המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
בחר סיסמה
הקלד סיסמה מחדש
אזור מגורים
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

בתום 33 שנה נחשפה זהותו של "גרון עמוק"

מארק פלט, בן 91 שהיה בתקופת ניקסון השני בבכירותו באף-בי-איי, הודה אתמול כי הוא היה המדליף שהביא לחשיפת פרשת ווטרגייט

אחרי יותר משלושה עשורים של ניחושים וסודות נחשפה אמש (שלישי), ככל הנראה, זהותו של "גרון עמוק", המקור שהעביר ל"וואשינגטון פוסט" את המידע המפליל בפרשת ווטרגייט, שהוביל לנפילתו של הנשיא ריצ'ארד ניקסון.

מארק פלט, בן 91, ששימש באותה תקופה בתפקיד השני בבכירותו באף-בי-איי, הודה בראיון לשבועון "ואניטי פייר", כי הוא אכן המדליף המסתורי. "אני הוא זה שהם נהגו לכנות גרון עמוק", אמר פלט לעורך דין ג'ון או'קונר, מחבר הכתבה למגזין. שמו של פלט עלה בעבר בהקשר זה, אולם הוא טרח להכחיש את השמועות. היום אישר בנו, כי אכן שמע מאביו שהוא המקור שעומד מאחורי ההדלפות בפרשה. הבן, מארק פלט ג'וניור, אמר כי אביו היה גיבור אמריקאי, שעשה מה שעשה במטרה לסייע לאומה האמריקאית.

אלא שגם אחרי הודאתו הפומבית של מארק פלט, עדיין אין ודאות כי הערפל סביב "גרון עמוק" אכן הוסר. שני חושפי הפרשה, העיתונאים בוב וודוורד וקרל ברנסטיין, פירסמו הודעות, ובהן נאמר כי אין בכוונתם לאשר את דבריו של פלט, מכיוון שהתחייבו בפני המקור שלא לחשוף את שמו עד אחרי מותו.

גם בן ברדלי, שהיה עורכם של שני העיתונאים ב"וואשינגטון פוסט", סירב לאשר את הדברים. רק שלושה אלה יודעים בודאות מי אכן היה גרון עמוק. עדיין קיימת אפשרות, גם אם קלושה, שפלט אמנם האמין כי הוא המקור, אף בפועל היה מקור אחר שסיפק את המידע המהותי בפרשה.

פרשת ווטרגייט היתה השערוריה הגדולה ביותר בהיסטוריה הפוליטית האמריקאית. היא החלה ביוני ב-1972, כאשר התגלתה פריצה למשרדי המפלגה הדמוקרטית בבניין "ווטרגייט" בוואשינגטון. השאלה שהתעוררה היתה, מי הפעיל את הפריצה ואת המעקבים אחרי הדמוקרטים במערכת הבחירות. ברנסטיין וודוורד, שחקרו את הפרשה, קיבלו עצה חשובה מ"גרון עמוק": "עקבו אחר הכסף". הם אכן עקבו, ומצאו כי הפורצים קיבלו תשלום ממטה הבחירות של ניקסון. בשלב הבא עלו חשדות, כי ניקסון עצמו פעל כדי להסתיר את הפרשה, ולאחר שהתברר שבבית הלבן היו הקלטות של כל שיחות הנשיא, לא היתה ארוכה הדרך לחשיפת חלקו של ניקסון בפרשה ולהתפטרותו של הנשיא.

הפרשה, ובעקבותיה הספר והסרט "כל אנשי הנשיא", הפכו את "גרון עמוק" לתעלומה כלל-אמריקאית. עשרות מאמרים וספרים נכתבו בעניין, ועם השמות שהוזכרו כמדליפים אפשריים נמנו ג'ון דין, היועץ המשפטי בבית הלבן; פאט ביוקנן, שהיה כותב נאומים לניקסון; דוברו של הנשיא, רון זיגלר; סגן התובע הכללי, הנרי פיטרסון; ורבים אחרים, בהם פלט עצמו.

היו גם רבים שטענו כל העת, כי אין "גרון עמוק" אחד, וכי הביטוי מתייחס בעצם לכמה מקורות, שסיפקו ביחד את פריטי המידע לחשיפת פרשת ווטרגייט. "גרון עמוק" גם הפך סמל לעמידה בהתחייבות עתונאית לשמירה על חיסיון של מקורות, גם שנים ארוכות לאחר ההדלפה.

בתוקף תפקידו הבכיר באף-בי-איי היתה למארק פלט גישה לכל המידע שיכול היה לחשוף את הפרשה, ולכן סביר שהוא אכן זה שעומד מאחורי ההדלפה. במהלך השנים הוא גילה את סודו לבני משפחתו, אבל ביקש מהם לשמור את המידע לעצמם, תוך שהוא מסביר להם כי אינו מתגאה במעשיו. נראה שבמהלך השנים שינה את דעתו לגבי האירועים, והחליט לשים קץ לניחושים שהעסיקו את אמריקה במשך שלושה עשורים.



פלט ב-1976. ביקש מילדיו שלא יפרסמו את המידע, כי אינו גאה במעשיו




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 לעולם לא נהיה אמריקה, רק חיקוי זול מוחה
  • 23:10
  • 31.05.05

ראו כיצד נשמרה זהות המדליף, שהביא להדחת נשיא ארהב ולהעמדה לדין של בכירי הממשל, במשך 30 שנה. החסיון על מקורות המידע של העתונות נשמר בקפידה, כי רק כך יכולה לפעול תקשורת בחופשיות ולמלא את יעודה, הגנת המשטר הדמוקרטי. ואצלנו, שרון ציווה להביא את ראש המדליף על טס והיועץ המשפטי חסר חוט השדרה והמשטרה יצאו דחופים למלא את פקודת הרודן. איימו על עתונאים במעצר אם לא יחשפו את המקור ורמסו את חופש העתונות. וכל מה שקרה אחר כך, תוכנית ההתנתקו שלא יצאה לפועל, מלחמת אזרחים עקובה מדם, התפוררות המדינה מבפנים וחורבן הבית השלישי, הם התוצאה הבלתי נמנעת.

02 הדלפות - מכשיר ניקיון של הדמוקרטיה תבורך גלאט ברקוביץ'
  • 23:33
  • 31.05.05

הפרקליטה ליאורה גלאט ברקוביץ' מילאה את חובתה למשלם המסים וחשפה סחבת בחקירה קריטית לא פחות מווטרגייט. אבל היא איחרה את המועד והראיות נקברו איפשהו בין ירושלים לחוות שקמים. על איש ציבור מוטלת החובה להדליף כל עוולה אם נעשה ניסיון ממסדי להשתיקה.

03 למה הוא לא היה גאה?
  • 23:42
  • 31.05.05

ייתכן ועשה זאת ממניעים אנוכיים. כמובן שזה לא משנה דבר, גם לגבי גלאט-ברקוביץ.

04 he actually didnt admit an informed reader
  • 23:45
  • 31.05.05

check the original vanity fair article

05 ל-1 : איזה חורבן בית שלישי? צריך לבנות אותו קודם  (לת) א
  • 23:47
  • 31.05.05
06 ל-1: לאמריקה יש הרבה מה ללמוד מאיתנו עיתונאים אמריקאים הולכים לכלא!
  • 02:00
  • 01.06.05

החסיון העיתונאי נמצא כיום בשפל המדרגה בארה"ב ועיתונאים אמריקאים מייחלים להגנה לה זוכים עיתונאים ישראלים על סמך הלכת ציטרין. ג'ודית מילר, כתבת הניו יורק טיימס, תתחיל בקרוב לרצות מאסר של שנה וחצי לאחר שסירבה לגלות מקור. מילר היתה בין העיתונאים שגורמים במימשל ניסו לפרסם באמצעותם את זהותה של סוכנת סי.אי.איי, מתוך כוונה להתנקם בבעלה של הסוכנת, השגריר לשעבר ווילסון, שפירסם דו"ח שעשה צחוק מטענות ה"נשק להשמדה המונית" של הבית הלבן. מילר לא פירסמה את זהותה של הסוכנת (עיתונאי אחר, רוברט נובק, עשה זאת), אבל פירסמה את העובדה שמקור במימשל מסר לה את המידע. בעקבות זאת היא זומנה לחקירה, בה התבקשה למסור את זהותו של המקור. היא סירבה, הואשמה בבזיון ונדונה ל-18 חודשי מאסר. אם וודוורד וברנסטיין היו עומדים לפני 30 שנה באותו מצב, ייתכן שזהותו של גרון עמוק היתה נחשפת מזמן.

07 אמן ל 2 אברהם
  • 02:56
  • 01.06.05

רק שמדינת ישראל, שהיא ממלכת השקר לא תגלה כלום, כי למנהיגים יש במה להיתבייש

08 וודוורד כבר אישר שפלט הוא גרון עמוק דני
  • 04:36
  • 01.06.05

הכתבה לא מעודכנת

09 למגיב מספר אחד עוז צור
  • 04:56
  • 01.06.05

ההבדל הקטן שבאמריקה בדרך כלל מדליפים חומר מדוייק וחומר בעל ענין ציבורי אמיתי. בישראל יש לא מעט עיתונאים שמדליפים תוך סינון והתאמה לעמדות הפוליטיות שלהם. וראה - מה עשתה אותה פרקליטה פושעת?, בעצם דפקה במו ידיהה חקירה שבאם אמת בהאשמותיה היית מביאה לטהור המערכת לפחות בנושא ראש הממשלה.

10 קנדי קילקל, ניקסון תיקן, והעיתונות התבלבלה  (לת) דור 1974
  • 05:06
  • 01.06.05
11 To #3 Listens to NPR.org
  • 06:32
  • 01.06.05

He was a very high ranked officer in the FBI and put his loyalty to the FBI, which was in conflict with the president ahead of his loyalty to the president. I am not sure he realized at the time he was doing a good service to his country by exposing the ordeal. It seems he was trying to embarass Nixon so the FBI would be under less pressure. His name came up as the informer in Nixon's conversations with his advisors, and they concluded that he was the 'traitor', but decided to do nothing about it because he had too much information and could bury them. Which he did.

12 ליאורה גלאט ופלט פעלו ממניעים אנוכיים מעוותים ולא חוקיים תמימי
  • 07:51
  • 01.06.05

ליאורה גלאט ופלט פעלו ממניעים אנוכיים מעוותים ולא חוקיים. גלאט הודתה כי המניע לנסיונה להפיל ראש ממשלה מכהן (אפשר להרגע - זה לא היה רבין ז"ל) היה גיוסו הקרוב של בנה ושירות אפשרי בעזה. היא יכלה בקלות לשדלו להשתמט (כפי שעושים תל אביביב רבים בימים אלו) או לסדר לו קל"ב ג'ובניקי, אבל היא בחרה לפעול בדרך לא חוקית ולהדליף חקירה פלילית מתנהלת כי להערכתה זה היה מפיל את שרוןופוטר את הבעיה. הארץ, ויתר גורמים בתקשורת ובמפלגות מסוימות בפוליטיקה משמרים את שרון היום בכפפות משי בגין ההתנתקות, כך שהכל אישי ולא אידיאולגי צדקני אמיתי. סתם אג'נדות. כך היה גם עם פלט שציפה שאחרי מות הובר ניקסון ימנה אותו לראש הFBI אך ניקסון "בחוצפתו" מינה מישהו אחר ופלט חשש משינוי פני הסוכנות. הוא יכל למעשה למנוע את watergate אם היה טורח להביא לידיעתו של ניקסון שהוא יודע על כך, ואז כל זה היה מפסיק. על פי החוק, אם חשש שהפעילות לא חוקית, היה עליו לפנות מיד למשרד המשפטים כדי שיושג inditment בפני ה-grand jury אבל כאמור הוא פעל ממניעים אישיים, כפי שהוא הודה ביושרו, שאין ביניהם לבין "גבורה" או הילה ולא כלום. בעולם נורמלי שפועל כהלכה, המערכת אמורה למנוע מאנשים אנוכיים, חתרנים ומסוכנים כאלו להכנס לשורותיה, ובוודאי להקיאם בשלב מאוחר יותר. פלט לא יקבל עונש בגילו, וגלאט, בעסקה עם החבורה שלה, סגרה משהו מגוחך שהינו אור ירוק לשיבוש הליכי משפט בידי הרשות המבצעת ודריכה בריש גלי על זכויות החשוד... אבל למי אכפת החוק או החשוד? העיקר האג'נדה...

13 הערה על התגובות ובכלל
  • 08:33
  • 01.06.05

הרבה קישקושים. אם אינטרסים אישיים מניעים אנשים לחשוף שחיתות, אזי טוב שיש לאנשים אינטרסים כאלה. בסופו של דבר המדליף לוקח על עצמו סיכון לא מבוטל, ומסתבר שמעטים, אם בכלל, עושים דבר כזה ממניעים טהורים. כל עוד יש מספיק אנשים עם אינטרסים לכל הכיוונים, יש סיכוי שיהיה מאוזן. ואגב - בנוגע לתמימי - שכתב: "המערכת אמורה למנוע מאנשים אנוכיים, חתרנים ומסוכנים כאלו להכנס לשורותיה, ובוודאי להקיאם בשלב מאוחר יותר." דמגוגיה. המערכת מלאה באנשים אנוכיים וחתרנים, היא מאמצת אותם אל חיקה ומקדמת אותם.

14 לתמימי המכפיש בלי שידע דבר, במומך פסלת מוחה בכעס
  • 11:44
  • 01.06.05

לא תמים כי אם מנוול יקרא שמך. ואולי אתה קורבן של מערכת הדלפות ממוסדת ותקשורת משתפית של עובדי מדינה מושחתים. בשעה שהודלפה החקירה של שרון שירת כבר בנה של הפרקליטה ביחידה מובחרת, וידוע לי שכבר שוחרר לאחר תום תקופת שרותו המלאה כחייל קרבי. האם מפני שאתה משתמט אתה מוצא שראוי להשתמט מחובה לאומית? כנבל מושלם נהג היועץ המשפטי שהסתיר מהציבור חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אך לא חסך בפרטים, שמותר לפקפק באמיתותם, מחקירת החשודה באישון לילה. לא להגן על בנה משרות ביקשה אלא ליידע את הציבור, ומכיוון שאיש לא העלה עד היום את הטענה שקבלה שכר עלינו להאמין שפעלה בתום לב גמור, בתמימות, וודאי גם בטפשות. אזרחי ישראל רצו ראש ממשלה מושחת וחבל להתנדב כדי להסיר מכשול בפני ציבור, המבקש להיות עיוור.