בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אברום. לא מה שחשבתם

המועמד לראשות הממשלה אברהם בורג עידכן בשנים האחרונות את עמדותיו. הוא מתנגד לגיוס בחורי הישיבות בכפייה, תומך בהפרדה מוגבלת בין דת למדינה (רק בהידברות) וקורא לבג"ץ למשוך ידו מסוגיות אלה. היכרות מחודשת

תגובות

בעמדותיו של המועמד לראשות הממשלה אברהם בורג חל מהפך בשנים האחרונות. רק לפני שש-שבע שנים הוא עוד היה בנישה שבין אופיר פינס לשינוי. הוא הוביל את המאבק לגיוס בחורי הישיבות והעביר במפלגת העבודה החלטה על הפרדת הדת מהמדינה. שני המאבקים האלה זיכו אותו במקום השני בפריימריס של מפלגת העבודה ב-92'.

עכשיו, גם על פי עדותו, דעותיו ממוקמות בין אלה של מימד לאלה של אלכס לובוצקי. הוא תומך נלהב בחוק טל, הוא בעד הפרדת הדת מהמדינה רק בהידברות, ומאז רצח רבין גם ההתבטאויות שלו מתונות הרבה יותר. "המדינה בשלבי פירוק", הוא מזהיר ומבקש לאפשר לו לגשר בין שבטי ישראל הנצים ולהציל אותם מידי עצמם.

אפשר, כמובן, לטעון שהשינויים נועדו לסלול לבורג את הדרך לראשות הממשלה. סביר להניח שגם שני התפקידים האחרונים שמילא, יו"ר הסוכנות ויו"ר הכנסת, הם תפקידים ייצוגיים שסייעו למתן אותו. אבל כל אלה טיעונים שטחיים. בסופו של דבר, הרבה יותר קל לאיש שמאל לפלס את הדרך לראשות הממשלה על גב מהפכה אזרחית כזאת או אחרת. השקפת העולם המעודכנת של בורג בנושא דת ומדינה תואמת את מצע מימד. מימד אמנם לא הצליחה להיבחר באופן עצמאי לכנסת, אבל בורג מקווה להכניס את המצע שלה ללשכת ראש הממשלה.

בורג הישן טען ב-92', שכל מה שמעניין את הח"כ המנוח אברהם שפירא מיהדות התורה הוא "היכונו לביאת השטיח". על מנחם פרוש הוא אמר אז שאינו מכיר במדינה "אלא רק באוצרותיה". הוא קרא להפסיק "כל מגע קואליציוני עם צבועי יהדות התורה צמאי הכסף". בקלטת שהפיץ דיבר על הגזענות העדתית של החרדים האשכנזים ותקף את הפסיוויות של הרבנים החרדים בשואה.

בתגובה כינה אותו ח"כ משה זאב פלדמן (יהדות התורה) "גדול שונאי החרדים בכנסת", ואילו ח"כ אברהם רביץ אמר שהוא "המושקה של הפריץ, יהודי של יום חול". לפני כחודשיים, בראיון למוסף "הארץ" (22.12.2000), דיבר בורג קצת אחרת: "יש בי אהבה עמוקה מאוד וכמעט נוסטלגית לעולם החרדי. מה שמתרחש שם מרתק אותי ומושך אותי". חברי הכנסת החרדים הם היום חלק חשוב מבסיס התמיכה הרחב שלו כיו"ר הכנסת.

המהפך הגדול ביותר בעמדותיו של בורג חל ביחסו לנושא גיוס בחורי הישיבות. ב-91', רגע לפני קפיצת המדרגה שהכפילה את מספר מקבלי דחיית השירות, שם בורג את הנושא על סדר היום הציבורי. הוא הגיש הצעת חוק שלפיה יגויסו כ-90% מבחורי הישיבות לשירות צבאי של שנה, בגיל 24. בדיון בכנסת הוא הציע לקבוע יום זיכרון לאוגדה שלא גויסה, אוגדת בחורי הישיבות, וגם תהה למה אין שום מצבה למי שממיתים עצמם בעולה של תורה.

אלא שכבר ב-98', לאחר פסיקת בג"ץ כי הסדר דחיית השירות אינו חוקי, היה אפשר להבחין בשינוי בעמדותיו. הוא היה שותף לפורום רמון, שכלל בכירים מכמה מפלגות חילוניות וחרדיות, וגיבש טיוטת הסכם פשרה. כמו דו"ח ועדת טל גם טיוטת ההסכם, שחיבר בורג, יצאה מנקודת הנחה ששום בחור ישיבה לא יגויס בכפייה. עם זאת, סוכם על מספר מסלולי שירות לחרדים, שיעזבו את הישיבה או יבקשו לשלב לימודים ועבודה. בורג טען אז שהתוכנית של פורום רמון תסיר את תווית הטפילות מהחברה החרדית ותוסיף עובדים רבים למשק המדינה.

לולא התמיכה הפעילה של בורג, ספק אם היו החרדים מצליחים להעביר לפני חודשיים את חוק דחיית השירות, החוק שהאריך בארבעה חודשים את תוקף הסדר דחיית השירות של בחורי הישיבות. על חוק טל, המיועד לפתור באופן קבוע יותר את הבעיה, אמר בורג בשבוע שעבר לעיתון החרדי "יום השישי": "אני תמכתי בחוק טל מלכתחילה, לא בדיעבד".

בשיחה עמו השבוע אישר בורג שבנושא דחיית השירות, "עמדתי השתנתה לחלוטין". הוא מסכים שבעשור האחרון המצב בתחום הסדר דחיית השירות רק החמיר. לדבריו, דווקא עובדה זו מחזקת את התנגדותו לפתרון בכפייה. "כששהעליתי את הסוגיה ב-91', סברתי שהחברה הישראלית מסוגלת לספוג טראומה של גיוס בכפייה, שיש מספיק לכידות לשם כך. היום הממדים של ההסדר כל כך גדולים והחברה הישראלית כל כך מפורקת, שאני לגמרי לא משוכנע שהיא מסוגלת לספוג טראומה כזאת". הפתרון שהוא שואף אליו היום הוא, שמי שאינו עושה צבא יעשה שירות לאומי.

ב-91' העביר בורג בוועידת מפלגת העבודה החלטה הקוראת להפרדת דת ממדינה. אחר כך מותנה מעט ההחלטה ושונתה להפרדת הדת מהפוליטיקה. בורג הצליח להוציא ממצע העבודה את התמיכה בהמשך הסטטוס-קוו. הוא הכריז אז שמשרד הדתות הוא "משרד לחלוקת שוחד רשמי וכשר". על הרבנות הראשית אמר ש"נגע השחיתות של הממסד הדתי הגיע לדרגים הגבוהים ביותר".

לכאורה, בורג תומך נלהב גם היום בהפרדת הדת מהמדינה. לדבריו, ההסכמה בין הדתיים לחילונים על הסטטוס קוו הושגה כאשר כל צד היה משוכנע שבתוך 20 שנה האחר ייעלם. בפועל, איש לא נעלם והסטטוס-קוו קרס. במקומו, אומר בורג, קיים מצב של תפוס כפי יכולתך. "בשנים האחרונות", הוא אומר, "יש השחתה כה עמוקה של הפוליטיקה על ידי הדת ושל הדת על ידי הפוליטיקה". לדבריו, בעקבות זאת הדרישה שלו להפרדת הדת ומדינה נעשתה "עמוקה יותר ומורכבת יותר". בפועל אפשר להסכים על המורכבות, פחות על העומק.

בורג שואף להגיע להפרדת הדת מהמדינה בהסכמה, ופירוש הדבר הפרדה מוגבלת מאוד. הוא סבור שלא ניתן להגיע בישראל ל"קיר של הפרדה" בנוסח האמריקאי שימנע העברת כספים מהמדינה למוסדות הדת. התחליף שהוא מציע הוא יחס שוויוני לכל הזרמים והדתות וחלוקה שוויונית, "לא על בסיס של כל דאלים גבר".

ב-91' עוד טען בורג ש"דיאלוג עם החרדים בלתי אפשרי כי הם מעוניינים בגטואיזציה ואין להם עניין בדיאלוג". היום אין מאמין גדול ממנו בהכרח בדיאלוג הזה. "המדינה בשלבי פירוק", טוען בורג. לדבריו, ישראל נהפכה למדינת שבטים, ואם לא תושג ביניהם הבנה מינימלית "אז אין ממלכה ואין מדינה. הבית נשרף". הוא מזהיר מפני האפשרות שגורלה של ישראל יהיה כגורל מדינת ירושלים של מרד בר כוכבא ש"נעלמה, פג תוקפה, כי מדינה יכול לפוג תוקפה".

המודל שלו להנהגה הוא לוי אשכול ובייחוד "המשפט שלו על כך שהוא מתפשר ומתפשר עד שמקבלים את עמדתו. זה משפט שמאוד מדבר אלי. זו גם הכוונה שלי: לוותר הרבה כדי שהצד השני ירגיש טוב אבל בתנאי שאני אשיג את שלי. זו המהות של הנהגה דמוקרטית".

על רקע זה מבקר בורג בחריפות את המהפכה האזרחית של ברק וטוען שלא מבצעים מהפכות כפעולות תגמול. "מהפכה כזאת היא דבר לא נכון, לא חכם ובוודאי לא דבר שיקרום עור וגידים ויחזיק מעמד", אמר לפני שלושה חודשים לעיתון החרדי "בקהילה". בעיתון החרדי "יום השישי" הוא דיבר בשבוע שעבר על "המהפכה החילונית שנהפכה לאזרחית ואחר כך לחברתית ואחר כך לסתם מהפכה כמהפכת סדום ועמורה".

חברי כנסת דתיים רבים, אומר בורג, היו תומכים בפירוק משרד הדתות אם הוא לא היה מוצג כפעולת תגמול. "אפשר ללכת מרחקים אדירים בנושא השוויון, ניקיון הכפיים והיעילות של מערך החיים הדתיים. אבל ברגע שזה הופך למלחמה של סמלים זה נתקע. מה שייעשה בכפייה לא יעבוד. בהידברות נתקדם אלף קילומטר".

יש דברים, "שבגיל מסוים נראה שאפשר להעביר בקיצוניות ובגיל אחר מבינים שצריך לעשות אותם בהידברות. אי אפשר היום להעביר דברים בסגנון של פירוק הפלמ"ח נוסח בן-גוריון. היום אם תנסה בהידברות תפרק את הפלמ"ח. אם תפרק בלי לדבר, תפרק את המדינה".

אז מה בעצם ההבדל בינך לבין מימד?

"אני מאמין בעקרונות של מימד כתנועה רוחנית, אבל אני לא רוצה להיות חבר במפלגה דתית. לכן הייתי חבר בתנועת מימד ולא חבר מפלגה. במימד גם נמצאים הפתרונות האופרטיוויים, בארבע חמש האמנות בין דתיים לחילונים שחוברו בשנות התשעים, אמנת הקיבוץ הדתי, אמנת בילין-לובוצקי וכו'".

אתה בנית את הקריירה שלך על האנטי-דתיות.

"זה כמו שתבוא לאהוד אולמרט ותגיד שהוא בנה את הקריירה שלו על הפשע המאורגן. אני אדם שמתפתח. כמו שאמר ויצמן 'רק חמור לא משנה את דעתו כהשמציאות משתנה'. רק היסטוריונים חיים בעבר. אני לא היסטוריון".

אתה מכה על חטא על הקיצוניות שלך בעבר?

"על חלק מהמלים שאמרתי בעבר אני מאוד מצטער. היו לי מריבות עד לב השמים עם הרב רביץ והרב גפני. ביום של רצח רבין הפסקתי עם זה, כשהבנתי שמלים יכולות להרוג. רצח רבין שבר משהו ברצון שלי ללכת עד הסוף ולמחוץ את היריב".

לפחות בתחום אחד נראה שבורג שומר על קו עקבי. הוא מסרב לכל פשרה בנושא מעמדם של הזרמים ביהדות ולכל שינוי בנושא חוק השבות או הגיור. שינוי כזה יהיה לדעתו "הכרזת מלחמה על יהדות התפוצות". ב-95' הוא הודיע, שכמו שחבר בשמינייה אינו יכול לתמוך בטרנספר, הוא אינו יכול לתמוך במונופול אורתודוקסי על הגיור. "אני עוד לא רואה את הדוס שמצביע בשבילנו כי דפקנו שני רפורמים", אמר לחבריו רמון וביילין, וטען: "יש דברים שאני לא מקיים עליהם סחר, גם במחיר פירוק השמינייה. אני לא חייב להיות מעורב בגוף שחולק עלי בדברים קיומיים".

גם אם האיום על השמינייה לא היה לגמרי רציני, העמדה היתה נחרצת מאוד. ב-98' הגדיר את חוק הגיור "החוק לפילוג העם היהודי". לפני שנה הגדיל לעשות כאשר בכינוס של התנועה הקונסרווטיווית (מסורתית) אמר: "כאשר אני נשאל היכן אני ממקם את עצמי... אני חושב שהמיקום של התנועה המסורתית מאוד מתאים לי". בורג מעדיף לפתור את בעיית רישום הגרים בפתרון טכני, כלומר ביטול סעיף הלאום בתעודת הזהות או שינוי הרישום בסעיף זה.

אם יש תחום שבו החרדים ובורג מסכימים, הרי זה היחס לבג"ץ, להרכב של בית המשפט העליון ולמהפכה החוקתית. "אני קרוב לרות גביזון", הוא אומר, "ומי שמאוד השפיע עלי זה השופט מנחם אלון, שכמשנה לנשיא בית המשפט העליון יצא נגד הרפורמה החוקתית. המצב הנכון הוא שלא הכל שפיט ולא הכל בגיץ ולא מלאה הארץ משפט. בג"ץ", הוא מתלונן, "יונק כל אפשרות להידברות קהילתית. הכל מופקע ונשאב לתוך המערכת המבג"צת או המתבג"צת".

בראיון שהעניק לפני כחצי שנה ל"עורך הדין", ביטאון לשכת עורכי הדין, ביקר בחריפות את הרכב בג"ץ, שאינו מבטא את השינויים בחברה הישראלית. התוצאה, לדבריו, היא ש"יש קבוצות גדולות באוכלוסייה שמרגישות מנוכרות למעשה הבג"צי, שבית המשפט אינו המוסד שלהן. זו מציאות מסוכנת".

דווקא בתחומי הדת והמדינה, שבהם בג"ץ לכאורה מזדהה עם עמדותיו של יו"ר הכנסת, בורג היה מעדיף שהוא לא יתערב. "בישראל לקחנו את החופש לפרש מרחק גדול מדי. לא אחת הפרשנות המשפטית מנותקת מכוונת המחוקק. לדוגמה, כל הסוגיות של דת ומדינה. אני תוהה, האם זה באמת עניינה של מערכת המשפט לעסוק בסוגיות של דת ומדינה"? הוא עצמו, למשל, סבור שבג"ץ אינו צריך להתערב בענייני כשרות ולהשאיר את הנושא לשוק החופשי. "ירצו, יקנו. לא ירצו, לא יקנו". לדעתו, "העיסוק האובססיווי של בג"ץ בנושא הוא המחזק הגדול ביותר של יחסי דת ומדינה"

בורג תומך נלהב בחוקה, אבל בראיון ל"הלשכה", ביטאון אגודת עורכי הדין בירושלים, הבהיר לא כבר, כי אינו רוצה שבג"ץ יחוקק אותה, אלא הכנסת. ואם הכנסת אינה מסוגלת להגיע להכרעה? "לא כל הבעיות יכולות להיפתר בדורנו", הוא אומר. "הכנסת היא הריבון האמיתי ואם יש בה מחלוקת אז יכול להיות שהעם לא הגיע למצב שהוא יכול להכריע".

בסדרי העדיפויות של בורג מצוי כנראה נושא ירושלים הרבה לפני החוקה. "אני רוצה שלום תחילה", אמר בראיון ל"עורך הדין". "קורבנות של אי שלום קוברים. קורבנות של אי חוקה לא קוברים". עם זאת, אמר בשבוע שעבר ל"יום השישי", "אני לא מוכן לפשרה טריטוריאלית בירושלים. חד משמעית לא. ברק ידע שידי לא תתרומם לפשרה בירושלים ובאגן הקדוש של העיר העתיקה". לפני חודשיים הסביר למוסף "הארץ", ש"כאשר הסבא של הסבא של הסבא שלי חלם על הארץ הוא לא חלם על אפקה... כל האנרגיה היהודית התמקדה במשך אלפי שנים בקילומטר רבוע אחד". בורג מוכן לריבונות משותפת בקמ"ר הזה המכונה העיר העתיקה. הוא אינו מוכן לצאת משם.

מעשה בגדול הדור ובעגל

לפחות מבחינה אחת בורג בשל להיות ראש ממשלה. הרב עובדיה יוסף כבר השווה אותו לחיה. אם את בנימין נתניהו כינה יוסף עז (עיוורת) ואת אהוד ברק שועל (עיוור) - הרי שאת בורג הוא הגדיר עוד ב-92' "העגל הזה". בתגובה כינה בורג את יוסף, "פרימיטיווי, פלגן, וסכסכן. אני בז לו. עם מנהיגים כאלה לא פלא שכמה מאנשי ש"ס לומדים תורה בקלבוש".

המהפך ביחסי בורג עם ש"ס, שבא לידי ביטוי ברומן שלו עם ח"כ יאיר פרץ, מתבטא גם בדעותיו על הרב יוסף. בשנים האחרונות הוא מעדיף להתבטא פחות על יוסף הפוליטיקאי ויותר על יוסף הרוחני. בראיונות שונים הגדיר אותו "המחיה הגדול של תורת ארץ ישראל", ו"הרפורמטור ההלכתי האורתודוקסי החשוב ביותר בדורנו". כן טען, שיוסף תרם תרומה חשובה במיוחד לחילוני, לאשה ולצופה בטלוויזיה בשבת.

דעה בכלל לא רעה יש לבורג גם על האסיר אריה דרעי. בראיון ל"הארץ" ביולי האחרון אמר שהוא "כישרון מדהים... אדם נורא גאה". בראיון ל"יום השישי" אמר שכל מי שבורחים עכשיו מזיהוי עם דרעי "נוהגים לא נכון". בראיון ל"עורך הדין" אמר: "אני לא יכול להצדיק את אנשי דרעי, אבל אני יכול להבין. אני מתווכח ורב אתם אבל אני מבין מאיפה זה בא".

בראיון ל"כל העיר" שיבח את השבט הספרדי ש"מפגין סולידריות מדהימה עם האיש שלו". זאת בניגוד לשמאל שלא הסיק מסקנות מההתאבדות של אברהם עופר. כשנשאל אם רדפו את דרעי, אמר "אני לא ממש יודע". על השאלה אם יש לו גם מלת ביקורת על דרעי, השיב בורג כי כל מה שהוא יגיד בהקשר של חוק דרעי יסבך אותו וסיכם במלים: "דרעי הורשע. זאת עובדה. הוא עבריין ויושב בכלא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו