בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פה נקבר טוראי מרדכי פרנקו

אחרי כמעט 60 שנה, אותר קברו של מרדכי פרנקו, שנהרג בקרב על ירושלים במאי 1948. הסיבות לעוגמת הנפש שנמשכה שנים כה רבות: טעות בדיווח וגשמי החורף

2תגובות

במארס 1949 ירד רפאל פרנקו מהאונייה שהביאה אותו מטורקיה לנמל חיפה. הוא ליווה את בני משפחתו למעברה ברעננה ויצא לחפש את קבר בנו מרדכי, שנפל עשרה חודשים קודם לכן, בפריצת כוח פלמ"ח לעיר העתיקה בירושלים. מאז, במשך שנים, הוא כיתת רגליו בהר הרצל, עבר מקבר לקבר, התכתב עם הצבא, התדפק על דלתות החברים בקיבוץ קרית ענבים - שבבית העלמין שלו קברו את החללים מאותם הימים - והתעניין, בעברית רצוצה, בגורל בנו החלל, אך לשווא.

חודשים ספורים לאחר המלחמה, הוכרז מרדכי פרנקו כחלל שמקום קבורתו לא נודע. הוריו, שעלו ארצה מאדירנה, הלכו לעולמם שבורי לב לפני שנים רבות. הם הותירו אחריהם עוד ארבעה ילדים: אברהם-אלברט, יוסף, יצחק (שנפטר ממחלה) ופבה-ברטה; ותעלומה גדולה אחת: מקום קבורתו של הבן מרדכי.

לאיש לא היה ספק: מרדכי פרנקו אכן נהרג. הוא נפל בקרב על ירושלים העתיקה, בלילה שבין ה-17 ל-18, במאי 1948. גם היה ברור לחלוטין שמרדכי נקבר. אחיו של פרנקו קיבלו מהצבא פריטים מזהים שהוסרו ממנו לאחר מותו. אח אחד קיבל לידיו מעטפה המכילה כסף (לירה וחצי) וממחטה. אח אחר קיבל את שעון היד שהורד ממרדכי לאחר נפילתו. אולם צה"ל לא ידע לספר להם היכן נמצא קברו.

ב-24 באפריל 1949, כמעט שנה לאחר הפריצה להר ציון שבה נפל מרדכי, פירסם קצין הסעד של חטיבת הראל את רשימת חללי הגדוד הרביעי. ליד שמו של פרנקו נכתב: "פרנקו מרדכי. טוראי. לא זוהה על ידי אנשינו בבתי החולים או בחדר המתים של ירושלים. לא הובא לקבורה בקרית ענבים. מכאן שנקבר בירושלים בתור אלמוני, כנראה בשיח באדר (גבעת רם, למרגלות בית המשפט העליון של היום. נ"ש)".

בימים אלה, כמעט 60 שנה אחרי מותו, נפתרה התעלומה, ובפעם הראשונה יש לבני משפחת פרנקו קבר לעלות אליו.

פעולת ההסחה שהצליחה

הקרב שבו נהרג פרנקו היה אחד הקרבות המפורסמים ביותר של מלחמת השחרור. בניסיון התקפה על העיר העתיקה פרצו שני כוחות אל ירושלים העתיקה. האחד של חטיבת עציוני ליד שער יפו, והשני, כפעולת הסחה, דרך שער ציון. יצחק רבין, מפקד חטיבת הראל, צפה שהמאמץ העיקרי בשער יפו ייכשל. הוא ניסה להניא את מפקד חטיבת עציוני דוד שאלתיאל, מתוכניתו. שאלתיאל לא נענה. כפי שחזה רבין, הפריצה דרך שער יפו נכשלה, אבל למרבית ההפתעה, הפעולה שנועדה להיות פעולה הסחה בלבד, הצליחה.

דוד אלעזר (דדו), לימים הרמטכ"ל, צעק "אחרי" והסתער. כשהביט לאחור, ראה את חייליו ישנים. העומס על הלוחמים באותם הימים היה כה כבד, עד שללוחמי הגדוד הרביעי, חולקו גלולות מרץ, כדי להחזיקם ערים. השפעתן פגה, כנראה, דווקא ברגעים המכריעים של הפריצה לעיר העתיקה דרך שער ציון. דדו חזר אל חיילים, היכה בראשיהם, העיר אותם, והסתער שנית, הפעם מלווה בחייליו, דרך שער ציון. הוא הצליח לחבור לנצורים ברובע היהודי, ואחר כך התפנה עם הכוח שלו, לאחר שכוח אחר, מיומן פחות, החליף אותו. פרנקו נהרג בקרב המקדים לפריצה, בכנסיית דורמיציון. הוא היה ההרוג היחיד בפעולה זו, שבה נפצעו 11 לוחמים.

גור אלרואי, היסטוריון בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה ואיש מילואים ביחידת אית"ן (איתור נעדרים), קיבל לידיו את תיק פרנקו לפני שנים אחדות, אחרי שכמה כמה ניסיונות קודמים לפתרון התעלומה כשלו. אלרואי ליקט את ספרות המלחמה מאותם ימים, ובספרו של עמוס אילון "ירושלים לא נפלה", מצא תיעוד המתייחס לגורלו של פרנקו. אילון הצטרף באותם ימים לכוחות הלוחמים וספרו יצא באוגוסט 1948, חודשיים וחצי לאחר נפילתו של פרנקו: "מן הרובע היהודי ומהר ציון", הוא תיאר, "הלך ונסוג גדוד הפורצים. חוזר היה עם שעות הבוקר המוקדמות לבסיסו, על מנת להחליף כוח. עשרים ושמונה שעות רצופות עמד הגדוד במערכה ועתה באו במקומו כוחות חדשים... הם ירדו מהר ציון ושוב עברו בגיא בן הינום, כשהערבים צולפים עליהם ממצודת דוד ושער יפו. בטורים ארוכים נעו יחידות הגדוד, כשהם נושאים עמהם את חללם (פרנקו. נ"ש) ואת פצועיהם..."

באמצעות קריאה בדיווחים על הקרב, הגיע לפני עשרה חודשים אלרואי אל ראובן וייסמן מחיפה (שנפטר בינתיים). וייסמן העיד שפרנקו היה רחוק ממנו מטרים ספורים בלבד כשנהרג. "העדות שלו היתה כל כך חיה", נזכר אלרואי. "הוא מיד נזכר ב'טורקי הקטן', כינויו של פרנקו. התברר שהכוח זרק רימון שפגע במשקוף דלת הכנסייה, והתגלגל בחזרה אל החיילים. הרסיסים פגעו בפרנקו הרגו אותו במקום. וייסמן סיפר שלא ניגר ממנו דם, שגופתו נשארה שלמה לחלוטין. אמרתי לו שפרנקו נעדר, והוא לא האמין לי. הוא שמע את זה בפעם הראשונה ממני. זה רק חיזק אצלי את ההשערה, שהגופה טופלה כפי שצריך, ושפרנקו אכן נקבר בצורה מסודרת".

דיווח משובש

לצדו של פרנקו, לחם גם מרדכי אביכזר. שניהם השתתפו בפריצה. פרנקו נהרג ראשון. אביכזר נהרג למחרת היום, בעת שהכוח הלוחם התפנה למנוחה ועשה את דרכו בדרך שאותה תיאר עמוס אילון בספרו, כשהוא נושא עמו את גופתו של פרנקו. בדרך לקרית ענבים, בסיבוב מוצא, התהפכה אחת המשאיות ושני לוחמים נהרגו, ביניהם אביכזר.

ב-22 במאי בשעה 08:30 בבוקר, יותר מ-96 שעות לאחר נפילתו של פרנקו, דיווחה חטיבת הראל למטה הפלמ"ח בתל אביב על נסיבות מותם של שני הלוחמים: "פרנקו מרדכי... נפל ב-18.5 בפריצת הדרך לעיר העתיקה.... אביכזר מרדכי... נפל בתאונת דרכים בדרך ירושלים-קרית ענבים. נקברו בקרית ענבים".

בשעה 17:33 באותו יום, הועבר הדיווח הזה על ידי מטה הפלמ"ח למטכ"ל אכ"א, אך שובש. וכך נכתב בו: "בפריצה לעיר העתיקה ב-18.5 נפל פרנקו מרדכי... נקבר בירושלים. בתאונת דרכים בדרך ירושלים-קרית ענבים ב-19.5 נפל אביכזר זכריה (כך במקור, נ"ש). נקבר בקרית ענבים. נא להודיע להורים בהקדם ולאשר לנו".

עד שנכנס אלרואי לתמונה, איש לא הגיע אל השדר המקורי בכתב היד, שהועבר ב-22 במאי בשעה 08:30 אל מטה הפלמ"ח בתל אביב. בשדר הזה, שנשמר ביומן המבצעים של הגדוד הרביעי ותויק בארכיון צה"ל, נכתב במפורש שהשניים - מרדכי פרנקו ומרדכי אביכזר - נקברו בקרית ענבים, אבל צה"ל ועקב כך גם המשפחה, הסתמכו לאורך כל השנים על הדיווח המאוחר יותר, שמטה הפלמ"ח העביר לאכ"א.

בשלב זה, הבין אלרואי שעליו לחפש את קברו של מרדכי פרנקו בקרית ענבים. הוא מצא במקום את קברו של מרדכי אביכזר, בתוך חלקה צבאית במעלה בית הקברות של קרית ענבים, לא הרחק מהאנדרטה לזכר חללי חטיבת הראל. החלקה נראתה כחלקה של קבר אחים - נקבעו בה שבע לוחיות אבן עם שמות נופלים. שמו של פרנקו לא היה ביניהם.

מה שעורר סימני שאלה, היתה העובדה שהחלקה נראתה אמנם כקבר אחים, אבל החלל הראשון ב"קבר האחים", נרשם מיום ג' באייר והאחרון מיום י"א באייר, פער של שמונה ימים. מדוע אם כן קוברים שבעה חללים שנהרגו בתאריכים שונים בקבר אחים משותף?

התברר שהחללים לא נקברו יחד בקבר אחד. אלרואי העלה את ההשערה שכל אחד נקבר בנפרד, אך לאחר המלחמה, בחורף 48'-49', אנשי החברה קדישא הצבאית ולוחמי הפלמ"ח שבאו למקום, מצאו את השלטים שלא במקומם. "אולי הגשם סחף אותם. אולי הרוח העיפה אותם", אומר אלרואי. "על כל כל פנים, הם התקשו כנראה לשייך שלט לקבר, והחליטו להפוך את החלקה כולה לקבר אחים". אלרואי חש שהוא קרוב לפתרון, הוא הניח שהיה שלט שמיני, שנעלם, או שנשכח - השלט של מרדכי פרנקו - וכי בחלקת "קבר האחים", יש שמונה גופות, ולא שבע.

יחידת אית"ן הזמינה במהלך השנה האחרונה, שתי בדיקות בלתי תלויות של גלאי חודר קרקע, מכשיר שבו עושים שימוש בדרך כלל ארכיאולוגים. הגלאי בודק את דחיסות וצפיפות הקרקע ומסוגל לקבוע אם אכן קיימים בורות קבורה בחלקה. זוג ארכיאולוגים מפעילי הגלאים המיוחדים שערכו את הבדיקה, התבקשו לענות על שתי שאלות: האם מדובר בבור קבורה אחד או בכמה בורות נפרדים, והאם קיים בור קבורה שמיני.

תשובותיהם קבעו חד משמעית שאין מדובר בקבר אחים. כלומר, אין מדובר בבור אחד שבו טמנו את החללים, אלא בקברים נפרדים. בבדיקה התגלה בוק קבורה שמיני.

בקרב שבו נפל פרנקו לא היו הרוגים נוספים, ולא היו נעדרים אחרים מאותם הימים, כך שהאפשרות היחידה שנותרה היתה שפרנקו הוא זה שטמון בחלקה הצבאית, שסודרה בטעות כקבר אחים. התעלומה פוענחה ולאחר שהרב הצבאי, הרב אבי רונסקי וראש אמ"ש (אגף משאבי אנוש), אלוף אלעזר שטרן, אישרו את הממצא של אלרואי, ולפני כמה חודשים קיבלה המשפחה את ההודעה.

מספר אישי 173169

יצחק פרנקו, שריכז יחד עם בת דודתו פנינה ליבר את המגעים מול צה"ל למציאת קברו של הדוד מרדכי, אינו מוצא מלים כדי להודות לאלרואי וליחידת אית"ן על עבודתם. הוא מציין את רגישותו הרבה של אלרואי, בקשר עם בני המשפחה. לעומת זאת, אין בפי פרנקו מלים טובות על התנהלות הצבא ומשרד הביטחון לאורך השנים: "מה שמפליא בסיפור הזה הוא, שמישהו הרי קבר אותו בצורה מסודרת. כל הפריטים שהיו לו בכיסים הוצאו, וזוהו על ידי המשפחה. חפצים אחדים שלו הגיעו לקבוצת כנרת, שאליה הגיע לאחר עלייתו ארצה. הצבא הודה בפנינו, באופן לא רשמי, שלא ידעו שקיימים עוד שארים, מלבד ההורים. זה לא הגיוני. שני אחים שלו הרי מחזיקים עד היום בשני ספרי זיכרון שניתנו להם.

"אנחנו אלה שהגענו ראשונים לאית"ן, ולא הם אלינו. זה קרה במקרה. ביקרנו במוזיאון הפלמ"ח ושאלנו האם ממשיכים לחקור כדי לנסות ולגלות את הקבר של מרדכי. התשובה שקיבלנו הממה אותנו. מסתבר שלפני גור (אלרואי), היו עוד ארבעה צוותים שנכשלו במשימה. גור היה החוקר החמישי. איש לא יידע את המשפחה על החקירות הללו. אנחנו התקשרנו לגור, והסתבר שהוא עמד להתקשר אלינו, כדי לראיין גם את בני המשפחה".

"דוד מרדכי", מספר יצחק, אחיינו, "נולד לפני 77 שנה ועלה ארצה ב-1944. הוא דיבר עברית והתקבל לקבוצת ?יציבים' בכנרת. טיפוס מאוד ביישן, כך העידו חבריו. לפני שנהרג בפריצה לעיר העתיקה, עוד הספיק להשתתף בקרבות לשחרור הגליל המזרחי, ליווה שיירות בגליל, השתתף ב'ליל הגשרים', בקרבות בקסטל, ובקרב קטמון המפורסם. הוא גם קיבל אות הצטיינות על חלקו בקרב לכיבוש קטמון".

בשנת 1989, תיחקר יצחק פרנקו כמה מחבריו של מרדכי. אז למד לראשונה שדודו נהרג מרימון שהושלך על ידי חבריו. "ידענו שהסיפור על הרימון נכון, אבל לא ידענו שזה קרה בקרב על העיר העתיקה, עד שגור ריאיין את ראובן וייסמן, שלידו הוא נהרג. לפני חודשיים, כינסנו 45 איש מבני המשפחה. גור הגיע אלינו וסיפר לנו בקווים כלליים את מה שגילה. היינו המומים ונרגשים כאחד".

יוסף פרנקו בן ה-73, אחיו של מרדכי, זוכר הרבה דמעות במפגש הזה ובמפגשים הבאים עם אלרואי. "כילד, אני זוכר את עצמי, את אחי ואת אמי במעברה ברעננה, שם שהינו ארבעה חודשים. אבא אף פעם לא היה בבית. הוא כל הזמן חיפש את הקבר של מרדכי. בחיים שלי לא בכיתי כמו שאני בוכה בימים האלה. עכשיו סוף סוף יש לנו קבר לעלות אליו".

משרד הביטחון הטיס ארצה את אחותו של מרדכי, שחיה בגרמניה, פבה-ברטה, והשבוע, ביום הזיכרון לחללי צה"ל, עלו אחיו של מרדכי שעדיין חיים (אברהם, יוסף וברטה) האחיינים, והמשפחה המורחבת אל קברו של דוד מרדכי בבית העלמין בקרית ענבים. במקום נקבעה לוחית זיכרון ועליה נרשמו פרטיו האישיים של מרדכי. גיא קוטב, איש "קול ישראל", דיווח לראשונה על גילוי הקבר. ביום ראשון הקרוב, י"א אייר, היום שבו נקבר פרנקו, ייערך בבית העלמין טקס גילוי המצבה. אחרי 59 שנה, הובא טוראי מרדכי פרנקו, מספר אישי 173169, לקבר ישראל.

מת וחי במרכז הארץ

בדרך לפענוח תעלומת מקום קברו של מרדכי פרנקו, גילה ד"ר אלרואי חלל נוסף שמקום קבורתו לא נודע. אלא שהפעם, אלרואי גילה שהחלל, שיש לו קבר בהר הרצל, כלל לא נהרג, אלא חי עד היום באחד היישובים במרכז הארץ. ראש מדור תש"ח באית"ן, נרי אריאלי, הציע לאלרואי לחקור את גורלו של האיש, משום שסבר שהדבר ישפוך אור גם על פרשת פרנקו.

קודם שנהרג לכאורה, התגורר "החלל" באחת ממושבות העלייה הראשונה. בדרך מקרה ביקשה אחת מהסטודנטיות של אלרואי לכתוב עבודה סמינריונית על מקום מגוריה, שבו התגורר גם "החלל". "שאלתי אותה אם היא מכירה את שמו", מספר אלרואי, "והיא סיפרה לי שמדי יום עצמאות הוא מספר לצעירים על מורשת הקרב שלו".

אלרואי קיבל ממנה את מספר הטלפון של האיש ושוחח עמו. "התברר שהוא השתתף בקרב על גבעת הראדר, ספג חבטה בראשו ושמו הוצמד בטעות לאחת הגופות", מספר אלרואי. "כשהתעורר, הלום קרב, הופעל כקברן בקרית ענבים. הם לא עשו את זה אז בצורה מסודרת, והעדות שלו על אופן הקבורה שם, לימדה אותנו רבות, אך לא קידמה אותנו בפענוח פרשת פרנקו. האיש, כיום כבן 85, מעדיף להישאר בעילום שם, מכיוון שאינו בקו הבריאות".



המצבה החדשה על קברו של מרדכי פרנקו בקרית ענבים


מלמעלה: פרנקו; שעון היד שנמסר אחרי מותו לאחיו, יצחק; אות שהעניק הפלמ"ח לפרנקו; מכתב שקיבל האח ממשרד הביטחון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו