בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אנואר סאדאת

הצעת השלום המצרית

תגובות

בפברואר 1971, חודשים אחדים לאחר הפסקת האש ששמה קץ למלחמת ההתשה, הגיש נשיא מצרים אנואר סאדאת לשליח האו"ם גונאר יארינג את תנאי השלום המצריים. אף שאין בהצעה המצרית אזכור של אש"ף או של מדינה פלשתינית, ממשלת ישראל (בראשות גולדה מאיר, משה דיין ואבא אבן) סירבה לסגת לגבולות 67'. "טוב שארם א-שייח בלי שלום, משלום בלי שארם א-שייח", הצהיר דיין. באוקטובר 1973 יצאה מצרים למלחמה.

תשובת מצרים לשליח האו"ם: בהתייחס לתזכיר של עוזרך, מפברואר 1971, תיתן הרפובליקה הערבית המאוחדת התחייבות שתכסה את הנקודות הבאות:

1. סיום כל התביעות או המצבים של עוינות; 2. כיבוד והכרה של כל צד בריבונות, בשלמות הטריטוריאלית ובעצמאות המדינית של הצד השני; 3. כיבוד והכרה של כל צד בזכותו של הצד השני לחיות בשלום בתוך גבולות בטוחים ומוכרים; 4. אחריות לעשות כל שביכולתה כדי להבטיח שפעולות של עוינות או פעולות איבה לא ינבעו מתוך שטחו של צד אחד נגד אוכלוסייה, אזרחים או רכוש של הצד השני; 5. אי-התערבות של כל צד בענייניו הפנימיים של הצד השני; 6. היא (מצרים) מבטיחה את חופש השיט בתעלת סואץ בהתאם לאמנת קונסטנטינופול 1888; 7. היא (מצרים) מבטיחה את חופש השיט במצרי טיראן בהתאם לעקרונות החוק הבינלאומי; 8. היא (מצרים) מסכימה להצבת כוח שלום של האומות המאוחדות בשארם א-שייח; 9. כדי לערוב להסדר שלום ולמניעת פגיעה בשטחה של כל מדינה באזור, הרפובליקה הערבית המאחדת תסכים ל-: א. הקמתם של אזורים מפורזים לאורך הגבולות בעומק שווה בכל צד; ב. הקמתו של כוח האומות המאוחדות לשמירת השלום, שבו ישתתפו ארבע החברות הקבועות של מועצת הביטחון.

כמו כן חייבת ישראל להתחייב לבצע את כל סעיפי החלטת מועצת הביטחון 242 מ-1967. על ישראל לתת התחייבות שתכסה את הנקודות הבאות:

1. נסיגת כוחותיה המזוינים מסיני ומרצועת עזה; 2. השגת הסדר צודק לבעיית הפליטים בהתאם להחלטות האומות המאוחדות; 3. סיום כל התביעות או המצבים של עוינות; 4. כיבוד והכרה של כל צד בריבונות, בשלמות הטריטוריאלית ובעצמאות המדינית של הצד השני; 5. כיבוד והכרה של כל צד בזכותו של הצד השני לחיות בשלום בתוך גבולות בטוחים ומוכרים; 6. אחריות לעשות כל שביכולתה כדי להבטיח שפעולות של עוינות או פעולות איבה לא ינבעו ולא יבוצעו מתוך שטחו של צד אחד נגד האוכלוסייה, האזרחים או הרכוש של הצד השני; 7. אי-התערבות של כל צד בענייניו הפנימיים של הצד השני; וכן - 8. כדי לערוב להסדר שלום ולמניעת פגיעה בשטחה של כל מדינה באזור תסכים ישראל ל-: א. הקמתם של אזורים מפורזים לאורך הגבולות בעומק שווה בכל צד; ב. הקמתו של כוח האומות המאוחדת לשמירת השלום, שבו ישתתפו ארבע החברות הקבועות של מועצת הביטחון.

כאשר תיתן ישראל את ההתחייבויות הללו, תהיה הרפובליקה הערבית המאוחדת מוכנה להיכנס להסכם שלום עם ישראל, שיכלול את כל ההתחייבויות המוזכרות לעיל, כפי שהובאו בהחלטת מועצת הביטחון 242.

הרפובליקה הערבית המאוחדת סוברת ששלום צודק ובר-קיימא אינו יכול להיות מושג ללא ביצוע מלא ומדויק של החלטת מועצת הביטחון 242 מ-1967, וללא נסיגת הכוחות המזוינים הישראליים מכל השטחים שנכבשו מאז 5 ביוני 1967.

15 בפברואר 1971



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו