בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אנה זגרס: אומץ חברתי וסולידריות

תגובות

במלאות מאה שנים להולדתה של הסופרת הגרמנייה אנה זגרס הוצאה לאור בגרמניה ביוגרפיה שלה בתמונות בלוויית מסה מאת הסופרת כריסטה וולף בהוצאת "אאופבאו" (Aufbau) בברלין. ביוגרפיה מלאה של הסופרת מאת כריסטיאנה צל רומרו ראתה אור באותה הוצאה.

כל כתיבתה של אנה זגרס, שחייתה אחרי המלחמה במזרח גרמניה, חדורה בהתמודדות עם אי-צדק ומפגינה אומץ אזרחי וסולידריות. הפרוזה שלה, כותב מתיאס וגנר מן ה"נויה ציריכר צייטונג", היא בעלת אינטנסיוויות מאגית. על ספרה "טרנזיט" הוא כותב שהוא אחד הרומאנים הגדולים בספרות הגרמנית של המאה ה-20. אין כל ספק במעלתו של "טרנזיט", ובכל זאת עמד תמיד בצלו של "הצלב השביעי" שראה אור גם בתרגום עברי לפני כמה עשרות שנים בספריית פועלים, וראה אור מחדש ב"זמורה ביתן" לפני שנים אחדות. את "הצלב השביעי" כתבה כשהיגרה מארצה בעקבות עליית היטלר לשלטון. היא שייכת איפוא ל"ספרות הגלות" כפי שזה נקרא.

אבל מקומה הבולט בספרות זו מתברר דווקא כשמשווים את הרומאן "טרנזיט" לרומאנים אחרים על הגלות, כמו "הר הגעש" של קלאוס מאן, או "חסרי הזכויות" מאת ולטר האזנקלאוורס, או "גלות" של ליאון פויכטוונגר. ספרים אלה מתארים בדרך ריאליסטית ואינפורמטיווית מאוד את חיי הפליטים. אבל בהשוואה ל"טרנזיט" הם רק ספרים סימפטיים, תעודות קונוונציונליות על תקופה קודרת.

אמנם גם "טרנזיט" מחויב לדרך הסיפר הריאליסטית, גם אנה זגרס מספרת על ההתנסויות שלה בגלות בפרטי פרטים, על המרדף הנואש אחרי תעודות, על המסע באונייה ודרכי המילוט. אבל היא שומרת על מרחק מסוים מן המתרחש ומרימה את הגלות דרך רב-משמעיות מעוררת חרדה לכלל משל לאדם המודרני. ובאמצעות לשונה הלקונית והלירית כאחד היא מצליחה ליצור אווירה חונקת של אובדן וחוסר פשר.

הדמויות שלה הן בלתי נשכחות וגם כיום הן טורדות מנוחה. זה נובע בין השאר גם מדרך הסיפר המתוחכמת ומטכניקת המונטאז' שנוקטת הסופרת. הרומאן הוא יצירת מופת של הפרוזה המודרנית, ובקטעים רבים שלו הוא מזכיר את המיטב של ג'ון דוס פאסוס או את פרנץ קפקא.

אנה זגרס הרבתה לנסוע. האתרים שבהם מתרחשים סיפוריה משתרעים ממיינץ ועד מקסיקו, ממרסיי ועד האיטי. הגיבורים שלה הם אנשים פשוטים שנעשים כדורי משחק בידי ההיסטוריה. למרבה הצער, יצירתה המאוחרת, שנכתבה במזרח גרמניה, איכזבה.

אנה זגרס נולדה בנובמבר 1900 למשפחה יהודית במיינץ. שמה המקורי היה נטי ריילינג. שם העט שלה נולד בעקבות התעסקותה בתולדות האמנות ורצונה להיחשב צאצאית של הצייר הרקולס זגרס. בת 24 סיימה את לימודיה בהיידלברג בעבודה "היהודי והיהדות ביצירת רמברנדט". מקץ שנה נישאה לפילוסוף ההונגרי לאסלו ראדוואני שאתו חלקה את הגלות ואת חייה עד מותו ב-1978. ראדוואני היה קומוניסט פעיל. ב-1928, אחרי הולדת שני ילדיה ותחילת עבודתה הספרותית, הצטרפה גם היא למפלגה. באותה שנה שלחה לעורך הוצאת קיפנהאואר בברלין סיפור בן מאה עמודים בשם "התקוממותו של הדייג מסן ברברה". הספר הוצא לאור מיד ועוד בשנה ההיא זכתה בפרס קלייסט.

ערב המלחמה החל להופיע "הצלב השביעי" בכתב עת לספרות במוסקווה. הופעתו הופסקה בשל ברית סטאלין-היטלר. אחרי בריחתה מצרפת הצליחו היא ובעלה למצוא מקלט במקסיקו. "הצלב השביעי" ראה אור ב-1942 בתרגום אנגלי בניו-יורק. אחרי שנתיים הוסרט על ידי פרד זינמן וזכה לפרסום עולמי. היא כתבה גם את "הטיול של הנערה המתה" ו"המתים נשארים צעירים".

רק בשובה לגרמניה נודעו לזגרס הפרטים על מות אמה במחנה ריכוז. היא חשבה לנכון להשתקע במדינה סוציאליסטית ולהגשים את החלום בדבר הסולידריות האנושית. היא היתה לסמלה של מזרח גרמניה. היא מתה במזרח ברלין בת 83 ("נויה ציריכר צייטונג").

Anna Segers

Eine Biographie in Bildern

Essay: Christa Wolf

Aufbau Verlag, 263 pp

Anna Segers: Eine Biographie

von Christiane Zehl Romero

Aufbau Verlag, 600 pp



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו