טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השותף

מכל האנשים בעולם בחר ישראל חסון, סגן ראש השב"כ לשעבר, לעשות עסקים עם עובדיה קוקו, טייקון דלק שהתעשר מעסקות מפוקפקות עם הרשות הפלשתינית ויצא בזול מהונאת הבלו הגדולה, לאחר שעד המדינה נעלם * מכל השב"כניקים בעולם דווקא חסון טוען בתוקף שלא שמע מעולם את האגדות על דירות המסתור של קוקו, על הסתבכויותיו הפליליות ועל קשריו בצמרת הפלשתינית * מצד שני, אם מישהו יבוא ויציע לכם אשראי ענק וגב כלכלי שיעמיד אתכם על הרגליים, אולי גם אתם לא תתעניינו יותר מדי בעברו

תגובות

בשלב מסוים בשיחה ישראל חסון קצת איבד את סבלנותו. זה היה כשנשאל סגן ראש השב"כ לשעבר על עומק היכרותו עם עובדיה קוקו, דמות מיתולוגית ברשות הפלשתינית, נהג מיכלית מחולון שהפך לאימפריית דלק של מיליונים בזכות קשריו עם ראשי הביטחון ברשות, וכונה בעבר "המתדלק האישי של ג'יבריל רג'וב". חסון, היום שותפו לעסקי הדלק של קוקו, נשבע שנתקל בו באקראי פעם אחת במהלך שירותו בשב"כ, ופעם נוספת, שוב באקראי, שלושה שבועות לפני השחרור.

הוא נשבע שבכל שנותיו בשב"כ לא הכיר את כל האגדות שנקשרו בקוקו, את הסיפורים על דירות המסתור עם המיטות הזוגיות בהן אירח את בכירי הרשות וגם אנשי שב"כ, על המרצדס השחורה הארוכה בה הסיע את האח"מים הפלשתינים מהמחסום לשטח ישראל ועל ימי הכיף שעשה בקניון של ראשון לציון לילדים של רג'וב, ידידם המשותף של חסון ושלו. חסון גם טען שבזמנו לא שמע על המעורבות של שותפו הטרי בקזינו ביריחו, על המשפט שהתנהל נגדו באשמת הפצת חשבוניות פיקטיוויות בסך מיליוני שקלים (משפט שנסגר בסופו של דבר בעסקת כופר), ועל עננת הפחד המלווה את קוקו עד היום.

במינהל האזרחי מכירים אותו. אקס שב"כניקים יודעים מי זה. כתבות הופיעו עליו כבר ב-98', ואתה לא שמעת את השם שלו במהלך השירות?

"תגיד לי, אתה תשאל אותי בפעם העשירית? אני ניהלתי את המטה המבצעי של השירות, הייתי אחראי על הפעילות המבצעית, הייתי שותף במשא ומתן מול הפלשתינים. באמת עניין את הסבתא שלי מי מוכר להם דלק. ובטח ג'יבריל רג'וב ודחלאן יספרו לי למי הם קשורים בעסקים. למה, אני ידעתי להגיד לך מה מפת העסקים של יוסי גינוסר? מאיפה אני יודע? במה התחום הזה נוגע לי בכלל? מה זה רלוונטי לי"?

עסקי הדלק של אחד, עובדיה קוקו, או עבדאללה בפי חבריו הפלשתינים, אולי לא עניינו את הסבתא של חסון בזמן שירותו בשב"כ, אבל היום הם מעניינים אותו מאוד. בזכות המיליונים שקוקו הרוויח אז, חסון הוא היום איש עסקים אמיד. קוקו הוא זה שהעמיד לחסון את האשראי הראשוני, כשהשתחרר כגימלאי של השירות ויצא לדבריו לשוק האזרחי בלי הרבה כסף ביד, אחרי שהפסיד בהתמודדות לראשות השירות מול אבי דיכטר. או בלשונו של חסון עצמו, קוקו נתן לו "את הדחיפה הראשונית להניע". עד היום קוקו הוא הגב הכלכלי של חסון בעסקי הדלק.

עסקי הדלק המשותפים של סגן ראש השב"כ לשעבר ושל הנאשם בהפצת חשבוניות פיקטיוויות לשעבר צריכים לעניין את כלל הציבור בישראל, כי חסון עומד להיכנס כעת לפוליטיקה, כמספר 2 של ח"כ אביגדור ליברמן ב"ישראל ביתנו". ליברמן, שהיה שר תשתיות, רוצה להיות עכשיו השר לביטחון פנים. מי יודע, אולי חסון יקבל את תיק התשתיות, נושא שבשנים האחרונות הוא עושה בו סטאז' מזורז.

תרמית הבלו הגדולה

עובדיה קוקו, בן 55, עלה לארץ מעיראק. דרכו מחולון לסביון עברה במקומות קשים ביותר בשטחים, בשיא האינתיפאדה הראשונה. את דרכו בעולם הדלק החל כנהג שכיר של מיכלית. "המגבים שלה לא עבדו והיה צריך להוציא יד מהחלון כדי להפעיל אותם", סיפר מכר שלו. בכסף שחסך רכש מיכלית משלו והחל בקריירה כעצמאי. קוקו קנה את אמונם של הפלשתינים, כשהמשיך לספק דלק לשטחים גם כשהמצב הביטחוני הידרדר. למרות החברות האמיצה שנרקמה בינו לבין כמה מבכירי הרשות, הוא נחשב לבעל דעות פוליטיות ימניות, לא רחוקות מאלו של "ישראל ביתנו", מפלגתו החדשה של שותפו חסון.

בכתבה של שלמה אברמוביץ' ומרדכי אלון, שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" בשנת 98', סופר כי אחד האנשים שסייעו לקוקו לחדור לשוק הפלשתיני היה אבו ג'ובה, בעל תחנת דלק בעזה, שנרצח בטענה שהיה משת"פ של ישראל ושהיה חייב לקוקו סכום כסף גדול. בנו של אבו גו'בה ביקש מקוקו ארכה להתארגנות וקוקו הסכים והמשיך לספק לו דלק. לאחר זמן הפך הבן ליו"ר ועד תחנות הדלק בעזה, שלא שכח את חובו הכספי והאישי לקוקו.

עם השנים סלל קוקו את דרכו לבכירי הרשות. כיום הוא מקורב מאוד לרג'וב, מוחמד דחלאן (לשעבר השר לעניינים אזרחים ברשות וראש מנגנון הביטחון המסכל בעזה) ונחשב למקורב גם למוחמד ראשיד, שהיה יועצו הכלכלי של יאסר ערפאת, וניהל את חשבונות הבנק של הראיס. עד כמה מקורב? קוקו הוטס כאורח לחתונתו של מוחמד ראשיד בקהיר. על פי אחד הסיפורים, אף הוזמן לשיחות הכלכליות בקמפ דיוויד - כנציגם של הפלשתינים. אחד משני שותפיו הוותיקים של קוקו לעסקי הדלק, אבי מתן, אף היה מורשה חתימה בחשבונו המפורסם של ערפאת בסניף בנק לאומי ברחוב החשמונאים בתל אביב.

מתן, שעבד בחברת "דור" בעבר הרחוק, נחשב ל"מוח" שמאחורי עובדיה והוא האיש שאחראי על הניירת. שותפו הקבוע השני, שלום ששון, עבד אתו על המיכלית הראשונה, ולדברי מכר משותף "קוקו לא שכח אותו גם כשהוא גדל". ששון, לדברי אותו מכר, מוגדר כ"מנהל העבודה". הוא גם זה שמחזיק היום ישירות ב-60% מהשותפות עם ישראל חסון בחברת "חסון אנרגיה בע"מ" שנרשמה ברשם החברות בינואר 2002.

איך הפך קוקו עובדיה מבעל מיכלית לגדול השחקנים במשק הדלק הפלשתיני? הפריצה הגדולה שלו נעשתה בהשגת הזיכיון הבלעדי לאספקת הדלק לשטחי הרשות עבור חברת "דור אנרגיה". ישראל חסון מתאר זאת כמהלך עסקי מתבקש, נונשאלאנטי: "קוקו עובדיה מאוד מקורב לרג'וב. כשהרשות נכנסה לפה, הוא עלה על רעיון עסקי של לעשות אתם עסקת דלק, והרשות אמרה לו, אוקי, אנחנו מסכימים... אחרי שהוא קיבל את ההסכמה שלהם הוא הרים טלפון לשמואל דנקנר (בעלי דור אנרגיה בזמן ההסכם), אמר לו, יש לי פה עסקה כזו, מה דעתך? למחרת דור חתמה על עסקת הדלק".

בענף הדלק מספרים שקוקו חתם על ההסכם עם דור על מפית נייר, וחברות דלק אחרות ניסו לגרום לו לחזור מהעסקה עם דור ולחתום אתם. הוא לא הסכים, "אצלו מלה זו מלה", אמר אחד ממכריו. מאז חתימת ההסכם עם דור מעבירה החברה לידיו מידי שנה עשרות מיליוני שקלים, אחוז מהרווח על מכירות הדלק בשטחים.

השגת הזיכיון עבור דור לא היתה רק פרי של חברות. הרבה כסף זרם פה על פי החשד לבכירי הרשות. במהלך חקירתם של בכירי דור אנרגיה בסוף שנת 98' עלה נושא מתן השוחד לבכירים ברשות. לפי החשדות, התשלומים לבכירים היו חלק מעסקת הדלק של דור אנרגיה עם הרשות הפלשתינית, קרוב לוודאי תנאי לקיום העסקה. חברת "שפר את אלי לוי", שבבעלות קוקו, היתה, לפי החשד, מי שהעבירה את הכספים מדור אנרגיה לבכירים הפלשתינים. חוקרי המכס תפסו במשרדי דור אנרגיה בירושלים מסמכים עם רישום מפורט וקפדני של כל תשלומי המזומן והקניות לבכירי הרשות הפלשתינית.

אותה חקירה הובילה להסתבכותו הידועה ביותר של קוקו, שנודעה כ"הונאת הבלו הגדולה". רקע: על פי ההסכמים הכלכליים בין הרשות לישראל, חויבה הרשות הפלשתינית למכור את הדלק שהועבר אליה במחירים המלאים הנהוגים בישראל. המחיר הזה כבר כלל את המס הגבוה על הדלק, המכונה בלו. את המס גבתה ישראל במרוכז עוד לפני שהעבירה את הדלק הלאה, לרשות הפלשתינית. החזרי הבלו הועברו מאוחר יותר לרשות דרך החשבון שלה בבנק לאומי בסניף החשמונאים בתל אביב. החברה של קוקו היא שניהלה את החשבון והיתה אחראית על גביית החזרי המס מישראל.

בסוף שנת 98' פשטו חוקרי המכס על משרדיו של קוקו בראשון לציון ובאשדוד. על פי החשד הראשוני, קוקו ושותפיו היו אחראים לתרגיל עוקץ בתחום הדלק ולסחר בחשבוניות פיקטיוויות בהיקפים של 250 מיליון שקל. זאת היתה החקירה הגדולה ביותר שניהל אגף המכס והמע"מ עד אז. החשד היה שקוקו רכש יותר דלק משהעביר בפועל לרשות. לאחר שקיבל מישראל החזרי מס גם על דלק שלא הועבר, הוא מכר את עודפי הדלק בישראל כ"דלק שחור". החשד היה שברשות שיתפו פעולה עם התרמית וחתמו על מסמכים שהצהירו כי הם קיבלו את הדלק. במינהל האזרחי סוף סוף הבינו איך יכול להיות שצריכת הדלק הפלשתינית נשארת גבוהה גם בתקופות עוצר וסגר, כשאף מכונית לא נוסעת.

עד המדינה נעלם

באוגוסט 99' הגיעה המדינה לפשרה עם דור אנרגיה ובמסגרתה שילמה החברה שני מיליון שקל לרשויות המע"מ בתמורה לסיום ההליכים נגד אנשיה החשודים בפרשה. כנגד שאר המעורבים בפרשה הוגשו שני כתבי אישום שונים: באוקטובר 99' הואשמו בבית משפט השלום בתל אביב קוקו ושותפיו מתן וששון וכן האחים משה, ז'ק ומרדכי כהן. בבית המשפט המחוזי בעיר הואשמו האחים כהן ואדם נוסף, יעקב פוליצר.

שני המשפטים הסתיימו בשנת 2004, בצורה שונה מאוד. בבית המשפט המחוזי הורשעו האחים ז'ק ומרדכי כהן וכן פוליצר באי העברת מסי בלו בהיקף של 127 מיליון שקל בגין משיכת מוצרי דלק מבתי הזיקוק. בנוסף, הורשעו האחים והחברות שבבעלותם בשימוש בחשבוניות פיקטיוויות בהיקף של למעלה מ-100 מיליון שקל. באוקטובר 2004 נידון ז'ק כהן 12 שנות מאסר בפועל וחמישה מיליון שקל קנס. מרדכי כהן נידון לחמש שנות מאסר בפועל ו-1.5 מיליון שקל קנס, ואילו פוליצר נידון לארבע שנות מאסר ו-750 אלף שקל קנס.

במשפטו של קוקו, לעומת זאת, הוחלט לעכב את ההליכים המשפטים נגדו ונגד שותפיו. העיכוב היה תוצאה של החלטת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שהסכים לסגור את התיק בתמורה לתשלום של 12.5 מיליון שקל לרשויות המס, מתוכם 2.8 מיליון שקל כופר.

ההיחלצות של קוקו מפרשיית החשבוניות הפיקטיוויות בלי הרשעה תרמה לשם המיתולוגי כמעט שיצר לעצמו, של בעל קשרים שמצליח "לצאת נקי" מתסבוכות אליהן נקלע. עורך דינו במשפט, שמואל קליין, אמר בשיחה עמו שהחלטת מזוז התקבלה משום שראיות התביעה לא היו מספיקות.

עו"ד לאה מרגלית מפרקליטות המדינה טענה בבית המשפט המחוזי, שביסוד ההחלטה לסגור את התיק נגד קוקו אכן עמדו שיקולים ראייתיים בלבד. לטענתה, לאחר שמיעת 30 עדי תביעה בעניינו "התכרסמו הראיות הללו", משום שהעדים החלו "לתקן" את עדויותיהם. מסתבר שלמדינה היה עד מדינה, יובל בר צור, שהיה אחד מהעצורים הראשונים בפרשה. בר צור נעלם והפרקליטות לא הצליחה למצוא אותו. עם זאת, לטענת מרגלית, בר צור לא היה יכול לספק מידע על חלקה של "שפר את לוי" בפרשת החשבוניות הפיקטיוויות.

ומה עם השותפים הפלשתינים? "מהצד שלנו אף פעם לא היתה חקירה בעניין הזה", אומר עזאם שאווה, שפרש לפני שבועות ספורים מתפקידו כשר האנרגיה הפלשתיני. "אנשים יודעים טוב מאוד שהם (קוקו ורג'וב) חברים טובים ולרוב חברויות עוזרות לחבר אנשים, בייחוד באזור הזה של העולם".

ז'יטונים וכרטיסי אשראי

ברשות הפלשתינית לא הסתכמו עסקיו של קוקו בשיווק דלקים. הוא היה שותף להפעלת הקזינו ביריחו, שבבעלותו של איש העסקים האוסטרי מרטין שלאף. קוקו היה האחראי על פריטת הכספים בקזינו וקיבל את העמלה על שימוש לקוחות הקזינו בכרטיסי אשראי. כך לדוגמה, מי שבאו לקזינו ללא מזומנים, או שהפסידו את כספם בהימורים, יכלו לקבל ז'יטונים בקופה תמורת גיהוץ כרטיס אשראי בניכוי עמלה גבוהה יחסית - 4%-5% - שהועברה לחברתו של קוקו. כמו כן הוא ניהל חברת הסעות לקזינו, ובגיבוי אנשיו של רג'וב דחק משם את רגליה של חברה מתחרה.

איש לא מכחיש שקוקו נהג לארח בישראל בכירים פלשתינים, בכללם רג'וב ודחלאן. קוקו היה לעתים מגיע בעצמו לאסוף את הבכירים ולהסיע אותם למרכז הארץ. "הוא היה מגיע עם מרצדס שחורה, מפה עד להודעה חדשה, כדי לאסוף אותם", סיפר קצין בכיר שהיה עד למחזה. הפלשתינים בילו בישראל והתארחו בדירות ובמשרדים שהעמיד לרשותם קוקו. גורם שעבד עם קוקו בעבר סיפר שאיש השב"כ לשעבר יוסי גינוסר התארח רבות אצל קוקו, ש"היה מפנק את כל מי שצריך לפנק". על פי עדויות, גם כיום מארח קוקו אישים בכירים מהרשות בביתו בסביון.

"באחד הביקורים שלי אצל קוקו", מספר השר לביטחון פנים גדעון עזרא, "קוקו לא היה. שאלתי 'איפה הוא?', אמרו 'הלך לטייל עם הילדים של רג'וב'". עזרא הכיר לדבריו את קוקו כשהיה מנכ"ל "איתוראן". "היה לו צי של מיכליות", מספר עזרא, "ורצינו שהוא יתקין איתוראנים במכוניות שלו. הוא סמך על הרשות שלא צריך, כמדומני, אז הוא לא התקין".

קשריו הטובים של קוקו עם בכירי הרשות הפכו אותו לכתובת עבור אנשי עסקים הפועלים בשטחים ונתקלים בקשיים. ניתן ללמוד רבות על דרך פעולתו של קוקו במקרים מסוג אלו מתביעה שהגיש בתחילת השנה נגד שותפו לשעבר לעסקים, דודי אברהם.

"התובעת ('ח.מ.ש.ק נכסים', חברה בבעלותו של קוקו) הנה... חברה אחות של חברת 'שפר את לוי' ולהן קשרים ענפים ומבוססים מזה שנים עם הכלכלה הפלשתינית בכלל ועם בכירי הרשות הפלשתינית בפרט... בזמנים הרלוונטים פנה דני בן ארי, שהיה בעל זיכיון ממדינת ישראל להפעלת מחצבה בתרקומיא, למנהלי התובעת וביקש מהם לעשות שימוש בקשריהם... היה צורך שהרשות תסדיר את העניינים עם בעלי הקרקעות הפלשתינים באזור וכן תסדיר את סידורי הביטחון המתאימים לצורך הפעלת המחצבה... בפועל, התובעת, באמצעות נציגיה... שילמה כספים רבים מאוד לחברת ניהול פלשתינית, המדובר בשני מיליון דולר, שהוצאו לצורך קבלת האישורים המתאימים מהרשות הפלשתינית. אלא שהרשות הפלשתינית לא נתנה את האישורים המתאימים להפעלת המחצבה, לא השיגה את הסכמתם של בעלי הקרקעות... לא הסדירה את סידורי הביטחון... ובסופו של דבר המיזם... לא הבשיל לכדי שותפות עסקית".

אברהם, שהשקיע מאות אלפי דולרים במיזם, טען שנעשה לו תרגיל עוקץ - שהפלשתינים התחלקו בכסף עם קוקו - ותבע את קוקו בדרישה שיחזיר לו את כספו. קוקו, בתגובה, תבע את אברהם בטענה שהוא עדיין חייב לו כספים והציטוטים המופיעים לעיל הם מתביעתו. בן ארי לא השיב לפניית "הארץ". כל הניסיונות לדבר עם עובדיה קוקו או עם שותפיו מתן וששון נהדפו בנחישות. גם ביקור במשרד, המעוטר בתמונות של ערפאת ואישים פלשתינים וישראלים אחרים לא עזר. "הנה הדלת, יא חביבי", אמר לי מתן כשניסיתי לפנות אליו.

כמה שווה היום עובדיה קוקו? חבריו הטובים מתארים אותו כטייקון של ממש. "קוקו מבחינת אנרגיה הוא אימפריה פה", אומר אחד מהם. "אני לא יודע להגיד לך אם הוא יותר מדלק או מ"סונול" או לא. קוקו מבחינת הכסף שלו יכול היה לבנות עוד ארבעה מגדלי עזריאלי שיהיה כתוב עליהם קוקו. הוא לא עושה את זה. הוא לא כזה, אתה מבין? קוקו עושים אותו גנגסטר כי הוא איש פשוט כזה, אתה מבין? הוא איש עסקים מאוד ממולח אבל הוא נחבא אל הכלים. כשאתה פוגש אותו הוא כאילו מהעם. קוקו תורם המון המון כסף להמון המון גופים, כולל כל מיני בתי חולים ומתקשרים אליו זה הילד הזה צריך והוא נותן, והתנאי זה שלא ידעו שזה הוא. כי כזה הוא".

ולמה השם של קוקו מעורר כל כך הרבה פחד? כל מי שפנינו אליו בענף הדלק סירב לדבר עליו וברח מאתנו כמו מאש.

"בדלק יש המון נוכלים. מספיק שיש לך נקודת תידלוק סולר, ואתה ציק צק מטפס לחוב של מיליון שקל. נורא מהר. אז מדרך הטבע יש המון נוכלים בתחום. ואם יש לך שם כמו שיש היום לקוקו, אז אף אחד לא רוצה לעקוץ אותו".

אז משתלם לו השם המרתיע?

"כן. לא רע לו עם זה, אתה מבין".

ואיך נוצר החיבור עם ישראל חסון?

"זה אתה צריך לשאול את ישראל".

קשר אישי טוב

ברחוב ראשי בקרית טבעון, יושב סגן ראש השב"כ לשעבר והפוליטיקאי המתחיל ישראל חסון ולא מבין מה פתאום באים אליו בשאלות על עובדיה קוקו. לפי גירסתו, עד שהשתחרר מהשירות כמעט שלא ידע מי זה האיש הזה שיוצא ובא מלשכותיהם של רג'וב, דחלאן וראשיד - אותן לשכות ממש שהוא עצמו, בתוקף תפקידו בשב"כ הירבה לפקוד.

חסון, בן 50, פרש מהשירות בשנת 2001 לאחר שהפסיד בהתמודדות על ראשות הארגון לאבי דיכטר. הוא היה כמה פעמים נציג השב"כ במשא ומתן המדיני עם הפלשתינים, ניהל עמם מגעים במסגרת שירותו והפך לחבר קרוב של רבים מבכירי הרשות. בעבר נחשב לבעל דעות מתונות, אך לפני מספר חודשים הצטרף למפלגת "ישראל ביתנו". בינתיים, עד שיכנס לכנסת, הוא משווק דלקים ונראה שהעסקים לא רעים: מחזור העסקים של "חסון אנרגיה" הוא, על פי הערכה, מיליוני שקלים בשנה.

ההצטרפות של חסון לליברמן הפתיעה רבים מחבריו, משום שתמיד הצטייר כמתון. לדברי אבי פלד, דובר "ישראל ביתנו", חסון שמע את ליברמן ברדיו, מבלי לזהות תחילה מי הדובר, התוודע לתוכניתו המדינית ואז פנה אליו. פלד סירב לאפשר לשוחח עם ליברמן בנושא. לח"כ אליעזר כהן (צ'יטה) יש גירסה אחרת. לדבריו, "כשהתחלנו לדבר על חילופי השטחים אז נדרש מומחה לענייני ערבים ואיווט חיפש מישהו מהמוסד או מהשב"כ, ואמרו לו שישראל חסון די קרוב לדברים האלה. והוא הכיר אותו, והם נפגשו והתיידדו. הם מכירים שנתיים".

בכל מקרה, נראה שלא מחכה לחסון קבלת פנים חמה במפלגה. "הוא לא כוח אלקטוראלי", רוטן ח"כ כהן. "אני לא יודע אם הוא יביא 1,000 בוחרים למפלגה. הוא לא כלום. הוא סתם סגן ראש שב"כ שאביגדור ליברמן הסכים לצרף אלינו". כהן אגב מספר שגם קוקו מוכר כתומך של המפלגה ולפני מספר חודשים אף השתתף בכנס שערכה. "אני יודע מי זה", מתעקש כהן למרות הכחשות יתר המעורבים. "אני לא מכיר אותו אישית. אני יודע שהוא תומך במפלגה ומקורב למפלגה". תגובת "ישראל ביתנו": "מר עובדיה לא תרם מעולם לישראל ביתנו. הוא אינו חבר מפלגה ואינו נמנה על חוג מכריו או ידידיו של מר ליברמן".

למרות החיבור לליברמן והתמיכה ב"חילופי שטחים", גם היום נמצא חסון בקשר הדוק ורצוף עם בכירי הרשות הפלשתינית. משיחה עמו אף ניתן היה להבין שהוא משמש לעתים כשליח מטעם גורם ממלכתי כלשהו, יתכן שדווקא מול המצרים. חסון סירב להרחיב בנושא: "אני בקשר עם ג'יבריל, בקשר עם דחלאן, בקשר מאוד מאוד טוב עם המצרים".

אתה לא משמש שליח רשמי של ישראל מאז 2001, נכון?

"מבחינתך אני לא משמש".

האזכור האחרון שלך כנציג השב"כ הוא בשיחות טאבה.

"כן, בסדר, גם אחרי זה היו, אבל לא משנה - טאבה, מבחינתך זה טאבה".

בלשכותיהם של רג'וב וזיאד הבריח, מפקד הביטחון המסכל בגדה, אישרו שקיים קשר טוב עם חסון, ועד היום כשהם מדברים עמו ההרגשה היא שהם מדברים עם "נציג של השב"כ".

מי עשה את השידוך

חסון אנרגיה משווקת דלקים בתוך תחומי ישראל ובראיון מציין חסון שהוא אינו עושה עסקים עם הרשות הפלשתינית. למרות זאת השותפות של חסון עם קוקו עוררה חוסר נחת בקרב רבים מחבריו מהשב"כ וממערכת הביטחון, שדווקא מעריכים את חסון. "אנחנו לא ילדים קטנים, יש פה משהו", הסביר אחד מהם. "זה שמן ומים. זה לא מתחבר".

אחת התעלומות סביב החיבור בין חסון לבין קוקו היא כיצד ומתי נוצר השידוך הזה. חסון עצמו טוען שפגש את קוקו פעמיים, באקראי, בזמן שהיה בשב"כ, ושלפני כן לא הכיר אותו ואת עיסוקיו. חסון: "אני ראיתי את קוקו כשהלכתי לפגוש את מוחמד ראשיד ואהוד אולמרט בקינג דיוויד. הוא חיכה שמה בלובי, אמר לי 'שלום, אני קוקו'. שאלתי אחרי זה 'מי זה קוקו?' את מוחמד ראשיד, אמר לי 'זה האיש של הדלק'. אמרתי 'שמחת זקנתי', כי זה באמת מעניין את הסבתא שלי מי מספק להם דלק. כמו שאני עד היום לא יודע מי מספק להם ברזל ומי מוכר להם סיגריות. באמת שאני לא יודע. לא מעניין אותי". על הפעם השנייה בה נפגש עם קוקו סיפר חסון, "כשנפגשתי אתו אחרי זה, זה היה ממש חודש, שלושה שבועות, לפני שפרשתי. הלכתי לפגוש איזה איש עסקים אחר במסגרת הרצון שלי לבחור כיוון של מה אני רוצה לעשות, והוא היה שם ואמר לי 'תשמע, בוא תפתח חברה לאספקת דלקים'. אמרתי לו, 'תן לי שבוע לראות את העניין'. נפגשתי עם כל האריות של השוק, עם הבעלים של חברה כזו ועם מנכ"ל של חברה כזו. הציעו לי לעשות אתם את העסקים כעובד במסגרת החברה שלהם ולא לעשות את זה באופן עצמאי. אמרתי שאם הם מוכנים שאני אעשה את זה עצמאי, אני פתוח לכל הצעה. אמרו, 'לא, רק במתכונת כזו או אחרת'. זהו. אז לקחתי את ההצעה שלו".

לדברי גורמים המכירים את המעורבים, סיפור הפגישה המקרית "לא מסתדר עם השכל הישר". לאיש מיוצאי מערכת הביטחון אתם דיברנו לא היה ספק שחסון, כמוהם, אמור היה להכיר את הסיפורים הבעייתיים על עסקיו של קוקו עם הפלשתינים מימיו בשב"כ - סיפורים שכאמור החלו להתפרסם בתקשורת כבר בסוף שנות ה-90. בכתבות קודמות על קוקו נכתב שדירות שהחזיק שימשו כמקום מפגש בין בכירי הרשות לאנשי שב"כ. בכירים לשעבר בשב"כ אומרים כי יתכן מאוד שלאגדות על הקשרים בין קוקו לבין השירות אין רגליים, ושכל מטרתן מלכתחילה לשפר את דימויו בעיני עמיתיו הישראלים ובעיני רשויות החוק.

חסון עצמו טוען שלא ידע דבר על כך: "אני באמת לא יודע על מה אתה מדבר אתי. אני גם חושב שחמור מאוד אם מישהו מהשירות מדבר על איפה התקיימו מפגשים. זה פשוט טירוף, זה לחשוף בן אדם לסכנה. בחיים שלי בשירות לא פגשתי את קוקו עובדיה, לא דיברתי עם קוקו עובדיה, לא הסתייעתי בקוקו עובדיה. לא היה קשר ביני לבין פלשתינים, לקוקו עובדיה במסגרת עבודתי בשירות, מלבד המפגש האקראי הזה. נקודה, סוף".

ראש השב"כ בתקופתו של חסון, כרמי גילון, מחזק את גירסת חסון: "בתקופתי לא היה קשר עם קוקו. השב"כ לא היה מעורב בנושאים הכלכליים בכלל. לא בדלק, לא בבטון. לדעתי את שמו שמעתי רק כשעזבתי את השירות". גילון הוסיף שהפרופיל של קוקו אינו מתאים לפרופיל של סייען לשירות. עמי איילון, מחליפו של גילון, לא הסכים לענות על השאלה אם השב"כ בתקופתו הסתייע בקוקו: "פרט לזה שלי אישית לא היו אתו שום מגעים אני לא מעוניין להתייחס לעניין הזה. הדבר האחרון שאני מתכוון זה לתת לך אינפורמציות על תקופתי כראש השירות". מהשב"כ נמסר כי "לא אותר מידע הנוגע לפעילות שב"כ שהתקיימה במשרדיו של קוקו עובדיה".

הגירסה הרווחת, הן בקרב הפלשתינים והן בקרב אנשי שב"כ, היא שהשדכן בין חסון לקוקו הוא היועץ לביטחון לאומי ברשות, ג'יבריל רג'וב, חברם המשותף. אם הגירסה הזאת נכונה, מפלגת "ישראל ביתנו" צריכה להיות אסירת תודה לבכיר הפלשתיני על שהפך את המועמד שלהם לאיש מבוסס. חסון סירב בכעס לענות לשאלה אם רג'וב שידך בינו לבין קוקו, ודרש לא להעביר לו יותר שאלות. גם רג'וב סירב לענות על שאלות "הארץ". עם זאת, אחד מעוזריו, שעונה בטלפון הסלולרי של רג'וב ומסנן את השיחות, אישר ש"ג'יבריל וחסון הם כמו אחים".

קופסת הסיגריות הראשונה

יהיה הרקע להיכרות אשר יהיה, חסון אינו מכחיש שאת הצלחתו בעסקי הדלק הוא חייב בראש וראשונה לקוקו. "בשביל להקים ביזנס אתה צריך את הדחיפה הראשונית", מסביר חסון. "זה בכל עסק ככה. אם אתה לא יודע להביא הון עצמי, אתה צריך להביא הון מאיפשהו, אין ברירה. בשביל להניע אתה צריך להביא אתך כסף. מאיפה אתה לוקח את קופסת הסיגריות הראשונה בשביל למכור אותה ולהתחיל לפתוח קיוסק"?

אבל למרות שחסון אסיר תודה לקוקו, ומאשר שעד היום למעשה הוא תלוי בגב הכלכלי שלו, חשוב לו להדגיש את עצמאותו מעסקיו האחרים של קוקו. ראשית, הוא מזכיר, בחברה שלו לא שותף קוקו עצמו אלא רק שלום ששון, שותפו של קוקו בחברות אחרות. שנית, "יש פה הפרדה שהיא חדה וחלקה. אני לא מכניס את הרגליים שלי לנעל של אף אחד אחר. אני יודע מה המידה שלי, אני יודע מה הריח שלהן, אני יודע מה היתרונות והחסרונות שלהן. אני הולך רק בנעליים שלי. אתה רוצה להצטרף לנעליים שלי, אתה מוזמן. קוקו נכנס אלי. אני קובע פה את ההתנהלות. אני, אני. החברה פה מתנהלת על פי הדפוס שלי. לא על פי הדפוס של מישהו".

בינתיים הנעליים של חסון הולכות ומתרחבות, יהיה אשר יהיה הריח. כיום הוא פועל רבות בתחום שיווק דלק לתחנות הפנימיות בקיבוצים ובמושבים באמצעות חברת "חסון-דלקל בע"מ", שנפתחה בינואר 2004. חברה נוספת, "רנון אנרגיה בע"מ", הוא פתח ביחד עם איש חיל האוויר לשעבר, רן רבינר. על פי רשם החברות, הכתובת של חסון אנרגיה ושל רנון אנרגיה, היא ברחוב שפירא 15 בראשון לציון, שם נמצאים משרדיו של קוקו. רבינר לא השיב לפניית "הארץ".

מה תעשה עם החברה כשתכנס לפוליטיקה?

חסון: "לא יודע. או שאני אצמצם אותה ואעביר אותה למישהו או שאני אמכור אותה או שאני אסגור אותה. אתה צריך לראות קודם כל שאתה נבחר ואחרי זה להחליט אם אתה גודע את מקום הפרנסה הזה. בכל מקרה, היא לא תהיה שלי".



ישראל חסון. למה, אני ידעתי להגיד לך מה מפת העסקים של יוסי גינוסר?


הקזינו ביריחו. קוקו סיפק אשראי, קוקו עשה הסעות, האנשים של רג'וב איבטחו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות