בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

באקדמיה ללשון עברית דואגים: עוד ועוד מלים באנגלית "עושות עלייה"

נשיא האקדמיה ללשון: היום אנשים "לוקחים תמונה" ו"לוקחים מקלחת"

תגובות

כתבת "הארץ" לענייני אקדמיה

"למזלנו העיתונים הגדולים נוסדו לפני עשרות שנים ולכן יש להם שמות עבריים - 'מעריב', 'ידיעות', 'הארץ' - אך עיתון שנוסד לאחרונה כבר נקרא 'גלובס'", אמרה אתמול יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ מלי פולישוק בלוך (שינוי), בישיבה לכבוד "יום השפה העברית", שיזמה הכנסת והתקיים אתמול לראשונה. "אני מודאגת", אמרה פולישוק בלוך, "הגלובליזציה והשימוש באינטרנט מטשטשים את הגבולות בין מדינות ושפות והשימוש באנגלית, השפה הבינלאומית, יגבר וירדד את השפה העברית".

"יום השפה העברית" צוין בטקסים רשמיים וחגיגיים, אך לכולם היה ברור שרק שפה במצוקה זקוקה ליום מיוחד לכבודה. האנגלית לא רק מתפשטת בשפה העברית בקצב גדל והולך: מתברר שהשתלטותה היכתה שורשים כה עמוקים, עד כי גם כשנטבעות מלים חלופיות בעברית, הן נותרות בבואת מראה של האנגלית.

"גם מושג עברי הוא לפעמים רק עברי לכאורה", אומרת המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון, רונית גדיש. היא מדגימה זאת באמצעות המושג "Ecological Niche" שתורגם לעברית כ"גומחה אקולוגית". גומחה היא חידוש יפה מאוד, אומרת גדיש, אך המונח כולו הוא תרגום אחד-לאחד מאנגלית. דוגמה לתרגום שאינו כפוף לאנגלית היא "חבר דיון", שהציעה האקדמיה במקום המלה "פאנל".

התופעה הזאת מתרחשת אפילו במלים שממציאה או מאמצת האקדמיה ללשון. לאקדמיה ועדות לעניינים מקצועיים (כך למשל, ישנן ועדות לרפואה, פילוסופיה, בנקאות וכספים). "זה מאוד תלוי באנשים שישבו בוועדה שדנה בעניין", אומרת גדיש. "אם הם היו אנשי עברית ואנשי שפה, או טכנאים שיצרו בבואה של האנגלית בלי מחשבה על השורש העברי ההולם".

נשיא האקדמיה ללשון, הפרופ' משה בר אשר, מציע דוגמה אחרת. בעבר, על שאלה שלא נמצא לה פתרון אמרו "שאלה סתומה". היום אומרים "נשאיר את השאלה פתוחה". זהו תרגום מאנגלית ל"Open Question". ההשתלטות המואצת של האנגלית היא "סכנה גדולה לעברית", אומר פרופ' בר אשר. "אנחנו משתדלים לעמוד על המשמר", הוא אומר, אבל מצד שני, שפה היא דבר דינמי בעל חיים משל עצמו, ואין ברצוננו לכפות חידושים בעברית.

גם המלה גיבוי היא תרגום ישיר של המלה "Backing" באנגלית (למשל, גיבוי קבצים במחשב), למרות שהשורש כלל אינו מתאים. זאת מכיוון שבעברית "לא נותנים גב", אלא תומכים. המונח שהציע האקדמיה היה "תימוכין". הבעיה היא, אומרת גדיש, שגם כשאנו מדברים עברית, יותר ויותר אנו "יוצקים את המונחים בדמות המחשבה של האנגלית, ואף על פי שאת מרגישה בעברית - את הולכת עם אנגלית".

העברית הוקמה לתחייה לאחר שלא היתה בשימוש מאות שנים. אך כעת, אומרים מומחים, הגלובליזציה והמוחלטות של השפה האנגלית מאיימות עליה. "השאלה הגדולה", אומרת גדיש, "היא האם העולם הולך להיות שפה אחת. לאו דווקא במובן שכולם ידברו אנגלית, אלא שכולם יחשבו אנגלית".

העברית תמיד אימצה מלים זרות. לפחות 400 מתוך כ-8,000 המלים במילון המקרא הן זרות. מקורן בשפות מצריות, אכדיות ואחרות. גם בלשון חז"ל יש שיעור גבוה של מלים לטיניות, בבליות וארמיות. האנגלית עצמה היא אחת השפות האקלקטיות ביותר, שליקטו מלים רבות משפות זרות.

ואולם, הפעם מדובר בתופעה שונה: ההיקף נרחב יותר, השינוי עמוק יותר ואינו כולל רק מונחים שאומצו מהאנגלית, אלא משקף גם אימוץ דפוסי חשיבה של אנגלית. בנוסף, בעוד שבעבר שאבה העברית ממגוון מקורות, היום המקור הוא יחיד - אנגלית. התופעה הזאת היא עולמית.

לפי אונסק"ו, ארגון האו"ם העוסק בחינוך, במדע ובתרבות, הדומיננטיות של האנגלית (ובמידה פחותה גם של שפות קולוניאליות אחרות כמו למשל ספרדית ופורטוגזית) תרמה לכך שכיום יותר ממחצית מכ-6,000 השפות הקיימות ברחבי העולם נמצאות בסכנת הכחדה.

מצד אחד, אומרת גדיש, זה נוח. "מאוד נוח למתרגם, למשל, כאשר מגיע מוצר חדש והוא צריך לכתוב את דף ההוראות בעברית, שתהיה לכל מלה באנגלית מלה בעברית".

מצד שני, היא אומרת, "מה שהולך לאיבוד במצב זה הוא הייחוד התרבותי והתפישתי שבא לידי ביטוי בהבחנות של השפה".

לפני כמה שנים החליטה האקדמיה ללשון עברית לאמץ את המלה "יושרה" כתחליף למושג האנגלי "אינטגריטי" - למורת רוחם של חלק מחברי האקדמיה.

"בעברית לא היינו אומרים יושרה", אומרת גדיש, "יש לנו כבר ממזמן הרבה מלים אחרות דומות, למשל: בר לבב, צדיק, ישר, תום לב, פיו ולבו שווים. האם העברית צריכה את היושרה? האם צריך להמציא מלה חדשה כי באנגלית יש 'אינטגריטי'?"

לדברי גדיש, זו דוגמה לאופן שבו אנו נשטפים בחלוקה של עולם האבחנות האנגלי, ומשתמשים במלים עבריות כבבואה של האנגלית; כיצד האוצר התרבותי והתפישתי הייחודי המגולם בכל שפה נדחק על ידי שפה אחרת.

מלים עבריות כבבואה של אנגלית מרחיקות את העברית, אומר פרופ' בר אשר, אבל הוא רואה "סכנה יותר גדולה לעברית ב'עשה עלייה' מאשר מלים כמו 'פרוטקציה'.

"פרוטקציה היא מלה שתעמוד בזרותה; עשה עלייה, לעומת זאת, היא גירסה עברית משובשבת ל"Made Aliya". היום, אומר בר אשר, "אדם גם 'לקח תמונה' (Took a Picture), ובדרך לפה שמעתי על אנשים שהלכו לקחת מקלחת".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו