בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח: גבר יהודי חי שלוש שנים וחצי יותר מגבר ערבי

מדו"ח העמותה לקידום השיוויון בין ערבים ויהודים, עולה כי הפערים בין שתי האוכלוסיות בישראל גדל בשנה האחרונה

תגובות

העמותה לקידום השוויון בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית בישראל, עמותת סיכוי, פירסמה אתמול (רביעי) את דו"ח השוויון השנתי שלה. הדו"ח מודד פערים בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסיה הערבית בכל תחומי החיים: חינוך, דיור, רווחה, תעסוקה ובריאות. מהדו"ח הנוכחי עולה תמונת מצב עגומה לפיה הפערים בישראל בשנה האחרונה גדלו במרבית הפרמטרים כך שבשנת 2008 האוכלוסייה היהודית בישראל חיה יותר וחיה טוב יותר.

על פי הנתונים, האוכלוסייה הערבית מקבלת רק 70% מן המשאבים המגיעים לה, בהתאם לחלקם באוכלוסיה. הפער הגדול ביותר הוא בתחום הרווחה, שם הערבים מקבלים 49% בלבד מן המגיע להם. השקעת המדינה בתחום הרווחה באזרח יהודי היא 508 שקלים בממוצע ואילו לאזרח ערבי 348 שקלים בלבד.

עוד עולה מן הדו"ח כי הקצאת המשאבים המפלה מביאה לכך ש- 65.7% מהילדים הערבים נמצאים מתחת לקו העוני לפני תשלומי העברה ומיסים, לעומת 31.4% בקרב הילדים היהודים. כשבוחנים את מדיניות הממשלה מגלים שתשלומי העברה אומנם מעלים חלק מהעניים מעל לקו העוני, אך בגלל חלוקה לא שוויונית הפערים רק גדלים. 50% מהאזרחים הערבים חיים מתחת לקו העוני לאחר תשלומי העברה ומסים, לעומת 15.7% בלבד מהיהודים (58% ו- 21.7% כשמדובר בילדים).

הסיבות הן בראש ובראשונה קיצוץ בקצבאות ומדיניות המסים. מעבר לכך שיטת המצ'ינג, על פיה הממשלה מתנה העברת תקציבים בהשתתפות הרשויות. כך נוצר מעגל קסמים, רשויות עניות שאינן יכולות לממן את חלקן בתקציב הרווחה מאבדות גם את התקציבים הממשלתיים אשר עובר לרשויות חזקות יותר. גורם נוסף לפער הוא כספים ייחודים שעוברים לרשויות יהודיות הקולטות עליה, כספים שאינם מגיעים לציבור הערבי. "נתוני המדד משקפים את המציאות המעשית שבה חי הציבור הערבי", אומר עו"ד עלי חיידר, "ניתן לראות את ההתדרדרות והנסיגה באיכות החיים ורמת החיים של הציבור הערבי".

גבר יהודי חי שלוש וחצי שנים יותר מגבר ערבי

אחד הנתונים המדאיגים ביותר הוא הפער בתוחלת החיים הממוצעת. בשנים האחרונות חלה עליה בתוחלת החיים גם בקרב גברים וגם בקרב נשים יהודיות, בעוד שבקרב האוכלוסייה הערבית העלייה מתונה יותר. גבר יהודי חי בממוצע שלוש שנים וחצי יותר מגבר ערבי (78.4 שנים לעומת 74.9 שנים בהתאמה) ואילו אישה יהודיה חיה בממוצע ארבע שנים יותר מאישה ערביה (82.4 שנים לעומת 78.5 שנים בהתאמה).

קיים הבדל משמעותי באחוז תמותת תינוקות בקרב יהודים וערבים. בקרב ערבים נרשמה תמותה של 8.4 תינוקות ל1000 לידות ובקרב יהודים 3.6 בלבד.

המשתנה היחיד המעיד על יתרון לאוכלוסיה הערבית לעומת היהודית הוא הבעלות על דירה. 93% בקרב הערבים הם בעלי דירה, לעומת 70% בלבד בקרב היהודים. יחד עם זאת במדדים של איכות חיים, האוכלוסייה היהודית נמצאת ביתרון בכל פרמטר שנבדק: ערך דירה ממוצעת בישובים יהודים הוא 770 אלף שקלים ואילו בישובים ערבים 618 אלף בלבד, מספר הנפשות בחדר עומד על 0.85 בקרב הציבור היהודי וכמעט כפול בקרב הערבים 1.42. שטח המגורים המוקצה לנפש באוכלוסיה היהודית גדול ב- 50% יחסית לאוכלוסיה הערבית. (30 מ"ר לעומת 20 מ"ר בממוצע). הערבים מקבלים רק 77% מהמשאבים המגיעים להם יחסית לחלקם באוכלוסיה בתחום הדיור. מדיניות הממשלה גם היא לא תורמת לסגירת הפערים, רק 3% מהתחלות הבניה בישובים הערבים הם פרי יוזמה ציבורית של הממשלה לעומת 25% בישובים היהודיים. "התנהלותה של הממשלה היא החסם העיקרי בפני מימוש והזכויות" הוסיף חיידר, "והיא האחראית להתרחבות הפערים. עליה לשנות קונספציה ולפעול באופן מיידי לשינוי המצב".

קטנו הפערים באחוזי הנשירה מבית הספר בין תלמידים יהודים וערבים

הפער בחינוך הוא היחיד שהצטמצם מעט בשנה האחרונה. הסיבה לכך היא שהפערים באחוזי הנשירה מבית הספר בין התלמידים הערבים והתלמידים היהודים קטנו, וכך גם הפערים בזכאות לבגרות. למרות נתונים אלה עדיין קיים פער גדול בין שתי האוכלוסיות 8% מתלמידי התיכון הערבים נושרים מבתי הספר לפני סיום הלימודים לעומת 4% מהתלמידים היהודים. הפער בבחינות הבגרות אומנם הצטמצם (56% מהיהודים לעומת 50% מהערבים זכאים לבגרות), יחד עם זאת רק שליש מבוגרי התיכונים הערבים מסיימים בגרות העומדת בסף הכניסה לאוניברסיטאות לעומת מחצית מהיהודים. ההוכחה לפערים ברמת החינוך אפשר לראות בציוני המיצב: הערבים קיבלו 59 ואילו היהודים קיבלו 73 בכיתות ה' (52 לערבים ו-67 ליהודים בכיתות ח)'.

בכיתה ממוצעת בחינוך היסודי בבתי הספר היהודיים לומדים 24.4 תלמידים ובבתי ספר ערבים 29. בתיכונים עומד הפער על 27.8 לעומת 30.4 בהתאמה. תלמיד תיכון ערבי מקבל רק 81% משעות ההוראה של תלמיד תיכון יהודי. פער הזה הלך וגדל משמעותית בשמונה השנים האחרונות.

"מוצעת כאן שפת-עבודה שלטונית חדשה ושמה הנגשה" אומר שולי דיכטר מנכ"ל שותף בעמותת סיכוי, "לפי שפה זו תקציבי המדינה אינם מוצר מדף, אשר רק מי שידו ארוכה יגיע אליהם. על פי גישת ההנגשה, הממשלה נוטלת אחריות להעביר את משאבי המדינה לאזרחים באופן פעיל ומחויבת למדיניות יוזמת לשם כך משרדי הממשלה צריכים לראות בשלטון המקומי הערבי בעל ברית מרכזי ולחזק אותו, מתוך תודעה מפותחת של קיום מטרה משותפת" עוד הוסיף דיכטר, "אין ספק ברצון של ראשי הרשויות הערביות להביא אל תושביהם את משאבי המדינה, השאלה היא האם בירושלים קיימת מוכנות להשקיע בפרויקט הזה, שאינו קל לביצוע".

מדד השוויון של עמותת סיכוי הוא כלי כמותי, מחקרי ומדעי המציג תמונת מצב מקיפה של הפערים בין האוכלוסייה היהודית לבין הערבית. מדד השוויון נועד לספק תמונת-מצב אודות הפערים בין יהודים וערבים, על-מנת שיהווה כלי עבודה עבור מקבלי החלטות וקובעי מדיניות.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו