בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד הבריאות מזהיר

התקווה שאסון גשר המכביה יוביל לשינוי במצב הירקון התבדתה. ארבע שנים חלפו, ודוחות עדכניים של משרד הבריאות מוכיחים שמי הנחל מסוכנים. אפילו עיריית תל אביב נכנעה ללחץ ואסרה לאחרונה על שיט בירקון. רק מנכ"ל רשות נחל הירקון משוכנע שמדובר בבלבול מוח

תגובות

ב-16 ביולי, בשעה 20:30 התקיים טקס פתיחת המכביה. בבוקר אותו יום, ערכו הספורטאים האוסטרלים טקס התייחדות עם חבריהם שנהרגו ונפצעו באסון המכביה. המוות והפגיעות הקשות התרחשו, כידוע, כתוצאה מבליעת מי הירקון המזוהמים ולא מהנפילה עצמה.

האוסטרלים הגיעו לאתר הזיכרון על גדת הירקון, סמוך למקום שבו עמד הגשר שקרס. כשראו והריחו את מי הירקון, אחזה בהם פלצות. "לא עשיתם דבר. המים נשארו בדיוק כפי שהיו. מותם של החברים שלנו לא לימד אתכם לקח", הם הביעו בתקשורת את זעזועם.

בשעה 17:00 באותו יום התעמת בתוכנית "ערב חדש" מנכ"ל רשות נחל הירקון, דוד פרגמנט, עם איש מפלגת הירוקים פאר ויסנר. ויסנר, חבר הנהלת עיריית תל אביב, סיפק מצע עובדתי למה שגילו האוסטרלים במבט: אכן לא השתנה דבר. הירקון עדיין מזוהם ברמה שמסכנת את בריאות הציבור. אם מישהו יפול למים, גם היום, הוא עלול לשלם על כך בחייו.

גאולה אבן ביקשה מפרגמנט להגיב. הוא החל למנות את הפעולות הנרחבות שנעשו בפיקוחו בשנים האחרונות בנחל הירקון. ויסנר התחמם. הוא ציטט דוחות חמורים של משרד הבריאות המעידים על זיהום חיידקי וכימי במים. הוא האשים את פרגמנט בהתעלמות שעלולה להביא לאסון. הוא ציטט החלטה שקיבלה עיריית תל אביב שבוע קודם לכן שלא לאפשר שיט בירקון. הוא הזכיר כי ראש העיר, רון חולדאי, הוא יו"ר רשות נחל הירקון. מדוע אינך אוכף את הצו של העירייה? שאל את פרגמנט. פרגמנט השיב שעמדתו היא שאין כל מניעה לשוט בנחל. המים מתאימים לשיט. מצב הנחל טוב. הוא מתוחזק ברמה גבוהה ועומד בתקנים מחמירים.

אז כל מה שהוא (ויסנר) מציג פה, וכל מה שנציגי הארגונים לאיכות סביבה טוענים פשוט לא נכון? שאלה בהשתאות גאולה אבן. בדיוק כך, השיב פרגמנט. כל מה שהם (הירוקים) טוענים פשוט לא נכון. אין להם מושג על מה הם מדברים.

"הארץ" בדק, באמצעות מעבדת אמינו לאב, דגימות של מי הירקון שנלקחו משתי נקודות. כמות חיידקי הקולי שנמצאה עומדת בתקן. נמוכה מ-10 ב-100 מ"ל. בנקודת שפך הירקון נמצא חומר הדברה מסוג אטרזין בריכוז 0.08 ב-100 מ"ל. שמעון צוק, הידרולוג, המדען האחראי על נושא מים ב"אדם טבע ודין": "זה חומר מסרטן מסוכן. הריכוז שנמצא הוא פי 40 מזה המותר למי שתייה. נכון שמדובר במי נחל, אבל על סמך התקדים הנורא שקרה לספורטאי המכביה, הממצא הזה מראה שמי שיפול ויבלע כמות מים, עלול להיפגע קשות גם היום". בנקודת גשר המכביה נמצא דיאזינון בריכוז 0.12. צוק: "גם זה ריכוז גבוה. זה חומר שבריכוזים גדולים יותר גורם (בבליעה או בנשימה) לכאבי ראש, פרכוסים, ועד מוות. בידנו דו"ח של משרד הבריאות שמצא גם הוא את אותו חומר בכמות גדולה. זו נורה אדומה".

בבדיקה נמצאו כ-40 חומרים המוגדרים "אורגנים רעילים". הם מכילים קבוצות חומרים כגון פנולים (חומרים אלכוהוליים נדיפים), בנזנים מתעשיות הדלקים, חומרים קוסמטיים, תרופות מתעשיות רפואיות ועוד. צוק: "לגבי הממצאים הנמוכים של חיידקי קולי, זה נראה לי מקרי. היום זה כך, מחר זה פי 1,000. בנוסף לכך: המים נדגמו על פי בקשתכם בסמוך לבוצה בקרקעית. זהו אזור רעיל מאוד מבחינה כימית אך הוא אנאירובי, אין בו חמצן ולכן אין בו גם חיידקים".

מי שבא במגע עם מי הירקון משול למי שמניח את בריאותו על שולחן הרולטה. שייט שהקייאק שלו מתהפך יכול ליפול בבוקר יום א' למים שבהם ריכוז חיידקי הקולי הוא 16 ולצאת מזה בשלום. ובבוקר יום ב' ליפול למים שריכוז הקולי הצואתי שבהם הוא 25,000, משום שבלילה מישהו הזרים לנחל מי ביוב.

בידי "הארץ" ממצאים מתוך דו"ח של מועצת רשות נחל הירקון. זהו מבחר מקרי של דוגמאות המתעדות אירועים מזהמים ו"תקלות" שמתרחשות, כפי שניתן לראות, בתדירות גבוהה למדי:

31.5.2000 - זיהום המים באזור תחנת הכוח רדינג כתוצאה מפריצת מזוט משאיבה בשטח תחנת הכוח.

13.7.2000 - שמנים ודלקים מאזור המוסכים של בני ברק הוזרמו לנחל.

22.8.2000 - תקלה במשאבות הביוב, זרימת מי ביוב דרך נקז "פאר".

31.8.2000 - גלישות של ביוב גולמי אל תוך הנחל (הגיעו מגן האירועים "גן הסלעים").

13.9.2000 - שמנים ודלקים מאזור המוסכים בבני ברק הוזרמו לנחל.

ועוד מתוך הדו"ח : "מכון הטיפול בשפכי כפר סבא והוד השרון אינו עומד באיכויות הנדרשות... הקולחין המוזרמים לירקון מכילים גם חומרי צבע בריכוזים הצובעים את הנחל בסגול-שחור... קולחי רמת השרון אינם עומדים בתקן משום שהמכון אינו מטפל בהרחקת זרחן... קולחי קלקיליה ואלפי מנשה מוזרמים לנחל באיכות נמוכה ביותר... חברת מקורות מזרימה לנחל מים בריכוז כלור של 0.6 עד 0.7 מ"ג/ליטר. הריכוז המותר הוא עד 0.1".

אחד החתומים על הדוח הוא לא אחר מאשר דוד פרגמנט.

סכנת מוות

שמעון צוק קיבל לידיו דוחות מעודכנים של משרד הבריאות ובהם ממצאים של דגימות מי הירקון מהתקופה האחרונה. "הדבר המדאיג ביותר הוא הימצאותם של חומרים רפואיים בעלי פעילות ביולוגית חזקה", הוא אומר. "אלה חומרים רעילים מאוד. מובן מאליו שהם מסכנים אדם שבא עמם במגע. ישנם גם חומרי הדברה חזקים, אלה חודרים את העור במגע, וכן חודרים לגוף בשאיפה או בבליעה. בריכוז גבוה, הם גורמים לפרכוסים ועלולים לגרום לפגיעה במערכת העצבים ובכבד, ואף להביא למוות. אם ילד או אדם מבוגר שט בסירת משוטים, ניתזים עליו כמובן מים. המגע עם המים הוא בלתי נמנע.

"הממצאים מראים עוד כי ישנם במי הירקון פנולים רבים, שמקורם בשפכי תעשייה. אלה חומרים מסרטנים. אם אדם נחשף לתערובת של מים מזוהמים ביחד עם זיהום שעולה וצף למעלה מהבוצה שבקרקעית הנחל, הוא נחשף למה שאנחנו מכנים 'הקוקטייל' של הנחל. גם אם כל אחד מהחומרים לחוד עומד אולי באיזשהו תקן, התמהיל שלהם יחד הוא קטלני".

מי אשם במצב הזה?

"קודם כל מי שמזהם: הרשויות העירוניות - כפר סבא, הוד השרון, וגם קלקיליה. כל המפעלים והמוסכים והגופים שהיום כבר ידוע מי הם, כולל הרשויות שהם בתחומיהן: תל אביב, בני ברק ורמת גן. אבל לא פחות מכך, מי שלא אוכף חוקים ולא מטיל את הקנסות הכבדים שכבר קיימים. המשרד לאיכות הסביבה אינו אוכף תקנות שחלות על מכוני טיהור. משרד הבריאות דוגם רק חיידקים בירקון (וגם בים). הוא בודק את הקולי הצואתי והסטרפטוקוקים. אבל בדיקות של רעלים אורגניים הוא בכלל לא מבצע. הוא חושש רק מתחלואה מיידית. אותנו מטרידים גם מזהמים אורגנים ומתכות כבדות, שאנחנו בפירוש יודעים שנמצאים בירקון. אותנו מדאיגה גם אפשרות למחלה שתתרחש בעוד שנים. אם משרד הבריאות לא יתעורר עכשיו, הירקון יהיה קישון ב'". מנהל הרשות דוד פרגמנט טוען שנעשו עבודות שיקום וטיהור רבות. ושיש עדויות כי מצב המים שופר בהרבה במהלך ארבע השנים שחלפו מאז אסון המכביה. "זה קשקוש. אין שום שיפור מהותי. הבוצה הרעילה בקרקעית הירקון נשארה בדיוק באותו מצב. וכבר מתו מזה אנשים! כפר סבא ממשיכה להזרים שפכים ברמת טיפול ירודה ביותר. קלקיליה מגלישה שפכים מדי פעם וגורמת לזיהומים קשים. מי הקולחין של הוד השרון עדיין לא באיכות מספקת. פרגמנט יודע את כל זה. בנחל מוזרמים בקושי חצי מיליון קוב מים נקיים בשנה. על מה הוא מדבר? איזה שיפור?".

מה יקרה למי שיפול מסירה לתוך מי הירקון?

"יקרה לו בדיוק מה שקרה לספורטאי המכביה. נפילה עלולה לגרום להתססה של הבוצה. אם יחדרו מים לריאותיו או לקיבתו, במקרה 'הטוב' הוא רק יחלה מאוד. במקרה הרע, ישלם על כך בחייו".

שטוף את הילד, וזהו

עיריית תל אביב בראשותו של רון חולדאי, פעלה, לכאורה, כמו שצריך. לפני כשבועיים היא קיבלה החלטה להפסיק את השיט בירקון. הבעיה היא שאף אחד חוץ מחברי הנהלת העירייה לא שמע על ההחלטה הזאת. היא נשארה על הנייר. העירייה אמנם הפסיקה את השיט היזום של קייטנות, ושיט מודרך מטעמה. אבל היא מעלימה עין מפעילות שיט ענפה שמתרחשת בירקון מדי בוקר, של מועדון הקייאקים. כל בוקר בשעה 6 עשרות שייטים יוצאים ושטים להנאתם באין מפריע. כשנשאלו על כך בבוקר יום שישי האחרון, סיפרו כי מעולם לא נתקלו בפקח של העירייה או במישהו מרשות נחל הירקון שניסה למנוע מהם לשוט.

צבי גוטליב, מוותיקי מועדון השיט: "אני שט פה למעלה מ-50 שנה. אין לנו בעיה עם המים. כן, שמענו את כל הדיבורים. בוודאי שאנחנו יודעים שהירקון מזוהם. אבל אלה החיים שלנו. זו הנאה שאי אפשר לוותר עליה. אנחנו לא מפסיקים. אני כל בוקר פה. אם נופלים למים? בטח שנופלים. מדי פעם. אז מה, הולכים למקלחת ושוטפים".

אברהם יעקובוביץ', אב הבית של מועדון השייטים מראה לנו פתק שתלוי על שער המועדון בצד, ובו הודעת העירייה מהשמונה ביולי שאסור לשוט. "החברים יודעים, אבל מהעירייה לא בא אף אחד. אנחנו רגילים כבר, ככה זה תמיד. אין פקחים, אין בעיות. יודעים שאסור, אבל נכנסים למים. האנשים פה, זה בדם שלהם. אי אפשר לעצור את זה. זה אנשים כאלה, לא מפונקים".

במשך ארבע שנים (מאז אסון המכביה) התעלם רון חולדאי מהנחיות חוזרות ונשנות של משרד הבריאות. אלה שוגרו אליו מדי שנה. דוחות של דגימות ובהן חריגות מתקנים נשלחו אליו בצמוד לדרישה לאסור את השיט בירקון. מי הנחל מזוהמים ומסוכנים ואסור לשוט בהם, נאמר לו שוב ושוב ע"י מהנדסת המחוז במשרד בריאות, ולרי פוהרילס.

מה קרה בתחילת חודש יולי שגרם לראש העירייה לחרוג ממנהגו? חברי מועצת העיר, פאר ויסנר והדס שכנאי ממפלגת הירוקים, משוכנעים שהמכביה יצרה אצל חולדאי חשש לתדמיתו. גם ולרי פוהרילס ממשרד הבריאות בוודאי הבינה, שהמכביה תחזיר את הירקון לכותרות. כך, אחרי תקופה ארוכה שבה חולדאי העלים עין מהאזהרות של משרד הבריאות, ומשרד הבריאות העלים עין מכך שהשיט נמשך, לפתע, עשרה ימים לפני תחילת המכביה, הגיע בשעת ערב מכתב בהול מאת מהנדסת המחוז אל מנכ"ל העירייה אריאל קפון. במכתב דיווחה פוהרליס לעירייה כי יש בתוצאות הדגימות האחרונות "נתונים בקטריולוגיים לא תקינים" וכי "יש הצטברות של נתונים ומחקרים המצביעים על תהליכי זיהום כימיים מסוכנים בנחלים בכלל ובנחל הירקון בפרט". היא דרשה, שוב, לאסור על שיט בירקון. הפעם, שלא כבעבר, דרישתה נענתה. במהלך הדיון שבו התקבלה ההחלטה, בשמונה ביולי, התפתחה השיחה הבאה:

היועץ המשפטי של העיריה, עו"ד אחז בן ארי שאל את חולדאי: "סירה שמתהפכת עם ילדים, יש בה סיכון של זיהום?" חולדאי: "לפי הנתונים שיש בידינו כרגע: קח את הילד, שטוף אותו, ונגמר העניין!". סגן ראש העירייה, דורון ספיר: "ואם הוא בלע מים? אני לא מבין דבר אחד, מי הגורם במדינת ישראל שיכול להגיד לנו - הירקון אסור לשיט. אל תשוטו בו". סגן ראש העירייה, מיכאל רועה: "משרד הבריאות". דורון ספיר: "ומשרד הבריאות כותב פה: הירקון אסור לשיט. אל תשוטו בו". בשלב זה הציע חבר מועצת העיר, מרדכי ורשובסקי, שהעירייה תשכור את שירותיו של מומחה, פרופסור מהאקדמיה, שינתח את ממצאי הדגימות באופן בלתי תלוי וחד משמעי. חולדאי: "אבל ולרי (מהנדסת המחוז) ואני לא מתווכחים על הנתונים. אין לה נתונים חדשים לעומת הנתונים שהיו לה. זו הבעיה שלי". ורשובסקי: "אבל היא אומרת שזה אסור לשוט". חולדאי: "אבל היא לא מביאה שום נתון חדש. פתאום היא קמה ונותנת מכתב". ורשובסקי: "אני מבין את הכמיהה שלך, המוצדקת והנכונה, ואני תומך בה - שהחיים יימשכו. אבל אנו יותר מדי משחקים עם חיי אדם והבריאות שלהם". עו"ד בן ארי: "אז צריך לפנות למנכ"ל משרד הבריאות ואולי לשנות את העמדה של משרד הבריאות". חולדאי: "אנו נפעל עם משרד הבריאות מצד אחד. ומצד שני נבצע בדיקות". קפון: "ובינתיים?" חולדאי: "בינתיים סגור".

מלשכתו של רון חולדאי נמסר בתגובה: "ראש העיר סבור על פי ממצאים שיש בידיו, כי הירקון המלוח - הקטע שבין שבע טחנות לים - ראוי לשיט ולקיט. הוא מבסס את עמדתו על סמך ממצאי בדיקות של משרד הבריאות מחודש יולי 99', שהועברו לעירייה ולפיהם 'מי הירקון בקטע המלוח עומדים בקריטריונים של משרד הבריאות ואינם מסוכנים לשיט ולקיט, ללא מגע גוף'. לאחרונה משרד הבריאות הוציא הוראה לאיסור שיט בירקון, זאת למרות שלא חל שום שינוי בנתוני איכות המים של הנחל בקטע המלוח. לעירייה לא נותר אלא להורות, כפי שעשתה, על הפסקת פעולות השיט והקיט בנחל. העירייה ורשות נחל הירקון מבצעות בדיקות באופן שוטף. כל הממצאים מועברים למשרד הבריאות.

"רון חולדאי כראש עירייה וכיו"ר רשות הירקון הביע את תסכולו מכך שרשות הירקון מפוצלת ומורכבת מ-20 גופים שאינם כפופים לרשות ולהוראותיה. חולדאי יצא בטענות קשות נגד ממשלות ישראל לדורותיהן על שהזניחו את הנחל והביאו להריסתו. עם זאת נותרה בו תקווה להצליח היכן שאחרים נכשלו ולהביא לשיקומו של הירקון. בדבר אחד אין ספק, חולדאי הוא היחיד שעוד אכפת לו מהנושא".

השאלה, כיצד מסביר ראש העירייה את הסתירה בין טענת משרד הבריאות (כי דרש במשך חמש השנים האחרונות ברציפות לאסור על שיט) ובין גרסתו, נותרה ללא מענה. השאלה מדוע לא הציבה העירייה שילוט האוסר על שיט ומדוע אינה אוכפת את ההוראה שהיא עצמה הוציאה, נותרה ללא מענה.

החריגות דווקא קטנות

עד היום, כאמור, לא הוצב שילוט האוסר על שיט בירקון. מאמצי ראש העירייה התרכזו, כך נראה, בהסרת המכשול המרכזי - האיסור של משרד הבריאות. חולדאי, שהוא גם יו"ר רשות נחל הירקון, הורה למנכ"ל, דוד פרגמנט, לקבל חוות דעת נוספות שיתמכו בעמדת העירייה, כי לא חל כל שינוי וכי הירקון עומד בתקני שיט. פרגמנט מנהל את הרשות שמונה שנים. הוא ניהל אותה לפני אסון המכביה, הוא היה המנהל בזמן אסון המכביה, והוא נשאר המנהל אחרי אסון המכביה. אף אחד בדירקטוריון של הרשות, כולל היו"ר חולדאי, לא חשב שאולי פרגמנט צריך ללכת הביתה.

פרגמנט השיג חוות דעת מקצועית שעליה חתום מיקרוביולוג מומחה, פרופסור שמשון בלקין, ראש היחידה למדעי הסביבה באוניברסיטה העברית. על סמך אותם נתונים שמהם הסיק משרד הבריאות כי הירקון מזוהם ומסוכן לציבור, הסיק פרופ' בלקין כי: "במידה ושייטים ייחשפו חיצונית למי ירקון, שטיפה במים נקיים אמורה להספיק". ביחס לממצאים הבקטריולוגיים הוא קבע כי "החריגות החיידקיות הן באחוז נמוך ביותר ואין בו כדי למנוע שיט". וביחס להימצאותם של עשרות חומרי הדברה ורעלים אורגניים: "אין אפשרות להסקת מסקנות מושכלות משום שהרשימה לא לוותה בהערכה כמותית לגבי הריכוזים של הכימיקלים הרעילים". פרופ' בלקין, מה ההסבר למחלוקת בינך ובין מדעני ומומחי משרד הבריאות? "על סמך המספרים שראיתי אין מניעה לשוט בירקון משבע טחנות ועד הים". ואם מישהו נופל מהקייאק שלו למים, אינך חושש שעלול לקרות לו מה שקרה באסון המכביה? "מה שקרה לספורטאים לא קרה כתוצאה מזיהום מי הירקון".

כבר הוכח שכן. על סמך אתה טוען שלא?

"לא הוכח דבר. הוכח שישנה פטרייה שגדלה בקרקעית של נחלים. זה לא קרה כתוצאה מזיהום כימי של הירקון".

האם זה משנה? אם ילד יפול מסירה ויבלע מים, הוא עלול למות, לא?

"אינני רופא. אבל אני מניח שרק במצב של כמעט טביעה, כמו שקרה להם, עם בליעה ושאיפה של הרבה מאוד מים, נחשפים לסכנת חיים".

יש המון תקלות והגלשות ביוב לירקון. משרד הבריאות קובע בפירוש כי יש גם סיכון חיידקי. "החריגות שראיתי היו קטנות. התקן הוא 1,000 קולי צואתי למאה מ"ל. התקנים נקבעים עם טווח ביטחון מאוד גדול. אם תיפלי לתוך 4,000 גם לא יקרה לך כלום. ועל מה מדובר? על התזה אקראית של מים. אין צורך ליצור פאניקה. קל להם מאוד במשרד הבריאות לדאוג רק לכיסוי שלהם ולמנוע מהציבור שיט. אני לא מסכים עם זה".

חוות דעתו של בלקין סותרת נתונים עובדתיים שעליהם הצביעה מהנדסת המחוז: מאז חודש מארס נעשו 12 בדיקות של מי הירקון. תוצאות של שלוש מהן היו לא טובות, החריגות עברו בהרבה את תקן החריגה המאושר. בלקין גם אינו מתייחס לעובדה כי כל תקלה במערכת טיהור השפכים של הוד השרון, כפר סבא וקלקיליה (ואלה מתרחשות מדי פעם), מקפיצה את ריכוז חיידקי הקולי הצואתי מכמה עשרות במאה מ"ל מים, לכמה עשרות אלפים (לדוגמה, ב-15.4.01 נדגמו 17,500 חיידקי קולי צואתי בגשר ברנדיס. ב-6.5.01, בצמוד למועדון הקייאקים, בנקודה המכונה "מרכז ימי", נדגמו 10,150 חיידקי קולי צואתי. וישנן עשרות דוגמאות נוספות).

המהנדס הראשי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, שלום גולדברגר: "איני יודע על מה מסתמכים כל אלה שטוענים כי מי הנחל אינם מסוכנים. בידינו תוצאות דגימה שלנו ממי הירקון מה-16 ביולי 2001, כלומר לפני שבועיים בלבד. הדגימה נלקחה מנקודת 'גשר רוקח' (כלומר, בחלק המלוח שבו שטים עם הסירות). התוצאה היתה מעל ל-200,000 חיידקי קולי צואתי ב-100 מ"ל. וזאת כאשר התקן שלנו הוא 1,000 חיידקים. בדיקה הראתה כי היתה גלישה של ביוב גולמי מאחד ממוצאי התיעול בעיר. זוהי הוכחה אחת מני רבות לכך שמדיניות המשרד נכונה. השינויים הם מהירים, בלתי צפויים ודרמטיים. פרופ' בלקין סבור שאלה לא חריגות משמעותיות? זכותו לחשוב כך. משרד הבריאות סבור שזה כן משמעותי. מאחר שמדובר בחיי אדם, אסור לקחת הימורים".

יוצרים אווירה, זה הכל

פרגמנט נאחז בחוות הדעת של בלקין כמוצא שלל רב. יש בכוונתו להציג אותה להנהלת העירייה בדיון הקרוב בנושא. לדעתו, כל העיסוק בנושא הוא "אווירתי, ולא רציני".

איך זה שמקרב האחראים על הנושא, אתה היחיד שטוען כי אין בעיה לשוט בירקון וכי מצב המים טוב?

"אני אומר שלא קרה שום דבר בשבועות האחרונים לעומת השנים האחרונות, שבהן הנחל התייצב מבחינה ביולוגית. יש שיפור, ויש לנו עדויות לכך. אנחנו בודקים את מצב המים כל שבוע. והבדיקות טובות".

משרד הבריאות הוא הסמכות העליונה בנושא. מהנדסת המחוז מסכימה איתך שאין שינוי. לדבריה, בחמש השנים האחרונות המים מזוהמים ואסורים לשיט.

"לי יש מידע אחר".

מה עשית כמנכ"ל הרשות ביחס לזיהום המים והבוצה הרעילה בירקון?

"הרבה מאוד. שיפרנו את רמת מי הקולחין. התקנו מטהרים ומסננים שלנו. פתרנו את בעיית היתושים. הנחל חי, יש בו בעלי חיים, יש עדויות לשיפור ניכר. ואגב, הבוצה לא רעילה".

לא?

"לא. כל מה שה'מומחים' הראו לך, זה בסך הכל נוכחותם של חומרים מסוימים. אף אחד לא יודע לכמת את זה. על סמך מה הם טוענים שהם מסכנים חיי אדם? אני לא יודע את זה".

אנשים מתו בגלל שבלעו ושאפו מים מהירקון, רק לפני ארבע שנים.

"הספורטאים מהמכביה נפטרו ונפצעו כתוצאה מזיהום חיידקי. הפטריה נוצרת מזיהום חיידקי, לא כימי".

המומחים טוענים שזו פטריה שמשגשגת רק בתנאי זיהום קיצוניים, כמו אלה ששוררים בירקון.

"הם יוצרים אווירה. זה הכל. הם רוצים שקט תעשייתי. לא מטריד אותם שהירקון יהיה סגור. משרד הבריאות מאשר שימוש בתרסיס נגד מקקים, שמכיל זרחן אורגני. זה חומר שמשתמשים בו בלוחמת אב"כ".

מה הקשר?

"הקשר, שלא יבלבלו את המוח. הם שכחו מי הקליינטים שלהם. אני דיברתי עם שייטי קייאקים ששטים פה 50 שנה. לא זכור להם מקרה אחד של מחלה. אז על מה מדובר?"

בזמן אסון המכביה היית כבר מנכ"ל. גם אם אינך אשם, האם אינך נושא באחריות כלשהי למחדל? האם לא היה מן הראוי שתפנה את כיסאך אחרי אסון נורא כזה שהתרחש בנחל שהוא תחת אחריותך?

"לא, למה? אני לא פישלתי. אני יודע לקחת אחריות. אילו זה היה קורה כתוצאה מכך שלא צפיתי משהו, שלא לקחתי משהו בחשבון, שלא חשבתי מספיק, שלא ניסיתי להשפיע, אז הייתי הולך הביתה. הירקון סובל מזיהום של שפכים כבר 50 שנה. אני אחראי לכך? גונבים לו את כל המים הטובים, ששופעים מהמעיינות שלו, ומכניסים במקומם ביוב. המדינה מאפשרת את הדבר הזה. והמדינה היא שצריכה לקחת אחריות על כל מה שמתרחש בתחומיו".

אז הירקון כן מזוהם?

"מישהו העלה על דעתו להתיר בירקון שתייה או רחצה? בוודאי שלא. אבל זה המצב בכל נחל או נהר עירוני בעולם. גם בתמזה אי אפשר לשחות. תעשי הפרדה בין תקן לשיט, ובין מה שקרה לספורטאים - שנפלו, ושאפו ובלעו מים".

ואתה לוקח על עצמך את האחריות לכך שמקרה כזה לא יקרה שוב?

"השיט בסירות הוא בקטע משבע טחנות עד הים. זה הקטע שבו מי הים ממליחים לגמרי את הירקון. אנשים נפלו ונופלים שם מקייאקים על ימין ועל שמאל. לא קרה כלום לאף אחד. אני מכיר תקן אחד בלבד - לחיידקים. ואנחנו, על פי רוב, עומדים בתקן הזה. כל היתר לא מעניין".

יש הוראה של העירייה מהשמונה ביולי לאסור שיט. ידוע לך שבכל בוקר שטים בירקון עשרות שייטי קייאקים. למה אינך אוכף את הצו העירוני?

"זה לא תפקידי. זה בסמכות העירייה. זה כמו שיש שלט שאוסר על רחצה ואנשים נכנסים לים. אז מי אשם?".

הירקון ושאלת האחריות

הירקון הוא - או בעצם, היה - נחל איתן. הוא הנחל השני בגודלו בישראל (הראשון הוא הירדן) אורכו כ-28 ק"מ, מתל אפק שליד ראש העין ועד הים. שמו בערבית "ואדי אל עוג'ה": הנחל הפתלתל. הוא נחלק לשלושה חלקים: הקטע העליון (שבעה ק"מ) ממעיינות הירקון עד מפגש נחל קנה, שבו מוזרמים היום מים שפירים. בקטע זה איכות המים טובה וחלק מהמערכת האקולוגית הטבעית נשמר. הקטע המרכזי (כ-16 ק"מ), ממפגש קנה עד שבע טחנות הוא הקטע המזוהם והפגוע ביותר. אליו מוזרמים עיקר השפכים. והקטע התחתון (כ-4.5 ק"מ) משבע טחנות ועד לים. זהו הקטע המלוח. מי הנחל עומדים ואינם זורמים לכיוון הים, אז הים זורם לכיוונם. קטע זה סובל מזיהום קשה של הרשויות שלאורכו - תל אביב, רמת גן, בני ברק.

בשנות ה-50, בימי תפארתו, השפיעה הטבעית של הנחל היתה כ-220 מליון קוב מים לשנה. עם הזמן הופקעו יותר ויותר ממי הירקון על ידי המדינה, לצורכי שתייה והשקיה. היום מי הנביעה היחידים שזורמים בו הם פחות מ-500,000 קוב מים בשנה. כל היתר הם מי קולחין ושפכים.

רשות נחל הירקון היא רשות סטטוטורית שהוקמה ב-1988. היא מאגדת בתוכה את הרשויות תל אביב, רמת גן, בני ברק, פתח תקווה, הוד השרון ורמת השרון. את משרדי הממשלה: איכות הסביבה, חקלאות, בריאות, פנים, תיירות, ומקרקעי ישראל. חברים גם נציגי מקורות, קק"ל, רשות הטבע והגנים, חברת גני יהושע, ואיגוד ערים דן לביוב.

תפקידיה של רשות נחל הירקון מוגדרים בחוק. הם כוללים את הסמכויות הדרושות לביצוע שיקום הנחל, טיהור מימיו והבאתו למצב סביר לצורכי קיט ונופש. הרשות הזאת היתה אמורה להיות גורם על שיתאם בין כל הרשויות והגופים. היא היתה צריכה להביא סוף למצב שבו הירקון נופל בין הכיסאות. עליה הוטל לייצר כר נרחב ופורה לגיוס משאבים ולהזניק את פרויקט השיקום קדימה. בפועל, היא הפכה לדעת רבים לגורם המרכזי המקבע את מצבו.

בשנת 96' אימצה המדינה תוכנית אב לטיהור ושיקום הירקון. עלותה מוערכת בכ-100 מיליון ש"ח. עד היום לא זז כמעט דבר בכיוון הרצוי. לטענת מנכ"ל רשות נחל הירקון, משום שלא נמצאו מקורות מימון לתוכנית. אבל אולי הסיבה האמיתית נעוצה בכך שבמבנה הרשות יש ניגוד אינטרסים ברור: הרשויות המוניציפליות הן האשמות העקריות בזיהום מי הירקון. אבל הן גם יושבות במועצת הרשות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו