בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקריה שמתקשה להמריא

קרית הממשלה ברמלה לא משכה אחריה בנייני מסחר ומשרדים פרטיים כמו שקיוו מתכנניה - ואף לא את עובדי מינהל התעופה, שמעדיפים להישאר בנתב"ג

תגובות

שנה וחצי לאחר שהסתיימה הקמת פרויקט קרית הממשלה ברמלה, הבניין נותר בודד בתחכומו ובחידושו; בניגוד לתקוות נציגי הממשלה והעירייה - ובניגוד למה שאירע במקומות אחרים בישראל - קרית הממשלה ברמלה לא הביאה למהפכה בבנייה ולא ריכזה סביבה מרכזי מסחר ומשרדים פרטיים.

זאת ועוד, בקרית הממשלה ברמלה עומדים ריקים 2,300 מ"ר, המיועדים למינהל התעופה האזרחי. עובדי המינהל סירבו לעשות את הדרך הקצרה מנתב"ג לרמלה, בטענה שעליהם להיות ממוקמים ליד נמל התעופה; לפיכך, כבר כמה חודשים משלם מינהל הדיור הממשלתי 14 דולר למ"ר לחודש (העלות השנתית - 1.6 מיליון שקל) עבור שטחים ריקים. אגב, שאר שטחי המשרדים הושכרו ב-18 דולר למ"ר לחודש, בין השאר מכך שחוזים אלו נחתמו לפני שהחל המיתון בענף הנדל"ן.

ממצאים ארכיאולוגיים

קרית הממשלה ברמלה מוקמה בשטח התחנה המרכזית הישנה של אגד בעיר, על קרקע שהיתה שייכת לנצבא (חברה ציבורית שבה מרוכזים נכסי המקרקעין של אגד). עיריית רמלה תיכננה למקם מרכז עסקים ראשי (מע"ר) - שבו תמוקם גם הקריה - במתחם הסמוך לבית משפט השלום בעיר, אך הדבר לא יצא אל הפועל לאחר שבמקום נמצאו ממצאים ארכיאולוגיים. גם במתחם שנבחר לבסוף להקמת הקריה נמצאו עתיקות, ולכן היא נבנתה ללא קומות מרתף; 450 מקומות החניה נבנו בחמש קומות מעל הקרקע.

נצבא תיכננה זה זמן מה להגדיל את אחוזי הבנייה במתחם התחנה הישנה ולהקים שם פרויקט, אומר סגן החשב הכללי במשרד האוצר, יואל אופיר; החברה ניצלה את הפרויקט לשיפוץ התחנה הישנה, והעבירה את המוסך והחניון שהיו במקום למושב סמך הסמוך.

במסגרת המכרז להקמת הקריה נחתם חוזה עם נצבא ל-10 שנים, כך שעד שמינהל התעופה יסכים לעבור למקום - או עד שגוף ממשלתי אחר יאכלס את המקום - תמשיך המדינה לשלם עבור המשרדים הריקים. בקריה ממוקמים משרדי הממשלה השונים (מס הכנסה, מע"מ, רשות הרישוי, לשכת התעסוקה, משרדי הפנים, איכות הסביבה והעבודה, שירות בתי הסוהר, ועוד). אגב, על פי החוזה, החל מהשנה השישית יש לממשלה זכות לרכוש את המשרדים. מחיר הרכישה ייגזר ממחיר השכירות, לפי שיעור תשואה שנתי של 9%.

הסירוב של מינהל התעופה לעבור לרמלה מלמד על הקושי שבאיגוד משרדים ממשלתיים במרכז אחד. לצד הקריה ברמלה וזו שנבנתה בנצרת, נבנות או מתוכננות כמה קריות נוספות; העלות הכוללת של הפרויקט למדינה היא 900 מיליון דולר.

לאחר שנבחרה הקרקע להקמת הקריה פירסמה מינהלת הפרויקט מכרז שבו זכתה חברת אשטרום. היא בנתה במקום שטחי משרדים של 14 אלף מ"ר ושטחי מסחר של כ-5,000 מ"ר. השטח המסחרי מהווה את הקניון היחיד ברמלה, וכמעט כולו מושכר. הקומה התחתונה של המבנה משמשת אולם המתנה לתחנת האוטובוסים המחודשת שנבנתה במקום. עלות הפרויקט מוערכת ב-35 מיליון דולר.

אופיר אומר כי בבניין הושם דגש על תכנון מתקדם. כך למשל הותקן מערכת מיזוג האמורה להביא לחיסכון בחשמל באמצעות אגירת קור בלילה, כשתעריפי החשמל נמוכים. לדברי אופיר, יזמים פרטיים לא היו משקיעים בבניית מערכת כזו, אך המדינה התעקשה על כך.

חברת CPM, שניהלה את המכרז, סברה כי בשל המעבר למתן שירותים דרך הטלפון והאינטרנט, לא יירשם גידול במצבת כוח האדם בבניין; לכן הוא תוכנן ללא רזרבות בנייה, בניגוד למקובל בעבר.

את פרויקט קריות הממשלה יזם אופיר ב-93'. "הרעיון היה להקים קריות ממשלה בשש ערים - חיפה, באר שבע, רמלה, תל אביב, ירושלים ונצרת", הוא אומר. "העיקרון שמנחה את הפרויקט הוא ריכוז פעילות משרדי הממשלה במקום אחד. גם אם היוזמה למעבר למקום חדש לא היתה של משרדי הממשלה, אין זה אומר שלא היה צורך בכך; לעתים זה צריך לבוא מגבוה".

למרות העלות הגבוהה של הפרויקט, 900 מיליון דולר, אופיר אומר כי ריכוז משרדי הממשלה במקום אחד הוא כדאי. "ריכוז השירותים במקום אחד מביא תועלת לאזרח", הוא אומר. "כמו כן, אם בונים בהיקפים גדולים, יש חיסכון בהוצאות רבות, ורמת הדיור גבוהה יותר, גם לעובדים וגם לקהל".

בבאר שבע נבנו קרית הממשלה ובית העירייה במרכז העיר הישנה. קומפלקס הקריה מורכב מחמישה מבני משרדים על שטח של מינהל מקרקעי ישראל; ארבעה בניינים בשטח כולל של 28 אלף מ"ר ישרתו את משרדי הממשלה השונים. בניין נוסף מושכר על ידי היזם למשרדים פרטיים ולקופת חולים. אכלוס המשרדים בקריה יחל בקיץ 2001. באוקטובר האחרון החל לפעול במקום היכל המשפט, בנוסף למשרדי הממשלה.

מרגע שהוכרז על הקמת פרויקט הקריה בבאר שבע, אומר אופיר, נמכרו כל רצועות המגרשים באזור ליזמים פרטיים; כיום יש שם שלושה פרויקטים בבנייה בשטח כולל של עשרות אלפי מ"ר. המדובר בעיקר במשרדים של עורכי דין, רואי חשבון ונותני שירותים נוספים. משרדי הממשלה יאוכלסו בעוד כ-3 חודשים.

בחיפה הוקמה קרית הממשלה החדשה בעיר התחתית, באזור שסבל שנים מהזנחה ונהפך למוקד לפעילות פלילית. בפרויקט נבנים שני בנייני משרדים והיכל משפט. הבניין הראשון, בשטח כולל של 16 אלף מ"ר, אוכלס בספטמבר 99'. הבניין השני, הקרוי "בניין המפרש", יהיה בשטח של 26 אלף מ"ר ויאוכלס בתחילת 2002. היכל המשפט, שירכז את פעילות כל בתי המשפט בעיר, ייחנך בשנת 2002.

הקמת משרדי הממשלה באזור הביאה לתנופת בנייה. בסמוך לקרית הממשלה הוקם מתחם משרדים, "חלונות הסיטי", של היזמים י.פריצקר ויולי עופר. אופיר אומר כי היזמים שמעו כי במקום עומד לקום פרויקט קרית הממשלה - ורכשו בו שטחים במחיר נמוך יחסית. כיום יש ביקוש עצום לשירותים משרדיים באזור.

בתל אביב נמצא פרויקט קרית הממשלה, הממוקם בצומת קפלן, בשלב של דיפון. הבניין יהיה מוכן לאכלוס רק לאחר בניית הכביש התחתי בצומת.

ירושלים: העובדים מתנגדים

שתי הקריות הנוספות המתוכננות הן בנצרת ובירושלים, אך עוד רחוק היום שבו יעברו פקידי הממשלה למשרדים החדשים שם. בירושלים, אומר אופיר, העלו העובדים טענות רבות נגד המעבר למשרדים חדשים; בין השאר הם יצאו נגד שיטת הבנייה (שיטת המרחב הפתוח) וטענו כי החניה אינה צמודה והחלונות אינם ניתנים לפתיחה (בשל מערכת המיזוג המיוחדת). לפיכך מקשים ועדי העובדים על המעבר למקום החדש.

פרויקט קריות הממשלה מביא להתייעלות ולחיסכון בתקנים - מכיוון שכל המשרדים ממוקמים במקום אחד, יש צורך בפחות אנשי ביטחון, אחזקה, ניקיון וכו'. הכוונה של הממשלה היתה להקים פרויקטים שסביבם יתפתח אזור מסחר ומשרדים; ואולם נראה כי עד שחזון זה יוגשם במלואו - יעברו עוד כמה שנים.

לא מאבדים אופטימיות

קרית הממשלה ברמלה אוכלסה בפברואר 2000, אך לא הצליחה להשפיע על סביבתה כמו הקריות בבאר שבע או בחיפה. עם זאת, בשל מקומות החניה שנבנו במקום מגיעים אנשים רבים למתחם המסחרי. כמו כן מדובר בעורק תחבורתי בין-עירוני, בשל תחנת האוטובוסים הממוקמת בפרויקט. זאת ועד, במרחק הליכה מהקומפלקס אמורה לקום תחנת רכבת.

לדברי סגן החשב הכללי במשרד האוצר, יואל אופיר, מתחמים שכנים מתחילים לבצע שינויים בהגדרת הזכויות. לדבריו, בעל אולם חתונות סמוך מבקש להגדיל את אחוזי הבנייה. כמו כן, הוא מוסיף, קמו 5 בנייני משרדים לאורך רחוב הרצל (שבו ממוקמת הקריה). אופיר אומר כי מדובר בבנייני המשרדים הראשונים בעיר.

ואולם בניגוד לחיפה ולבאר שבע, שבהן הוקמה קרית הממשלה במע"ר הישן ובעקבות כך החלו לצמוח שירותים נלווים כמו בנקים, משרדי עורכי דין ורואי חשבון ושטחי מסחר, ברמלה הצמיחה אטית הרבה יותר. עם זאת ברמלה לא מאבדים את האופטימיות, מחכים שהמיתון יסתיים - ומקווים כי הפרויקט יתרום בסופו של דבר לקידומה של העיר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו