בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הליגה נגד השמצה הודתה: טבח הארמנים - ג'נוסייד

בעקבות ביקורת על סירובה לתמוך בהצעת חוק להכרה רשמית בטבח שביצעו הטורקים ב-1915 שינתה הליגה את עמדתה

תגובות

"הליגה נגד השמצה", הודיעה ביום שלישי כי היא רואה בטבח שביצעו הטורקים בארמנים ב-1915 רצח עם, לאחר ששינתה את עמדתה בנושא. הליגה סירבה קודם לכן לתמוך בהצעת חוק שביקשה לכפות על ממשל ארה"ב להכיר באופן רשמי בטבח הארמנים.

השינוי בעמדת הארגון קרה בעקבות ויכוח על תוכנית בחסותו בשם "אין מקום לשנאה", באזור בוסטון. בהגדרת המשימה של התוכנית נקבע שהיא "תבנה גשרים להבנה" בין קהילות, דתות, ולאומים. אך בשבועיים האחרונים עמדו התוכנית, ובעיקר הארגון הנותן לה חסות, תחת מתקפה בשל סירובה של הליגה לתמוך בהצעת חוק שתנסה לכפות על הממשל האמריקאי הכרה רשמית בטבח. הגשר קרס. סיפור מקומי של יוזמה מבורכת הפך לסקנדל גדול המהדהד ברחבי אמריקה. בעלי דעה, בלוגרים ואישים מוכרים תוקפים אישית את המנכ"ל אייב פוקסמן, ותובעים את התפטרותו. בניסיון להיחלץ עשה אתמול פוקסמן צעד משמעותי, עת הודיע לראשונה על היפוך בעמדתו: טבח הארמנים בטורקיה היה "ג'נוסייד". לא פחות.

זה סיפור שאפשר להתחיל בכמה נקודות בזמן. ב-1915, עת טבחו הטורקים במיעוט הארמני בארצם לנוכח שתיקת העולם. אפשר מאוחר יותר - עת סירב העולם, גם ישראל בתוכו, גם אמריקה, לאשר, גם אם בדיעבד, שזה היה רצח עם, הראשון של המאה הקודמת. המונח "ג'נוסייד" עוד לא הומצא אז. הטורקים מתכחשים לטבח הזה, ומתרים בידידים ויריבים לבל יכירו בו. בינתיים, זה מצליח להם לא רע. מי ירצה לקלקל יחסיו עם מעצמה חשובה בעטיה של פרשיה נושנה. ובכל זאת, גברה עם השנים הביקורת על הסילוף ההיסטורי המנומק בריאליזם מדיני קר.

בתחילת השנה הגיש חבר קונגרס יהודי-אמריקאי, הדמוקרט אדם שיף מקליפורניה, הצעת חוק שתנסה לכפות על הממשל הכרה רשמית בטבח הארמנים. ההנהגה הדמוקרטית בבית הנבחרים, ובראשה היו"ר, ננסי פלוסי, תומכת בה בהתלהבות ואיננה נכנעת בינתיים ללחץ הלובי הטורקי, המגובה, בין השאר, במנהיג הרוב הדמוקרטי לשעבר, ריצ'רד גפהרדט, העובד תמורת סכום נאה של 100 אלף דולר בשנה.

ואפשר להתחיל אותו גם לפני שבועיים, עת הוחלט בפרבר של בוסטון, ווטרטאון שמו, להתנתק מ"אין מקום לשנאה", תוכנית חשובה ומוצלחת גם לדברי הפעילים המקומיים. בווטרטאון קהילה ארמנית של כמה אלפים, שקצה בתירוצי ההתנערות מן הטבח. כשהבינו חבריה ש"הליגה נגד השמצה", ארגון הפועל למניעת אנטישמיות וגם נגד אפליה של "כל כיתה או גוף של אזרחים", איננו מתכוון לתמוך בחוק של שיף, העבירו החלטה על ביטול התוכנית.

הליגה היא קורבן כמעט אקראי של האכזבה, הכעס, של הקהילה האמריקאית-ארמנית. הארגונים היהודיים הגדולים, כמעט כולם, נמנעים מתמיכה בחוק - או מנקיטת עמדה מפורשת, ברורה, בשאלת הטבח. נימוקיהם: שימור יחסי טורקיה וישראל, טורקיה וארה"ב, והגנה על הקהילה היהודית בטורקיה מפני נקם. אלה היו גם נימוקיו של פוקסמן, עד שביטל אותם אתמול מפני חמת ההמון. טיעונו המקורי היה, שאין מדובר בעמדה מוסרית למול עמדה בלתי מוסרית - אלא במקרה שבו צריך לבחור בברירה הפחות גרועה מבין שתיים. ממילא, חשב פוקסמן, גם לעמדתו היבט מוסרי: בעבור הקהילה הארמנית, מדובר במחווה סמלית, לא פעולה שיש לה משמעות מעשית. אך לסיכון היחסים עם טורקיה יכולה להיות משמעות מרחיקת לכת - עד כדי סיכון חייהם של יהודים.

אבל לליגה לא עזרו ההסברים, או תירוצים, משתי סיבות: האחת, הוא ארגון המזוהה, יותר מאחרים, עם מורשת זיכרון השואה. על כן, נתפסת שתיקתו כצבועה יותר. השניה, הוא מפעיל תוכנית בווטרטאון, לב ליבה של הקהילה הארמנית. בינתיים, החלה פרשת ביטול התוכנית המקומית לטלטל גם את הארגון עצמו. אנדרו טרסי, המנהל האזורי של הליגה, יצא בגלוי נגד הנהגת הארגון בראיון לעיתון "בוסטון גלוב". אני "לחלוטין לא מסכים אתם", אמר - ופוטר. לא בגלל העמדה, אומרים בארגון הארצי, אלא בגלל הפרת הנוהל. אך השריפה כבר החלה משתוללת. שני חברים של הוועד המקומי של הארגון התפטרו.

ואז נחתה הודעת הליגה בתיבת הדואר: "הליגה נגד השמצה החליטה לבחון מחדש את עמדתה... ולקבל את עמדתו של הנרי מורגנטאו (מי שהיה השגריר האמריקאי בטורקיה באותה עת והתריע על מעשי הטורקים). תוצאות המעשים האלה בהחלט מצטברות לכדי ג'נוסייד". הנה, המלה המפורשת נאמרה.

בסוף השבוע שעבר פירסם ה"גלוב" מאמר בחתימתם של מחוקקת מווטרטאון, רייצ'ל קפריאליאן, ושל הפרופסור אלן דרשוביץ' מהרווארד. אפילו הוא - אחד ממגיניה הגדולים של ישראל באמריקה - סבור כי אין זה הזמן לחישובי אינטרסים: "להאמין שיש שני צדדים לג'נוסייד הארמני זו עמדה מעוררת חמה - כפי שהיה מרגיז אילו גרמניה היתה טוענת שדברי עדים, היסטוריונים, וקורבנות מייצגים בסך הכל את 'הצד היהודי' של השואה", כתבו.

מסתבר שהלחץ עושה את שלו. פוקסמן לא "הכחיש" מעולם שהיה טבח, רק סירב להשתמש במלה המפורשת. כשירד אתמול מהעץ השתמש בחבל חזק - זוכה פרס נובל אלי ויזל שעמו התייעץ. ממילא, הארגונים היהודיים כולם נמנעו מתמיכה בחוק, אך בניגוד לעבר, גם נמנעו מלהבטיח לטורקים כי יפעלו בנמרצות לטירפוד החוק של שיף הנתמך גם על ידי מחוקקים יהודים רבים אחרים, כסנטור צ'רלס שומר מניו יורק.

בפגישה שערך שר החוץ הטורקי עם יהודים אמריקאים לפני מספר חודשים הסבירו לו שהחוק כנראה יעבור. חבל להשקיע אנרגיה במטרה אבודה - שגם אינה מוסיפה כבוד לאיש. אמרו וצדקו: פרשת פוקסמן תוכיח.



פוקסמן. תוך שבועיים שינה את עמדתו, בניסיון להיחלץ מהמתקפה עליו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו