השב"כ אוסר על חולה סרטן במצב קשה, בן 21, לצאת לטיפול דחוף בישראל, זאת על אף שהחולה קיבל אישור יציאה ממינהלת התיאום והקישור הישראלית. השב"כ גם עצר את אביו של החולה, שהתלווה אליו בדרכו לבית החולים.

מחמוד אבו טהה, מרפיח, גילה באוגוסט 2007 שהוא חולה בסרטן המעי הדק. הטיפולים בעזה, לסילוק החסימה במעיו, לא הצליחו. הוא איבד יותר משליש ממשקלו, ואינו מקבל את מלוא מנת הוויטמינים שלה הוא זקוק משום שבעזה יש מחסור בתמיסת ויטמינים בבתי החולים.

בגלל מצבו הקשה, הרופאים החליטו לדחות את הטיפול הכימי ולשולחו לבית חולים תל השומר ברמת גן. ב-18 באוקטובר, סיפר אחיו, האני אבו טהה, לתחקירן "בצלם" ברצועה, כי התקבל האישור זמן קצר לאחר הגשת הבקשה. האב ובנו החולה נסעו באמבולנס למחסום ארז. כעבור חצי שעה של המתנה, נקרא האב במערכת הכריזה.

לעדות האח, באמבולנס המשיכו להמתין הנהג והצעיר החולה, שוכב באלונקה ומחובר לאינפוזיה ולבלון חמצן. כעבור כשעתיים הודיעו במערכת הכריזה שלא מאושרת לו היציאה לתל השומר. הם חזרו לבית החולים האירופי בחאן יונס. באותו זמן התקשר להאני אבו טהה אדם שהזדהה כקצין השב"כ, והודיע לו שהאב עצור.

המשפחה הגישה בקשה נוספת ליציאת הבן החולה לטיפול בתל השומר, אך עד אתמול (רביעי) לא התקבלה כל תשובה.

לטענת השב"כ, "אבו טהה הגיע למעבר ארז בעת קיום התרעה ממוקדת על פיגוע אפשרי במעבר. מאחר ולא ניתן היה לבצע בו בידוק ביטחוני, נמנעה צאתו לישראל". עוד נמסר מהשב"כ, כי אביו של אוב טהה נעצר בחשד למעורבות בפעילות טרור.

מפקדת התיאום: זה תלוי בשב"כ, לא בנו

שאדי יאסין, דובר מפקדת התיאום והקישור (מת"ק) בעזה, אמר ל"הארץ" שברגע שמוגשת בקשת יציאה על רקע הומניטרי, והשב"כ מאשר, המת"ק מנפיק אישור. אך ברגע שאדם בעל אישור מגיע למעבר, ושם השב"כ, משיקוליו, לא מאפשר מעבר, הדבר כבר אינו תלוי במת"ק.

בתוך כך, ארגוני זכויות אדם פלשתיניים מסרו הערב ל"בצלם" שנימר שחייבר, חולה לב בן 77, מת אתמול בתוך מחסום ארז בדרכו לטיפול בישראל. זאת אחרי שביום שני הוא הגיע למחסום, אבל יציאתו לא התאפשרה בשל "המצב הביטחוני", על אף האישור שבידיו. לפי הדיווח, אתמול הוא המתין כמה שעות במחסום עד שהמאבטחים סיימו לבדוק את האמבולנס, ואז הוא כבר מת. בשל השעה המאוחרת לא התקבלה תשובת הרשויות לדיווח זה.

מעמותת הרופאים לזכויות האדם (רל"א), נמסר כי מאז יוני 2007 חלה החמרה גם במדיניות של מתן היתרי יציאה לחולים, שאין אפשרות לטפל בהם ברצועה. לפי מעקב צמוד של העמותה, אחרי ההשתלטות הצבאית של חמאס על הרצועה ביוני 2007, עשתה ישראל אבחנה ברורה בין סכנת חיים לבין "הצלת איבר ואיכות חיים": כלומר, איפשרה יציאת אנשים שנשקפת סכנה לחייהם, אך לא יציאת מי שנזקקו לטיפול כדי להציל איבר חיוני. בעמותה יש עדויות על אנשים שאיבדו גפיים או עין, משום שלא קיבלו אישור יציאה.

אבל, להערכת העמותה, מאז ההחלטה על הרצועה כ"ישות עוינת", מונעת ישראל יציאה גם במקרים של סכנת חיים, כבמקרהו של אבו טהה. בעמותה מצטברות גם עדויות על חולים שקיבלו אישורי יציאה, אך בארז זומנו לתא חקירות של השב"כ - ושם נדרשו למסור מידע בתמורה לקבלת הטיפול הדחוף.

תחקיר בעניין, המסתמך על מידע רל"א, פורסם ב"מעריב". אך השב"כ הכחיש שהוא מתנה יציאה לטיפול במסירת מידע.

באמצע אוקטובר הצליחה עמותת הרופאים להשיג אישורי יציאה לשמונה חולים - חמישה מהם חולי סרטן, שני חולי לב וחולה כליות אחד - שישראל סירבה לאפשר את צאתם לטיפול. האישורים ניתנו רק לאחר לחץ כבד שהפעילה העמותה באמצעות פנייה לעיתונאים בארץ ובחו"ל, לחברי כנסת ואנשי ביטחון ופרסום הכוונה לפנות לבג"ץ. הדבר מוכיח, אומרים ברל"א, שלמניעה אין קשר למסוכנות החולים.

לפי בדיקת העמותה, מאז אמצע יוני 2007 מתו חמישה חולים בזמן ההמתנה הממושכת לאישורים (ותהליך הערעור לאחר שבקשותיהם הראשונות סורבו). לפי נתוני רל"א, מתוך 138 חולים קשה שהגישו בקשה לאישור יציאה לטיפול בישראל בחודשים יולי עד סוף ספטמבר, 52 אושרו ו-78 סורבו. מצבם של שמונה נוספים לא ידוע.

מחמוד אבו טהה. גילה באוגוסט 2007 שהוא חולה בסרטן המעי הדק