מדברים פה בהרבה שפות? נקרא לזה "בית ספר רב לשוני" - כללי - הארץ
מינוי דיגיטלי של הארץ - באתר בסמרטפון ובטאבלט - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

מדברים פה בהרבה שפות? נקרא לזה "בית ספר רב לשוני"

עד להקמת חטיבת הביניים בכפר כמא נתפסה הרב-לשוניות שלו - תושביו מדברים צ'רקסית, ערבית ועברית - כחלק מבעיית הזהות הקשה של הצ'רקסים. בבית הספר הפכו זאת לסמל של איכות. כתבה שלישית בסדרה

חטיבת הביניים הניסויית אדיגה בכפר כמא היא מוסד שמתנהל בארבע שפות. בחצר בית הספר יושבים בעת צהריים תלמידים לתפוס קצת שמש חורפית ולקשקש בצ'רקסית המתערבבת עם מלים ומשפטים בעברית.

בתוך מבנה בית הספר מתחלקות השפות לפי הכיתות, השיעורים והמורים. שיעור אמנות, שהמורה בו יהודייה, יתנהל בעברית; שיעור דת האיסלאם בערבית; שיעורי האנגלית באנגלית עם הסברים בעברית, כשהתלמידים מדברים ביניהם בצ'רקסית; ושיעורי המקצועות המדעיים בהתאם למורה. שאווקת חאכו, מורה למדעים, מקפיד להעביר את השיעורים שלו בצ'רקסית, כדי שהילדים לא ישכחו את השפה. כשחסרים לו מושגים מדעיים הוא משלים בעברית.

חאכו, מהמורים שמובילים את הניסוי בחטיבת הביניים הצ'רקסית היחידה בישראל, מסתובב בבית הספר שבכפר כמא חבוש כובע צמר קווקזי שחור. לצד תחום המדעים הוא אחראי גם על להקת הריקודים המסורתיים של בית הספר. כפר כמא הוא אחד משני הכפרים הצ'רקסיים היחידים בישראל, שבהם חיים צאצאיהם של קבוצה אתנית מאזור בקווקז שהגיע בתחילת המאה ה-19 למזרח התיכון, בעיקר כלוחמים המשרתים את האימפריה העותמנית.

שם הניסוי, "רב-לשוניות ורב-תרבותיות - מבעיה להזדמנות", משקף את הניסיון להפוך חיסרון ליתרון. אם בעבר נתפס ריבוי השפות בבית הספר כקושי אחד מני רבים הנובעים ממורכבות הזהות החברתית של הצ'רקסים - חיים בסביבה ערבית ואימוץ הדת המוסלמית מחד גיסא, והרצון להתקרב לחברה היהודית והשירות בצבא מאידך גיסא - הרי שבזכות הניסוי הוא הפך לסממן של ייחוד, תחת המותג "בית ספר רב-לשוני".

90% זכאים לבגרות

מנהלת החטיבה, אירית דרורי, נקראה להקים אותה לפני שמונה שנים מבית ספר שניהלה בקיבוץ מזרע. הקמת החטיבה באה לפתור בעיה אקוטית שנגעה להמשך לימודיהם של ילדי כפר כמא בתיכון. לפני כן הם היו אמורים להיקלט בבתי ספר תיכוניים בעפולה או בנצרת. אלא שמנהלי חטיבות הביניים שם לא ששו לקבל את ילדי כפר כמא, שלמדו בבית ספר יסודי עד כיתה ח', הרמה הנמוכה של חלק מהמועמדים לא הוסיפה לסיכויי הקבלה, ולהקים תיכון בכפר בעבור 150 תלמידים נחשב לא כדאי. "הטובים הסתדרו, אבל לבינוניים היה ציון נמוך ב-15-10 נקודות מהיהודים במקצועות ההומניים", אומר חאכו.

ד"ר אלי מנברג, שהתבקש על ידי משרד החינוך לבחון את שאלת החינוך הצ'רקסי, המליץ להקים בכפר חטיבת ביניים, שתשים בין השאר דגש על לימוד המורשת הצ'רקסית. דרורי מספרת שכשהגיעה לבית הספר גילתה תלמידים בכיתה ח' שלא ידעו קרוא וכתוב וסבלו מדימוי עצמי נמוך. גורלו של המחזור הבא, שהתחיל את החטיבה בכיתה ז', כבר היה טוב יותר - נתונים שנאספו על בוגריו מראים כי 90% סיימו תיכון עם תעודת בגרות. לדברי דרורי, כיום נחשבים הצ'רקסים למועמדים מבוקשים בבתי הספר התיכוניים, במיוחד ב"כדורי" החקלאי. "הם מנומסים, מאופקים ורובם מכווני דעת", אומרת דרורי.

הקושי בקריאה וכתיבה אצל תלמידים צ'רקסים נובע גם מהמעמד של שפתם - הצ'רקסית אינה שפה רשמית בישראל, ולכן אינה מהווה שפת לימוד ודעת, על כל המשתמע מכך. תלמידי כפר כמא לא לומדים לקרוא ולכתוב בצ'רקסית, והבסיס שהם רוכשים בשפה דל - אין כמעט ספרים בצ'רקסית, אין ערוצי תקשורת זמינים, וגם מוסיקה וקלטות בשפה הם מצרך נדיר. לדעת חוקרי התפתחות הלשון, אם שפת הבסיס שרוכש הילד פגומה או חלקית, הדבר עלול לפגוע בכישוריו הלימודיים בהמשך. בהרצאה שנשאה פרופ' עילית אולשטיין מהאוניברסיטה העברית, המתמחה בהוראת שפות, בפני מורים ונציגי הקהילה בכפר כמא, היא ציינה שאונסק"ו דוגל במדיניות שלפיה על הילד ללמוד לקרוא קודם בשפת אמו, אך באזורים שבהם חומר הקריאה דל או לא זמין נאלצת הקהילה לקבל החלטות אחרות.

הבחירה שניתנה לצ'רקסים היא בין הוראת רוב המקצועות בערבית, לבין עברית כשפת לימוד עיקרית. עד 1978 היו גן הילדים ובית הספר היסודי בכפר כמא חלק ממערכת החינוך הערבית ושפת ההוראה היתה ערבית. ב-78', בהצבעה של אסיפת הכפר, הוחלט כי שפת ההוראה תהיה עברית. בריחאניה, הכפר הצ'רקסי השני בישראל שבו מתגוררת גם אוכלוסייה ערבית, שפת ההוראה נותרה ערבית.

כבר מגיל הגן נחשף הילד הצ'רקסי לשתי השפות הנוספות, עברית וערבית, כאשר על מידת החשיבות של כל אחת מהן מתנהל ויכוח מתמיד בעל גוון פוליטי בכפר. ערבית היא שפת הדת והשפה לתקשר בה עם הצ'רקסים מארצות שכנות כמו ירדן, והדתיים יותר בכפר תומכים בהרחבת הלימוד שלה. העברית היא שפת ההשתלבות בצבא ובאוניברסיטה. שתי השפות נלמדות בכיתה א' במקביל, לצד שתי מערכות כתב. לדברי אולשטיין, הדבר מקשה על ילדי כיתה א' באופן לא סביר. אך לריבוי השפות יש גם צד חיובי - מחקר שעקב אחרי תלמידי כפר כמא גילה אצלם יכולות מעל הממוצע בלימוד האנגלית, ותפיסה שמיעתית טובה של שפות באשר הן.

חיזוק השפות הוא אחד משני הצירים שעליהם מבוסס המודל הניסויי של בית הספר, ותחילתו במודעות מוגברת ללימוד הלשונות בבית הספר. כל תלמיד מקבל בתחילת החטיבה מילון אישי ובו ארבעה חלקים. כשהוא נתקל במלה חדשה באחת השפות, הוא מתרגם אותה לשפות האחרות. לא לכל המלים והמונחים, מודים המורים, יש תרגום לצ'רקסית. שיעורי השפות זכו לתגבור משמעותי בשעות, בזכות תוספת השעות שניתנה בניסוי. דרורי מספרת כי בתחילת הניסוי לקחה מהשעות שניתנו לה כדי לחזק את מקצוע המתמטיקה - היום לומדים בחטיבה 8 שעות מתמטיקה. שיפור ההישגים במתמטיקה היה מבחינתה הדרך לגרום להורי הילדים להעריך את הניסוי ולקחת בו חלק פעיל. "אם לא היינו מצטיינים במקצועות האלה לא היינו זוכים לשיתוף פעולה", היא אומרת, "על מורשת יש ויכוח בכפר, על מתמטיקה לא".

עם זאת, לימוד נרחב של צ'רקסית בבית הספר נכשל - בסוף שנות ה-90 הוטס מהקווקז מורה לצ'רקסית שלימד גם ביסודי וגם בחטיבה. הוא הביא עמו טקסטים, ואפילו כתב תוכנה ללימודי צ'רקסית, אבל אחרי שנה עזב. "הילדים שנאו את זה", מספרת דרורי בצער, "הם טענו שזה לא לבגרות ושלא צריך את זה. 'הצ'רקסית טובה רק בין כפר תבור לשרונה', אמרו לי". במחקר שערך ד"ר סאלם אבו רביע, שבו התבקשו תלמידים לדרג את מידת החיוניות של השפות השונות שהם יודעים, דורגה הצ'רקסית כשפה הכי פחות חיונית.

בבית הספר משולבים גם ילדים שבנסיבות אחרות היו מוגדרים "ילדי חינוך מיוחד". דינה חון, מורה לחינוך מיוחד, מסבירה כי גם ההתעקשות לשמור על הילדים בתוך הכפר היא עניין של מסורת. "הורים לא מוכנים לשלוח את הילדים, ובעיקר הילדות, החוצה", היא אומרת, "רוצים שהילד יוכל בעתיד למצוא כלה, ולא יתויג כחריג". ילדים אלה מקבלים תגבור נוסף במתמטיקה, באנגלית ובעברית, ומורידים להם את הערבית כשפת חובה.

פסטיבל מורשת

הציר השני של המודל הוא המורשת. בתחילת הניסוי, לפני שלוש שנים, החליטה דרורי לערוך בבית הספר סמינר רעיוני בנושאי מורשת, "בהשראת הסמינרים הרעיוניים של השומר הצעיר". בסמינר, שנועד לתלמידי כיתות ז' ועסק בתרבות ובמורשת הצ'רקסית, נמשך שלושה ימים. התלמידים דנו בפתגמים, במנהגים, בתפוצה הצ'רקסית ועוד. את הסמינר העבירו המורים הצ'רקסים, שתוגברו על ידי הורים וזקני הכפר. מאז נהפך הסמינר הרעיוני למיני-פסטיבל שנתי של הכפר. "כשהתחלנו, חלק מהמבוגרים התביישו", מספר חאכו, "לא היתה מסורת של תיעוד המסורת והמנהגים הצ'רקסיים בכפר. רוב הספרים שנכתבו על הצ'רקסים נכתבו בידי חוקרים צרפתים או רוסים". כחלק מהניסוי עוסקים התלמידים בחקר ותיעוד של המורשת שלהם - בכל שנת לימודים יש פרויקט שדורש מהתלמידים לראיין בני משפחה על תרבות ומנהגים צ'רקסיים, ועל ההיסטוריה המשפחתית.

חאכו עצמו משמש בבית הספר כציר מורשת אנושי - בעזרתו יודעים התלמידים "איך היה פה פעם". "אני הראשון מבין אחי שנולדתי בבית חולים ולא בבית, כי באותו יום היתה חתונה אצלנו בבית", הוא מספר. התלמידים, מדווחת דרורי, אוהבים לשמוע את סיפוריו. "בבית הם לא מקבלים את זה, היום הטלוויזיה מגדלת אותם", אומר חאכו. הניסוי הוא מבחינתו דרך לשמר ולכבד את מה שפחות ופחות אנשים בכפר רואים כחשוב. "לפעמים מפחיד אותי שנלך לאיבוד", הוא אומר, "האנשים בכפר רוצים לחיות טוב, ולרבים מהם יותר חשוב להם שהילד ילמד מתמטיקה, פיסיקה ומקצוע לחיים מאשר מורשת". ועדיין, לדבריו, בית הספר כפי שהוא מתנהל היום הוא מופת גם לצ'רקסים בעולם. "כשבאים לכאן צ'רקסים מהקווקז, ובאים הרבה, הם תמיד אומרים שכאן זה מזכיר להם איך הצ'רקסים חיו לפני 100 שנה. שם יש להם בתי ספר שמלמדים צ'רקסית כשפה שנייה ושפת הדיבור היא רוסית. אנחנו קצת כמו שמורת טבע".



שיעור אמנות בחטיבה הניסויית בכפר כמא. שפת המורה היא השפה המדוברת בשיעור




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 מה זה השטויות האלה ?! בוגרת החטיבה
  • 09:34
  • 10.10.11

כמעט שום דבר שכתוב כאן אינו נכון. כל הצ'רקסים יודעים קרוא וכתוב בדיוק כמו היהודים, בתחילת החטיבה לא קיבלנו שום מילון(לא שאנחנו צריכים). ובכלל, המועצה לא מאפשרת לתלמידים ללמוד מחוץ לכפר אז שלא יפילו את זה על התושבים שכביכול הם אלו שלא שולחים את ילדיהם ללמוד מחוץ לכפר.
השיעורים מתנהלים בשפה צ'רקסית אם המורה צ'רקסי, ובעברית אם המורה יהודי.

פרוייקטים מיוחדים