בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איש שב"כ ממנה מנהלי בתי"ס במגזר הערבי

סגן הממונה על החינוך הערבי הוא בעצם איש שב"כ

תגובות

במשרד החינוך מכנים אותו "יצחק כהן הערבי" כדי להבדילו מראש מינהל החינוך הפדגוגי הנושא אותו שם. בתפקידו הרשמי הוא סגן הממונה על החינוך הערבי במזכירות הפדגוגית. אך בניגוד לשאר הפקידים הבכירים במשרד החינוך, שצמחו במערכת ועסקו בתפקידי הוראה שונים, עד שהבשילו לתפקידיהם, ליצחק כהן אין שום רקע בתחום החינוך, למרות תוארו. השב"כ הוא שהצניח אותו למשרד החינוך, לפני כעשר שנים, מתוך מטרה אחת: לא לאפשר לאנשי הוראה ערבים להתקבל לעבודה במערכת החינוך בלי קבלת הגושפנקא המתאימה מהגורמים הביטחוניים.

מלבד תוארו הרשמי כסגן הממונה על החינוך הערבי, כהן משמש אף כיו"ר הוועדה למינויים במערכת החינוך הערבית, ובתפקידו זה הוא חורץ גורלות. ללא הסכמתו של כהן, הנסמכת על חוות הדעת שמעביר לידיו השב"כ, לא יוכלו מנהל בית ספר ערבי, או מפקח, לזכות במינוי לתפקיד. כהן אף אחראי על אישור מינויי מורים ערבים לבתי הספר.

היותו של כהן הזרוע הארוכה של השב"כ במשרד החינוך היא שריד מימים עברו. עד אמצע שנות ה-60, אזרחי המדינה הערבים היו נתונים תחת מרות הממשל הצבאי. כשזה בוטל, המשיכו שירותי הביטחון בפיקוח על מערכת החינוך הערבית. באמצעות כהן, השב"כ יכול לאסור על העסקת מורים או מנהלי בתי ספר, שחשודים בעיניו בפעילות עוינת לביטחון המדינה.

שרי החינוך של מרצ, שולמית אלוני ואמנון רובינשטיין, פעלו לפיטוריו של יצחק כהן, אך מאמציהם נכשלו. אלוני קיבלה אמנם את הסכמתו של ראש השב"כ אז, יעקב פרי, לפיטורי כהן, אך כהונתה בת תשעת החודשים במשרד החינוך לא איפשרה, ככל הנראה, את ביצוע הפיטורים בפועל. כשאלוני נאלצה לעזוב את משרד החינוך, במאי 93', ניסה מחליפה בתפקיד, אמנון רובינשטיין, טקטיקה אחרת לסילוק כהן מתפקידו. רובינשטיין הפנה את בקשת הפיטורים לממונה העליון על השב"כ, ראש הממשלה אז, יצחק רבין. לדברי רובינשטיין, "רבין סירב להפסיק את עבודתו של כהן במשרד החינוך, בנימוק שמשרתו חיונית לביטחון המדינה".

לדברי שמשון שושני, שכיהן כמנכ"ל משרד החינוך בתקופת אלוני ורובינשטיין, "עד לשנת 95' מילא יצחק כהן את תפקידו במשרד החינוך, אך קיבל את משכורתו ישירות מהשב"כ. לאחר מכן הוא הפך להיות עובד המשרד, והשב"כ המשיך להעביר אליו את התחקירים הביטחוניים על עובדי ההוראה במגזר הערבי".

במערכת החינוך נהוג למנות אנשי הוראה בכירים, כמו מנהלים או מפקחים, באמצעות מכרז.

ועדת המכרזים כוללת חמישה חברים: שני נציגי ארגוני המורים, נציג הרשות המקומית ושני נציגי משרד החינוך. מועמד למשרת ניהול בבית ספר יהודי צריך להציג בפני ועדת

המכרזים רק את כישוריו המקצועיים, הכוללים השכלה

רלוונטית וותק רב בהוראה, והוועדה ממליצה בפני מנכ"ל משרד החינוך למנות לתפקיד את המועמד בעל הכישורים הגבוהים ביותר. במינויים במערכת החינוך הערבית נהוג אחרת.

כהן משמש כחבר קבוע בוועדות המכרזים למינוי מנהלי בתי ספר ערביים, מתוקף תפקידו כיו"ר ועדת המינויים במערכת החינוך הערבית. ולכן המועמד לניהול בית ספר יסודי או חטיבת ביניים, לדוגמה, אמנם מציג בפני ועדת המכרזים את כישוריו המקצועיים, אך דרכו לחדר המנהל תלויה בהסכמתו של כהן, בהתאם לתחקיר הביטחוני שהעביר לידיו השב"כ.

לדברי איש חינוך ערבי, שישב לצדו של כהן בוועדות מכרזים רבות, "כהן לעולם לא שואל את המועמד לניהול בית ספר שאלות המעידות על השתייכותו הפוליטית או המפלגתית. הוא מגיע לדיון מצויד ביומן קטן שבו רשום ככל הנראה מידע ביטחוני על המועמד. כשוועדת המכרזים אינה מאשרת את מועמדותו של איש חינוך ערבי לניהול בית ספר הפסילה מעולם לא מוצגת כהתנגדות מערכת הביטחון למועמד מסוים. איש במשרד החינוך מעולם לא יאמר למועמד שהוא נפסל מנימוקים ביטחוניים, כי אמירה כזאת לא תעמוד במבחן משפטי. גם במקרים שבהם רוב חברי ועדת המכרזים ממליצים על מועמד, חוות הדעת של כהן היא המכריעה, ומנכ"ל המשרד לא יחתום על מינוי מנהל בית ספר ערבי שכהן לא אישר אותו".

"רק אנשי חינוך ערבים מעטים מעזים להתנגד להחלטות הפסילה", אומר איש החינוך הערבי. "משרד החינוך הוא המעסיק הגדול ביותר של המשכילים מהמגזר הערבי, וגם אם אדם נפסל לניהול, ללא סיבה מוצדקת, הוא לא יעמוד על זכויותיו, מחשש שמשרד החינוך יגרום לפיטוריו גם ממשרתו כמורה".

מנכ"ל משרד החינוך בתקופת שרי המפד"ל זבולון המר ויצחק לוי, בן-ציון דל, מתנגד לדעה לפיה אנשי חינוך ערבים נפסלים ללא הצדקה. "כהן הוא איש שב"כ מנוסה וסמכתי עליו בעיניים עצומות", אומר דל. "מעולם לא מיניתי מנהל בית ספר או מפקח לתפקידו אם כהן התנגד לכך". דל זוכר שבתקופת היותו מנכ"ל המשרד, בשנים 99-'96', נפסלו כעשרה מועמדים ערבים למשרות מנהלי בתי ספר ומפקחים, בגלל סיבות ביטחוניות.

אנשי חינוך ערבים, שבחרו כולם להתראיין בעילום שמם מחשש לאובדן פרנסתם, סבורים כי הנימוקים לפסילתם למשרות ניהול קשורים להשתייכות פוליטית או מפלגתית שנמצאה לא ראויה בעיניים הביטחוניות. כך, למשל, נפסל במכרז, שהתקיים לפני שנתיים, מורה מאחד מבתי הספר בוואדי ערה, שהציג מועמדותו לניהול חטיבת ביניים. לאחר 28 שנות ותק בהוראה ועם תואר שני במדעי החינוך מאוניברסיטת חיפה, סבר המורה שדי בכישוריו כדי לגשת למכרז. לדבריו, "נפסלתי בוועדת המכרזים, והבירור שקיימתי אחר כך, העלה שהסיבה לכך היא השתייכותי לתנועה האיסלאמית. מעולם לא הייתי פעיל או חבר בתנועה זו. אני נוהג להתפלל במסגדים, בהיותי אדם דתי. הנימוק לפסילתי הדהים אותי. מעולם לא אמר לי איש במשרד החינוך שיש ניגוד בין היותי עובד הוראה לבין פעילות כלשהי בתנועה פוליטית".

יש מקרים שבהם המועמדים לניהול בתי ספר אינם מקבלים את פסילתם, ופונים לבית הדין לעבודה. ק"ס, המנהל כיום חטיבת ביניים בבית ספר בוואדי ערה, ניגש לראשונה למכרז לפני 4 שנים. לדבריו, "למרות שהייתי המועמד המוביל של ועדת המכרזים, נפסלתי לניהול בלי שנמסרה לי הסיבה לכך, ולכן פניתי לבית הדין לעבודה. יומיים לפני שהמשפט שלי עמד להתחיל, פנו אלי ממשרד החינוך בבקשה שאמשוך את תביעתי, ובתמורה הבטיחו לי משרה של מנהל מלווה, עד שתתפנה משרת ניהול קבועה. לפני שנתיים הפכתי למנהל קבוע, אך הפסילה השאירה אצלי צלקת לכל החיים".

שרי החינוך של מרצ חיפשו, כאמור, דרכים לקצץ בכנפיו של כהן. יוסי שריד, שכיהן כשר החינוך מיוני 99' עד יוני 2000, אומר כי "בתקופת כהונתי לכהן לא היתה שום השפעה על מינויים בבתי הספר הערביים, ואנשי חינוך ערבים התמנו גם בניגוד לחוות הדעת של השב"כ. אני החלטתי מי ימונה, כי השיטה של מעורבות השב"כ במינויי אנשי חינוך ערבים היא שיטה רעה. לדעתי, יש להשאיר את המנדט למינוי אנשי חינוך ערבים רק בידי משרד החינוך. חייבים לעשות את ההפרדה - ביטחון לחוד וחינוך לחוד".

אולם סגן השר לביטחון פנים גדעון עזרא, ששימש כסגן ראש השב"כ בראשית שנות ה-90, מתנגד לעמדה זו. לדברי עזרא, "כהן חיוני בתפקידו. הוא יודע לקרוא תחקירים ביטחוניים ולהסיק מכך את המסקנות המתבקשות. אסור לאפשר לאנשי חינוך ערבים, החברים בתנועה האיסלאמית או ששייכים לתנועת בני הכפר, לקבל משרות הוראה בבית הספר הערביים. גם אם התנועה האיסלאמית, למשל, היא תנועה חוקית, היא אינה מאמינה בדו-קיום בין יהודים לערבים. מדינת ישראל אינה צריכה לממן את משרותיהם של אנשי הוראה שאינם מחנכים את תלמידיהם לגלות נאמנות למדינה. לדאבוני עדיין לא הגענו לכך שאפשר למנות אנשי חינוך ערבים למשרותיהם רק משיקולים פדגוגיים".

משרד החינוך: מועמד פוליטי ייפסל

מנכ"לית משרד החינוך, רונית תירוש, סירבה להתראיין בנוגע למעורבותו של סגן הממונה על החינוך הערבי, יצחק כהן, במינוי אנשי חינוך לבתי הספר הערביים. דוברת משרד החינוך, אורית ראובני, מסרה שגם כהן מסרב להתראיין בנושא.

ממשרד החינוך נמסר כי "מנכ"לית המשרד הודיעה באחרונה שלא תרשה התערבות של גורמים חיצוניים, במיוחד גורמים פוליטיים, באופן ניהולם של בתי הספר הערביים. בפגישה שקיימה תירוש באחרונה עם ועדת המעקב של המגזר הערבי, היא הודיעה לנציגי הוועדה כי משרד החינוך לא יסבול פעילות פוליטית או קריאה להסתה נגד מדינת ישראל בבתי הספר. לנוכח זאת, ברור שגם מועמד למשרת ניהול, שמתברר כי עסק בפעילות פוליטית או בהסתה, - מועמדותו תיפסל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו