בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחאה ידידותית למשתמש

מפעילי אתר ישראלי נגד תרבות הצריכה מבינים שמחאה לא חייבת להיות טרחנית

תגובות

בדידות - האתר נגד תרבות הצריכה

www.bdidut.com

כאשר האזרח הממוצע פוגש את פעיל המחאה, התנאים פועלים לרעתו של הפעיל. הוא הרי ניצב ליד הקניון כבר שעתיים, בלי לשתות שום דבר, וחם לו. בעיני האזרח שבא לקנות משהו, יהפוך הפעיל לאדם עם עיניים בורקות וקול ניחר, המנסה לתחוב לידיו של האזרח מנשר. והאזרח, בכנות, כבר די רוצה להיכנס אל החנות. וחוץ מזה - הוא הגיע אל הקניון עם מטרה מסוימת: לקנות מתנה, להחליף משקפיים, או סתם לנחם את עצמו על יום גרוע עם איזה חולצה חדשה. אין לו הרבה זמן, ופעיל המחאה מהווה מטרד מעכב. במיוחד אם הוא מנסה למחות, נניח, נגד "תרבות הצריכה שיצאה משליטה". עם כל הכבוד, לאזרח בדרך פנימה נגמר קצף הגילוח, והשפעת הצריכה על נפשו לא ממש מעניינת אותו עכשיו.

מול האינטרנט, אותו האזרח יימצא במצב נפשי אחר. הגלישה מתבצעת לרוב בזמנו הפנוי, כשהוא נינוח יותר. או אולי במקום העבודה - ואז בכלל עומדות לרשותו שעות ארוכות של שיממון שאותן צריך להעביר איכשהו. וחווית הגלישה, מעצם טבעה, מכילה מימד של פתיחות גדולה יותר למסרים. המשתמש הרי "גולש", בלי לדעת בהכרח לאן יגיע (זאת כמובן בהנחה שהוא עוזב מתישהו את ynet). הרשת, לכן, מהווה כר פעילות לא רע להעברת מסרי מחאה.

אלא שמקימי אתרי המחאה נופלים פעמים רבות למלכודת מסוכנת, הגורמת לאותה "מיוזעות" של פעיל המחאה להיות מתורגמת לאתר האינטרנט עצמו. בוני האתרים הרי רוצים להציג משהו "אלטרנטיווי", לא כמו כולם. והם עושים זאת על ידי שימוש במסכים שחורים, בכתב בצבע אדום, בפונטים לא רגילים. עיצוב כזה עלול לגרום לגלוש לחפש את הקליק המהיר ביותר החוצה מהאתר, בחזרה לחיק הפורטל המוכר והאהוב.

bdidut.com, אתר נגד צרכנות המופעל על ידי תנועת "מגמה ירוקה", מצליח להימנע מהמלכודת הזאת באופן מוצלח למדי. דף הפתיחה מעוצב בצבע לבן נקי, עם כתב שחור ולינקים כחולים. יותר משהוא מזכיר אתרי מחאה אחרים, הוא מזכיר אתר חדשות. מפעילי האתר גם לא דוחפים לגולש הצהרות כוונות ארוכות מיד עם כניסתו, ומסתפקים בציטוט קטן, של אחד קווין אולארי, נשיא חברת שיווק: "אם אתם יכולים להגיע לילדים עד גיל שנתיים ולכוון אליהם פרסומות בצורה בלתי פוסקת בין גילאי 3 ל-8, אז הם הופכים לצרכנים לכל החיים של המוצר שלכם".

תכני האתר בנויים אף הם באופן מחוכם למדי. לצד מניפסטים של בוני האתר, הנשמעים לעתים נלהבים מדי (עוד מלכודת), נמצאים באתר גם טקסטים שלוקטו מפה ומשם: טור של אדם ברוך, נאום של ירמיהו יובל בטקס קבלת פרס ישראל, כתבות מהעיתונות. השימוש במקורות סמכות חיצוניים מגדיל את האמינות. למשוכנעים, האתר מציע פוסטרים, מנשרים לחלוקה וגלויות למשלוח ברשת - שימוש לא רע ביכולות האינטרנט.

אבל גם bdidut.com אינו חף מבעיות. והמרכזית שבהם, היא העובדה שהאתר מתמקד בנקודה ספציפית בזמן. חלק גדול מתכניו עוסק ב"יום ללא קניות", יום מחאה מיוחד שהתקיים ב-24 בנובמבר 2000. יום המחאה חלף לו כבר לפני ארבעה חודשים, אבל הגולשים עדיין מוזמנים להשתתף בו.

זו אחת הטעויות הקשות של מקימי אתרים. ברגע שקושרים אתר לתאריך מסוים, שעון החול שלו מתחיל להתרוקן. האם לגולש תהיה סבלנות לאתר שמסריו בני שנה? בני שנתיים? לא בטוח. היעדר תחזוקה, או היעדר תכנון מראש, עשויים לגרום ל-bdidut.com להישכח בערבות האינטרנט בעוד ההמבורגרים במקדונלדס ממשיכים לזרום אל הדלפקים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו