בתום 33 שנה נחשפה זהותו של "גרון עמוק"

מארק פלט, בן 91 שהיה בתקופת ניקסון השני בבכירותו באף-בי-איי, הודה אתמול כי הוא היה המדליף שהביא לחשיפת פרשת ווטרגייט

אחרי יותר משלושה עשורים של ניחושים וסודות נחשפה אמש (שלישי), ככל הנראה, זהותו של "גרון עמוק", המקור שהעביר ל"וואשינגטון פוסט" את המידע המפליל בפרשת ווטרגייט, שהוביל לנפילתו של הנשיא ריצ'ארד ניקסון.

מארק פלט, בן 91, ששימש באותה תקופה בתפקיד השני בבכירותו באף-בי-איי, הודה בראיון לשבועון "ואניטי פייר", כי הוא אכן המדליף המסתורי. "אני הוא זה שהם נהגו לכנות גרון עמוק", אמר פלט לעורך דין ג'ון או'קונר, מחבר הכתבה למגזין. שמו של פלט עלה בעבר בהקשר זה, אולם הוא טרח להכחיש את השמועות. היום אישר בנו, כי אכן שמע מאביו שהוא המקור שעומד מאחורי ההדלפות בפרשה. הבן, מארק פלט ג'וניור, אמר כי אביו היה גיבור אמריקאי, שעשה מה שעשה במטרה לסייע לאומה האמריקאית.

אלא שגם אחרי הודאתו הפומבית של מארק פלט, עדיין אין ודאות כי הערפל סביב "גרון עמוק" אכן הוסר. שני חושפי הפרשה, העיתונאים בוב וודוורד וקרל ברנסטיין, פירסמו הודעות, ובהן נאמר כי אין בכוונתם לאשר את דבריו של פלט, מכיוון שהתחייבו בפני המקור שלא לחשוף את שמו עד אחרי מותו.

גם בן ברדלי, שהיה עורכם של שני העיתונאים ב"וואשינגטון פוסט", סירב לאשר את הדברים. רק שלושה אלה יודעים בודאות מי אכן היה גרון עמוק. עדיין קיימת אפשרות, גם אם קלושה, שפלט אמנם האמין כי הוא המקור, אף בפועל היה מקור אחר שסיפק את המידע המהותי בפרשה.

פרשת ווטרגייט היתה השערוריה הגדולה ביותר בהיסטוריה הפוליטית האמריקאית. היא החלה ביוני ב-1972, כאשר התגלתה פריצה למשרדי המפלגה הדמוקרטית בבניין "ווטרגייט" בוואשינגטון. השאלה שהתעוררה היתה, מי הפעיל את הפריצה ואת המעקבים אחרי הדמוקרטים במערכת הבחירות. ברנסטיין וודוורד, שחקרו את הפרשה, קיבלו עצה חשובה מ"גרון עמוק": "עקבו אחר הכסף". הם אכן עקבו, ומצאו כי הפורצים קיבלו תשלום ממטה הבחירות של ניקסון. בשלב הבא עלו חשדות, כי ניקסון עצמו פעל כדי להסתיר את הפרשה, ולאחר שהתברר שבבית הלבן היו הקלטות של כל שיחות הנשיא, לא היתה ארוכה הדרך לחשיפת חלקו של ניקסון בפרשה ולהתפטרותו של הנשיא.

הפרשה, ובעקבותיה הספר והסרט "כל אנשי הנשיא", הפכו את "גרון עמוק" לתעלומה כלל-אמריקאית. עשרות מאמרים וספרים נכתבו בעניין, ועם השמות שהוזכרו כמדליפים אפשריים נמנו ג'ון דין, היועץ המשפטי בבית הלבן; פאט ביוקנן, שהיה כותב נאומים לניקסון; דוברו של הנשיא, רון זיגלר; סגן התובע הכללי, הנרי פיטרסון; ורבים אחרים, בהם פלט עצמו.

היו גם רבים שטענו כל העת, כי אין "גרון עמוק" אחד, וכי הביטוי מתייחס בעצם לכמה מקורות, שסיפקו ביחד את פריטי המידע לחשיפת פרשת ווטרגייט. "גרון עמוק" גם הפך סמל לעמידה בהתחייבות עתונאית לשמירה על חיסיון של מקורות, גם שנים ארוכות לאחר ההדלפה.

בתוקף תפקידו הבכיר באף-בי-איי היתה למארק פלט גישה לכל המידע שיכול היה לחשוף את הפרשה, ולכן סביר שהוא אכן זה שעומד מאחורי ההדלפה. במהלך השנים הוא גילה את סודו לבני משפחתו, אבל ביקש מהם לשמור את המידע לעצמם, תוך שהוא מסביר להם כי אינו מתגאה במעשיו. נראה שבמהלך השנים שינה את דעתו לגבי האירועים, והחליט לשים קץ לניחושים שהעסיקו את אמריקה במשך שלושה עשורים.



פלט ב-1976. ביקש מילדיו שלא יפרסמו את המידע, כי אינו גאה במעשיו



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות