בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

170 פליטים בחדר מעופש בדרום תל אביב

תגובות

מי נמצא במקלטי הפליטים בתל אביב?

הכניסה למקלט הפליטים היא מצדו האחורי של בניין, דרך שביל לא סלול, בוצי, מלא פיגומים ומכשולים. בשבוע שעבר, נהר יבש של גרוטאות ופסולת חצה את הכניסה האחורית וחבר לחומת אבן. כך נראה מחנה פליטים. אלא שמדובר בדרום תל אביב, 300 מטר משדרות רוטשילד. עשרות גדשו את הכניסה, מנסים לשאוף אוויר. מישהו כיבס את בגדיו בגיגית, אחר תלה בגדים לייבוש על חבלים מאולתרים. המקלט מאכלס בצפיפות רבה כ-170 בני אדם.

במקום צחנה קשה. האולם הקטן ונעדר החלונות חשוך, מרוצף מזרנים מעופשים, שמיכות ומלאי אין-סופי של בגדים שהתקבלו כתרומות. אנשים ישנים בצפיפות על המזרנים ועל הרצפה, מכוסים שמיכות מטונפות. בפנים מטבח מאולתר, למרות הסכנה בהפעלת החשמל במקום, וריחות הבישול מתפשטים ומתערבבים בחדר.

בחדרים הצדדיים, המראה מזכיר קרון רכבת בהודו: כוננית שהוסבה למיטת קומתיים ומאוכלסת באנשים הישנים בה ומתכסים בשמיכות ובבגדים.

החדרים דחוסים גם באנשים יושבים. לצדם ממוקמים המקלחת המוצפת במי בוץ והשירותים היחידים המשמשים את כל ה"דיירים" שבמקום.

זה אחד המקלטים המאכלסים מבקשי מקלט מדיני, שברחו לישראל לאחר שנמלטו ממלחמות ומדיכוי באפריקה. מקלט נוסף ממוקם לא הרחק ובשל הביקוש והצפיפות עתיד להיפתח היום מקלט שלישי, באזור התחנה המרכזית. "המקלט החדש יאכלס 80 פליטים ומצבו טוב בהרבה", אמר יוהנס למה-באיו מעמותת "מרכז הפיתוח לפליטים אפריקאים" (ARDC), "יהיו בו מיטות מסודרות ולא יישנו בו על הרצפה או על מזרנים".

לישראל הסתננו בשנתיים האחרונות כ-1,000 מבקשי מקלט מדיני מאפריקה, רובם דרך מצרים. נציבות האו"ם בישראל מעניקה לחלקם מעמד של פליטים, דבר המקנה להם זכות לקבל אישורי שהייה ועבודה ממשרד הפנים. רבים ממבקשי המקלט באים לתל אביב, בתקווה למצוא מחסה, ויותר מ-300 מהם נמצאים כעת במקלטים שמפעילה העמותה.

באיו בא לישראל לפני עשר שנים מאתיופיה. "אני עדיין פליט, אבל פליט מוכר", אמר בחיוך. לפני כחמישה חודשים החלה העמותה שייסד לסייע לפליטים ולמבקשי המקלט. לדבריו, "מצאנו פליטים שנסו על חייהם ממדינה למדינה כשהם ישנים ברחובות. היינו חייבים למצוא פתרון למצבם. המקלטים שאנחנו מפעילים לא עונים על צרכים בסיסיים של בן אנוש - אנחנו לא יכולים לתת להם שלוש ארוחות ביום ולעתים הם רעבים. אנחנו לא יכולים לספק להם תנאי לינה סבירים, אבל זה המעט שאנחנו יכולים לתת. אף אחד לא מתעניין במצבם. אני מופתע שהממשלה הישראלית לא מתערבת ומסייעת. דווקא אתם, היהודים, למודי ניסיון מר והמצב הזה לא אמור להתקיים במדינה שלכם", הוא אומר.

גם הנטל הכלכלי כבד וכולל, מלבד דמי השכירות למקלטים, גם אספקת אוכל ואמצעי מחיה בסיסיים. "אנחנו מקבלים תרומות מאנשים פרטיים ומסתייעים בעמותות ישראליות, כמו 'הקרן החדשה לישראל', אבל זה לא מספיק", אמר באיו.

כל יום באים לתל אביב עוד מבקשי מקלט חסרי מעמד. עד לקבלת האישורים המתאימים מהאו"ם וממשרד הפנים, עניין שעשוי לקחת כמה חודשים, הם ממתינים במקלטים המוזנחים. "הם מפחדים לצאת בגלל משטרת ההגירה ונטולי כסף כי הם לא יכולים לעבוד. הם מפחדים, סובלים מדיכאון, מטראומות וממתח נפשי, חיים בחוסר ודאות לגבי עתידם ולעתים גם חולים. הממשלה לא צריכה להעניש אנשים שברחו ממשטר דיכוי או מאזורי לחימה ונמצאים במצב נפשי כזה", אמר.

אשה יחידה

המקלט ברחוב לבנדה מאכלס מבקשי מקלט ממדינות שונות באפריקה: אריתריאה, שבה משטר דיקטטורי וחשש להתחדשות המלחמה עם אתיופיה; חבל דרפור שבסודאן, שבו מתחולל רצח עם; וחוף השנהב, שבה הסתיימה לאחרונה מלחמת אזרחים. קשה שלא להבחין בשקט המתוח שבמקלט - כל קבוצה אתנית חיה בחלל אחר של המבנה.

בקצה החדר מצטופפים כמה גברים סביב סיר. אחד מהם, א', בן 25, בא לישראל יומיים קודם לכן. לדבריו, לפני שנה הוא ברח מאריתריאה לסודאן ומשם למצרים. "הצבא רדף אותי והייתי חייב לברוח", הוא אומר באנגלית רצוצה ובטון מפוחד, "ברחתי לכאן כדי לחיות בביטחון, אבל אני מיואש מהמקלט. בסודאן היו לנו תנאים טובים יותר. התנאים פה איומים, לא אנושיים - הצפיפות גדולה ולא אכלתי מאז שהגעתי. זו תהיה הארוחה הראשונה שלי פה", הוא אומר ומצביע על הסיר.

ד' יושבת על המזרן בעיניים דומעות. היא בת 34, האשה היחידה במקלט. לפני כשלוש שנים היא ברחה עם בעלה ממולדתם, אריתריאה, ושלושת ילדיהם נשארו אצל הוריה. "הילדים בטוחים בינתיים", היא אומרת בעצב, "הם קטנים מכדי להתגייס. הצבא עוד לא רודף אותם בגיל הזה". ד' נמצאת במקלט זה עשרה ימים. "לא העזתי להתקלח או להחליף בגדים מאז שנכנסתי לכאן. יש מקלחת אחת והיא בשימוש גברים ואני אשה יחידה פה. אני מפחדת לצאת החוצה להסתובב. אין פה פרטיות - אין לי אפילו אפשרות להחליף בגדים. אני לא מצליחה לישון בלילה. על מזרן אחד נדחסים חמישה גברים, וזה מצב לא נוח לאשה". בנוסף, היא מודאגת לגבי עתידה בישראל. "אנחנו לא מקבלים אישורי עבודה ולא יודעים מה יהיה מעמדנו. לא יודעים כמה זמן זה יימשך ומה יהיה", אמרה.

ע', בן 27, נמלט מחוף השנהב. "היתה מלחמה אתנית במדינה והייתי בסכנה", הוא אומר, "לא יודע איפה המשפחה שלי. אני זוכר שהיו יריות והרג ושכולם ברחו. הגעתי יחף, רק עם הבגדים שלגופי". הוא חולץ את נעלי הבית שקיבל בתרומה, ומוסיף בדמעות ש"באתי לכאן משום ששמעתי ברדיו שזאת מדינה דמוקרטית, אז האמנתי שאהיה מוגן כאן. בינתיים אני חמישה ימים במקלט ומפחד לצאת ממנו, כי עוד אין לי אישורים מסודרים. אני בן אדם כמו כל בני האדם ואני מבקש הגנה. כל מה שבן אדם רגיל רוצה - לחיות. רק לחיות בביטחון".

ק', בן 27, נמלט מדרפור. הוא נמצא במקלט 15 ימים ולא נתקל בקשיים בהשגת אישור שהייה זמני ואישור עבודה. "נכון שלפעמים אני רעב וקשה לישון פה בתנאים האלה, אבל יש לי קורת גג ואפשרות לעבוד", אמר בחיוך רפה, "אני עובד במלון בכפר המכביה ומנקה בית. המצב במקלט קשה, אבל אחרי המסע שעברתי, אני אומר תודה שיש לי קורת גג ואפשרות להתפרנס".

על מזרן בקצה החדר שרוע מ'. קולו רפה וניכר שהוא סובל מכאבים, תוצאה של האיידס והשחפת שבהן לקה. מ' בא מאריתריאה בספטמבר, ואף שהדיבור קשה לו הוא מבקש להתראיין. "אני לא קם מהמזרן כבר חודשיים", אמר, "אני מתחנן לטיפול בסיסי ולעזרה רפואית. כל מה שאני מבקש הוא שתאפשרו לי לחזור לאריתריאה, ממנה ברחתי, כמחווה הומניטרית. אני יודע שאני חולה במחלה סופנית ושאין לי עתיד. אני לא מצפה לכלום. אני רק רוצה לחזור הביתה".

רוצה ללמוד

מחוץ למקלט הנוסף, ברחוב מטלון, היו עשרות גברים שנמלטו מהדחיסות ומהמחנק שבתוכו. את הבאים מקדמים בגדים התלויים לייבוש. מדרגות מובילות למקלט תת-קרקעי מוזנח, נטול חלונות, שהושכר תמורת אלף דולר לחודש. בחלל הקטן והדחוס, שקשה לנשום בו, מצטופפים כ-150 מבקשי מקלט מאריתריאה, על מזרנים ועל הרצפה. במקלחת היחידה שצמודה לחדר אין תאורה או מים חמים.

בין תושבי המקלט כ-20 נשים. בחדר זערורי בו, מתגוררות שבע מהן עם שני ילדים קטנים, הישנים על מזרנים. נ', אמא לבן שנתיים, נמצאת בהריון. רגלה חבולה והיא מתקשה להזיז אותה. "נפצעתי כשקפצתי מעל גדר תיל בגבול שבין מצרים לישראל", העידה. נ' נמצאת במקלט זה כשבוע, והיא מודאגת. "בעלי נשאר באריתריאה ואני נאלצתי לברוח עם הילד. אני



מקלט לפליטים בתל אביב, שלשום. יותר מאלף מבקשי מקלט הסתננו לישראל בשנתיים האחרונות וביקשו מעמד של פליטים מנציבות האו"ם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו