בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הריסוס מחסל יתושים וחרקים הטורפים אותם

תגובות

ריסוסים נגד יתושי בית המעבירים את קדחת הנילוס, שאותם מבצעים במקווי מים עלולים לגרום דווקא לגידול במספר היתושים - אם הם נעשים במקומות לא נכונים. כך מזהיר פרופ' אביטל גזית מאוניברסיטת תל אביב העוסק בחקר מקווי מים מתוקים וערך סקרים אקולוגיים של כמה נחלים בישראל.

גזית שהעביר את אזהרתו לאגף מים ונחלים במשרד לאיכות הסביבה, אומר שבמקווי מים בלתי מזוהמים - כמו תעלות ניקוז או שלוליות חורף - אין התפתחות של אוכלוסיות יתושים מאחר ובגופי מים אלה יש אוכלוסיות טבעיות של בעלי חיים המתמחים בטריפת יתושים כמו פשפשי מים, או שפיריות.

אם מתבצע ריסוס במקווה מים כזה, מתחסלת אוכלוסיית הטורפים ומתפנה מקום ליתושים היכולים לדגור ולהתפתח בתוך מאגר המים, זמן קצר לאחר שפגה השפעתחומר הריסוס.

בשנה שעברה היו בישראל מספר מקרים של מוות כתוצאה ממחלת קדחת הנילוס, והמחלה התפשטה גם במדינות נוספות בעולם.כתוצאה מהתפרצות הקדחת נוצרה בהלה רבה בציבור בישראל והופעל לחץ רב על הרשויות לפעול נגד אוכלוסיות יתושים שמעבירים את המחלה.

בישראל שני מיני יתושים שמעבירים את הנגיף הגורם למחלה: יתוש הבית ויתוש חד פסי, הניזונים מדם של בעלי חיים נגועים בנגיף.

ההנחיות של המשרד לאיכות הסביבה שיצאו עם תחילת הפעילות למניעת קדחת הנילוס הן לרסס כנגד זחלי יתושים, רק כשיש הוכחה לכך שבמקווה מים יש דגירה מסיבית. ואולם, גזית מביע חשש שיש ריסוס נרחב גם במקומות שאין לכך הצדקה, וכי לא נעשית בדיקה שמטרתה לוודא שאכן יש דגירה של יתושים. "אני יכול לשער שהלחץ על יחידות התברואה ברשויות המקומיות גורם להן להוכיח פעילות על מנת שלא יואשמו במקרה של מפגע יתושים בחוסר מעש", כתב גזית למשרד לאיכות הסביבה.

חומר ההדברה שבו נעשה שימוש בישראל הוא קוטל זחלים המבוסס על תזקיקי נפט. החומר יוצר מעטפת אטימה על פני המים וגורם לטביעת הזחלים. חומר זה אינו פוגע בסביבה כחומרים כימיים שבהם נעשה שימוש בעבר, אבל יש לו חיסרון משמעותי - הפגיעה שלו לא רק בזחלי יתושים, אלא גם בבעלי חיים נוספים, כמו טורפים טבעיים של יתושים ודגים.

גזית מציע להתגבר על הסיכונים הכרוכים בחומרי ההדברה בשימוש בדגי גמבוזיה - טורפים יעילים של זחלי יתושים. הדגים יכולים לטרוף את הזחלים גם כאשר מכניסים אותם למים לא נקיים. גזית אומר כי ניתן להשתמש בדגים כמו בריסוס כימי ולהכניס דגים חדשים בכל פעם שמתחדש מפגע של יתושים.

בארה"ב הציבה הסוכנות הממשלתית להגנת הסביבה בעדיפות גבוהה את השימוש בדגים הטורפים זחלים, וגם אמצעי הדברה ביולוגיים המופעלים נגד יתושים. אחד מהאמצעים שעליו ממליצים האמריקאים במיוחד הוא אמצעי הדברה ביולוגי שפותח על ידי חוקרים באוניברסיטת בן גוריון. אמצעי זה המופץ כיום ב-25 מוצרים שונים כולל רעלן הפועל נגד זחלי היתושים ומחסל אותם ביעילות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו