98% מהישראלים אינם מוכנים להתחתן עם אדם שהיה או עודנו נכה נפש. כך עולה מסקר חדש, לפיו גם מקרב אנשים שמכירים מקרוב פגועי נפש, 89% אינם מוכנים להינשא להם. יותר מ-40% גם אינם מוכנים להיות ידידים של אדם פגוע נפש, אם כי מקרב אלה שמכירים פגועי נפש, 81% מוכנים לידידות עמם.

הממצאים התקבלו בסקר שנערך על ידי בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב והחברה למתנ"סים לקראת כנס של תוכנית "עמיתים", שמטרתה לשלב פגועי נפש בקהילות שבהן הם חיים ובחוגי המתנ"סים. הכנס יתקיים מחר בגני תקווה.

המחקר בדק שתי קבוצות של 300 איש כל אחת - כאלה שמכירים חולי נפש וכאלה שאינם. המסקנה ממנו ברורה: אלה שמכירים נכי נפש נרתעים מהם הרבה פחות. למשל, בעוד שמקרב אלה שמכירים חולי נפש 53% אמרו שאינם מוכנים לקבל מעביד שהיה חולה או הינו חולה, בקרב הקבוצה השנייה 72% אינם מוכנים. רק 50% מקבוצה זו מוכנים להתגורר בשכנות לפגוע נפש ו-21% אינם מוכנים לשבת באוטובוס ליד אדם עם מחלת נפש.

אבל עורכי המחקר מתעודדים מכך ש-73% מאלה שמכירים חולי נפש אמרו שהם מוכנים להעסיק פגוע נפש; כ-56% מאלה שאינם מכירים פגועי נפש ענו אף הם בחיוב לשאלה זו ו-78% אמרו שהם מוכנים לעבוד לצדו של אדם פגוע. "מחד, מצער להיווכח כי עדיין רוב תושבי ישראל אינם מוכנים לקבל פגועי נפש כקולגות בעבודה, כידידים או שכנים", אומרת טליה בוז-מזרחי, מנהלת תוכנית "עמיתים". זאת על אף שהודות לטיפול התרופתי המתקדם, כ-90% מפגועי הנפש חיים בקהילה ואינם מאושפזים. בוז-מזרחי סבורה שתוכניות כמו "עמיתים" תורמות לשינוי משמעותי בעמדות כלפי פגועי נפש מעצם ההיכרות שהיא מאפשרת עמם.

"נתוני הסקר מאוששים את מה שאנו אומרים במשך תקופה ארוכה בכל הקשור לרפורמה בבריאות הנפש ? ככל שיכירו את המתמודדים יותר, כך יקבלו אותם יותר, אמר אבי אורן, יו"ר קואליציית ארגוני המתמודדים ובני משפחותיהם ודובר מטה מאבק הנכים. לדבריו, ככל שהם יהיו פחות במוסדות סגורים ויותר בקהילה ? כך ישתפר השיקום. חברי הכנסת צריכים לקרוא טוב טוב את ממצאי הסקר ולקדם בדחיפות את הצעת החוק.

עוד בנושא: איך נפגעי נפש מפיגים בדידותם

עובדת במפעל שיקומי בחיפה