בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דנטה אליגיירי ו"הקומדיה האלוהית"

דנטה אוהב את לשונו בלהט. היא בוערת בו כאש אשר צורפת את המשורר, מעצבת אותו ומשנה אותו - כאהבת האל בדימויי המיסטיקנים, כאהבת הגבירה במטאפורות השירה הלירית

תגובות

אלמלא חיבר דנטה אליגיירי את "הקומדיה האלוהית", נראה כי שמו היה נודע היום רק להיסטוריונים של התרבות ושל הספרות. החותם שהותיר בתרבות המערבית קשור כולו ביצירה זו. עד היום ניתן לחוש בקסמה המיוחד של היצירה, ולגלות עד כמה תפישתה מודרנית. מקסם דימוייה, רצינות מחויבותה להבין את כל פניו של הטבע האנושי, החמלה העמוקה שבה והמוסריות חסרת-הפשרות - כל אלה מותכים בה הודות למשמעת ברזל אינטלקטואלית ופורמלית.

ליצירה ממדים פיסיים מוגבלים: היא נחלקת לשלושה חלקים - או "cantiche" - הנושאים את השמות "תופת", "כור המצרף", "עדן" - Paradiso, Inferno, Purgatorio - ובהם נפרשות מאה יחידות - "canti" - המחולקות במידה שווה: 34 בתופת, 33 בכור המצרף ו-33 בעדן. כל קאנטו מכיל כ-145 שורות בממוצע המכונות "הנדקאסילאבים", שכן הן מונות כאחת-עשרה הברות כל אחת. הללו מקובצות לבתים של שלוש שורות המכונות "טרצינות"; בסך הכל כ-15 אלף שורות אשר, אילו נכתבו בכרך אוקטבו קטן, לא היו מחזיקות יותר ממאתיים עמודים. אין אלו נתונים בעלמא, שכן כוחה של היצירה עומד ביחס הפוך לממדיה: אחד מסודותיה הוא דווקא במערך הלשוני שלה, המשיג איזון מושלם בין צמצום ההבעה ומלוא הדימויים, המושגים והרגשות.

הלשון שדנטה השתמש בה היא האיטלקית, או מוטב לומר הלשון הורנאקולארית הפלורנטינית של תקופתו. זהו מעשהו המהפכני הראשון. דנטה מצדיק בחירה זו בסיבות חברתיות-תרבותיות משכנעות, אך למעשה אנו חשים שהסיבה העמוקה האמיתית לבחירתו היא אחרת: דנטה אוהב את לשונו בלהט. היא בוערת בו כאש אשר צורפת את המשורר, מעצבת אותו ומשנה אותו - כאהבת האל בדימויי המיסטיקנים, כאהבת הגבירה במטאפורות השירה הלירית, ולמעשה, אהבתו את הלשון ואהבות אחרות אלו - אחת הן.

הקומדיה האלוהית היא, איפוא, מעשה אהבה: דנטה מספר ביצירה על עצמו, דנטה-הדמות, אשר בשבוע דחוס של שנת 1300 - אולי בין 5 ל-10, אולי בין 8 ל-14 באפריל - משלים מסע מופלא דרך ממלכת המתים. הירידה המיוסרת לתהום התופת, העלייה המייגעת לכור המצרף הנישא אל שמי השמים, העלייה מחוג שמים לחוג שמים בעדן, נושאת את דנטה מחוץ ליער אפל שבו אבדה דרכו, עת שוטט בדד בין ערות לשינה. הן מביאות אותו למצוא את האל מחדש: בסוף היצירה שב ומתייחד דנטה עם האל ומתמסר להתבוננות בו ולאהבתו.

בהתגבשות אישיותו חווה דנטה אהבה יוצאת מגדר הרגיל וסבל שני אובדנים כבדים ביותר, אשר צרבו עמוקות ברגשותיו. כילד קטן, וגילו בין חמש לשמונה שנים (אין אנו יודעים אל נכון), איבד את אמו בלה. סמוך לכך התרחש אותו מפגש שדנטה עצמו עתיד היה למקמו כמרכזי בכל חווייתו הקיומית כאדם וכמשורר: המפגש עם ביאטריצ'ה, עלמה בת עירו, בתו של פולקו דה-פורטינארי. לפי עדותו של דנטה התרחש המפגש הראשון ב-1274, כשהיו כבני תשע; המפגש השני, המכריע בחיי דנטה, התרחש תשע שנים מאוחר יותר, ב-1283, כשהיו בני שמונה-עשרה. אך גם קשר זה נצבע כולו בזיכרונו של דנטה באבל שנגרם עם מותה של ביאטריצ'ה טרם זמנה ב-1290, חודשים מספר לאחר מות אביה. ואולי אין זה מקרה שדנטה, המהרהר שוב בחייו, מביא לפנינו בעקיפין חוויה יוצאת דופן זו, כמקבילה לשתי תקופות האבל על אמו ואביו. בשנת 1294 סיים דנטה את כתיבתה של יצירה המהווה מעין יומן שבו מתוארת אהבתו לביאטריצ'ה. הספרון שזור בפרוזה ושירה, ומכונה בשם "Nuova Vita" או "חיים חדשים".

דנטה, למרות היותו אדם מגויס מבחינה אמנותית ופילוסופית ואיש תרבות במלוא מובן המלה, חש היטב בתהפוכות הפוליטיות העמוקות שהתרחשו בעירו. וכך החל בשנת 1295 לעסוק בתפקידים דיפלומטיים מחייבים יותר ויותר. הוא פעל במפלגת הגולפים, שניסו לממש את עצמאות פירנצה כנגד מגמת ההתפשטות של שלטון האפיפיור. בבחירות שנערכו ב-13 ביוני 1300, היא שנת המסע הדמיוני לממלכת המתים, נבחר דנטה לאחד מששת ראשי הממשל. היה זה התפקיד הרם ביותר במדינה, אך דנטה ייחס לאחר מכן את כל אסונותיו האזרחיים דווקא לחודשיים שבהם כיהן בתפקיד זה. בעקבות המחלוקות הפוליטיות בין הפלגים השונים בתוך מפלגת הגוולפים (הלבנים והשחורים) הורשע דנטה ב-27 בינואר 1302 במשפט שנערך בהעדרו. גזר דינו היה גלות לשנתיים, קנס כספי ומניעתו מתפקידי ציבור לכל ימי חייו. ב-10 במארס שונה גזר הדין לגזר דין מוות, וגלותו של דנטה נהפכה לגלות עולם.

בתשע-עשרה השנים הבאות, עד מותו, נדד דנטה בין חצרות השליטים של איטליה הצפונית, ושימש בהן מזכיר ויועץ פוליטי. כל זאת במקביל לעבודתו היצירתית, שכללה גם כתיבת טקסטים פילוסופיים, פוליטיים ולשוניים-סגנוניים. בשובו משליחות מטעם שליט העיר רוונה חלה דנטה, ובספטמבר 1321 מת ברוונה ונקבר בה. לאחר מותו נהפך לסמל העיר פירנצה ותרבותה, ומאוחר יותר אף לסמל התרבות האיטלקית כולה. במשך שנים ניסו שלטונות פירנצה להעביר את שרידי גופתו לעיר מולדתו, אולם רק לאחרונה הסכימו אנשי רוונה לוותר על הכבוד שהחזקתו, והוא הושב לפירנצה.

כאמור, הקומדיה מתארת את מסעו של דנטה בממלכת המתים. משך שישה ימים חוצה המשורר את המרחב הפיסי של התופת ושל כור המצרף וביום השביעי הוא נמצא במרחב המטאפיסי של העדן. בביקורו הוא פוגש ומכיר את נפשות החוטאים, אלו של המיטהרים ואלו של הקדושים. כולן מושרשות בחוזקה בזיכרון ההיסטורי והתרבותי של ימי דנטה, דמויות פוליטיות ומשוררים בולטים, וכן דמויות המבוססות על ספרי היסטוריה וספרות, מן התנ"ך ומן הברית החדשה.

במסע המיוחד במינו יש לדנטה שני מדריכים, ורגיליוס וביאטריצ'ה. ורגיליוס, המשורר הרומי שחי בזמן הקיסר אוגוסטוס לפני ישוע והנצרות, מדריך את דאנטה על פני התופת וכור המצרף. ביאטריצ'ה, אהובת נעוריו של המשורר, מדריכה אותו בעדן. בו זמנית זהו מסע של התנסות ומסע לרכישת ידע. לשני המדריכים יש, אמנם, מציאות פרטית משלהם, אך אליה מיתוספת גם מציאות מסוג שונה, שיכולים היינו לראותה ככללית. ברמה זו, האלגורית, האירועים שעוברים על דנטה-הדמות נהפכים למשל ומייצגים את הקורה לכל-אדם, ומכאן גם לחברה האנושית כולה.

התרגום שלהלן מבוסס על המהדורה המדעית החדשה של היצירה בעריכתו של פדריקו סאנגווינטי (Sanguineti), שראה אור כארבעים שנה לאחר שג'ורג'ו פטרוקי (Petrocchi) קבע את הטקסט הרשמי של הקומדיה מאת דנטה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו