בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האגרוף נהפך ליד פתוחה

"מיליון דולר בייבי" של קלינט איסטווד

תגובות

יש סיכוי שלראשונה זה שנים יזכה ביום ראשון בטקס האוסקר, בפרס הסרט הטוב ביותר, סרט אמריקאי שבאמת ראוי לתואר - "מיליון דולר בייבי", סרטו החדש של קלינט איסטווד, שגם מככב בו בתפקיד הראשי. הסרט עלה אתמול לאקרנים בישראל.

הקריירה ארוכת השנים של איסטווד, בן 74, מופלאה ביותר ומעוררת הערכה. סיפורה הוא סיפור אמריקאי מאוד, מכיוון שהיא התהוותה נגד כל הסיכויים כמעט, נתקלה במכשולים רבים, נחלה הצלחות אך גם כישלונות, ואף שמעולם לא דעכה היה עליה לנסוק בכל פעם מחדש. לכן אפשר לתאר אותה כסדרה ארוכה של קאמבקים - אותו מושג רומנטי ואהוב כל כך על התרבות האמריקאית, שמאמינה שלכל אחד יש הזדמנות נוספת לכבוש את הפסגה.

מי היה מאמין שהבחור הצעיר שהגיע להוליווד אחרי שירותו הצבאי, הוחתם ב-1955 על חוזה בחברת יוניוורסל, ובמשך השנים הבאות הופיע בתפקידים קטנים בסרטים נשכחים כמו "פרנסיס בצי", "ליידי גודייבה" ו"טרנטולה" - דווקא הוא ייחשב ברבות השנים לאחד הבמאים החשובים ביותר בקולנוע האמריקאי העכשווי.

בהוליווד של שנות ה-50 הסתובבו עוד עשרות שחקנים צעירים ויפים שדמו לאיסטווד, וכמותו יכולתם לא זכתה להערכה רבה. מרביתם נעלמו, אך איסטווד שרד, והיה ב-1959 לכוכבה של סדרה טלוויזיונית מערבונית מצליחה, "Rawhide". אבל אז הצלחה כזאת לא נחשבה להתחלה מבטיחה: הטלוויזיה היתה נחותה מהקולנוע, ואיש לא ציפה שיצמח ממנה אחד הכוכבים הגדולים בתולדות הקולנוע.

ואמנם, זה קרה כמעט במקרה. באחת ההפסקות בצילומי הסדרה קיבל איסטווד הזמנה משונה לככב באיטליה במערבון שביים במאי איטלקי אלמוני, סרג'ו לאונה. איסטווד הסכים להצעה מכיוון שהיה זקוק לכסף, והאמין שאיש באמריקה לא ישמע על הסרט, ולכן הופעתו בו לא תזיק לקריירה שלו.

מה הוא חושב לעצמו

בשלב הזה קשה שלא להשתמש בקלישאה ולומר שכל היתר שייך להיסטוריה. אבל למעשה, התגלגלות העניינים לא היתה כה פשוטה. איסטווד כיכב בכל סרטי הטרילוגיה המערבונית של לאונה - "בעד חופן דולרים", "הצלפים" ו"הטוב, הרע והמכוער" - ובזכותם נהפך לכוכב. אך הופעתו בסרטים אלה נתקלה בדרך כלל בזלזול מצד הביקורת האמריקאית. היו כמה מבקרים שגם בחלוף השנים סירבו לשנות את עמדתם, למרות ההערכה שאיסטווד זכה בה כבמאי. למשל, מבקרת הקולנוע האמריקאית רבת ההשפעה פולין קייל, שנהגה לקטול את כל סרטיו של איסטווד עד לפרישתה מעבודתה בשבועון "ניו יורקר". שנים אחדות לפני מותה בספטמבר 2001, בראיון שהתפרסם ב"ניו יורקר", נשאלה מה דעתה על ההערכה שאיסטווד זוכה לה היום כבמאי. "זה מגוחך", היתה כל תשובתה.

אותה מידה של זלזול קיבלה גם את פניו של איסטווד ב-1971, כשגילם את אחד מתפקידיו היציגים ביותר בסרטו של דון סיגל, "הארי המזוהם", וביים את סרטו הראשון "מיסטי". לא רק שרוב המבקרים קטלו את הסרט בבימויו - כמו את סרטיו הבאים "עיר ושמה גיהנום", "בריזי" ואחרים - אלא שברוב הביקורות נשמעה הנימה: "מה הוא חושב לעצמו, האנטי-שחקן הזה, שעכשיו הוא גם יהיה במאי?"

איסטווד שרד, ובכל פעם שנדמה היה שהקריירה שלו כשחקן וכבמאי מגיעה אל סופה, היא נולדה מחדש, איתנה מתמיד. כך קרה למשל ב-1992, כשביים את "בלתי נסלח" לאחר סדרה של כישלונות ביקורתיים וקופתיים כמו "הקאדילק הוורוד" (שביים חברו ושותפו באדי ואן הורן), "צייד לבן, לב שחור" ו"מבחן באש" (שניהם בבימויו של איסטווד). "בלתי נסלח", שנבחר לסרט הטוב ביותר של אותה שנה, העניק לו לראשונה מועמדות לאוסקר כשחקן, והוא גם קיבל בזכותו אוסקר על הבימוי.

וזה קרה פעם נוספת ב-2003. שוב, אחרי כמה סרטים כגון "פשע אמיתי" ו"רצח מתקתק", שזכו לאהדה מסויגת בלבד של הקהל והמבקרים, ביים איסטווד את "מיסטיק ריוור", שהשתתף באותה שנה בתחרות בפסטיבל קאן. הסרט אמנם לא זכה אז בפרס, אך איסטווד שייך לאותה רשימה ארוכה של במאים אמריקאים חשובים שזכו להערכה באירופה, בעיקר בצרפת, לפני שזכו לה במולדתם. באותה שנה היה "מיסטיק ריוור" מועמד לפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר (באוסקרים זכו שניים משחקניו של הסרט: שון פן וטים רובינס).

"מיליון דולר בייבי", שמופיע שנה אחרי "מיסטיק ריוור", מעניק לאיסטווד ביקורות טובות אף יותר מקודמו; גם סיכוייו לזכות באוסקר גדולים יותר מאשתקד. כבר מזמן לא ראיתי סרט שדימוייו והרגשות שהוא מעורר רודפים אותי בצורה כה עזה כמו "מיליון דולר בייבי". כל סרטיו של איסטווד חושפניים. כמעט כולם משרטטים את דיוקנו העצמי ומנתחים בתעוזה וביושר את דימויו המצטבר ככוכב קולנוע וכסמל של גבריות אמריקאית. כזה הוא גם סרטו החדש.

שני נושאים, שקשורים זה בזה, מעסיקים את רוב סרטיו של איסטווד: האלימות, משמעותה ומחירה, והגבריות שבאה לידי ביטוי בתפקידיו השונים - כגיבור, משליט חוק וסדר, מאהב, בעל ואב. העיסוק בשני הנושאים האלה מגיע לשיא של מורכבות ועוצמה רגשית ב"מיליון דולר בייבי".

על אבות ובנות

איסטווד מגלם בסרט את פרנקי דאן, מאמן איגרוף ותיק, שרוב עולמו מתמקד באולם אימונים ישן למתאגרפים בעיר התחתית של לוס אנג'לס (מנהל אותו ידידו היחיד, מתאגרף לשעבר ששמו סקראפ, בגילומו של מורגן פרימן). כל חייו מונעים על ידי תחושה של חטא ואשמה, והוא נוהג לבלות זמן רב בכנסייה - בכל יום הוא משתתף במיסה ובסופה מטריד את הכומר בשאלות תיאולוגיות עוקצניות.

תחושת החטא והאשמה נובעת מחוויותיו בעבודתו מרובת השנים כמאמן איגרוף, אך בעיקר ממה שארע בינו לבין בתו, שניתקה כל מגע עמו. איסטווד עסק כבר בסרטים קודמים ביחסים בין אבות לבנות (למשל, ב"כוח להשחית" וב"מיסטיק ריוור"), ואחד ההיבטים היפים והחזקים של "מיליון דולר בייבי" הוא שאנחנו, הצופים, לא נדע מה היה אותו חטא שגרם לקרע בין האב לבתו. וזה גם לא משנה; מה שמשנה זו תחושת החטא והאשמה והרצון למצוא כפרה וגאולה, שמניעים את עלילת הסרט כולו.

אל תוך חייו של פרנקי חודרת מגי פיצג'רלד (הילרי סוונק), אשה כבת 30, שמגדירה את עצמה בפשטות ובישירות כ"טראש". מגי רוצה להיות מתאגרפת, היא רוצה להיות אלופה, והיא רוצה שפרנקי יאמן אותה, אך הוא מסרב. "אני לא מאמן נשים", הוא אומר לה יותר מפעם אחת בלאקוניות קלינט-איסטוודית טיפוסית. אך הוא יעשה את זה לבסוף, ומה שקורה בין שלושת הגיבורים - פרנקי, מגי וסקראפ - הוא עיקר העלילה, שאפשר לחשוף רק מעט מפרטיה, כדי לא לקלקל את הצפייה.

"מיליון דולר בייבי" הוא מסוג הסרטים שהחשיפה הרגשית אליהם צריכה להיות ישירה ומיידית ככל האפשר. זה כמעט אינו אפשרי עוד בעולם מתוקשר כמו שלנו, אבל לפחות כדאי לנסות. אחד המפתחות להבנת הסרט נעוץ בקריינות שמלווה אותו. זו קריינות דחוסה מאוד, שנאמרת בקולו של סקראפ. היא מאופיינת בסגנון שנפוץ בספרות האמריקאית ומכונה "hard boiled" (למשל, בספריהם של ארנסט המינגוויי, ריימונד צ'נדלר, ג'ים תומפסון, דיימון רניון ואחרים); סגנון שהשפיע על היווצרותו של הפילם נואר הקולנועי. רבים מהסופרים האלה נמשכו לעולם האיגרוף ועסקו בו ביצירתם. עולם האיגרוף נהפך בספריהם למיתולוגיה אמריקאית, וזו המיתולוגיה שאיסטווד מצדיע לה הפעם, וכדרכו הוא גם מערער עליה וחותר נגדה.

המיתולוגיה של עולם האיגרוף אולי שולית יותר בהיסטוריה של התרבות הפופולרית האמריקאית מזו של המערב הפרוע, למשל, אך היא לא פחות טעונה ורבת עוצמה ממנה, והיבטיה האידיאולוגיים והמוסריים חופפים. בתוך המיתולוגיה הזאת איסטווד משרטט פעם נוספת את דיוקנו כגיבור קולנועי פגוע ופגיע, חוטא, אשם ומיוסר.

בדמותו של פרנקי משולבים אלמנטים הלקוחים מהמערבון, מהפילם נואר, ובעצם מכל קשת התפקידים שאיסטווד גילם אי פעם. השילוב הזה מקרין על הסרט כולו ומעצב, בין השאר, את נפחו העשיר והמורכב. זו דרך אחת להתייחס לסרט. דרך נוספת היא לראות בו סיפור אהבה בין אב לבת, שמסתיים באחת ממחוות האהבה וההקרבה הגדולות ביותר שנראו אי פעם על בד הקולנוע.

אבל אפשר גם לראות בו אלגוריה על מעשה היצירה הקולנועית עצמה. מבחינה זו יש קווי דמיון בין "מיליון דולר בייבי" לסרט אחר של איסטווד, "הגשרים של מחוז מדיסון". אין ספק שההיבט הזה קיים ביצירתו בכל פעם שהוא גם מביים וגם משחק בסרט בתפקיד הראשי. נוכחותו הפעם רבת עוצמה במיוחד, מכיוון שאי אפשר שלא להשליך מסיפורם של פרנקי ומגי לסיפורם של איסטווד וסוונק. סוונק נגאלה בסרט הזה מהמשבר שבו היתה נתונה מאז זכתה באוסקר לפני חמש שנים על הופעתה ב"בנים אינם בוכים", ואיסטווד אף העניק לה עתה הזדמנות לזכות באוסקר בפעם השנייה. הופעתה של סוונק בסרט מלאה עוצמה ורגש, אך גם צניעות מעוררת הערכה. היא אינה עושה עניין רב מהעובדה שהיא מגלמת מתאגרפת, ולא נותנת למה שיכול היה להיחשב לגימיק למנוע ממנה מלשרת את הדמות בצורה הנכונה והאמינה ביותר.

נוכחותה של סוונק, לצד איסטווד ופרימן, מתמזגת לכלל יצירה קאמרית בעלת שלושה קולות, שהם לבו האנושי, הרחב והנדיב של הסרט הזה, שכל כולו עוסק במהות ההצלחה והכישלון, והוא עצמו הצלחה גדולה מאוד.

"מיליון דולר בייבי". במאי: קלינט איסטווד; תסריט: פול האגיס, על פי סיפורים מאת אף-איקס טול; צילום: טום סטרן; מוסיקה: קלינט איסטווד; שחקנים: קלינט איסטווד, הילרי סוונק, מורגן פרימן



קלינט איסטווד מביים את "מיליון דולר בייבי". העיסוק באלימות ובגבריות, החוזר ברוב סרטיו, מגיע כאן לשיא של מורכבות ועוצמה רגשית; למטה: הילרי סוונק מתוך הסרט



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו