בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המוניטין של אסי דיין

הסרט הראשון שביים המפיק יורם כסלו, "אודות המוניטין", שעולה מחר לאקרנים, נראה כמו המשך לטרילוגיית הסרטים האחרונה של אסי דיין, בעיקר בגלל השחקן הראשי

תגובות

יורם כסלו הפיק כמה מההצלחות הגדולות של השנים האחרונות בקולנוע הישראלי: "שחור", "החיים על פי אגפא", "מר באום", "הדרך לעין חרוד" ואחרים. מחר, אחרי חמישה סרטים עלילתיים באורך מלא, שתי דרמות וסדרת טלוויזיה, יעלה לאקרנים ברחבי הארץ ובסינמטק תל אביב "אודות המוניטין", הסרט הראשון שכתב וביים.

גיבור הסרט, המגולם על ידי אסי דיין, היה בעבר במאי קולנוע ידוע ומצליח שזכה באוסקר, אך כיום הוא שתיין בגיל העמידה שחי בדירה מעופשת. בעקבות תסריט שהוא מתבקש לכתוב, נכנסים לתוך חייו פסנתרן צעיר (ניר לוי) שנחשב בנעוריו לגאון מוסיקלי, אך נהפך לפושע מסוכן; אחות רחמנייה צעירה (אפרת בן צור), שהוריה שבהם היא מטפלת מצטערים שהיא לא מתה במקום אחיה החייל; ורופא בכיר (יצחק חזקיה) מכור לסמים, שחייב לחכות לפני כל ניתוח עד שידיו יפסיקו לרעוד.

כסלו, יליד 1956, כבר עבד בעבר עם דיין - הוא היה המפיק של "החיים על פי אגפא" (1992), "שמיכה חשמלית ושמה משה" (1994) ו"מר באום" (1997). "אודות המוניטין" נראה - ולו רק משום שדיין מגלם גבר מבוגר שאינו מוצא את עצמו ומתחבט קשות בשאלת הקיום והמוות - כחלק בלתי נפרד מסדרה זו. "הנושאים שהסרט נוגע בהם - החיפוש הקיומי והמוות - מאוד מעסיקים אותי ואת אסי", אומר כסלו. "הייתי מודע לבעייתיות שיש בבחירה באסי לשחקן הראשי. ההשוואה בינינו כבמאים התבקשה. מצד שני, אם לא הייתי לוקח אותו לתפקיד ראשי, אף על פי שהוא שחקן נפלא וחבר קרוב, זאת היתה הצהרה לא פחות גדולה. היום ברור לי שהבחירה באסי היתה נכונה כי הוא עושה תפקיד מצוין, אבל בקונטקסט של הסרטים שלו זאת החלטה בעייתית".

בפילמוגרפיה של כסלו, שלמד קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, כלולות שתי הפקות שהסתיימו בצלילים צורמים: דרמת הטלוויזיה של אברהם הפנר, "ארץ קטנה, איש גדול", שזכתה לשבחי הביקורת, ו"ג'ירפות", סרטו של צחי גראד, שמועמד בימים אלה לפרס וולגין בקטגוריית הסרט העלילתי הארוך - כסלו החל בהפקתו, אך לקראת סוף הצילומים החליט בעצה אחת עם גראד להעביר את ההפקה לידי איז'ו שני.

"הבעיות עם גראד והפנר התעוררו מכיוון שהתערבתי להם יותר מדי בסרט", מודה כסלו. "מפיק טוב הוא רואה חשבון, אדם מסודר עם רשימות מדויקות שמאוד חשוב לו שהקייטרינג יגיע בזמן. כשעובדים עם מפיק חיצוני, שהוא לא חבר קרוב שלך, אתה מצפה ממנו שלא יתערב לך בסרט. עם גראד נשארתי בחברות קרובה, אבל עם הפנר, לצערי, הפרידה היתה קשה יותר. מאוד חבל לי על כך, כי הפנר היה מורה אהוב שלי באוניברסיטה. הוא הרגיש שההפקה מגבילה את יכולת הביטוי שלו ואני בהחלט מסכים שההפקה היתה שלומיאלית. זאת אולי הסיבה לכך שהמעבר מכיסא המפיק לכיסא הבמאי והתסריטאי היה קל מאוד - פשוט כי הייתי מפיק גרוע. את התקציבים לסרטים שהפקתי הייתי עושה בעל פה ותמיד התעניינתי יותר בצד היצירתי של הסרט מאשר בצד של ההפקה".

רוב הסרטים בהפקת כסלו הצליחו מאוד, בעיקר אלה של דיין. "החיים על פי אגפא" הוקרן בגרמניה, צרפת, סין ובעשרות תחנות טלוויזיה בעולם. אפילו בישראל הסרט הצליח והביא 260 אלף צופים לבתי הקולנוע. גם "שחור" היה הצלחה מסחררת, ו"מר באום" הרוויח כסף רב הודות למכירה מוקדמת לסרטי שני. התקווה היא ש"אודות המוניטין" יצליח לא פחות. זאת, אף על פי שבפסטיבל ירושלים בקיץ שעבר, שבו הסרט השתתף, הוא לא זכה לביקורות טובות.

הסרט גם הוקרן, שלא כמקובל, ביום שישי האחרון בערוץ הסרטים בכבלים. לדברי כסלו, זאת שיטת שיווק חדשה: הצופים בבית אמורים לשכנע את חבריהם ללכת לקולנוע. בסינמטק תל אביב, שבו הסרט יוקרן, לא התלהבו מהרעיון והודיעו לכסלו כי ההקרנות מבוטלות. ואולם לאחר משא ומתן ממושך הוחלט לקיימן בכל זאת.

כסלו אומר שהוא בטוח בהצלחת הסרט. "אם הייתי נכנס לבית קולנוע ורואה אותו מבלי להיות קשור אליו, הייתי אוהב אותו", הוא אומר. "אני מאוד גאה שעשיתי סרט לטעמי. השחקנים נפלאים, חלק גדול מהסצינות מבוימות היטב, והסיפור עובד על הרגשות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו