בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מקור הכמיהה ל"זבנג וגמרנו"

תגובות

התאווה לסיפוק מיידי, הכמיהה האימפולסיווית לזבנג וגמרנו, היא מן המאפיינים המובהקים של ילדים היפר-אקטיוויים ולקויי קשב, כמו גם של מכורים לסמים. חוקרים אנגלים דיווחו בשבוע שעבר על זיהויו של האזור במוח שאחראי על התקלות האלה.

אנשים מסוימים מועדים יותר מאחרים להתמכר לסמים - מקפה ועד הירואין. ישנם פסיכולוגים שקושרים את הנטייה הזו לקבוצה גדולה של הפרעות התנהגות אחרות, שהמשותף לכולן הוא התנהגות אימפולסיווית. מה גורם להבדלים האלה שבין האימפולסיוויים לקרי הרוח?

רודולף קרדינל מאוניברסטת קיימברידג' וקבוצת חוקרים שעבדה אתו הניחו שהתשובה תימצא באזור אחד במוח. תפקוד תקין של האזור הזה, הם הניחו, מאפשר דחיית סיפוקים והפעלת שיקול דעת ארוך טווח של רווח והפסד. באותה מידה, פגיעה באותו אזור, כך הניחו, תוביל לכמיהה לתגמול מיידי, אפילו אם הרווח שבצדו קטן יחסית לרווח שיכול להניב האיפוק.

הם חשדו באזור מסוים במוח הקדמי. מחקרים קודמים הראו שהאזור הזה, שמכונה AcbC, קשור בתחושת התגמול. אצל קופים מאולפים למשל האזור הזה פעיל במיוחד בעת קבלת תגמול על התנהגות טובה. החוקרים אילפו חולדות לבחור באחד משני מנופים - לחיצה על מנוף אחד הפילה לזרועות החולדה מנה קטנה של אוכל. לחיצה על המנוף השני לא גררה שום תוצאה מיידית, אבל אחרי שיהוי קצר היא הקפיצה כמות אוכל גדולה פי כמה. חולדות בריאות נטו, כצפוי, להעדיף את המנוף השני.

אחר כך ביצעו החוקרים פגיעה מבוקרת ב-AcbC של החולדות. החולדות הפגועות שכחו את אורך הרוח שלהן והתנפלו על המנוף שהבטיח סיפוק מיידי, אם גם דל. פגיעה באזורים סמוכים ל-AcbC לא שינתה את אסטרטגיית הפעלת המנופים של החולדות. קרדינל וצוותו מסיקים מהתוצאות האלה שהאימפולסיוויות קשורה לפעילות ה-AcbC.

מבנה המוח של כל היונקים דומה מאוד, ואזורים שמקבילים ל-AcbC נמצאים, כאמור, גם במוחות של פרימאטים, וכמובן גם אצל בני אדם. לכן מקובל בחקר המוח להניח שממצאים כאלה רלוונטיים מאוד גם לאימפולסיוויות האנושית. המחקר יפורסם בשבועות הקרובים בכתב העת "Science", אבל גירסה מוקדמת שלו שכבר מופצת באינטרנט גוררת תגובות נלהבות מחוקרי מוח ומומחים להפרעות התנהגות.

טרייה סגפולדן, מומחה נורווגי להפרעות היפר-אקטיוויות הגדיר את המחקר כפריצת דרך. אחת הבעיות הקשות ביותר במציאת תרופה להפרעות התנהגות הוא המחסור בחיות מודל. להרבה מחלות אנושיות מצויה מקבילה בחיות אחרות, ולכן קל יותר לנסות תרופות חדשות. אבל לרוב המחלות הפסיכיאטריות אין מודלים בחיות. קשה למצוא עכבר שסובל מסכיזופרניה, או קוף עם הפרעות דיבור. "ייתכן", אומר סגפולדן, "שסוף סוף נמצא מודל להפרעות היפר-אקטיוויות". קרדינל מאשש את התקווה הזאת. הוא מספר שהחולדות הפגועות התנהגו בצורה משונה, שמזכירה התנהגות של בני אדם היפר-אקטיוויים. הן התרוצצו יותר מחברותיהן, ולא הקדישו תשומת לב ממושכת לדבר.

התקווה שהחולדות של קרדינל יהוו מודל לניסוי תרופות להפרעות קשב עדיין קצת מרחיקת לכת. סביר להניח שאימפולסיוויות אנושית היא תכונה מורכבת שתלויה בהרבה מאוד גורמים. קשה להאמין שפגיעה מוחית אחת, שטרם התגלתה עד היום, אחראית לשלל סוגי ההפרעות שמקושרות לאימפולסיוויות. אבל גם מי שמעדיף להיות ספקן יותר מסגפולדן יסכים שהממצא החדש עושה צעד חשוב לאיתור הגורמים הפיסיולוגיים שקשורים לאימפולסיוויות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו