שלושה חרדים, אחד חילוני - כללי - הארץ
המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

שלושה חרדים, אחד חילוני

מחקר חדש של הכלכלנים ברמן וקלינוב מגלה, כי מספר הילדים החזוי לאשה חרדית עלה משישה לשבעה. אשה חרדית ממוצעת תלד כמו שלוש לא חרדיות. במקביל ירד מספר הילדים החזוי בכל אוכלוסייה אחרת, כולל הערבית

שיעור הלידות החזוי לאשה חרדית גדל משנות ה-80 לשנות ה-90 בקרוב ל-15%. אם בראשית שנות ה-80 היה צפוי שאשה חרדית תלד בממוצע קרוב לשישה ילדים, הרי שבשנת 93' עלה שיעור הלידות החזוי לכמעט שבעה ילדים. משמעות הדבר היא, שהחברה החרדית גדלה בארבעה עד חמישה אחוזים לשנה ומכפילה את עצמה בכל 18 שנה.

הנתונים האלה עולים ממחקרם החדש של הפרופסורים לכלכלה אלי ברמן מאוניברסיטת בוסטון ורות קלינוב מהאוניברסיטה העברית. ברמן אמר ל"הארץ" שהחרדים הם ייחודיים בעולם במובן זה - הילודה של כל קבוצת אוכלוסייה אחרת יורדת ושלהם עולה.

כמו שלוש נשים

קלינוב וברמן הם שחשפו לפני כשנה, בראשונה, את הנתון שלפיו שני שלישים מהגברים החרדים אינם עובדים. מחקר חדש שהם מכינים מנסה להסביר מדוע החברה החרדית הענייה כל כך מונעת מהגברים שלה לפרנס את משפחותיהם. במסגרת המחקר החדש חישבו השניים את שיעור הלידות החזוי לאשה חרדית. החישוב נעשה באמצעות נתוני סקרי כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הוא מתבסס על מספר התינוקות הממוצע שיש לנשים חרדיות בקבוצות גיל שונות.

חשוב להבחין: אין מדובר במספר ילדים ממוצע ברגע עריכת המחקר, אלא במספר הילדים הצפוי למשפחה חרדית ממוצעת. מספר נפשות ממוצע מסכם את גודלן של משפחות ברגע נתון - לרבות אלה שטרם סיימו לגדול ואלה שבהן חלק מהילדים כבר עזבו את הבית. נוסף על כך, מספר הנפשות הממוצע כולל גם משפחות של זוגות ללא ילדים או של יחידים (צעירים וקשישים בעיקר).

על פי מחקרו של ד"ר מומי דאהן ממכון ירושלים לחקר ישראל, במשפחה חרדית ממוצעת בישראל יש 5.5 נפשות, ובמשפחה לא חרדית 3.3 נפשות. בירושלים הפער גדול עוד יותר: 5.6 נפשות למשפחה חרדית ו-2.9 ללא חרדית. על פי מחקרם של קלינוב וברמן, בשנת 80' היה מספר הילדים החזוי לאשה חרדית 5.9 ואילו עד 93' הוא גדל ל-6.9 ילדים.

הגידול בילודה החרדית עומד בניגוד למגמה בכל האוכלוסיות האחרות בארץ. אם ב-80' היו חזויים לאשה ישראלית ממוצעת 2.9 ילדים, הרי ב-93' כבר ירד מספר זה ל-2.6. באוכלוסייה היהודית הלא חרדית ירד שיעור הלידות החזוי מ-2.6 ילדים לאשה ל-2.3 (בכלל זה דתיים לאומיים). כלומר, אשה חרדית תלד בממוצע כמו שלוש נשים לא חרדיות. נתון מעניין במיוחד נרשם באוכלוסייה המוסלמית - ירידה של קרוב ל-25%, מ-4.5 ילדים לאשה ל-3.4. האוכלוסייה שבה שיעור הלידות החזוי הנמוך ביותר היא הנוצרית - 1.9 ילדים לאשה.

דת במקום מוצא

ממצאיהם של קלינוב וברמן תואמים את ממצאיהם של החוקרים פרופ' דב פרידלנדר וקרול פלדמן מהמחלקה לדמוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. במאמר שפירסמו ב-1993 באנגליה הם מגיעים בשלוש שיטות חישוב שונות למסקנה, ששיעור הילדים החזוי לאשה חרדית הוא שבעה ילדים בקירוב. המחקר של פרידלנדר ופלדמן עסק בשאלה, אם ישראל מצטרפת למגמה האירופית של שיעור ילודה של פחות מ-2.1 ילדים לזוג (כלומר, מתחת לרמת התחלופה, שהיא רמת הילודה הדרושה לקיום מספר אוכלוסים קבוע).

הנתונים הראו, שהחברה הישראלית דומה לחברה המערב אירופית בנושאים כמו השתתפות נשים בכוח העבודה, רמת חינוך, דפוסי צריכה ועוד. למרות זאת, שיעור הילדים החזוי לאשה ישראלית יהודייה עמד באותה תקופה לפי חישוביהם על 2.8, כלומר, ב-50% יותר מאשר באירופה (שבמדינותיה המתועשות השיעור הממוצע הוא 1.9%).

הם בנו מודל לחיזוי שיעור הלידה בקהילה לפי אחוז התושבים הדתיים. הם מצאו שבאזורים בישראל שבהם 80% מהתושבים דתיים (כלומר, בפועל באזורים החרדיים), שיעור הלידות הוא כשבעה ילדים. כדי לבדוק את עצמם, הם בדקו במקביל את שיעור הילודה החזוי על פי מספר התלמידים בגילאים שונים בחינוך החרדי והממלכתי-הדתי. בדרך זו הגיעו למסקנה דומה, ולפיה אשה חרדית ממוצעת תלד 7.2 ילדים ואילו שיעור הלידות החזוי לאשה דתית לאומית הוא 4.6 ילדים.

במקביל, השוו את ממצאיהם גם עם עבודה שלא פורסמה של הדמוגרף ד"ר יונה סכלקנס מהאוניברסיטה העברית, ולפיה מספר הילדים הצפוי לאשה חרדית בירושלים הוא 7.5. העבודה הזאת הסתמכה על מספרי הלידות באזורי מגורים חרדיים. המחקר של פרידלנדר ופלדמן מראה גם, שרוב האוכלוסייה בישראל, אשכנזים ומזרחים, מתקרבת למגמה האירופית של ילודה מתחת לרמת התחלופה. אם בעבר היו המוצא ורמת ההכנסה הסיבות העיקריות לילודה גבוהה, הרי שהדת תפסה את מקומן.

פרידלנדר ופלדמן מדגישים, שהמדינה מעודדת לידות באמצעות סיוע גדול לכל ילד. לדבריהם, רק שינוי קיצוני, שאינו נראה סביר כיום מסיבות פוליטיות, יכול להוריד את שיעורי הילודה של החרדים. לכן, יש לצפות לעלייה מתמדת בכוחה הפוליטי של האוכלוסייה הדתית בחברה הישראלית. הם גם מעלים את השאלה אם ישיגו בסופו של דבר הדתיים רוב באוכלוסיית ישראל.

דרך קלה להכנסה

פרופ' מנחם פרידמן מאוניברסיטת בר אילן, הנחשב לבכיר חוקרי האוכלוסייה החרדית בישראל, אמר ל"הארץ" שממצאי ברמן וקלינוב מקובלים עליו. לדבריו, "בדיקות שאנחנו עושים באופן שוטף מעלות שיש גידול במספר הילדים החרדים בבתי ספר. אם מסתכלים על משפחות, אנחנו יודעים שיש שישה-שבעה ילדים בממוצע". החברה החרדית, מסביר פרידמן, "מעודדת מאוד ריבוי ילדים. אם זוגות מולידים פחות מהנורמה אנשים שואלים שאלות, יש לחץ חברתי ומסתכלים בעיניים עקומות".

אבל את הגידול ברמת הילודה החרדית מסביר פרידמן גם בכך, שהבאת ילדים היא הדרך הקלה ביותר להגדיל את הכנסת המשפחה. "הכלכלה", הוא אומר, "משחקת תפקיד מאוד חשוב בכל החלטה של אנשים, אפילו אינטימית". גורם נוסף בשיעור הילודה החזוי באוכלוסייה החרדית, לפי פרידמן, הוא גיל הנישואים הנמוך. בספרו "החברה החרדית" הוא כתב, ש"בחוגים חסידיים נישאים מרבית הגברים בגיל 20-23 ובחורי הישיבות הליטאיות נישאים בגיל 21-24". פרידמן הסביר זאת בכך, "שהאינטרס האישי של תלמיד הישיבה הוא להקים משפחה מוקדם ככל האפשר, להוליד שני ילדים ולהשתחרר מחובת השירות הצבאי".

קריטריונים תפורים

במדינת ישראל נחשב עידוד הילודה לערך חשוב במשך שנים רבות. ברור גם שההחלטה על מספר הילדים שמביא כל זוג לעולם היא החלטה אישית. עם זאת, כשעוסקים ברמת הילודה החרדית אי אפשר להתעלם מהעובדה, שבשני שלישים מהמשפחות החרדיות בוחרים האבות במודע שלא לעבוד ולא לפרנס את ילדיהם. המדינה היא זו שתפרנס את הילדים, כפי שעולה בבירור מסל ההטבות לאברך שפירסם שלשום "הארץ". על פי סל זה, אברך שלו עשרה ילדים ואשתו אינה עובדת יקבל הטבות והנחות בשווי של עשרת אלפים שקלים נטו. כפי שהראה התחקיר שלשום, הקריטריונים שעל פיהם מחולקות רבות מההטבות וההנחות תפורים למידותיהן של המשפחות החרדיות. דוגמה טובה לכך היא העובדה, שבעבור שלושת הילדים הראשונים תקבל משפחה קצבת ילדים של כ-600 שקלים, וסכום דומה בעבור כל ילד נוסף.

היום גם המשפחות הצעירות באזורי המצוקה מולידות מספר ילדים קטן יחסית. לפיכך, משפחות אלה אינן נהנות מההטבות. מי שנהנות מהן בעיקר הן המשפחות החרדיות. אי אפשר להתעלם גם מהעובדה, שהעלייה בשיעור הלידות החזוי לאשה חרדית חלה במקביל להגדלת קצבאות הילדים למשפחות גדולות פי 2.5. ספק אם מי שהגדיל את הקצבאות התכוון גם להגדיל את המשפחות, במטרה לייצר עוני חדש.




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 מדינה מזעזעת ! חבל שהממשלה נותנת לזה יד  (לת) טל
  • 14:36
  • 10.08.12

02 סל של שקרים עע
  • 14:02
  • 10.11.13

בואו לבקר ותראו כמה קל לשקר... זה הזזזוי!!
יולדים ילדים כדי להגדיל את ההכנסות?? האם ידוע לכם שקצבת ילדים מספיקה בערך לשתי חבילות טיטולים??

פרוייקטים מיוחדים