שיעור בסגנון קלאסי
תזמורת הבמה-חולון מבצעת עיבוד ל"פילמון ובאוצ'יס" - אופרה לתיאטרון בובות מאת היידן. ניהול מוסיקלי וניצוח: טליה אילן. בימוי: מיקי מבורך. מוזיאון תל אביב.
איזה סוג של מוסיקה קלאסית הוא המתאים, כדי לחבב מוסיקה קלאסית על ילדים? האם מוסיקה שחוברה בתקופה הקלאסית (להבדיל מימי הבארוק, או הרומנטיקה) היא השיעור האפקטיווי ביותר? צפייה והאזנה לגרסה של "פילמון ובאוצ'יס" מאת היידן, מעלה שאלה זו בבהירות, בהיותה פרי אופייני של המלחין הקלאסי מכולם. כולה מנעמים, אך חסרים בה לכאורה רעש וצלצולים, תיזמור עשיר, פלאי גוון - אמצעים שיכולים להתחרות ברעשי זמננו. לפליאתי, הילדים שבאו למוזיאון תל אביב ישבו שקטים למשמע מוסיקה עדינה זו.
ההצגה מחברת מוסיקה שהמלחין כתב לעלילה אחרת - עם סיפור חדש שנכתב במיוחד ועניינו סיטואציה דמיונית בחיי המלחין. כצפוי, התרכובת פועלת בשני רבדים: ילדים (נאמר, מכיתה ד' ומעלה) מקבלים סיפור שהיבטיו החשובים מדברים אליהם וחלק קטן ממנו הוא קריצה לנוכחים מבוגרים (למשל הקטע על החוזה המשפיל של היוצר, בשירותו של הנסיך אסתרהזי); הרובד המוסיקלי פועל בכיוון הפוך: להעריכו כערכו יכולים רק מבוגרים שהם בני בית בסגנון הקלאסי. לחלק זה בקהל סיפקה תזמורת הבמה-חולון ביצוע מוקפד, תחת ידה הבוטחת של טליה אילן.
באוזני, שתי תגליות נחמדות בהפקה הן תפקודם של שני השחקנים/זמרים: עמנואל חנון, שאינו מוסיקאי מקצועי אך מוסיקליות טבעית בוקעת מגרונו, ויונית שקד-גולן, שהיא זמרת מקצועית טובה (אך יכלה להקפיד על היגוי ברור הרבה יותר). סיפור העלילה (חיבר אותו טל בן-אור) פשוט, קליט ומשמש מגש מתאים למטעמים היידניים שלא הכרתם.
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר