפנסיה לחברים"? לביילין זה מזכיר ודאי את הווידוי ששמע מפי אחד העסקנים הוותיקים של מרצ. זה היה אחד השיעורים הראשונים שהצנחן הטרי מהעבודה למד עם הצטרפותו למפלגה החדשה. "כשאני צריך לבחור בין גאון עירוני לבין קיבוצניק אידיוט", התוודה הקיבוצניק, איש השומר הצעיר, "אין לי שום התלבטות: האידיוט שלי תמיד קודם".

יהיה הוגן להניח שלא כל 5,000 חברי הקיבוץ הארצי מזדהים עם סולם ההעדפות והערכים הזה. אבל כשהברירה היא בין מועמדים ראויים, "משלנו", לבין מתמודדים שאינם ממש "משלנו", היד הולכת מאליה לפתק "חיים אורון" ו"אבשלום וילן".

כך קרה שמפלגת השמאל הציוני נהפכה במידה רבה למפלגה סקטוריאלית ששניים מחמשת חבריה הם נציגים מובהקים של השדולה הקיבוצית, על מפעליה, אדמותיה וגידוליה. גם במפלגת העבודה, בלי תמיכת ראשי הממסד הקיבוצי, וקבלני הקולות הערבים, קשה ואולי אף בלתי אפשרי לזכות בבכורה.

בין 19 הח"כים של העבודה יש לתק"ם נציגה אחת (אורית נוקד) וערבי אחד (ראלב מג'דלה). בסיעת מרצ בכנסת יש חמישה חברים. שניים מהם חברי הקיבוץ הארצי. מניין קולות בעלי זכות הבחירה מקרב המגזר הזה מראה שהם "שווים" פחות מחצי מנדט. למצביעים הערבים, שהעניקו למרצ פחות או יותר אותו מספר קולות, אין אף נציג.

שיעור חברי הקיבוצים בקרב מתפקדי מרצ (כ-5,000 מ-14 אלף) מסביר איך הקבוצה הקטנה והממושמעת הזאת מחזיקה ביד את רוב עמדות המפתח של המפלגה - מהמזכיר הכללי של מרצ ועד הנציג בהנהלת הסוכנות היהודית ובהנהלת קרן קיימת לישראל. הם יכלו לכבוש גם את ההגה, אך נוח להם יותר לעשות את זה מתוך הבריכה, בלי להרגיז יותר מדי את המצביעים העירוניים שנותרו להם, מאשר מהמקפצה, כמו המפלגות החרדיות. בשיחות פרטיות, ביילין מודה שאלמלא הברית שכרת עם ג'ומס ערב הפריימריס הקודמים, ספק גדול אם היה מצליח לגבור על רן כהן. הפעם הקיבוצניקים לא היו בטוחים שהברית הזאת תעמוד להם מול כהן וזהבה גלאון.

מסקר שמינה צמח ממכון דחף ערכה בראשית החודש, מתברר שעל כל ישראלי שידע לנקוב בשמו של אורון, בין חברי סיעת מרצ, יותר משלושה ידעו לציין את שמו של ביילין. אבל בסקרים פנימיים שבדקו את מצבו בקרב מתפקדי מרצ, יחסי הכוחות לא ניבאו טובות לצמד ביילין-אורון. כמעט בלית ברירה הם החליטו להחליף את הסדר. בחוסר חמדה הקיבוצניקים יצאו מהבריכה ועלו למקפצה. שלא בטובתם, מכאן הם יהיו הרבה יותר חשופים.



הדמיה: Bayti Real Estate Development



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו