בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך נולד תינוק עם שלושה הורים ביולוגיים

מדע / טיפול חדש בסוג נדיר של אי פוריות מעורר דילמות מוסריות

תגובות

לקבוצת תינוקות מבחנה שנולדו באמצעות טיפול חדש בסוג נדיר של אי פוריות, יש גנים משלושה הורים ביולוגיים. כך מדווחת קבוצת חוקרים מארה"ב וישראל. החוקרים אומרים שהגנים שקיבלו התינוקות משתייכים לסוג שכמעט אינו שונה מאדם לאדם, וככל הנראה, הם לא השפיעו על תכונות הפעוטות.

ד"ר יעקב לברון, מומחה לפריון במרכז הרפואי שיבא וממפתחי השיטה, אומר כי לידת התינוקות לא לוותה בסיבוכים יוצאי דופן והתינוקות נראים בריאים ורגילים לגמרי. ד"ר לברון אומר כי השיטה משמשת היום לטיפול בסוג נדיר של אי פוריות, הקיים באחוז קטן מהנשים המטופלות במרפאות הפוריות. נשים אלה מייצרות ביציות שניתן להפרותן, אבל העוברים המתקבלים מהן מתפרקים ומתים תוך זמן קצר, עוד לפני השתלתם ברחם.

החוקרים, ד"ר ז'אק כהן מהמרכז הרפואי סיינט בארנבאס בניו ג'רסי וד"ר לברון, סברו שמקור הבעיה עשוי להיות בציטופלסמה - החומר העוטף את גרעין הביצית ומנחה את התפתחותה לאחר ההפריה. בסדרת ניסויים שהחלה לפני מספר שנים, החוקרים הזריקו ציטופלסמה מביציות של נשים תורמות לתוך ביציות של הנשים המטופלות.

ד"ר לברון אומר שהוא ועמיתיו טיפלו ב-15 נשים במרכז הרפואי הפרטי אסותא ונולדו חמישה תינוקות. הטיפול האחרון התבצע לפני כשנה, והאישה צפויה ללדת בקרוב. קבוצת הנשים שטופלה במרכז הרפואי האמריקאי ילדה 15 תינוקות.ד"ר לברון מעריך שבעולם כולו נולדו בעזרת השיטה כ-30 תינוקות.

ואולם, הציטופלסמה של הביצית אינה מכילה רק חלבונים המנחים את התפתחות העובר. היא מכילה גם מיטוכונדריה - מבנים קטנים המשתמשים בחמצן וחומרים מזינים ליצירת אנרגיה עבור התאים. למיטוכונדריה יש ד-נ-א משל עצמם.

עובדה זו מעלה שאלה: מאחר והחוקרים הזריקו ציטופלסמה המכילה מיטוכנודריה לתוך ביציות של נשים לא פוריות ולאחר מכן הפרו את הביצית וייצרו הריון מוצלח, עולה השאלה האם לתינוק יהיו גנים משלושה אנשים: האשה הלא פוריה, הגבר שזרעו הפרה את הביצית, והאשה שמביציותיה נלקחה הציטולסמה הנוספת?

התשובה, מדווחים ד"ר כהן ועמיתיו, חיובית. בגיליון מארס של כתב העת הרפואי "Human Reproduction", מתארים החוקרים את השיטה לזיהוי גנטי ששימשה אותם. הם בדקו תינוקת בת שנה שנולדה בעזרת השיטה, כדי לאתר גנים מיטוכונדריים מהציטופלסמה התורמת בתאי הדם שלה.

ד"ר כהן ועמיתיו איתרו אזור בד-נ-א שבמיטוכונדריה שבדרך כלל שונה מאדם לאדם, אך כתבו כי באזור זה הגנים אינם פעילים. במלים אחרות, מסקנתם היא שקיימים הבדלים, "אך הם אינם משמעותיים".

ואולם, בעקבות הטיפול עשויים להתרחש שינויים גנטיים קבועים, שבתורם, יעברו לצאצאי התינוקות. אפשרות זו מעלה דילמה אתית ומשפטית. ד"ר לברון אומר שהוא ועמיתיו קיבלו אישור לביצוע הטיפול מוועדת הלסינקי של אסותא ומוועדת הלסינקי העליונה - הגוף המפקח על ניסויים הכרוכים בהתערבות גנטית. ואולם, האישורים הללו ניתנו לפני שנכנס לתוקפו ב-1998 חוק האוסר על שיבוט והתערבות גנטית בתאי רבייה של בני אדם.

גלי בן אור, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שליוותה מטעם המשרד את תהליך ניסוח החוק, אומרת שהטיפול אינו נוגד בהכרח את מגבלות החוק. "אבל זה ללא ספק מעורר שאלה", היא מוסיפה. "גם אם הם (הרופאים, ת"ט) קיבלו אישור מוועדת הלסינקי לפני כן, זה משהו שראוי לבחינה חוזרת כדי לראות איך הוא מסתדר אם המגבלות החדשות שנקבעו בחוק".

לדברי בן אור, "כשחוקקנו את החוק, התייחסנו לתחומים של מניפולציה גנטית שהם בתחום של טיפול בבעיות גנטיות, כמו למשל, ניסיון לייצר עובר שלא יהיה נשא של סיסטיק פיברוזיס על ידי שינוי המבנה הגנטי שלו". במקרה הנוכחי, אומרת בן אור, השינוי הגנטי הזעיר שנוצר היה תוצר נלווה של הטיפול ולא היתה כוונה ראשונית ליצור תינוקות בעלי מבנה גנטי שונה.

במאמר מערכת שפורסם בכתב העת המדעי "Science", מתייחסים אריק פיירנס ואריק ג'ונסט מהמרכז לאתיקה ביו רפואית באוניברסיטת קייס ווסרטן רזרב לנושא. הם טוענים, כי ייתכן שהניסוי אינו עומד בדרישות הוועדה הפדרלית המפקחת על ניסויים הכרוכים בהתערבות גנטית. ואולם, הם מציינים כי לפי החוק האמריקאי, מכיוון שהניסוי נעשה במימון פרטי וללא שימוש במענקי מחקר ממשלתיים, החוקרים גם לא היו מחויבים לבקש אישור כזה.

"אנו מתפעלים מהתוצאות הרפואיות. החדשות צריכות לשמח את כל מי שמברך על הבאת ילדים חדשים לעולם", הם כתבו. אבל, הם הוסיפו, "הן צריכות להדאיג את אלה המחויבים לדיון ציבורי באפשרויות של השימוש בטכנולוגיות ל'תיכנות גנטי' על עיצוב ילדי העתיד". לדעתם, גם אם השינוי הגנטי נעשה ללא כוונה, אלא כתוצר נלווה, החוקרים חצו קו, ויש לקיים דיון ציבורי בעניין לפני שממשיכים בניסויים מסוג זה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו