רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דימוי עצמי נמוך

תגובות

זו היתה צריכה להיות השנה של אירופה, הרגע שבו היא דוחפת את עצמה קדימה ומדביקה את הכלכלות האמריקאיות והיפאניות המדדות. במקום זאת צלל המטבע האירופי כמו אבן בשבוע שעבר.

היסודות הכלכליים של אירופה איתנים דיים. אפילו לאחר שקרן המטבע הבינלאומית תיקנה לאחרונה כלפי מטה את תחזית הצמיחה שלה, עדיין צפוי לאירופה שיעור צמיחה של 2.8% השנה, גבוה מהשיעור של 1.7% החזוי לארה"ב והשיעור בן 1% הצפוי ליפאן.

אבל מנהיגים אירופים אינם נוקטים את הצעדים המכריעים (והאופורטוניסטיים) שהיו משכנעים משקיעים כי אירופה היא מרכז השגשוג הגלובלי החדש. משגה אחד הוא סירובו של הבנק המרכזי האירופי להוריד את שיעורי הריבית. למרות ששיעור האינפלציה באירופה נמוך כיום מזה שבארה"ב, הבנק המרכזי האירופי ממשיך לנהוג כאילו הוא מנסה להציל את גרמניה של ויימאר מאינפלציה משתוללת. "גנרלים מנהלים תמיד את המלחמה הקודמת", מתלונן שר אוצר אירופי לשעבר, "ונגידי בנקים מנהלים מלחמה נגד האויב היחיד שהם מכירים, האינפלציה". כך איפוא שיעורי הריבית גבוהים מהדרוש, ואזור היורו מפגר אחרי הפוטנציאל שלו.

את הטעות השנייה עושים הפוליטיקאים שנמנעים מלהנהיג רפורמות בתשתית, שהיו הופכות את הכלכלה האירופית לתחרותית יותר. תארו לעצמכם עד כמה היו הצרפתים יכולים להוריד את שיעור ההאבטלה עם חוקי עבודה פחות מגבילים ומסים יותר נמוכים. הוא הדין לגבי גרמניה, בלגיה, הולנד ומדינות אחרות. אבל הפוליטיקאים של אירופה, בדומה לבנקאים שלה, נראים כמעט כמי שחוששים מצמיחה.

אולם שינוי ממשמש ובא, ואין זה משנה עד כמה הוא גורם עצבנות למנהיגי אירופה. בשנה הבאה יצטלצלו סוף סוף מטבעות היורו בכיסיהם של האירופים. המטבע האחיד יעודד משמעת פיננסית, יוביל לחידושים וליצירת שוק הון ברחבי אירופה שיקלו על אנשים בעלי רעיונות טובים לממן עסקים חדשים.

אירופה נהנית מיתרון נוסף: היא איננה סובלת מהנג-אובר פיננסי שאחרי הילולה לא רציונלית. למעט כמה חברות טכנולוגיה וטלקומוניקציה, לאירופים היה עשור בהחלט מפוכח בשנות ה-90. לעומת זאת הבורסה האמריקאית איבדה למעשה 4.6 טריליון דולר בשנה האחרונה ויפאן עדיין לא התאוששה מהמשבר שבו היא נתונה.

אבל למרות כל הסיבות הללו לאופטימיות אירופית, המשיך היורו ליפול בשבוע שעבר עד ל-89 סנט ביום שישי. השווקים כל כך רגילים לאירופה איטית ורדומה שאינם מעלים בדעתם שהיא עשויה באמת להקדים את ארה"ב ויפאן.

אירופה של 2001 מזכירה את ארה"ב של 1989: היא לא לגמרי מאמינה בעצמה. יש לה את כל המרכיבים הדרושים לצמיחה כלכלית איתנה, מלבד הביטחון העצמי שהיה יכול לעודד מעצבי מדיניות ומשקיעים ליטול סיכונים.

ב-1989 חששו האמריקאים כי לעולם לא יוכלו להתחרות ביפאנים. אבל היו כמה גורמים בלתי נראים באמריקה שתידלקו את מה שנהפך לשגשוג הממושך, לעליצות השובבה בת העשור שהסתיימה כאשר נאסד"ק החלה לצנוח אשתקד. גורמי הצמיחה הסמויים ב-1989 כללו מטבע אמריקאית חלשה יחסית שהזינה שגשוג ביצוא, שוקי הון גואים שעודדו השקעות וטכנולוגיות חדשות שאיפשרו לחברות להגדיל את פריון העבודה.

אותם גורמים קיימים באירופה של 2001. הם אמורים לשמש דלק לשגשוג אירופי, אלא אם כן ימשיכו הפוליטיקאים והבנקאים הבכירים האירופים לעשות שגיאות טיפשיות. ארה"ב ויפאן ישובו די מהר למרוץ, אבל ייתכן שהם ירדפו אחר הילד הקונטיננטלי שכיסו מלא ביורואים.

הכותב הוא עורך "הראלד טריביון"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות